עדכון חקיקה מסין

מועצת המדינה מציעה מדיניות מעדיפה לתקופת מעבר בנושא מס הכנסה לחברות

ב-1 בינואר 2008, שני חוזרים חשובים הוצאו על ידי מועצת המדינה ונכנסו לתוקף ביחד עם חוק מס ההכנסה לחברות בסין (חוק חדש למס הכנסה לחברות = EIT) ויישום התקנות של חוק EIT (תקנות יישום). החוזרים מטפלים בנושא מדיניות תקופת חמש השנים של חוק EIT.

החוק החדש ייושם באופן הדרגתי במהלך חמש שנים על חברות אשר אושרו לפני החוק, ואשר נהנו לפני כן משיעור מס הכנסה נמוך תחת החוקים והתקנות הקודמים.

חוזר 39

כפי שצוין מעלה התעריפים הגבוהים יותר של חוק החדש יכנסו לתוקף בהדרגה במהלך חמש שנים הקרובות. חברות אשר נהנו משיעורי מס נמוכים תחת החוקים והתקנות הקודמים יאלצו כעת לשלם יותר מס הכנסה. חברות אשר כעת משלמות 15% מס הכנסה ישלמו 18% ב- 2008, 20% בשנת 2009, 22% בשנת 2010, 24% בשנת 2011 ו-25% משנת 2012 ואילך.

חברות אשר תחת החוקים והתקנות הקודמים נהנו מפטור של שנתיים בעקבות הפחתה של 50% במהלך שלוש שנים, או פטור של חמש שנים בעקבות הפחתה של 50% במהלך חמש שנים וטיפולים מועדפים אחרים, ימשיכו ליהנות מתעריפים נמוכים אלה עד לתאריך פקיעת התוקף. תחת המדיניות הישנה, תקופת החמש או עשר שנים לטיפול מועדף מתחילה בשנה הראשונה בה החברה גורפת רווחים. אולם, חוזר 39 טוען כי תקופת ההעדפה עבור חברות אשר לא הניבו רווח עדיין, ובהתאם לכך לא ניצלו את שיעורי המס המועדפים יתחילו לפעול בתחילת 2008. על מנת ליהנות מהטיפול המועדף הזמני המוזכר למעלה, החברה חייבת להשיג את רישיון העסק שלה לפני 16 במרץ 2007.

בנספחו, חוזר 39 טוען בנוסף כי חברה בחלק המערבי של סין תמשיך ליהנות משיעורי מס מועדפים בהתאם לחוזר הנוגע למדיניות מס מועדפת לפיתוח החלק המערבי של סין (חוזר 202). תחת חוזר 202, שיעור המס לחברות הנחשבות כמקומיות ולחברות שמושקעות מחו"ל נקבע על 15% לשנת 2001 עד 2010. חברות בעלות השקעות כאלו אשר מעורבות בתעשיות המזוהות כ"מעודדות" תחת הקטלוג להדרכת השקעות מתעשיות בחו"ל, או אלו הרשומות בקטלוג כתעשיות עדיפות להשקעות מו"ל באזורים המרכזיים והמערבים. בנוסף, תעשיות אלה חייבות למנות את העסק הראשי של החברה ולהפיק לפחות כ-70% מרווחיה.

אם המדיניות המועדפת של כללי המעבר תחת חוקי EIT החדשים ותקנות היישום חופפים, החברה יכולה לבחור את הסוג ההטבה המועדפת עליה. היא אינה יכולה להשתמש בשתיים או יותר מההעדפות בו זמנית. בנוסף, החברה חייבת להמשיך לבקש את הטיפול שביקשה במקור.; היא יכולה לעבור לסוג העדפה אחרת בהמשך.

חוזר 40

חוזר 40 מתמקד במדיניות מס מועדף עבור חברות הייטק זכאיות המוקמות באחד מהאזורים הכלכליים המיוחדים של שנזן, זוהאי, שאנטו, שיימן, והיינן (SEZ), בנוסף לאזור החדש שנגחאי-פודונג. הממשלה פוטרת חברות הייטק אלו מתשלום מס הכנסה לשנתיים הראשונות החל מהשנה הראשונה בה העסק גורף רווח. שיעור מס ההכנסה מהשנה השלישית עד החמישית עומד על 12.5% והינו רק כמחצית מהתעריף הרגיל של 25%.

כדי להיות זכאים לטיפול המס המועדף תחת חוזר 40, חברה בפודונג או ב-SEZ חייבת להשלים את רישומה העסקי לאחר 1 בינואר 2008 (כחברת הייטק חדשה), להחזיק בבעלות עצמאית של קניין רוחני  לעמוד בתנאים שנקבעו בסעיף 93 בתקנות היישום, ולקבל סיווג של חברת הייטק בהתאם לאמצעי הוידוא ואדמיניסטרציה של חברות הייטק. אחד מהתנאים הנקובים בסעיף  93 של תקנות היישום הוא זה אשר אומר כי מוצר או שרות חייבים להיכלל באזורי מפתח של הייטק הנתמכים על ידי המדינה, מסמך אשר הממשלה תנסח ותוציא בעתיד. תנאי נוסף בסעיף 93 הוא כי יחס עלויות המחקר והפיתוח  והכנסות ממכירות, הכנסה ממוצרי הייטק (שירותים) ורווח כולל של החברה, לאנשי צוות מדעיים/טכניים וסך כל העובדים חייב להיות גבוה מספיק כדי לעמוד בסטנדרטים אשר הממשלה תוציא בעתיד.

