עדכון סחר- ארה"ב

חקיקה בענייני מכס

ההצעה לבטל את "חוק המכירה הראשונה" עלולה לגרום לעלייה גדולה בחבות המס

ההודעה שפורסמה ב-24 לינואר על ידי הרשם הפדרלי, הממונה על ביקורת גבולות ומכס מציע לבטל את מתודולוגית אומדן היבוא המועדף הקיימת בחוק המכירה הראשונה. יישום שינוי זה יביא להעלאת מכסי המגן בין 8 ל-15 אחוזים לאותם יבואנים המשתמשים בחוק זה. למידע נוסף ראה דיווח בגיליון קודם שלנו באתר האינטרנט של המינהל לסחר חוץ:

http://www.moital.gov.il/CmsTamat/Rsrc/newsletters/newsletter05/newsletter05.html

חוק המכירה הראשונה קיים כמעט 20 שנה כתוצאה מהחלטה שניתנה ב-1988 על ידי בית המשפט האמריקאי לערעורים במסלול פדראלי באי.סי. מקפי נגד ארה"ב. הצעת פרשנות המבוססת על הממצאים של הועדה הטכנית לאומדן מכס של ארגון הסחר העולמי מאפריל 2007 עשויה לבטל חוק זה ובכך למנוע מהיבואנים את האפשרות להשתמש בחוק המכירה הראשונה בעסקאות רב-מכר לאור גובה החבות המוצעת.

לידיעת היצואנים: הפירמה המשפטית האמריקאית בענייני חוק הסחר, סנדלר, טראביס ורוזנברג מגבשת קואליציה של יבואנים אמריקאיים וקמעונאיים כדי להתנגד להצעה זו. 

http://a257.g.akamaitech.net/7/257/2422/01jan20081800/edocket.access.gpo.gov/2008/E8-1140.htm

הצעת חוק "10+2"

ה- CBP (Customs and Border Protection) מבקש לקבוע 12 נתונים עיקריים נוספים שהממונה רוצה שהיבואנים וחברות השייט יגישו לפני שמטען שהובל בים יכנס לארה"ב. הצעה זו מתמקדת בנתונים עיקריים המזהים את זהות הגופים המעורבים בשרשרת האספקה  והמיקום שלהם ובאה במטרה לספק תיאור מסייע ומדויק יותר של הסחורות המובלות.

ה-CBP מציין כי מידע נוסף זה נדרש לו כדי להבטיח כי תוכנית אבטחת המטען שלו תמשיך לפעול ביעילות. היוזמה להבטחת מכולות, "חוק 24 שעות" ושותפות סחר-מכס נגד טרוריזם הם כולם אבני היסוד באסטרטגיה הכוללת  של ה- CBP כדי להגביר את הביטחון הלאומי. בנוסף, ה- CBPפיתח יכולת הערכת סיכונים למטענים במערכת המעקב האוטומטית שלו על ידי הקרנה של כל המכולות המיועדות להגיע לארצות הברית בדרך הים לפני שהן מועלות לכלי השיט בנמלים הזרים.

כל אחת מהיוזמות תלויות בנתונים שיסופקו על ידי גופים מסחריים כולל מובילים, מובילים ציבוריים לא של כלי שיט, עמילי מכס, יבואנים והנציגויות שלהם. אולם הנתונים העיקריים המסופקים כיום על ידי גופים אלה הם אלה שנקבעו בחוק "24 השעות" שמרביתם באים  מהצהרת המטען NVOCC’ של המובילים. ה- CBP הצהיר כי בעוד שהיה בכך ביטוי לגישה ראשונית שהייתה צריכה להינקט, סקירה פנימית וחיצונית של הממשל הביאה למסקנה כי קבלת יותר נתונים מתקדמים ומושלמים על משלוח תיצור הערכת סיכון למטענים יותר יעילה ונמרצת.

ה-CBP מציע אם כן לדרוש מהיבואנים או הנציגויות שלהם שיעבירו אליו טופס בטיחות ליבואן על כל מטען, מלבד מטען זר הנשאר על כלי התחבורה, לא יאוחר מ-24 שעות לפני שהמטען מוטען על כלי השיט שיעדו ארה"ב. כיוון שמטען הנשאר בכלי התחבורה מוטען לעתים קרובות על פי החלטה של המוביל ברגע האחרון טופס הבטיחות של היבואן על מטען כזה ימולא בכל עת קודם להטענה.

למשלוחים שאינם מכילים בשלמותם מטענים הנשארים על כלי התחבורה או סחורות המיועדות להעברה לאחסון או לייצוא מיידי או להובלה ויצור 10 הנתונים העיקריים הבאים צריכים להמסר אלא אם ניתן פטור מיוחד:

· שם היצרן והכתובת

· שם המוכר והכתובת

· שם הקונה והכתובת

· שם הספינה ומיקומה

· מיקום מילוי המכולה

· שם המגבש וכתובת

· מספר הרישום של היבואן/ מספר הזיהוי של המבקש מאזור סחר חוץ

· מספר המקבל

· מדינת המוצא

· מספר התעריף לסחורה.

למשלוח המכיל בשלמות מטענים הנשארים על כלי התחבורה או סחורות המיועדות להעברה לאחסון או לייצוא מיידי או להובלה ויצור, חמשת הנתונים העיקריים הבאים צריכים להימסר.

· שם שותף רשום וכתובת

· נמל זר לפריקה

· מקום המשלוח

· שם הספינה ומיקומה

· מספר המכס של הסחורה.

בנוסף מציע ה-CBP לדרוש מהמובילים להגיש את תוכנית האחסון בכלי השיט בה נעשה שימוש כדי להעביר מידע  על המיקום הפיסי של המטען המוטען על כלי השיט. והודעה יומית על מצב המכולה כדי להבטיח אירועים הנוגעים  לכל המכולות בהן מוטען המטען המיועד להגיע לגבולות נמל בארה"ב בכלי שיט.

http://a257.g.akamaitech.net/7/257/2422/01jan20081800/edocket.access.gpo.gov/2008/E7-25306.htm

משרד לבקרה הממשלתית (GAO) קורא למידע רב יותר  וטוב יותר על יוזמת יעילות אבטחת מכולות. 

