· מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת בוחן כדאיות הסכם אזור סחר חופשי עם הודו, פותח פורום התיעצות עם קהילת העסקים

המינהל פרסם את סקר הכדאיות שערך, לפיו האטרקטיביות של המשק ההודי עבור היצוא הישראלי היא גבוהה וכי ההטבה הפוטנציאלית ליצואנים הישראלים כתוצאה מביטול המכסים על היבוא להודו עשויה להגיע לכ 67.7 מיליון דולר.

העבודה, שבוצעה עבור מינהל סחר חוץ ע"י חברת "תבור כלכלה ופיננסים", כוללת ניתוח של הכלכלה ההודית, המבנה והמגמות של הסחר בין ישראל להודו והערכת פוטנציאל השינוי במאפייני הסחר כתוצאה מחתימה על הסכם סחר חופשי אשר יביא להסרת החסמים בפני תנועה חופשית של סחורות ושירותים.

בדיקת הכדאיות באה בהמשך לדיונים שנערכים בין הצדדים מזה כשנתיים על האפשרויות והדרכים להרחבת הסחר בין ישראל להודו תוך הסרת מגבלות וחסמים. בנובמבר 2005, אף חתמו שתי המדינות על "תכנית פעולה" (Action Plan) - מסמך המלצות לשיתוף פעולה כלכלי שכלל נושאים שונים, בניהם: הסכמה על המשך דיונים על הפחתת מכסים, הסכם תקינה, התקדמות לקראת חתימה על פרוטוקול פיננסי, הקלת השתתפות חברות ישראליות במכרזים ממשלתיים , מתן הטבות לעידוד השקעות הון, הגברת קשרי הבנקאות בין המדינות ונושאים נוספים.

לישראל אין בשלב זה כל הסכם סחר ביבשת אסיה, המהווה כיום יעד לכ 18% מסך היצוא הישראלי, זאת בעוד שהמרחב האסיאתי הוא כיום ללא ספק האזור הצומח והפעיל ביותר בעולם מבחינה כלכלית.

היצוא הישראלי להודו בשנת 2006 הסתכם ב-1,247 מיליון דולר, גידול של 4.5% לעומת שנת 2005. היקף יצוא היהלומים הסתכם בכ-762 מיליון דולר המהווים 61% מסך היבוא. מאז שנת 2002 הוכפל הייצוא הישראלי להודו. בשנת 2006 הגיע היקף היבוא מהודו לישראל ל-1,481 מיליון דולר, עלייה של 22% לעומת השנה שקדמה לה. מתוך כך היקף יבוא היהלומים הסתכם בכ-976 מיליון דולר המהווים 65% מסך היבוא.

בימים אלה הושק באתר המשרד פורום התיעצות עם קהילת העסקים בנושא חתימה על הסכם סחר חופשי עם הודו בכתובת: www.trade.gov.il

· ישראל מצטרפת לפרוייקט SESAR היוקרתי

מינהל סחר-חוץ במשרד התמ"ת בשיתוף עם המדען הראשי סיכמו על הקצאת תקציב מו"פ רב שנתי שיאפשר את שילובן של חברות ישראליות בפרוייקט SESAR – פרוייקט אירופי שאפתני ועתיר תקציבים למודרניזציה של מערכות הבקרה האווירית ביבשת.

ישראל הינה המדינה הלא אירופית הראשונה אשר האיחוד האירופי מקיים עימה מגעים בקשר להשתתפות בפרוייקט ענק זה, הטומן בחובו הזדמנויות עסקיות רבות עבור חברות ישראליות ומוביל להידוק האינטגרציה המסחרית-טכנולוגית בין ישראל ואירופה ע"י יצירת שותפות בפרוייקט דגל של האיחוד האירופי.

פרויקט SESAR הינו יוזמה של נציבות האיחוד האירופי אשר עיקרו הובלת פיתוח ובניית הדור הבא של מערכות ניהול ובקרת תעופה, זאת לאור התיישנות המערך הקיים, הגידול המהיר בהיקף התנועה האווירית באירופה, שעתידה להכפיל עצמה ב-20 השנים הבאות, ולאור אתגרי הבטיחות, היעילות ואיכות הסביבה העומדים בפני הענף.

הפרוייקט, ששלב התכנון שלו החל לפני כשנה, נועד ליצור מערכת בקרה אחידה ומודרנית, הן במטוסים והן על הקרקע, שתשרת את שדות התעופה וחברות התעופה באירופה ותהווה מודל לעולם כולו.

השלב הבא של הפרויקט, שלב הפיתוח, יחל בשנת 2008 ויימשך כ-5 שנים, ויתמקד בתכנון קפיצת הדרך הטכנולוגית הדרושה לפרוייקט בתחומים כדוגמת: מערכות תקשורת, מערכות ניווט לוויני, מערכות בקרה ומערכות תומכות- החלטה.

לאחר שלב הפיתוח, יחל שלב הפריסה הצפוי לחול על כל מדינות אירופה וימשך עד שנת 2020 בהשקעה משוערת של כ-20 מיליארד יורו, בניצוחה של מינהלת משותפת לנציבות האירופית, EUROCONTROL, וחברות התעשייה במכלול היבטי התעופה.