הממשלה תפסול חברת הייטק חדשה מלקבל את טיפול המס המועד הארעי כאשר היא מאבדת את רישום ההייטק שלה במהלך בחינות תקופתיות. חברות אלה לא יוכלו ליהנות מטיפול המס המועדף, גם לא כאשר הן משיגות מחדש את רישומן כחברות הייטק.

חברת הייטק חדשה חייבת לחשב את הכנסותיה מפודונג ואיזור SEZ בנפרד מהכנסותיה באזורים אחרים , ולהקצות את הוצאותיה בהתאם. חברה חדשה אשר לא חישבה הכנסה כזו בנפרד לא תיהנה מטיפול המס המועדף.

עדכון רשימות המוצרים המעובדים האסורים בסחר

ב-5 באפריל 2008 משרד המסחר והמכס הכללי הסיני (MOFCOM) הנפיקו קטלוגים של סחורות אסורות במסחר לשנת 2008. הקטלוגים לשנת 2008 מכילים את המוצרים אשר נאסרו לייצוא בשנת 2007 ולהם נוספו גם מוצרים חדשים לרשימת המוצרים האסורים. כיום הממשלה אוסרת על מסחר בכ- 1,816 פריטים תחת סיווג המכס שלה.

הממשלה הסינית מבצעת מהלכים מווסתים על מנת להביא את המסחר במוצרים מעובדים לרמה חדשה, ולרסן את היבוא של מוצרים לא ידידותיים לסביבה ומזהמים. המוצרים אשר הקטלוגים אוסרים על ייצואם כוללים בעיקר מוצרים מן החי, שמן צמחים וחיות, מזון, חיקויים, מוצרים כימיים, פלסטיק ומוצרים מפלסטיק, מברזל וממתכת, ומוצרים מאלומיניום. הם כוללים גם מוצרים אשר עלולים להיעשות מחיות בסכנת הכחדה או צמחים כמו מוצרי עור, נעליים ומגפיים, משקפיים, שעונים ואביזרים.

סיווגי המכס החדשים אשר נוספו לקטלוגים, מיושמים בעיקר על מוצרים כימיים, כולל CFC וחומרים כימיים המשמשים לייצור דשנים.

מאז שנת 1999, החלה סין בהקמת מערכת סיווג כדי לווסת את המסחר במוצרים מעובדים על ידי חלוקה של המוצרים לקטגוריות  שונות כדי לאסור, להגביל או להתיר את הסחר בהם. משנת 2004 והלאה, מעת לעת הוציאה סין קטלוגים של מוצרים האסורים במסחר. ישנן 3 תת קטגוריות למוצרים אלה, בעיקר לאיסור הייבוא, איסור הייצוא ואיסור על ייבוא וייצוא. שלושת תת קטגוריות אלה מכסות שלושה קטגוריות של תקנות המסחר במוצרים מעובדים: ייבוא של חומרי גלם, ייצוא של מוצרים מוגמרים, וקטגוריה כוללת גם של ייבוא חומרי גלם וגם של ייצוא מוצרים מוגמרים.

אם סוג מסוים של מוצרים נמצא בין אלה אשר נוספו לקטלוגים של 2008, הייבוא והייצוא שלו יתנהלו תחת הנסיבות הבאות: אם המחלקה המסחרית מאשרת את המסחר הרלוונטי עד ה-5 במאי, 2008, ואם הצדדים מבצעים את החוזה במהלך תקופת החוזה אשר הממשלה בחנה ואישרה, הסחר יאושר. הממשלה מאפשרת בנוסף לחברות תחת פיקוח לבצע במלואם את החוזים עד ה-5 באפריל 2009.

הקטלוגים של 2008 מיושמים על אזורים תחת פיקוח מכס מיוחד, כגון מחסנים בפיקוח המכס (Bonded), אלא אם כן , חברות אלה מוקמות ופועלות לפני הוצאת הקטלוגים של 2008. בנוסף, אם הממשלה אוסרת על הייבוא או הייצוא הכללי של סוג מסוים של מוצר; מוצר זה אסור גם לייבוא או ייצוא.

רשות המכס של סין מעדכנת את מערכת הסיווג ומתגמלת את החברות בעלות "רישום טוב"

ב-1 באפריל, 2008 נכנסו לתוקפם אמצעים חדשים לסיווג חברות. האמצעים החדשים באים במקום הקודמים אשר הוצאו ב-1999. האמצעים החדשים מיועדים להבטיח כי חברות אשר להן היסטוריה תקינה של עבודה מול המכס, תתוגמלנה בהליכי מכס מזורזים, בעוד שחברות בעלות היסטוריה גרועה תעמודנה בפני בחינה מדוקדקת ומוגברת. 

תחת מערכת הסיווג של המכס, חברות מסחריות מקבלות סיווגים שונים אשר מתאימים לרמות השונות של בדיקות מכס שיעברו בנושאים הקשורים למכס. חברות בעלות רישום "טוב" במגוון קריטריונים יקבלו ציון גבוה יותר בסיווג. המכס יחייב כי החברות תחתומנה על התחייבות להמשיך לתפקד כך ויעניק להן טיפול מזורז אשר לא יינתן לחברות בעלות ציון נמוך.