המשרד לבקרה ממשלתית (GAO) פרסם לאחרונה דוח המציין שמשרד המכס ומשטרת הגבולות צריך מידע רב יותר וטוב יותר  על יעילות יוזמת אבטחת המכולות. על פי היוזמה לאבטחת מכולות (CSI) המופעלת בנמלי ישראל של אשדוד וחיפה כמו גם ב-56 נמלים נוספים סביב העולם, פקידי משרד המכס ומשטרת הגבולות פועלים יחד עם הפקידים המקבילים להם במדינות המארחות כדי לזהות ולבדוק מכולות מטען בסיכון גבוה בדרכן לארה"ב. הדוח של המשרד מצהיר שבעוד ה- CBP ביצע התקדמות משמעותית בהרחבת תוכנית זו ופיתוחה מאז 2003, הוא עדיין עומד בפני מספר אתגרים תפעוליים ומנהליים העשויים להגביל את יכולתו להבטיח את רמת הבטיחות שה- CSI יוכל לספק עבור מכולות המיועדות לארה"ב.

תחום שבמיוחד מעורר דאגה, על פי הדוח, הוא חוסר המידע שיש ל- CBP על היבטים חשובים של היוזמה לאבטחת מכולות – בדיקת המערכות הכוללת המשמשת את הממשלות המארחות לבדיקת מכולות בסיכון גבוה. מצד אחד מאמצי ה- CBP הובילו  לשיתוף מוצלח של שורה ארוכה של ממשלות זרות בתוכנית היוזמה לאבטחת מכולות, וה-CBP ייסד הרבה קשרי שיתוף פעולה עם שותפיו הזרים. אך בעוד ה- GAO מכיר בכך שה- CBP אינו יכול לכפות דרישות אבטחה על ממשלות זרות, החוסר השיטתי באיסוף מידע אודות מערכות בדיקה בהן הן משתמשות הוא בעייתי. מידע על הציוד, המאיישים והתהליכים המעורבים במערכות אלו הוא הכרחי לקביעה אם מכולות בסיכון גבוה הנמצאות בדרכן לארה"ב נבדקו כנדרש או צריכות להיבדק כנדרש או להיבדק מחדש בהגיען לנמלי ארה"ב אך ה- CBP חסר את ההנחיות והקריטריונים לרוב הציוד, המאיישים והתהליכים המשמשים במערכות כאלו לביצוע הערכת היוזמה בפעילות הנמלים וקביעת היעילות הכללית של היוזמה. המשרד למתן דין וחשבון מצהיר שלאור דרישות חוק ה- 9/11 החדש על כך ש- 100% מטעני המכולות המיועדים לארה"ב ייסרקו בנמלי מדינות החוץ לפני עזיבתן לכיוון ארה"ב, חשוב של- CBP תהיינה תוכניות מוכנות  לאיסוף המידע הנדרש כדי להבטיח שבדיקת מכולות מטען והציוד המשמש לבדיקות כחלק מתהליך הבדיקה, תהיינה אמינות, מבלי להתחשב בנקודת המוצא.

הדוח טוען גם קיימות מספר משוכות לעבור בדרך לשיתוף הפעולה בין צוותי ה- CSI ומקביליהם במדינות הזרות, כגון: הגבלות שבחוק על פיו צוותי ה- CBP אומרים שהם מנועים מצפייה במטען הנבדק. בנוסף, CBP ממשיך לעמוד בפני קשיים לוגיסטיים הטבועים באווירת נמלי הים הנמצאים מחוץ לשליטתם, כגון: מכולות בסיכון גבוה שלא ניתן להיכנס כדי לבדוק אותם.

http://www.gao.gov/new.items/d08187.pdf

החלפת מידע בתנועות הסחר העולמי  (Global Trade Exchange)

ה- CBPהוציא בסוף דצמבר הודעה על עבודה המפרטת את היקף התוכנית המוצעת שלו להחלפת מידע על תנועות הסחר העולמי. התוכנית מיועדת לשפר עוד יותר את אבטחת שרשרת האספקה  על ידי איסוף וגיבוש מגוון רחב יותר של נתוני מסחר משחקני שרשרת האספקה. פקידי הסוכנות אמרו כי מידע נוסף זה יאפשר ל- CBP להיות מדויק יותר בזיהוי סיכון ולכן יוכל לבצע פיקוח ממוקד מטרה טוב יותר ומצומצם יותר.

התוכנית מוצגת כמופעלת באופן עצמאי, מערכת העומדת בפני עצמה (לדוגמה, על בסיס אגרת משתמש) אשר תאסוף נתונים על עסקאות מסחריות שאינן בנמצא כרגע בידי CBP כמו הזמנות רכישה, מילוי לוחות זמנים וחשבוניות משותפים לשרשרת האספקה המחויבים על פי חוזה או מספקי שירותי למוצרים או לתנועה של משלוחים בינלאומיים. כל המידע יאוחסן במערכת החוזים המאובטחת. הנתונים הנאספים ע"י המערכת יהיו פתוחים לממשלים שונים, שותפי סחר מקומיים ובינלאומיים, כמו גם לגופים מסחריים שונים. התוכנית תהיה בתחילה פיילוט ניסיוני עם מספר קטן של תעשיות משתתפות כמו גם עמילי מכס ממשלתיים זרים.

ב-21 לדצמבר 2007 במכתב שנשלח לבני תומפסון יושב ראש הועדה לבטחון המדינה על ידי כריסטופר קוץ' נשיא מועצת ההובלה הימית העולמית, נאמר כי התוכנית המוצעת מעלה מספר נושאים מדאיגים. הוא ציין כי היא מבקשת "כמות מידע עצומה" אך היא "לא מדוייקת ולא ברורה" בתיאור המידע הספציפי שצריך להאסף. הוא ציין כי התנאים לגישה למידע מעלים "הרבה שאלות משמעותיות ומוצדקות בקשר למי תהיה גישה לאיזה מידע במערכת של התוכנית ובאיזה תנאים". הוא קבע גם כי אין כל הערכה על התועלת מהתוכנית למובילים, ספקים, חברות הובלה או לתוכנית הבטיחות של CBP והיכולת בהשוואה במיוחד לעלויות שמוטלות על המשתתפים.

הגנת הצרכן, בטיחות מוצרים ומזון

מבוא:  בעקבות הבעיות שנתגלו ביבוא צעצועים ומוצרי מזון לארה"ב והניסיונות למנוע בעיות כאלו בעתיד, מתנהלות במקביל מספר פעילויות הן ע"י הממשל והן ע"י הקונגרס. אנו מביאים להלן עדכון נוסף בנושא, אך יש להמשיך ולעקוב אחר ההתפתחויות שכן לא ניתן לקבוע בשלב זה את ההשלכות על היצואן הישראלי.