ישראל והמינהלת המשותפת של הפרוייקט יפתחו בקרוב במו"מ על התנאים להשתתפותו של קונסורציום המורכב מחברות ישראליות, בתחומים רלוונטים שונים. במסגרת המו"מ ייבחנו התשומות הישראליות לפרוייקט, כמו גם השתתפות תקציבית אירופית במו"פ ישראלי.

· כניסת חקיקת הכימיקלים האירופאית (REACH) לתוקף

ב- 1 ביוני 2007 נכנסה לתוקפה חקיקת הכימיקלים החדשה של האיחוד האירופי - ה- REACH (Registration, Evaluation, Authorisation and Restriction of Chemicals). זוהי חקיקה רחבת היקף המהווה את אבן הפינה במדיניות הכימיקלים החדשה של האיחוד האירופי אשר תביא ליצירת מערכת אחת שתחליף כ- 40 מסמכי חקיקה קיימים.

מטרתה של חקיקת ה- REACH היא להגן על בריאות האדם והסביבה מהסיכונים הנובעים מכימיקלים, וכן ליצור מנגנוני שקיפות בכל הנוגע לנתונים אודות החומרים וסיכוניהם. החקיקה החדשה מחיבת רישום, הערכה, ורישוי של כימיקלים ומעבירה אל היצרנים את נטל ההוכחה וכן את האחריות לניהול הסיכונים הנובעים מכימיקלים תוך אספקת מידע בנוגע לחומר הן למשתמשים התעשייתיים והן לצרכן הסופי.

החקיקה דורשת מהיצרנים להגיש תיק רישום המדגים את השימוש הבטוח בחומר הכימי. המידע הנמצא בתיק הרישום ייבדק ובמקרים בהם קיים חשש שהחומר מהווה סיכון לבריאות או לסביבה תתבצע הערכה נוספת על החומר ויידרש מידע נוסף. לחומרים בעלי רמת סיכון גבוהה במיוחד יידרש מתן אישור ובמקרים מסוימים יוגבל השימוש בחומר. ככלל, החקיקה תעודד החלפת השימוש בחומרים מסוכנים לחומרים מסוכנים פחות.

ה- REACH יחייב רישום של כל החומרים הכימיים המכוסים בחקיקה (לרבות חומרים בתערובות, תרכובות או באביזרים (articles)) המיוצרים באיחוד האירופי ו/או המיובאים אליו בכמות העולה על 1 טון לשנה. יש לשים לב כי יתכן מצב בו יצואנים המייצאים פחות מ- 1 טון לשנה יצטרכו לדווח על פי החקיקה מאחר שהיבואן עימו הם עובדים כפוף לחובת הרישום לגבי הכימיקל והוא עובר את כמות הסף.

יישום החקיקה ייעשה לאורך תקופה של 11 שנים בחלוקה לשלבים מוגדרים. לגבי מוצרים שכבר מיוצרים ו/או מיובאים לאיחוד האירופי- יש צורך ברישום מקדים (pre-registration) של החומר הכימי שייעשה במהלך יוני עד נובמבר 2008. חובת הרישום (registration) של החומר הכימי תחול שלוש וחצי עד אחד עשרה שנים לאחר כניסת החקיקה לתוקף, בהתאם לרמת מסוכנות החומר והיקף ייצורו ו/או כניסתו לשוק.

למרות שמדובר בחקיקה אירופאית, לחקיקה השפעה רבה על התעשיינים והיצואנים בישראל המוכרים ומשווקים באירופה, מאחר שהיא תחול על החומרים והמוצרים המשווקים באיחוד האירופי, בין אם תהליך הייצור נעשה באירופה ובין אם החומרים מיובאים לשם.

ההשפעה המהותית ביותר של החקיקה הינה על תעשיית הכימיה על ענפיה השונים, אולם ענפי תעשייה נוספים המשתמשים בכימיקלים, כגון תעשיית המתכת, תעשיית האלקטרוניקה, תעשיית הטקסטיל ואחרות, יושפעו אף הם.

בשל היקף החקיקה, מורכבותה, דרישותיה והשפעתה הצפויה על היצרנים והיצואנים, עמידה בחקיקה דורשת הכנה מבעוד מועד ומומלץ ליצרן הישראלי לכלכל את צעדיו בהתאם.

אי עמידה בדרישות החקיקה תהווה למעשה חסם סחר ומשמעותה שלא ניתן יהיה לייצר, לייבא או להשתמש בחומר המדובר באיחוד האירופי.

על מנת לסייע ליצואנים בהערכותם לקראת יישום החקיקה, מינהל סחר חוץ יפרסם בשבועות הקרובים מדריך REACH לתעשיין וליצואן הישראלי, אשר מטרתו לסייע לתעשייה הישראלית בהיכרות עם החקיקה ובהיערכות לקראת עמידה בדרישות החקיקה.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר המחלקה להסכמי סחר בילטרליים.