האמצעים החדשים טוענים מפורשות כי חברה אשר תקבל סיווג AA או A תהנה מהליכי מכס נוחים, חברות בעלות סיווג B תעבורנה הליכי מכס רגילים והמכס יציב אמצעי פיקוח קפדניים על החברה אשר תקבל סיווג C או D. כל רשויות המכס בסין יאמצו שיטת סיווג אחידה לאותה חברה.

בהשוואה לאמצעים הישנים, האמצעים החדשים מרחיבים את יישום ניהול הסיווגים. המכס ימשיך לנהוג במקבל או מקבלים או מוצרים מיובאים או מיוצאים באופן שונה בהתאם לסיווגם. בפעם הראשונה, המכס וסוכניו יכללו במערכת הסיווג. חברה יכולה להגיש בקשה לסיווג A או AA, או לשדרוג סיווג C או D לסיווג B או C, בהתאם, האמצעים החדשים מציינים את הדרישות והליכי הגשת הבקשה למקבל / מקבלים ולסוכני המכס.

בסיווגה של חברה מסוימת, המכס לוקח בחשבון כמה גורמים, כולל סך כל ערך הייבוא והייצוא של חברה סוחרת או סך כל ערך הייבוא והייצוא המנוהל על ידי סוכן תיווך מכס כלשהו בשנת הכספים הקודמת.; בין אם יש הפרות של תקנות מכס הנוגעות להברחות, קניין רוחני ומיסוי בשנת הכספים הבאה; שיעור טעות להצהרת מכס בשנה הקודמת, באם החברה צייתה לדרישות הנהלת המכס, בטיחות מסחרית וכו', אם החברה הגישה באופן מסודר ובזמן, דוח מצב וחשבונאות ואם יש לה רישום לא טוב של הנושאים מעלה. ניתן לסווג מחדש כל חברה כל שנה לקטגוריה גבוהה או נמוכה יותר בהתאם לרישומה במהלך השנה החולפת.

חברות בסיווג A זכאיות לסדרה של טיפולים מועדפים, כולל היכולת להוציא לפועל הצהרת מכס במקום העסק שלהם, וזכות קדימה בבדיקות ושחררו מהמכס. סיווג ברירת המחדל של חברה חדשה היא B אלא אם כן היא הפרה אחת מהדרישות והדבר יעמיד אותה בסיווג C או D. חברות בסיווג AA ייהנו מטיפולים מועדפים אלה גם כן ובנוסף המכס יעמיד לרשותם סוכנים אשר יעזרו להם בבעיות הקשורות במכס ולא יפתחו את הסחורות המיובאות או מיוצאות שלהם לבדיקה תחת רוב התנאים.

סין חתמה על מסגרת עבודה של סטנדרטים כדי להבטיח ולסייע למסחר העולמי (המסגרת) כחברה בארגון המכס העולמי, והסיווג AA באמצעים החדשים משלב את מנגנון "המפעיל הכלכלי המורשה" (AEO) תחת המסגרת.  המסגרת נוטה להבטיח כי AEO ירוויח מרישומם המוכח לנהלים טובים על ידי קבלת טיפול מכס מזורז.

בניגוד לחברות בסיווג AA ו- A, התנהגותן המסחרית של חברות בסיווג C ו/או D יהיו כפופים לבדיקה דקדקנית בהצהרות המכס, בדיקה, סקירה ובהתפתחות המסחר העיבוד שלהם ואמצעי המעקב שלהם.

סיווג מחדש עלול להתרחש או שלא כאשר חברה עוברת רה-ארגון. רה-ארגון אשר שומר על המשכיות משמעותית יסווג באותה קטגוריה בה סווג לפני כן. כאשר רה-ארגון לא שומר על המשכיות  אבל הישות הקודמת שלהם נעלמת, ישויות כאלה יחשבו כחדשות לחלוטין ויסווגו בהתאם.

בנוסף, אם המקבלים של סחורה מיובאת או מיוצאת וסוכני הצהרת המכס שלהם מסווגים בקטגוריות שונות, ואם הבדל כזה יגרום לטיפול מנהלי מנוגד במכס, המכס יטפל בבעיה לפי הבאות: (1)אם כל אחת משתי החברות מסווגות בקטגוריות C או D, אמצעים מנהלתיים עבור הקטגוריה הנמוכה יותר ייושמו או; (2) אם שתי החברות נמצאות בקטגוריה B או גבוהה יותר, אמצעים מנהלתיים עבור סוכן המכס ייושמו.

האמצעים החדשים משקפים את כוונת הממשלה ליצור דרך יעילה יותר לבנות מנהלת מכס, ולהפכה ליותר אחידה , ומערכתית. הם גם מוסיפים את סיווג AA לחברה אשר מקבלת את הליכי המכס הנוחים ביותר, ומעודד את כל החברות לציית לחוקי המכס ולתקנותיו. האמצעים החדשים הינם חלק בלתי נפרד ממאמצי הממשלה להקים מערכת אשראי בסין אשר תשלב מידע הנוגע לחברות לייבוא ו/או ייצוא.

האמצעים החדשים באים במקומם של הישנים שהוצאו במרץ 1999; הן גם חוזרים על התנאים הנוגעים לאישור בקשה מהירה של רשמיות המכס לחברות הייטק גדולות שהוצאו ב20 ביולי 2001.