בית הנבחרים אישר הצעת חוק כוללת לבטיחות המוצר

בית הנבחרים אישר ב-19 לדצמבר 2007 את החוק למודרניזציה של בטיחות למוצרים לצרכןH.R) 4040.). הצעת החוק נוגעת ליצרנים של מוצרי ילדים, כולל חברות מישראל, שידרשו לעמוד במגוון דרישות נוספות לבטיחות המוצר. תקציר כולל  של התנאים העיקריים הנכללים בחקיקה זו הינו  להלן:

· כל מוצר המתוכנן ומיועד לילד בגיל 12 או צעיר יותר המכיל למעלה מהכמות המותרת של עופרת יוחרם.

· תקן כמות העופרת הנוכחי בצבע שעל פני רהיט, צעצועים ומוצרי ילדים אחרים יופחת ממכסימום 0.06 אחוזי עופרת מהמשקל למכסימום של 0.009 אחוזי עופרת מהמשקל.

· בחינה ואישור של גורמים עצמאיים ידרשו לכל המוצרים המקומיים או המיובאים המיועדים לילדים בגיל  12 או צעיר יותר.

· יצרנים של מוצרי ילדים ידרשו לסמן סימני הכר על המוצר ועל האריזה גם יחד, במידת האפשר, כדי  שניתן יהיה לוודא את מקום ומועד ייצור המוצר.

· יצרנים של מוצרים ברי קיימא לתינוקות (עריסות, מיטות, כסא גבוה, כסא תומך, כסא מתלה, אמבטיה, שערים וכל שאר הסוגרים לתחימת הילד, מגרשי משחקים, פעלולן נייח, נשא תינוק, עגלת ילדים, הליכון, נדנדה, סל קל) ידרשו להמציא עם המוצר אישור על דמי דואר משולמים, כרטיס רישום הגנת פרטיות  כדי לתת אפשרות לצרכן להודיע ישירות על מקרה של החזרה. בנוסף, הנציבות לבטיחות המוצר (CPSC) תצטרך  לפרסם את תקני הבטיחות המחייבים לפחות לאותם ה-12 הקיימים כיום באופן רצוני.

· הנציבות תידרש להעריך את יעילות תקן הבטיחות לצעצועים- תקן בינלאומי F963-07 ולקבוע  א. את  היקף התקן, ב. דרגת ההצטרפות מצד היצרן, ג. ההתאמה של תקן זה להגנת ילדים מסיכון בטיחותי.

· תהליכי קביעת בטיחות המוצר וביטולו יפושטו. לנציבות תינתן הסמכות להוציא הודעות ביטול מחייבות.

· יבואנים, קמעונאים ומפיצים ידרשו לזהות את היצרן על גבי המוצר על ידי ציון שם, כתובת או כל מידע  מזהה ידוע אחר, לפי דרישת הנציבות. בדומה כל יצרן יידרש לזהות כל קמעונאי או מפיץ לו הוא מספק  מוצרים כמו כן כל קבלן משנה המעורב בייצור.

· הנציבות תהיה רשאית לאסור יצוא מוצרים שאסורים למכירה בארה"ב.

· מכירה, מכירה חוזרת, ייצור או יבוא של כל מוצר אשר בוטל, אשר מכיל סיכון ממשי או לא עומד בתקני בטיחות, אסורים.

· תקרת הקנס האזרחי על הפרת החוק לבטיחות המוצר, חוק עופרת מתלקחת והחוק הפדרלי לסיכון  ממשי תועלה ל-10 מיליון דולר.

· עונשים פלילים בגין הפרת כל חוק המוטל על ידי הנציבות יכולים לכלול החרמת נכסים.

· פרקליט המדינה יהיה מוסמך לפעול לאכיפת חוקי בטיחות המוצר ולקבל צווי מניעה מתאימים.

· תעודד החלפת מידע בין המשרדים הפדרליים, מדיניים ומקומיים.

http://frwebgate.access.gpo.gov/cgi-bin/getdoc.cgi?dbname=110_cong_bills&docid=f:h4040eh.txt.pdf

השר לבטחון פנים פועל לחיזוק הפיקוח על החקלאות

מייקל צ'רטוף, השר לבטחון פנים דיווח ב-13 לדצמבר במכתב לסנטורית דיאן פיינשטיין (דמוקרטית מקליפורניה)  כי הוא נקט בשתי פעולות כדי לטפל במה שמדאיג אותה בפיקוח על התוצרת החקלאות. פיינשטיין קידמה בתחילת שנה זו הצעת חוק אשר לפיה תועבר האחריות לביצוע הפיקוח הזה בכל נקודות הכניסה לארה"ב מבקורת הגבולות והמכס האמריקאית חזרה לשירותי הפיקוח של המשרד לחקלאות, בריאות חיות וצמחים. היא נקטה בצעד זה כתגובה לממצאי דו"ח מדצמבר 2006 שמצא כי מעט מאד פיקוח חקלאי  מבוצע בנקודות כניסה ראשיות מאז הועברה האחריות ב-2003.

המכתב של צ'רטוף מצביע על כך ש- CBPשלח מזכר לכל סניפי השדה המאשר מחדש כי מומחי חקלאות צריכים להתמנות במיוחד לפיקוח על הפעילות החקלאית ויוקדשו לפעולה של הגנה על אספקת המזון האמריקאי  ותעשיית החקלאות ממזיקים, מחלות, איומים על החיים, "העדר נסיבות לפעולה דחופה".

בנוסף אמר צ'רטוף כי גובשה משרה חדשה ב- CBPכדי להבטיח יישום עקבי של מדיניות הפיקוח  על החקלאות על פני כל הנמלים. סגן מנהל הביצוע להשגחה מבצעית חקלאית ישגיח על תוכנית אבטחת האיכות החקלאית של CBP/APHIS המשותפת ויפקח על ביצוע האמצעים הננקטים בחקלאות לסיכון ויעילות. אותו  בעל תפקיד יבטיח גם שלמומחים החקלאיים יהיו הציוד והמשאבים הנדרשים לביצוע תפקיד פיקוח על חקלאות.

לאור פעולות אלה אמרה פיינשטיין שהיא תמשוך את הצעת התיקון לחוק המשק שביקש להעביר את האחריות לניהול הפיקוח על החקלאות מ- CBPל- APHIS..

