חדשות הסכמי סחר
לאור השינויים שביצע האיחוד האירופי במדיניות המכרזים ובחלוקת תקציבי הסיוע שלו וכן מתוקף השתתפותה של ישראל במדיניות השכנות האירופית של נציבות האיחוד האירופי (European Neighborhood Policy), נפתחות בפני התעשייה הישראלית אפשרויות חדשות להשתתפות במכרזים שלא היו פתוחים בפניה עד כה.
בעבר, הוענקו רוב החוזים שנגזרו מסיוע החוץ של האיחוד האירופי לחברות ולמומחים מתוך המדינות החברות באיחוד האירופי, או לאלה מן המדינה המוטבת. אולם בעקבות שינוי המדיניות של האיחוד הוחלט להעניק את רוב חוזי סיוע החוץ לחברה או למומחה אשר יציעו את "הערך הטוב ביותר" ללא תלות במקורם או במיקומם. בהתחשב בהיקפו של סיוע החוץ של האיחוד האירופי מדובר בהזדמנויות חוזיות רבות אשר נפתחות בפני חברות ומומחים מישראל.
בין המכרזים הפתוחים להשתתפות התעשייה הישראלית ישנם מכרזים בחמש עשרה מדינות "שכנות" החברות במדיניות השכנוּת האירופית (ENP), כגון אוקראינה, ארמניה, מצרים וגיאורגיה.
כמו כן, יכולה ישראל להשתתף במכרזים גם בשבע המדינות המיועדות להצטרף לאיחוד((IPA, כגון קרואטיה וטורקיה. המכרזים הם בעיקר בתחום השירותים (ייעוץ, מידע, תקשורת, מחקר ומחשוב) וכן בתחום הפרויקטים (בעיקר הנדסה ותשתיות).
מטרת המדריך הינה לחשוף את התעשייה הישראלית לכלים הפיננסים החדשים של האיחוד האירופי, וכן להזדמנויות העסקיות שנוצרו כתוצאה משינוי מדיניות האיחוד האירופי בנושאי רכש. כמו כן מפנה המדריך למקורות נוספים בהם ניתן למצוא מידע ספציפי לגבי הזדמנויות הרכש.
עותק אלקטרוני של המדריך יפורסם באתר האינטרנט של המינהל לסחר חוץ, בכתובת: www.trade.gov.il.
לקבלת עותק קשיח ניתן לפנות אל מורן בוגנים בדוא"ל: moran.buganim@moital.gov.il
הושלם המו"מ להסכם הסחר החופשי בין ישראל וגוש המרקוסור המונה את ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי. מדובר בשווקים בעלי חשיבות לתעשייה הישראלית, שכן יבשת אמל"ט נמצאת כעת בתנופת פיתוח ונהנית מהתחזקות הכלכלות, והעובדה שמדובר בהסכם סחר חופשי ראשון של גוש זה מחוץ לתחומי אמל"ט, תהווה יתרון מהותי לחברות הישראליות. מדובר בהסכם עם גוש סחר בעל תל"ג מצרפי בסך של 1.2 טריליון דולר ואוכלוסיה המונה מעל 240 מיליון איש, כאשר העוגן הכלכלי של הגוש הינו ברזיל, אחת מ-10 הכלכלות הגדולות בעולם.
לישראל מסורת ארוכה של הסכמי סחר ופתיחות גבוהה של המשק. קרוב ל-70% מסחר החוץ של ישראל מתנהל בפטור ממכס, בגין מערכת הסכמי סחר רחבה, בעוד שעבור גוש המרקוסור מדובר בהסכם הסחר החופשי הראשון מחוץ לאמל"ט. מדינות רבות אחרות ניסו להגיע להסכם עם גוש זה, ובהן ארה"ב והאיחוד האירופי, אך נסיונות אלו לא צלחו עד עתה. ראשוניות זו עשויה להיתרגם ליתרון עבור החברות הישראליות המבקשות לייצא לשווקים חשובים אלו.
ע"פ ההסכם, תהליך הפחתת המכסים יתבצע בהדרגה לאורך מספר שנים. לגבי כל המוצרים תהיה הפחתה כבר עם כניסת ההסכם לתוקף ולגבי 50% מהמוצרים המיוצאים כיום תהיה הפחתה מלאה כבר בשלב זה. לאחר 4 שנים 70% מהמוצרים הללו ייהנו מפטור מלא, לאחר 8 שנים 85% מהמוצרים המיוצאים כיום ייהנו מפטור מלא, וכעבור 10 שנים מכניסת ההסכם לתוקף, 99% מן הייצוא הישראלי יהיה פטור לחלוטין מתשלום מכס.