סין דורשת רישיון ייבוא לחומרים המזיקים לשכבת האוזון

קטלוג 2008 לרישיונות ייבוא דורש רישיון ייבוא לסוג מסוים של סחורות, בעיקר חומרים אשר מזיקים לשכבת האוזון.  סחורות אלו מסווגות ב-10 ספרות בסיווג המכס ומכילות  57 מוצרים.

ע"מ להגן על תעשייה מקומית, הסביבה ואינטרסים חשובים אחרים הממשלה יכולה להגביל את הייבוא של מוצרים מסוימים על ידי דרישה של רישיון ייבוא עבור סחורות אלה. תחת המערכת הקיימת, ישנם שני סוגים של רישיונות ייבוא בסין: רישיון ייבוא האוטומטי ורישיון יבוא כללי. במרבית מקרים, ייבוא מוצרים לא דורש היתרי יבוא. אם הממשלה דורשת היתר, הוא יהיה או רישיון אוטומטי או רישיון כללי. הרישיון האוטומטי אינו דורש אישור מהרשויות, והיבואן צריך רק להגיש מידע מסוים לממשלה למטרות איסוף מידע. רישיון הייבוא הכללי דורש כי יבוא של סחורה ייבדק ויאושר על ידי המנהלה. הממשלה הסינית הפחיתה משמעותית את מספר סוגי הסחורות הדורשות רישיונות ייבוא.

האמצעים האדמיניסטרטיביים לרישיונות ייבוא לסחורות, (האמצעים) אשר נכנסו לתקוף ב-1 בינואר 2005, ייסדו מערכת להנהלת רישיונות ייבוא. תחת האמצעים, ייבוא של ארבעה סוגים של סחורות יכול להיות מוגבל (1) כימיקלים אשר נמצאים בפיקוח; (2) תרכובות כימיקלים; (3) חומרים אשר מזיקים לשכבת האוזון; (4) סחורה אחרת אשר מוגבלת אל בסיס חוקים ותקנות קשורות.

באופן כללי, על מנת להשיג רישיון ייבוא היבואן צריך להגיש דוח מידע מפורט בקשר לסחורות וליבואן לרשות הכשרה. רישיון הייבוא יהיה תקף במשך שנה אחת.

משרד המסחר והמכס הכללי הוציאו קטלוג בסוף שנת 2007; הקטלוג נכנס לתוקף בתחילת שנת 2008.

בית המשפט העליון הסיני מנפיק כללים בנושא חקיקת סימנים מסחריים הנוגעים לזכויות קודמות

בשנים קודמות, תיקים אזרחים המערבים סכסוכים בין זכויות קודמות וסימנים מסחריים ושמות מסחריים השיגו תשומת לב הולכת וגדלה. יותר משנתיים לאחר פרסום הטיוטה הראשונה להערות הציבור באינטרנט, בית המשפט העליון הסיני הוציא תנאים חדשים בנושאים הקשורים לתיקי סכסוכים אזרחים בין סימנים מסחריים או שמות חברות ובין זכויות קודמות. התנאים נכנסו לתוקף ב-1 במרץ 2008.

התנאים מגדירים את התיקים אשר בתי המשפט הסינים יוכלו לדון בהם בנוגע לזכויות קודמות.

ראשית, אם תובע מגיש תביעה בטענה כי הטקס או גרפיקה המשמשת בסימן מסחרי רשום על ידי צד אחר מפר את זכויות היוצרים, זכות העיצוב הפטנט, זכות בשם מיזם או זכות קודמת אחרת, בית המשפט ידון בתיק.

שנית, התנאים מטפלים במצב העולה כאשר שני סימנים מסחריים נוגדים מכסים את אותה קטגוריה של סחורה או שירותים. במקרה כזה, אם תובע מגיע תביעה בטענה כי סימנו המסחרי של אדם אחר דומה או זהה לסימנו המסחרי של התובע שנרשם, בית המשפט יפנה את התובע לבקש בדיקה אדמיניסטרטיבית עם משרד הסימנים המסחריים או עם סיקרת הסימנים המסחריים וועדת הפסיקה, דבר אשר יכול להוביל לביטול הסימן המפר. אם תוצאת הסקירה האדמיניסטרטיבית אינה מספקת, כל צד יכול לתבוע תחת החוק להליכים אדמיניסטרטיביים. בית המשפט העליון הסביר כי דבר מוציא מן הכלל תיקים מסמכות השיפוטית של בית המשפט מכיוון שסכסוך ממשי במצב זה נוגע לבעלות של אישור המשרד לסימנים מסחריים את הרישום של הסימן. אם בתי המשפט ידונו בטענות אי צדק אלה, הדבר יפגום במערכת הרישום המרכזית של הסימנים המסחריים מכיוון שכל בית משפט יראה את הנקודות דומות בסימנים מסחריים בצורה שונה. בנוסף, חוק הסימנים המסחריים מספק פיצויים אדמיניסטרטיביים במצב זה. לכן, בית המשפט העליון מותיר את העניין לרשות הרלוונטיות כדי לפתור סוג זה של סכסוך.