המחוקק הציג חקיקה דו מפלגתית לבטיחות המזון.

חבר ועדת הכספים של הסנט  צ'אק גרסלי (רפובליקני מאיווה) וסנט בוב קייסי (דמוקרט מפנסילבניה) הציגו ב-5 לדצמבר 2007 חקיקה המיועדת להגביר את הבטיחות של מזון מיובא ומוצרים חקלאיים. ההודעה לעיתונות  שיצאה ממשרדו של גרסלי נקראת "סיום החשש ממוצרים חקלאים: שמירה על המזון האמריקאי עבור כולם" (EAT SAFE). החוק של 2007 כולל את האמור להלן:

· צוות ואימון: הצעת החוק תאשר 25 מיליון דולר למינהל מזון ותרופות ולמשרד החקלאות לצורך שכירת צוות נוסף שייועד למעקב אחרי הברחת מזון ומוצרי חקלאות וידאג לפיקוח להגנה על המזון. 1.7 מיליון דולר  יוקצו למשרד לביטחון פנים לאימון מומחי חקלאות ו-5.8 מיליון דולר יוקצו לסוכנות לשמירת גבולות לאימון בחקלאות.

· השגחה ובדיקת יבוא – הצעת החוק דורשת כי מעבדות פרטיות המבצעות בדיקות עבור יבואנים לצורך קבלת אישור למוצרים שבפיקוח מינהל המזון  והתרופות (FDA) יקבלו תו תקן מה- FDA; לצורך כך ניתנה הרשאה ל- FDA לפתח הגדרות, אישורים והליכי בקורת למעבדות אלה ולגבות דמי שימוש להוצאת האישור; להטיל קנסות אזרחיים על מעבדות ו/או יבואנים אשר יזייפו ביודעין תוצאות של מעבדות או יקשרו  קשר לעשות זאת ולקבוע קנסות אזרחיים ליבואנים העוקפים את מערכת הפיקוח  של משרד החקלאות של ארה"ב.

· הודעה לציבור- הצעת החוק דורשת כי משרד החקלאות וה-FDA יודיעו לציבור על זיהוי מוצרים שהוברחו למסחר; כן הם נדרשים להודיע לציבור על מוצרי מזון שנאסרו לשימוש כולל רשימה כוללת של פריטי מזון כאלה, ולהרכיב רשימת מוצרים אסורה קלה לחיפוש וידידותית לצרכן באתר שלהם.

· שיתוף בנתונים - הצעת החוק דורשת ממשרד החקלאות ומשרד הבריאות ושירותי הרווחה להתחלק בכל המידע שנאסף הנוגע לכל גורם שמקורו במזון, וחומר מזהם הגורם למחלה.

החקיקה היא חלק מהמאמץ המתמשך של השלטון האמריקאי כדי להבטיח כי המזון המיובא והמוצרים הצרכניים עומדים במדויק בדרישות הבטיחות. מאמץ זה בעידוד הקונגרס והבית הלבן צפוי להסתיים בתקנים מחמירים  בסוף שנה זו. חברות בישראל ומסביב לעולם יצטרכו כתוצאה מכך להתאים את המדיניות והפעילות שלהם בפועל לכך.

http://frwebgate.access.gpo.gov/cgi-bin/getdoc.cgi?dbname=110_cong_bills&docid=f:s2418is.txt.pdf

הסנאט עומד על דרישתו לפעול בעניין חקיקת חוק בטיחות המוצרים

הסנאט צפוי לאשר תחיקת צריכה רחבת טווח בעניין בטיחות מוצרי צריכה (S.2663) במהלך השבוע של ה-3 במרץ לאחר שסנאטורים מרכזיים החליטו באמצע פברואר על תיקון שיביא הצעת חוק שעברה את ישיבת ועדת המסחר של הסנאט ב-30 באוקטובר קרוב יותר לאמצעי המגובה על ידי התעשייה שאושר על ידי בית המחוקקים בדצמבר. הצעת חוק זו רלוונטית ליצרנים זרים וליצואנים של מוצרי ילדים כולל חברות בישראל, מפני שהדבר ידרוש מהם לציית למספר דרישות בטיחות נוספות.

הצעת החוק המקורית עמדה בפני התנגדות חזקה של מספר מגזרים, כולל קהילת העסקים ומינהל בוש. הגרסה החדשה נסוגה ממספר אמצעים יותר שנויים במחלוקת ודומה יותר להצעת החוק של הבית (H.R. 4040), המכילה קנסות (עונשים) ודרישות פחות חמורים לעסקים. על פי הודעה לעיתונות ממשרד נותן החסות Mark Pryor, D-Ark, הצעת החוק החדשה תגרום לשינויים הבאים:

· סטנדרטים בנושאי עופרת: כמו הגרסה הקודמת, הצעת החוק החדשה של הסנאט תחרים את העופרת, בכל מוצרי הילדים. הצעת החוק של הבית תוריד בהדרגה את רמות העופרת המותרות במוצרי ילדים מ- 600 חלקים למיליון ל- 100 חלקים למיליון.

· בדיקות: הצעת החוק דורשת בדיקות בטיחות על ידי גורם שלישי ומתן אישור למוצרי ילדים. לאחר אישור של הוועדה לבטיחות מוצרי צריכה, מעבדות זכויות יוצרים יוכלו לבדוק אם המוצרים מספקים הגנת צרכן מקבילה או טובה יותר מזו המתקבלת ממעבדת הגורם השלישי של היצרן. הצעת החוק תהפוך את תקן הבטיחות הנוכחי לצעצועים שעליו הכריזו ה-ASTM הבינלאומי לחובה ותדרוש שצעצועים ישאו אישור לסטנדרט זה. הצעת החוק הקודמת של הסנאט תהפוך גם את התקן החופשי לבדיקת צעצועי ילדים  לחובה וידרוש בדיקה וקבלת אישור, עבור כל המוצרים המיועדים לילדים עד גיל 12, מגורם שלישי או ממעבדה מאושרת –CPSC.

· תיוג (תוויות): הצעת החוק תדרוש מהיצרן לתייג את מוצרי הילדים בתוויות שתאפשרנה מעקב מידע שימושי לצרכן ולקמעונאי לזיהוי מוצרים מוחזרים. הגרסה הקודמת של הצעת החוק והחקיקה שהועברה בבית מכילה דרישות דומות.