קטגוריות אלו מופיעות בהסכם, שאותו ניתן לקרוא באתר של המינהל לסחר חוץ:
באופן תקדימי עבורן, הסכימו מדינות המרקוסור גם לעקרון לפיו בשום שלב, עד יישומו הסופי של ההסכם, לא יעלו המכסים על אלו שהיו נהוגים בחודש נובמבר 2007.
למעשה,
בסופו של תהליך, ייהנה הייצוא הישראלי למרקוסור מפטור מוחלט ממכס על כל מוצרי
התעשייה והחקלאות, למעט במספר מצומצם מאד של פריטי ייצוא לארגנטינה בתחום הכימיה.
זו התחייבה, עם זאת, שלא לאפשר ייבוא כימיקלים במכס מופחת ממדינה אחרת מחוץ לדרום
אמריקה, בלא שתנאים דומים יינתנו באופן אוטומטי לייבוא ישראלי.
מן הצד האחר, גם ייבוא של מוצרי תעשייה מגוש המרקוסור יזכה לפטור ממכס בכניסה
לארץ, יחד עם כ-40% ממוצרי החקלאות והמזון.
כניסתו של ההסכם לתוקף תעשה מול כל מדינה מבין ארבע המדינות בנפרד, בו ברגע שכל מדינה מסיימת את תהליך האשרור הפנימי אצלה, כך שלא יהיה צורך לחכות לסיום התהליך בכל ארבע המדינות.
ההסכם מסדיר גם את כללי המקור הנוגעים לכניסת סחורות לשווקים, וקובע תנאים גמישים ונוחים ליצואן הישראלי בקביעת מעמד מקור ישראלי: ערך חומר גלם זר שלא עולה על 50% ממחיר המוצר בשער המפעל, או לחילופין, שינוי של פרט המכס (בארבע ספרות) של חומר הגלם. עם זאת, מאגף המכס נמסר כי כללים מיוחדים חלים במקרים שונים, בייחוד לאור העובדה כי מדינות הגוש טרם השלימו את איחוד המכסים ביניהן. הצדדים הסכימו גם על ייסודו של מנגנון לשיתוף פעולה בין רשויות המכס במדינות השונות.
עוד סוכם כי יוקם מנגנון ליישוב סכסוכים בין הצדדים, במתכונת דומה לזו הנהוגה בארגון הסחר העולמי. מנגנון זה יאפשר תלונות הדדיות במקרה של הפרת ההסכם ובירורן בפני פאנל מוסכם של אנשי מקצוע, כמו גם הטלת סנקציות על אי קיום פסק דינו.
פרק נוסף דן באפשרות להטיל היטל ביטחה על ייבוא מן הצד השני במידה ויתברר כי הפחתת המכסים הובילה לזינוק חד ביבוא מוצר מסויים, במידה הגורמת נזק רציני לתעשייה המקומית. לדרישת ישראל, הוסף גם סעיף הדן בהרחבתו האפשרית של ההסכם בעתיד לתחומים כמו עידוד והגנה על השקעות, סחר בשירותים ומניעת אפליה ברכש ממשלתי. כמו כן, כולל ההסכם מנגנון אשר מאפשר הרחבה אוטומטית למדינות נוספות באמל"ט אשר יצטרפו בעתיד לגוש המרקוסור.
|
הבהרה: יש לשים לב שההסכם ייכנס לתוקף אך ורק לאחר אישרורו על ידי המדינות החתומות, ובלבד שישראל היא בין הצדדים אשר אישררו את ההסכם.
|
לקריאת ההסכם יש להיכנס לאתר האינטרנט של המינהל לסחר חוץ – www.trade.gov.il
לקבלת פרטים אודות ההסכם ניתן ליצור קשר עם רועי ניר, סגן ממונה מחלקת הסכמי סחר בילטראליים במינהל סחר חוץ: 02-6662664
מזכר הבנות (MOU) לשיתוף הפעולה בין ישראל לאוקראינה בהכנות לקראת אליפות אירופה בכדורגל שתתקיים באוקראינה ובפולין ב-2012 נחתם במהלך הביקור ההיסטורי של נשיא אוקראינה יושצ'נקו בישראל. על ההסכם חתמו, במעמד שני הנשיאים, סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת אלי ישי וסגן שר החוץ של אוקראינה יורי קוסטנקו. ההסכם קובע הקמת קבוצת עבודה משותפת בין הצדדים לשיתוף הפעולה בהכנה למשחקים ובכך פותח דלת להשתלבות החברות הישראליות בפרויקטים של אירו 2012 באוקראינה. בראש הצד הישראלי לקבוצת העבודה יעמוד המשנה למנכ"ל ומנהל מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת בועז הירש ובראש הצד האוקראיני תעמוד סגנית שר הכלכלה של אוקראינה אוקסנה סליסרנקו.