בית המשפט, ידון במקרה אם התובע מגיש את תביעתו בטענה כי הסימן המסחרי המשמש אדם אחד דומה או זהה לסימנו המסחרי הרשום של התובע בגלל שהצד האחר משתמש בסימן מסחרי רשום מעבר לקטגוריות של סחורות או שירותים אשר למטרותיו הוא נרשם. בית המשפט לא ידון בתביעה אם הצד האחר משנה את סממניו הבולטים של הסימן המסחרי, או מפרקו או מעצבו מחדש. במקרה זה, השאלה היא לא האם לצד יש זכויות בלעדיות לשימוש בסימן המסחרי, אשר הינו נושא שהחוק לסימנים מסחריים יענה. בית המשפט ידון בתיק ויפסוק העם התרחשה הפרה.

שלישית, התנאים מציינים ספציפית כי בית משפט ידון בתיק אשר בו עולה תביעה של תחרות לא הוגנת בטיעון כי שימוש של צד אחר בשם עסק דומה או זהה לשם העסק הקיים של התובע גורם לבלבול צרכני מספק באשר למקור הסחורות והשירותים. בית המשפט העליון ייסד כלל זה כדי להילחם מפורשות ברישום הלא חוקי ולא מורשה של סימנים מסחריים. בעבר, לא היה קונצנזוס באם תיקים אלה נפלו תחת הסמכות השיפוטית של בתי המשפט מכיוון שסימנים אלה נרשמו במשרד לסימנים מסחריים. בית המשפט העליון החליט בסופו של דבר כי אי יכולת בתי המשפט לדון בתיקים מסוג זה, יגרום לעיכובים או כשלון להגן על זכויותיהם הקודמות של הבעלים החוקיים. לכן, יצר את כלל זה על מנת להבהיר את הסיבה התקפה של פעולה במצב זה.

התנאים מציינים כי בתי המשפט ידונו בתביעות המוגשות כנגד צדדים על הפרה של זכויות קודמות, ומאפשרים לשלושת המצבים הבאים: (1) הטקסט או הגרפיקה המשמשים בסימן מסחרי רשום מפרים זכויות קודמות של צד אחר בזכויות יוצרים, פטנט עיצוב או שם מיזם; (2) השימוש בסימן מסחרי רשום עובר על הקטגוריה המורשית של הסחורות והשירותים או שהסימן הרשום מיועד לשינוי, הפרדה, או שילוב סממנים בולטים כך שהסימן המסחרי הלא חוקי לכאורה זהה או דומה לסימנו המסחרי של התובע;  (3) השם המסחרי הרשום דומה או זהה לשמו המסחרי של התובע אשר היה קיים לפני הרישום, ואשר השימוש בו מספק להוליך שולל צרכנים באשר למקור הסחורות.

בנוסף, בסכסוכים אזרחיים המערבים זכויות קודמות וסימנים מסחריים רשומים או שמות מסחריים, התנאים מעניקים כוח לבתי המשפט לקבוע את הנסיבות לפעולה והחוקים המיושמים בהתבסס על עתירת התובע ועל טבע הסכסוך. בית המשפט העליון יצר כלל זה מכיוון ש"הסכסוך בין זכויות קודמות ולסימנים מסחריים או שמות מסחריים לכשעצמו, אינו סיבה מספק לפעולה. במקום, בתי המשפט יחליטו האם חוק סימני המסחר או חוק התחרות הלא הוגנה ייושמו.

תחת התנאים, אם שימושו של נאשם בשם מסחרי מפר את סימנו המסחרי של התובע או מונה תחרות לא הוגנת, בית המשפט יכול להורות לנאשם להפסיק את השימוש בשם המסחרי או להשתמש בשם המסחרי כיאות. בית המשפט יכול לפסוק, בנוסף לכך, כי ישולמו פיצויים אזרחיים, כולל פיצוי לנזקים.

בנוסף, להוצאת התנאים, בית המשפט העליון הבהיר לאחרונה כי עסק חוקי ורישום סימנים מסחריים עם הממשלה אינם מונעים מבתי המשפט בחינה משפטית האם השימוש בשמות עסקיים אלה או סימנים מסחריים מונים הפרה מעשית של סימן מסחרי או תחרות לא הוגנת. בתי המשפט הסינים יכולים גם לקרוא לעזרת החוק הסיני בהתייחסות לשמות חברה שהושגו מעבר לים כדי לפסוק כי השימוש בשמות אלה מונה הפרה של סימן מסחרי אוו תחרות לא הוגנת בסין, ללא קשר האם הם הושגו בהתאם לחוק המדינה הזרה.

SIPO משפר את ההגנה בשנת 2008

המשרד הממשלתי לקניין רוחני (SIPO) הסיני, פרסם את עיקרי עבודתו לשנת 2008 (נקודות העבודה) אשר מציינות כי SIPO יעזור למחוקק בהשלמת התיקון השלישי לחוק הפטנט הסיני בנוסף לתיקון כללי היישום המפורטים עבור החוק, הנקודות העיקריות גם קוראות לתקשורת עולמית ולשיתוף פעולה בהגנה על זכויות קניין רוחני ושימוש זריז במערכת אלקטרונית להענקת פטנטים.

בהתאם ל- SIPO, צפויה השנה התקדמות בתיקון השלישי של חוק הפטנטים, כפי שהוא נרשם כאחד מיוזמות המפתח לחקיקה בשנת 2008 של המועצה המדינית. סין שינתה את חוק הפטנטים הקיים בשנת 1992 וב- 2000, אבל צריכה בדחיפות לשנות שוב את החוק בשל הצמיחה הגדולה ביישומי פטנטים והמרחק האיכותי בין חקיקת זכויות קניין רוחני סיני\ת ואלה של מדינות מתפתחות אחרות. הטיוטא לתיקון השליש הוגשה למועצת המדינה לאישור ב-25 בדצמבר 2006 ונמצאת תחת בחינה כיום.