· זיהוי החברה:  יבואנים, קמעונאים ומפיצים יידרשו לזהות את יצרן המוצר, בשמו, כתובתו או מידע זיהוי אחר שקיים על פי דרישה של ה- CPSC. כמו כן, כל יצרן יהיה מחויב לזהות כל קמעונאי או מפיץ להם סיפק מוצר צריכה מסוים כמו גם את קבלן המשנה המעורב בייצור. גם הצעת החוק של הבית כוללת דרישות זהות.

· קנסות אזרחיים: הצעת החוק הנוכחית תעלה את סכומי הקנסות ל-20 מיליון דולר, מהקנס הנוכחי של 1.8 מיליון. זוהי ירידה משמעותית מהתקרה של 100 מיליון שנקבעה על ידי הצעת חוק הקודמת של הסנאט אך עדיין גבוהה מ-10 מיליון דולר, כפי שהוצע בהצעת החוק  הקודמת של הבית.

· עונשים פליליים: הצעת החוק הנוכחית מגדילה את העונש הפלילי לחמש שנות מאסר לאלו שביודעין וברצון הפרו את חוק בטיחות המוצר. בנוסף העונשים הפליליים יוכלו לכלול החרמת נכסים.

· פעולות על ידי המדינות: הצעת החוק תאפשר לתובע הכללי של המדינה (בה בוצעה העבירה) להגיש תביעות אזרחיות כדי להשיג צו-מניעה לסעד בשם תושבי המדינה לאכיפת חוקי הבטיחות.

· הגנת מתריע על פעולה בלתי חוקית:  הצעת החוק תספק הגנה למתריע על פעולה בלתי חוקית ליצרן, קמעונאי ועובד מדינה שישפוך אור על בעיות לאורך שרשרת האספקה. הגנות אלו שאינן כלולות בהצעת החוק של הבית, מהוות הרחבה מהגרסה הקודמת.

· מוצרים מוחזרים (נקראים חזרה בשל פגם): החוק החדש יהפוך ללא חוקיים יבוא, יצוא מכירה והפצה למסחר של מוצרים שנקראו חזרה ליצרן. דרישות מקבילות כלולות גם בהצעות החוק הקודמות של הסנאט ושל הבית.

· תקנות: הצעת החוק כמו הגרסה הקודמת של הסנאט ואמצעי הבית יפשטו את תהליך תקנות בטיחות המוצר על ידי הוצאת חובת ההודעה המוקדמת של התקנות המוצעות.

· חשיפה לציבור:  הצעת החוק החדשה של הסנאט תקים בסיס נתונים שיכלול דוחות על פציעות, מחלות, או סיכונים על מוצרי צריכה שהוגשו על ידי הציבור או מגזרים פרטיים. בנוסף, הצעת החוק תאפשר ל- CPSC זירוז החשיפה לציבור של מידע שיסופק על ידי התעשייה לתועלת בריאות הציבור ולביטחונו.

· מימון: הצעת החוק החדשה תסמיך מימון לוועדה לבטיחות מוצרי צריכה למשך שבע שנים, החל מ- 88.5  מיליון דולר ב- 2009 ו- 2010, ותוספת של 40 מיליון דולר תאושר לשדרוג המעבדות של ה- CPSC  ומיליון דולר  נוספים שיאושרו למחקר בטיחות של ננוטכנולוגיה במוצרים. העברת הצעת החוק של הבית תקבע מימון של 80 מיליון דולר בשנת הכספים 2009, 90 מיליון דולר בשנת הכספים 2010 ו- 100 מיליון דולר בשנת הכספים 2011, יחד עם 20 מיליון דולר לשדרוג מעבדות ה- CPSC

http://commerce.senate.gov/public/index.cfm?FuseAction=PressReleases.Detail&PressRelease_id=249061&Month=2&Year=2008

משרד לבקרה הממשלתית (GAO) מעלה את שאלת יעילות בדיקות בטיחות מזון על ידי גוף שלישי.

בעדות לוועדת משנה של בית הנבחרים, מנהל המשרד לבקרה ממשלתית העלה את השאלה בדבר יעילות התוכנית לביקורת באמצעות גוף שלישי בפיקוח על בטיחות מוצרי מזון המיוצרים מעבר לים לצורך יצואם לארה"ב. המנהל ציטט מניסיונו של מינהל המזון והתרופות (FDA) עם בדיקות על ידי גוף שלישי של יצרני ציוד רפואי זרים כדוגמה שלסקירות כאלו תועלת נמוכה מאד.

על פי ה- GAO, ביקורות של יצרני ציוד רפואי זרים, שנקבעו על ידי ה- FDA עצמו הן יחסית מעטות ובפרקי זמן רחוקים אחד מהשני. בעוד שאין דרישה מעוגנת בחוק הקובעת את התכיפות הנדרשת לביקורות אלו, פקידי ה- FDA מעריכים שסקירות מתקנים אלו מתבצעות מדי שש שנים עבור ציוד בעל רמת סיכון גבוהה כגון קוצבי לב וכל 27 שנים לציוד בעל רמת סיכון בינונית כמו למשל עזרי שמיעה. מספרים אלו שווים לשלוש וחמש שנים בהתאמה, לביצועים מקומיים. קיימות מספר סיבות להבדלים אלו, מציין ה-GAO. שני בסיסי מידע המספקים ל- FDA את המידע על יצרני ציוד רפואי זרים והמוצרים שהם מייצרים עבור השוק האמריקאי, מכילים אי דיוקים שיוצרים הערכות מוטעות של אמצעים העומדים תחת פיקוח ה-FDA. למרות שהשוואת המידע משני בסיסי מידע אלו תוכל לסייע ל- FDA לקבוע את מספר המוסדות הזרים המשווקים ציוד רפואי בארה"ב, בסיסי מידע אילו אינם יכולים להוות תחלופה למידע ישיר וכל השוואה חייבת להיעשות ידנית. בנוסף, ביקורות של מתקנים זרים מעלות אתגר ייחודי ל- FDA בכוח אדם ולוגיסטיקה, כגון: קשיים בגיוס חוקרים לנסיעה התנדבותית לארצות מסוימות ולנסיעות שמתארכות במידה ומתגלות תקלות  תוך כדי הביקורת.