בקבוצת עבודה משותפת יהיו נציגים הן של הסקטור הציבורי והן של הסקטור הפרטי. הדבר מהווה פריצת דרך ואמור ליצור הזדמנויות ייחודיות לחברות ישראליות ולסייע להן להשתתף במכרזים ולהשתלב בפרויקטים של אירו 2012. מזכר הבנות יאפשר למומחים וחברות ישראליות גישה למקבלי החלטות באוקראינה בנושא מוצרים, שירותים וטכנולוגיה ישראלית לקראת המשחקים.
בועז הירש, המשנה למנכ"ל ומנהל המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת מציין כי הרעיון לחתום על MOU לשיתוף הפעולה בהכנות לאירוע אירו 2012 נולד במהלך ועדה מעורבת ישראל - אוקראינה בקייב בחודש ספטמבר 2007. בעקבות פגישה עם סגנית שר הכלכלה האוקראינית אוקסנה סליסרנקו הסכימו הצדדים להכניס את הסעיף של MOU לפרוטוקול הוועדה המעורבת. הירש הוסיף כי במסגרת דיוני הוועדה המעורבת לענייני סחר וכלכלה והסמינר העסקי ישראל – אוקראינה שהתקיימו בספטמבר כללה המשלחת הישראלית את המשלחת הרשמית ובה נציגי משרדי תמ"ת, אוצר וחוץ ואת המשלחת המסחרית של 25 אנשי עסקים המייצגים כ-20 חברות. הירש ציין כי גודלה של המשלחת משקף את העניין העצום שיש במשק הישראלי באוקראינה כמו גם ברוסיה ומספר מדינות חב"מ נוספות.
ממונה דסק מרכז ומזרח אירופה במשרד התמ"ת, אהוד גונן, מוסר כי יש מגמה ברורה מזה מספר שנים לתזוזה מזרחה של "פוקוס ההשקעות הישראלי". "אם שנות התשעים היו מאופיינות בפעילות בהונגריה ובצ'כיה ותחילת שנות האלפיים ברומניה ובבלקן הרי שהיום מדברים על אוקראינה, רוסיה וקזחסטאן". עוד מציין גונן כי ההשקעות הישראליות הינן בעיקר בתחומי הנדל"ן אולם יש פעילות רבה גם בתחומים טכנולוגיים. "מעל 100 אלף ישראלים מחזיקים בנוסף לאזרחות ישראלית גם אזרחות אוקראינית, מדובר בקשרים תרבותיים ומשפחתיים עמוקים בעלי פוטנציאל כלכלי אדיר" הוסיף גונן.
אוקראינה הנה מדינה ענקית שמתגוררים בה 46 מילון תושבים וכלכלתה צומחת בקצב ממוצע של מעל 7% לשנה בארבע השנים האחרונות והשקעות זרות אדירות זורמות לתוכה. הצמיחה מונעת בעיקר ע"י צריכה פרטית שנובעת מהיווצרות רובד מעמד הביניים בערים הגדולות. ראש ענף מזרח ומרכז אירופה במשרד התמ"ת אדי שטיינבוק מסר כי בעשור האחרון חל גידול מתמיד בהיקפי הסחר בין ישראל לאוקראינה. לאור הצמיחה המהירה המתרחשת בשנים האחרונות באוקראינה, קיים פוטנציאל רב לגידול בהיקף הסחר בין המדינות. עוד מסר שטיינבוק כי היקפי הסחר בין ישראל לאוקראינה הגיעו בשנת 2006 ל-452 מיליון דולר המהווים עלייה של כ-22% לעומת שנת 2005. מתוך זה היצוא הישראלי מהווה כ-128 מיליון דולר והיבוא מאוקראינה מהווה כ-325 מיליון דולר. ענפי היצוא העיקריים מישראל לאוקראינה הם מוצרי פלסטיק וגומי, יהלומים ואבני חן, תעשיות כימיות, מוצרי מזון וחקלאות, מתכות ומוצרי תקשורת, אלקטרוניקה ומכונות. ענפי היבוא העיקריים מאוקראינה לישראל הם מתכות, מוצרי מזון וחקלאות, תעשיות כימיות ומוצרי עץ ונייר. היקף הסחר בין ישראל לאוקראינה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 הגיע ל-390 מיליון דולר המהווים עלייה של כ-16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.