אם יעבור כפי שהוצע, התיקון השלישי יקל על הדרישות של הרשויות המנהלות יישומי פטנטים בשם כל המגישים בקשה. חוק הפטנטים הנוכחי דורש כי גם מועמדים מקומיים המגישים בקשה לפטנטים מעבר לים וגם מועמדים זרים המגישים בקשה לפטנט בסין חייבים לעבור דרך סוכנות אשר מטפלת בעניינים בינלאומיים. תחת התיקונים המוצעים, למועמדים מקומיים יהיה שיקול דעת אם למנות סוכנות מורשית להגיש בקשה לפטנט או להגיש בקשה בעצמם; מועמדים זרים בסין יורשו להגיש בקשה לפטנטים דרך הסוכנויות המורשות שאינן מוגבלות לטיפול במועמדים זרים בלבד.

התיקון השלישי המוצע ימנע הפרה של זכויות עיצוב פטנטים בפריטים כאשר פריטים אלה לא נמכרו עדיין ומוצגים ומפורסמים; הדבר שונה מהגרסה הקיימת של חוק הפטנטים, אשר מונע הפרה לאחר שפריטים אלה נמכרים. בעוד שהתיקונים הראשון והשני לחוק הפטנטים מתמקדים בעיקר בהמצאות וסוגים טיפוסיים של מוצרים, התיקון השלישי, מדגיש הגבלת הטווח של רשות הזכויות לפטנטים לעיצובים חיצוניים על מנת לעודד עיצובים חדשים. בנוסף, התיקון השלישי מעלה את הסטנדרט להענקת פטנטים חדשים. עיצוב פטנטים יעמוד בפני מבחנים שונים לדמיון לעיצובים שונים וקשורים לפני שיאושרו או ידחו.

תחת הנקודות העיקריות, SIPO יזרז את הקמת המערכת האלקטרונית לאישורי פטנטים כמו גם למנוע חיפוש סיני לפטנטים ועמדת עבודה. המטרה היא להביא את כל המערכות לשימוש השנה. מערכות אלקטרוניות אלה מפחיתות את זמן העיבוד של הבקשות.

הנקודות העיקריות ב-2008 מקדמות שיתוף פעולה גלובלי בזכויות קניין רוחני על ידי חיזוק שיתוף הפעולה הדו צדדי עם ארה"ב, והמשולש בין סין, יפן לדרום קוריאה. פיתוח של שיתוף מסגרת עבודה בין סין, אוסטרליה וניו-זילנד צפוי גם כן; הדבר יהווה תפקיד משמעותי בשיפור הכללים והתקנות לזכויות קניין רוחני באזור פסיפיק-אסיה.

יבואנים של ציוד משומש נהנים מהחזרי מס או פטור תחת האמצעים הארעיים

ב-25 בינואר 2008 מנהלת המיסים המדינתית (SAT) הוציאה את האמצעים הארעיים הבאים בנושא החזרי מס (או פטורים) לציוד משומש מיובא.

האמצעים מגדירים "ציוד משומש" כציוד אשר (1) חברת ייבוא השתמשה בו כנכסיה הקבועים (ציוד לשימוש עצמי); (2) חברת ייבוא רכשה ישירות (ציוד משומש נרכש).

האמצעים מפרטים כי "חברת ייבוא" היא (1) משלם רגיל של הערך מוסף למס (משלם מס VAT רגילׂ; (2) משלם מיסים VAT קטן; (3) משלם מיסים שאינו כפוף לתשלום VAT. סוגי ייבוא כוללים ייבוא על ידי חברת הייבוא עצמה או ייבוא דרך סוכן מורשה.

רשות המיסים עבור האזור בו חברת הייבוא ממוקמת קובעת את החזר המס או הפטור. כאשר חברת ייבוא מגישה בקשה לרשות המיסים הכשרה להחזר מס או פטור, החברה חייב להגיש העתק של רישיון העסק שלו, מסמך רישום ייבוא וחומר אחר הנדרש על ידי רשות המיסים.

על מנת לדרוש החזר מס עבור ציוד משומש מיובא לשימוש עצמי, משלם מיסים VAT רגיל או משלם מיסים שלא משלם VAT צריך למלא טופס בקשה להחזר מס (או פטור עבור הציוד משומש המיובא (טופס הבקשה) ולהגיש אותו לרשות המיסים השרה בנוסף לחומרים הבאים: (1) טופס הצהרת סחורות מיובאות (בלעדי להחזרי מס ייבוא ) או מסמך הסחורות המיובאות על בסיס עמלה (2) חשבונית מע"מ מיוחדת לרכישת ציוד זה; (3) טופס האישור של פחת הציוד המשומש שמונפק על ידי רשות המס הכשרה; (4) חומרים אחרים הנדרשים על ידי רשות המס. במקרה ומשלם מיסים רגיל לא השיג את חשבונית המע"מ המיוחדת כאשר רכש את הציוד אבל השיג חשבונות תקפים אחרים או מסמכים להוכחת הקנייה, למשלם המיסים תהיה רק הזכות טעון לפטור ממס, ולא להחזר מס, עבור ייבוא הציוד (ללא מס וללא החזר).