בנוסף, טוען ה- GAO , מעט מדי ביקורות של מוסדות יצרניים זרים של ציוד רפואי בוצעו באמצעות שתי התוכניות לגוף שלישי שנקבעו על ידי ה- FDA, תוכנית ביקורת הסמכת כוח אדם והתוכנית הרב-שימושית הניסיונית לבקרת חשבונות מ- ה-11 למרץ, 2004-  התאריך בו לראשונה הסמיך ה- FDA ארגון לבצע ביקורות  עצמאיות – ועד 11 לינואר, 2008, בוצעו רק חמש ביקורות על ידי ארגון מוכר דרך ה- APIP (איגוד מקצוענים לביקורת מפעלים). ה-GAO מציין שקיימים גורמים המרתיעים מהשתתפות בתוכנית זו, כולל נשיאה  בעלויות הביקורת, במיוחד כאשר תוצאות הביקורת, שאם לא כן לא היו מתממשים בעתיד הקרוב, כרוכות בפעולה הדורשת הסדרים. מצד שני, יש למשתתפים הזדמנות להקטין את מספר הבדיקות שיש לבצע על פי דרישות ארה"ב ומדינות אחרות. בנוסף, חוק השינוי של ה- FDA משנת 2007 הכניס מספר שינויים בעריכת תוכנית דרישות כשירות היכולה להביא להשתתפות יצרנים רבים יותר.

ה-GAO  מצהיר שהמספר הקטן של הביקורות שבוצעו על פי תוכנית הגוף השלישי מעלה שאלות בדבר המעשיות והיעילות ליצירת תוכנית דומה כדי לסייע ל- FDA בנושאי האחריות האחרים המוטלים עליו כגון, בטיחות מזון מיובא. ה- GAO מצהיר באופן מיוחד שתוכניות הביקורת בידי גוף שלישי ליצרני ציודרפואי, לא סייעו ל- FDA  לעמוד במטלות הנדרשות על פי התקנים, כשם שהן גם לא סיפקו הגדלה מהירה או משמעותית במספר הביקורות שבוצעו על ידי ארגונים אלו כפי שיועד מלכתחילה.

עדות זו מהווה חלק מדיון נרחב יותר בארה"ב המתייחס לבטיחות מוצרים מיובאים. ויכוח זה צפוי להסתיים בתקנים יותר מחמירים ו/או  בדיקה קפדנית יותר למגוון מוצרים מיובאים, כולל: מזון, תרופות ומוצרי צריכה.

http://www.gao.gov/new.items/d08428t.pdf

הנציבות לבטיחות מוצרי צריכה (CPSC) מציעה תקן דליקות מחייב לרהיטים מרופדים

הנציבות לבטיחות מוצרי הצריכה פרסמה ב- 4 למרץ תקנות שיקבעו תקן דליקות חדש ומחייב לרהיטי בית מרופדים. היצרנים יבחרו אחד משתי אפשרויות: הם יוכלו לצפות את הרהיט בחומר עמיד לעשן שיעמוד במבחן דליקות מסיגריה, או שהם יוכלו להניח מחיצה מחומר עמיד בערה ולהבה בין יריעת הציפוי וחומר המילוי הפנימי. על פי פרסום עיתונאי של הסוכנות, מטרת ה- CSPC להפחית את סכנות בערת הרהיט המרופד מבלי להעלות דרישה לשימוש בכימיקלים מדכאי בערה, מפני שהם מאמינים שרוב היצרנים והיבואנים יעדיפו לבחור אופציות שאינן כרוכות בשימוש בחומרים מדכאי בערה ביריעות ציפוי וחומרי מילוי הספוגים. כמו כן, יצרנים יידרשו לאשר עמידה בתקן החדש ולציית לדרישות רישום נתונים מסוימים.

על פי  הצהרה מפי ממלאת מקום היושב ראש Nancy Nord, ה- CPSC עובד על  תקן דלקות לרהיטים מרופדים מאז 1994 וחיפש להפנות תשומת לב מעוניינים בנושא כגון: קבוצות המגנות על זכויות צרכנים ושומרי הסביבה, התעשייה, ארגוני שרותי כבאות, גופים פדראליים וגופים בינלאומיים.

פעולה זו משמעותית ליצרנים ישראליים של ריהוט מרופד מפני שמוצריהם, קרוב לוודאי, יאלצו לעמוד בסטנדרטים חמורים יותר של דלקות מיד עם החלת התקנות.

http://a257.g.akamaitech.net/7/257/2422/01jan20081800/edocket.access.gpo.gov/2008/08-768.htm

הנציבות לבטיחות מוצרי צריכה (CPSC) מציעה תקן דליקות למערכות מזרונים

הנציבות לבטיחות מוצרי צריכה ביצעה תיקונים בתקן הדליקות שלה למזרונים ומערכות בסיסי מזרונים (מערכות מזרנים). תיקונים אלו, שהופעלו החל מ- 6 לפברואר, מבהירים היבטים טכניים לניהול וביצוע מבחן הדליקות הנדרש ומבהירים שהצהרת האישור על גבי תווית המזרן הקבועה יכולה להופיע בשפה נוספת לשפה האנגלית. על פי ה- CPSC התיקונים הם טכניים ואינם משנים את עצם ההתחייבות של יצרני המזרנים והיבואנים. ב- 15 למרץ, 2006 ה- CPSC פרסם חוק סופי המבסס תקן פדראלי חדש להפחתת חומרת דליקת מזרונים. תקן דלקות מחייב זה למערכות מזרנים מתייחס לאש הניצתת ממקורות להבה פתוחה, כולל גפרורים, נרות, מצתים ואפשרויות משתייכות נוספות. התקן, שתחולתו החל מ- 1 ליולי, 2007, פונה ליבואני מערכות מזרנים, יצרנים או מחדשי מערכות כאלו בתאריך האמור או אחריו. ה- CPSC אינו מציין באופן ספציפי כיצד על היצרנים לתכנן את מזרניהם כדי לעמוד בדרישות תקן זה.

מזרנים מיובאים יהיו חייבים לעמוד באותן דרישות של תקן זה החלות על מזרנים בייצור מקומי. פירוש הדבר שמערכות מזרנים המיוצרות מחוץ לארה"ב, כולל ישראל, חייבות להיבדק בהתאם להליך המפורט בתקן וחייבות לעמוד בקריטריונים נקובים מסוימים, כמו גם אבטחת איכות ודרישות רישום ושמירת מסמכים, לפני הצגתן בתוך ארה"ב.

http://a257.g.akamaitech.net/7/257/2422/01jan20081800/edocket.access.gpo.gov/2008/E8-2027.htm

התפתחויות שונות

הנשיא נוקט בצעדים ליישום רפורמה בבחינת ההשקעות הזרות

הנשיא בוש חתם ב-23 בינואר צו המשנה את תהליכי בחינת ההשקעות הזרות על ידי הממשלה הפדרלית לאור החוק להשקעות זרות ובטחון לאומי 2007.  בין יתר הדברים דורש החוק מהועדה להשקעות זרות בארה"ב לבצע בחינה בת 30 יום של עסקאות מכוסות כדי לקבוע אם הן מאיימות על הבטחון הלאומי כולל מעורבות ממשלות זרות- חברות שבבעלותן ופיקוח על תשתיות קריטיות. בעוד שבוש ופקידי ממשל אחרים הדגישו לאחרונה שלא החוק ולא הצווים ישנו את מדיניות ארה"ב לקבל בברכה השקעות זרות, מומלץ בכל זאת לחברות ישראליות המבקשות להשקיע בארה"ב להכיר מקרוב את אותם תהליכי בחינת ההשקעות הזרות החדשים.

הצו מ-23 לינואר כולל את ההוראות הבאות:

סמכות. שר האוצר הוסמך לגרום לכך שהחובה על פי חוק לבחינה ובדיקה של הנושא אליו התייחס הנשיא, אחרי מתן הודעה, תבוצע בהתחלה באופן חד צדדי ובהכללה בדו"ח שנתי ובמינוי. שר האוצר מוסמך אף, למעט ראשי המחלקות או המשרדים ואחרי התייעצות עם הועדה להשקעות זרות, לפעול בשם הועדה ולתקשר בשמה עם הקונגרס והציבור. משקיפים אחדים אמרו שהוראות אלה כוונתן להתמודד עם הדאגה שתהליכי הועדה  להשקעות זרות יהיו מפוקחים על ידי המשרדים המודאגים יותר מהבטחון הלאומי מאשר מקידום מסחר חוקי.

בחינה וחקירה. כל אחד חברי הועדה להשקעות זרות יכול לבצע חקירה משלו ביחס לאפשרות לסיכון בטחוני לאומי המופיעה בעיסקה אך הקשר עם הצדדים לעיסקה חייב להיווצר באמצעות או בנוכחות הנהגת המשרד.  אם בעקבות בחינה כזו החבר יודיע ליושב ראש הועדה להשקעות זרות כי הוא סבור שהעיסקה מסכנת את הבטחון הלאומי של ארה"ב וכי איום זה לא הוסר, הועדה תדרש לפתוח בחקירה.

הועדה להשקעות זרות חייבת לשלוח דיווח לפי דרישת הנשיא על ההחלטה שלו/שלה ביחס לבחינת או חקירת עיסקה אם הועדה א. ממליצה כי הנשיא ישהה או יאסור את העיסקה, ב. לא הצליחה להגיע להחלטה אם להמליץ המלצה כזו או ג. לבקש מהנשיא להחליט בקשר לעיסקה.

הקטנת הסיכון. הועדה להשקעות זרות או כל משרד ראשי הפועל בשמה יכולה לבקש להקטין כל סיכון לבטחון הלאומי המתגלה בעיסקה שאינה מטופלת במידה מספקת על ידי הוראות אחרות בחוק,  על ידי התקשרות בהסכם להקטנת הסיכון עם הצדדים לעיסקה או על ידי קביעת תנאים. לפני שהועדה תציע אמצעים להקטנת סיכון היא חייבת לקבל הצהרה בכתב אשר א. מזהה את הסיכון לבטחון הלאומי המתגלה בעיסקה על בסיס גורמים  הכוללים איום, פגיעות ותוצאות אפשריות  וב. קובעת את האמצעים הסבירים הנדרשים לדעתה להקטנת הסיכון הזה.  אם האמצעים המוצעים מאושרים על ידי הועדה להשקעות זרות הם ידונו במשא ומתן עם הצדדים לעיסקה.

מידע על עסקות זרות. שר המסחר מתבקש א. לקבל  מידע מגובש ומנותח על השקעות זרות בארה"ב; ב. לפקח ובמידת הצורך לשפר נהלים לאיסוף והפצה של מידע כזה; ג. להכין דוחות, ניתוחים על מגמות, וניתוחים על התפתחויות משמעותיות בקטגוריות מתאימות של השקעות זרות בארה"ב; ד. לאסוף ולהעריך נתונים  על עסקאות משמעותיות בהן מעורבות השקעות זרות בארה"ב.

http://www.whitehouse.gov/news/releases/2008/01/20080123-9.html

היחידה ללוחמה בסמים מציעה רישום יבואנים/יצרנים למרשמי תרופות מסויימים

היחידה ללוחמה בסמים במשרד המשפטים מבקשת תגובות עד 18 למרץ להצעת חוק לשינוי דרישות הרישום ליבואנים ויצרנים  של מרשמי תרופות המכילים  אפדרין, פסבדואפדרין או פנילפרופאנולאמין. החוק המוצע נובע מהרשאה חדשה ליבוא, מכסת יבוא ומכסת ייצור לכימיקלים אלה הנדרשת על פי החוק למאבק במגיפת מתאמפטמין, 2005.

היחידה ללוחמה בסמים קבעה כי מטרתו של חוק זה היא להבטיח שכל מקום המייצר או מייבא כימיקלים אלה או תרופות המכילות אותם הוא ייצרן או יבואן רשום אצל היחידה. בנוסף, החוק יטיל דרישה להחזקת רישומים ולדיווח על עסקאות שבפיקוח. הוא גם יפרט מי מבתי החרושת, מחסנים ומוסדות אחרים, רכבי תובלה יהיו בפיקוח אישי. יצרנים, מפיצים, מחלקים, ספקים ואחרים של כימיקלים או מוצרים המכילים אותם או המקומות בהם מוחזקות רשומות הנוגעות לאותן פעילויות שהם חצרים שבפיקוח וכפופים לבקורת ממשלתית.

http://a257.g.akamaitech.net/7/257/2422/01jan20081800/edocket.access.gpo.gov/2008/E8-774.htm

קוד אתי חדש נדרש לקבלנים וקבלני משנה של הממשלה.