האמצעים מספקים נוסחא לחישוב החזרי מס לציוד משומש לשימוש עצמי המיובא על ידי משלם מיסים רגיל המבוסס על הסכום  על חשבוניות המע"מ המיוחדת, הערך הנותר של הציוד לאחר פחת, הערך המקורי של הציוד, ותעריף החזר המס המיושם.הפחת של הציוד חייב להיות מבוסס על חיי הפחת שהוגשו כבר עם רשות המיסים על ידי חברת היבוא. לאחר קבלת טופס הבקשה של חברת הייבוא, רשות המסים הכשרה חייבת למלא את טופס האישור המשמש לפחת ציוד ולשלוח אותו לרשות המס האחראית לאדמיניסטרציה של חברת המבקש למס הכנסה לוידוא. רק לאחר שהרשות האחרונה מאשר את תוכן הטופס תוכל רשות המס הכשרה להמשיך בהחזר המס.

כאשר משלם מס רגיל מייצא את הציוד המשומש שנרכש לא יתקבל החזר מס. לאחר ייצוא הציוד, המועמד חייב למלא את טופס הבקשה במשך הזמן המצוין ולהגיש אותו לרשות המסים הכשרה. בנוסף, המועמד חייב לספק הצהרת מוצרים לייצוא (בלעדי להחזרי מס), את החשבוניות הרגילות לרכישת הציוד או את המסמך על המכס ששולם עבור ייבוא של הציוד, וחומרים אחרים הנדרשים עבור בקשת הפטור ממס.

כאשר משלם מסים קטן מייצא ציוד לשימוש עצמי או ציוד משומש נרכש, לא יינתן החזר מס.

אם חברת אינו פונה לרשות המיסים הכשרה להחזר מס או פטור בזמן, לא יינתן החזר מס כל עוד החברה מגישה את טופס הצהרת הסחורות המיוצאות (בלעדי להחזרי מס) או המסמך עבור סחורות מיוצאות על בסיס עמלה. ללא טופס הצהרה כזה, החברה תשלם מיסים עבור ייצוא של הציוד בהתאם לחוקים ולתקנות המתאימים.

האמצעים אינם מיושמים אם הציוד המיוצא מיוצר בסין, נרכש על ידי חברת זר אשר השתמש בציוד לקבלת החזר מס המוצע לרוכש ציוד המיוצר מקומית, ואינו כפוף לתקופת הפיקוח של חמש שנים.

סין מבטלת תקנות אדמיניסטרטיביות

ב-;15 בינואר 2008 הכריזה המועצה המדינית על החלטתה לבטל תקנות אדמיניסטרטיביות מסוימות (ההחלטה),. הדבר סיכם מאמץ שהתחיל במועצת המדינה בפברואר 2007 "לנקות" את התקנות האדמיניסטרטיביות. ההחלטה מצהירה ספציפית על ביטול התקנות האדמיניסטרטיביות, התוכן אשר הוחלף על ידי חוקים ותקנות חדשים, בנוסף לאלה אשר פג תוקפת ושעברו זמנן.

מאז ייסוד הרפובליקה הסינית בשנת 1949, הממשלה המרכזית הוציאה מאות תקנות אדמיניסטרטיביות. בסוף שנת 2006 היו כ-655 תקנות אדמיניסטרטיביות בתוקף. בשנת 2007, הממשל המרכזי החליט לסדר את תקנות אלה על מנת לבטל את אלה שעבר זמנן.

נספח ההחלטה שמפרט 49 תקנות אשר המועצה המדינית במפורש בטלה מכיוון שהן הוחלפו על ידי חוקים ותקנות חדשים. לדוגמא חוק החברות ברפובליקה הסינית הוצא בשנת 2005 ובא במקום אמצעי הנזילות עבור משקיעים זרים שיצא ב-1996, ולכן נכלל ברשימת הביטול. בדומה תקנות היישום של חוק מס ההכנסה עבור חברות שיצא בסוף שנת 2007 החליף את התנאים הארעיים על אוסף תעשייה מאוחדת ומס מסחר ומס חברות.

הנספח האחר מפרט 43 תקנות אשר הוכרזו כבטלות, בגלל שפג תוקף תנאיהן או שהבעיות שהן היו מיועדות להתמודד איתן לא קיימות יותר. בסיכום שתי הרשימות כללו 92 תקנות,  נחשבות כ14% מסך כל 655 התקנות הקיימות בסוף שנת 2006.

לפני פרסום ההחלטה, הממשל המרכזי ביקש הערות והצעות מהציבור וישויות ממשלתיות אחרות. המשרד לענייני משפטים ירכיב אוסף מתוקן של חוקי קיימים ותקנות אדמיניסטרטיביות עקב ההחלטה. בנוסף מועצת המדינה מתכננת לתאם את התיקון של תקנות מסוימות אשר צריכות לעמוד בקצב ההתפתחויות הכלכליות-חברתיות.

הממשל המרכזי מכיר בצורך לייסד מנגנון שיבקר תקופתית את התקנות. בשנת 2004 המועצה המדינית הוציאה מדריך לפעילויות ציבוריות בהתאם לחוק. במדריך זה הממשלה נשבעה לעדכן את המספר הגדל של התקנות על בסיס שגרה.