החל מ-24 לדצמבר 2007 הממשלה המרכזית של ארה"ב שינתה את תקנות הרכישה כך שנדרש מקבלנים וקבלני משנה מסויימים שיהיה להם קוד אתי כתוב ועליהם ליישם מערכת בקרה פנימית. דרישות חדשות אלה חלות על חוזים ממשלתיים העולים על 5 מיליון דולר, המבוצעים בתקופה של 120 יום או יותר. יחד עם זאת חוזים  לפריטים מסחריים ואלה המבוצעים לחלוטין מחוץ לארה"ב קיבלו פטור. חברות שאינן עומדות בדרישות  החדשות יעמידו בסכנה את היכולת שלהן לעשות עסקים עם ממשל ארה"ב.

על פי התקנות החדשות לקבלן חייב להיות קוד אתי עסקי וניהולי כתוב והוא חייב להמציא העתק מהקוד לכל עובד העוסק בביצוע החוזה בתוך 30 יום אחרי שזה נקבע. לקבלן יש אז עוד 60 יום כדי להמציא תוכנית הדרכה לאתיקה עסקית לעובדים ועמידה בה ויישום מערכת בקרה פנימית. מערכת כזאת צריכה לספק, בין השאר:

· סקירה תקופתית של עסקי החברה למעשה, נהלים, מדיניות ובקרה פנימית על העמידה של הקבלן בקוד האתי העסקי והניהול ודרישות מיוחדות של החוזה הממשלתי;

· מנגנון דיווח פנימי, כמו קו חם, לפיו העובדים יכולים לדווח על אירועים חשודים או התנהגות לא הולמת, כמו גם הנחיות המעודדות עובדים לבצע דיווחים כאלה;

· בקורת חשבונות פנימית ו/או חיצונית לפי מה שמתאים;

· פעולות מתקנות ו/או נהלים מתקנים;

· ופעולות משמעת להתנהגות בלתי הולמת.

הקבלנים חייבים לדרוש מקבלני המשנה שלהם לאמץ את הקוד האתי העסקי והניהולי וליישם תוכנית למודעות ומערכת בקרה פנימית בהתאם לקריטריונים ולהפטרים המפורטים בתקנות.

http://a257.g.akamaitech.net/7/257/2422/01jan20071800/edocket.access.gpo.gov/2007/07-5800.htm

עדכון התקנים לחיטוי עץ וחומרי אריזה המאושרים לשימוש

השירות לפיקוח על בעלי חיים והצומח APHIS (Animal and Plant Health Inspection Services), אימץ את התקנות על יבוא מוצרים ארוזים באריזות עץ כדי ליישר קו עם לוח הזמנים לטיפול במתיל ברומיד עם התקנים הסניטאריים הבינלאומיים.  הטיפול והדרישות הנוספות לאריזות עץ הן על פי התקנים הבינלאומיים לאמצעי בריאות הצמח מס. 15, "הנחיות לטיפול בחומרי אריזות מעץ במסחר הבינלאומי" שהוגדרו על ידי הוועידה הבינלאומית להגנת הצומח (IPPC) ולפי תקנות השירות כל אריזות העץ המאושרות חייבות להיות מטופלות כהלכה ומסומנות על פי התוכנית הרשמית שפותחה ומפוקחת על ידי ארגון הגנת הצומח של מדינת היצוא.

אחד הטיפולים המותרים הוא חיטוי באמצעות גז מתיל ברומיד. התקנות מעדכנות את לוח הזמנים לשימוש בטיפול מתיל ברומיד כדי לשקף את השינוי שאומץ על ידי החברים ב- IPPC באפריל 2006, אשר שינו את זמן החשיפה מ- 16 ל- 24 שעות וויסתו את קריאת הריכוז למטר מעוקב בהתאם, למרות ששיעור מנת המתיל ברומיד נותר זהה. כתוצאה מכך, ה- APHIS הצהיר שהוא מאמין שלשינויים תהייה רק השפעה מעטה על יצואנים זרים המובילים מטענים לארה"ב בתוך אריזות עץ ושהוא אינו צופה השפעה על קצב זרימת המסחר.

http://a257.g.akamaitech.net/7/257/2422/01jan20081800/edocket.access.gpo.gov/2008/E8-2262.htm

משרד העבודה עומד להרכיב רשימה של סחורות שיוצרו על ידי ילדים או בעבודת כפייה.

משרד העבודה, הלשכה לענייני עבודה בינלאומית, הוציא קווים מנחים פרוצדורליים סופיים להרכבה ושמירה של רשימת סחורות המיוצרות על ידי העסקת ילדים או בעבודת כפייה תוך הפרה של התקנים הבינלאומיים כפי שנדרש על ידי חוק ההסמכה מחדש להגנה מפני סחר בקורבנות 2005. בנוסף מבקשת הלשכה עד 26 למרץ 2008 לקבל מידע על שימוש בהעסקת ילדים ו/או עבודת כפייה בייצור מוצרים בינלאומיים, כמו גם מידע על פעולות  של הממשלות או התעשייה או של צדדים שלישיים לטיפול בבעיות אלה. במידע זה יעשה שימוש לצורך הרכבת רשימה ראשונית זו.

בעוד שהחוק בארה"ב אוסר כבר כיום על יבוא סחורות המיוצרות על ידי עובדים שהורשעו, עבודת כפייה ו/או עבודה קשורה, כולל העסקת ילדים, היא מתירה חריגים לסחורות שאינן מכרייה המופקות או מיוצרות בארה"ב בכמויות מספקות לצרכים מקומיים. TVPRA בכל אופן לא מכיל חריג זה, לכן יתכן שהרחבת היקף המוצרים עשויה לאסור כניסה. זה דורש גם מהלשכה להבטיח שמוצרים שיוצרו בעבודת כפייה או בהעסקת ילדים תוך הפרת התקניים הבינלאומיים לא ייובאו לתוך ארה"ב. סביר להניח  שההשפעה של הוראות אלה תחצה תעשיות ואזורים.

הלשכה הצהירה כי היא תבצע הערכה של כל מידע שיתקבל בהתאם לתהליכים שצויינו בקווים המנחים הפרוצדורליים הסופיים. סחורות ומדינות העומדים בקריטריונים שצויינו בקווים המנחים יוצבו ברשימה  שתורכב תוך התייעצות עם משרדי הממשלה המתאימים. הרשימה תפורסם  אצל הרשם הפדרלי ובאתר של משרד העבודה. הלשכה תמשיך לתחזק ולעדכן את הרשימה במשך הזמן באמצעות המחקר לה, התייעצות פנים משרדית ומידע  שיתקבל מהציבור.

http://a257.g.akamaitech.net/7/257/2422/01jan20071800/edocket.access.gpo.gov/2007/E7-25036.htm