דיווח מיוחד: סין מגבילה את רכישת הסחורות המיובאות על ידי הממשלה

בסוף שנת 2007, הממשלה הסינית פרסמה סדרה של כללים שפועלים לטובת רכישה של מוצרים תוצרת סין על ידי גופים  ממשלתיים, ושמאפשרים את רכישת הסחורות המיובאות תחת נסיבות מוגבלות ובאמצעות תהליך אישור ממשלתי. בהסתמך על הסכום הגבוה מאוד של כספי הציבור שגופים בממשלת סין מוציאים על רכישת סחורות מדי שנה, סכום שעדיין ממשיך לגדול במהירות, כללים אלה משכו תשומת לב רבה.

I. דרישה לקנות מוצרים תוצרת סין והסתייגויות מוגבלות

הממשל המרכזי של סין דורש שגופים ממשלתיים מסוימים ירכשו מוצרים מקומיים, וירכשו מוצרים מיובאים רק כאשר הדבר נדרש ולאחר בדיקה ואישור. בהסתמך על כך שגופים ממשלתיים אלה הוציאו בערך 400 מיליון RMB על רכישת סחורות ב-2007, ובהסתמך על כך שהיקף רכישת הסחורות של הממשלה ימשיך לגדול, מדיניות חדשה זו צפויה להשפיע עמוקות על השוק. במקביל, סין החלה במשא ומתן רשמי להצטרפות להסכם רכישת סחורות ממשלתי (GPA) של ארגון הסחר העולמי, שידרוש מסין להתייחס באופן שווה לספקים מקומיים ולספקים ממדינות החברות, עם הסתייגויות מסוימות.

על פי החוק רכישת סחורות ע"י גופים ממשלתיים (ה-GPL ) שפורסם ב-2002, הממשלה תרכוש מוצרים, עבודות ציבוריים ושירותים מקומיים, אלא אם כן:

1. המוצרים, הפרוייקטים או השירותים הדרושים לא ניתנים לרכישה בטריטוריה של סין או שלא ניתן לרכוש אותם בתנאים מסחריים סבירים בסין;

2. הרכישה הושלמה לשימוש מחוץ לטריטוריה של סין; או

3. ניתנו הוראות אחרות בחוקים אחרים או תקנות אדמיניסטרטיביות.

הכללים מתקיימים על פי ה-GPL בכך שהם טוענים כי הממשלה תרכוש קודם מוצרים מקומיים, ובכך שהם מציינים שבמקרים שבהם יש צורך לרכוש מוצרים מיובאים תחת הנסיבות המוזכרות לעיל, הרכישה חייבת לעבור נהלים מסוימים של בדיקה ואישור. הכללים גם הציבו כתנאי שכאשר הממשלה רוכשת מוצרים מיובאים, היא תיתן עדיפות למוצרים שמעורבת בהם העברה של טכנולוגיה לצד הסיני, שמציעים שירותי הכשרה לצד הסיני, ומעורבים בהם אמצעי פיצוי סחר אחרים. מדיניות זו מיועדת גם לסייע לעסקים מקומיים בחידוש או הטמעה וספיגה של טכנולוגיות חיוניות.

II. הגדרות של "רוכשים" ושל "סחורות מיובאות"

על פי ה-GPL, הגופים הרוכשים כוללים סוכנויות ממשלתיות, מוסדות ציבוריים, ארגונים סוציאליים שמשתמשים בכספים שהתקבלו במימון הציבור על מנת לרכוש סחורות, פרוייקטים או שירותים. הסחורות כוללות חומרי גלם וחומרים לא מוגמרים, דלקים, ציוד ומוצרים. ההגדרה של רוכשים תואמת את זו של ה- GPL, אבל הכללים מווסתים את רכישות המוצרים המיובאים של הממשלה. מוצרים מיובאים פירושם מוצרים שמיוצרים מחוץ לתחום השיפוט של המכס הסיני וכאלה שנכנסים לסין לאחר שעברו בקרה של המכס הסיני.

לא ה-GPL ולא הכללים מגדירים באופן ספציפי "מוסדות ציבוריים" או "ארגונים סוציאליים". עם זאת, שתי תקנות שפורסמו על ידי מועצת המדינה ב-2004 וב-1998 מגדירות את המונחים האלה, בהתאמה. "מוסדות ציבוריים" הם ארגוני שירות לציבור שנוסדו על ידי סוכנויות ממשלתיות או ארגונים אחרים, ושמשתמשים בנכסים שבבעלות הממשלה למטרות מעורבות בפעילויות שקשורות לחינוך, מדע וטכנולוגיה, תרבות או טיפול רפואי. "ארגונים סוציאליים" מתייחסים לארגונים ללא מטרות רווח שנוצרו על בסיס התנדבות על ידי אזרחים סיניים על מנת להוציא לפועל את הרצון הקולקטיבי של חבריהם. בפועל, ארגון סוציאלי יכול להיקרא "התאחדות", "אקדמיה", "ברית", "פדרציה", "קרן מחקר", "קרן" או "לשכת מסחר".

בהתבסס על ההגדרות שלעיל, מוסדות אקדמיים במימון המדינה (כגון אוניברסיטאות) יזכו ליחס של "מוסדות ציבוריים", ולפיכך הם גם יהיו כפופים לכללים. עם זאת, חברות בבעלות המדינה לא ישתייכו לתחום של "מוסדות ציבוריים" או "ארגונים סוציאליים", ולפיכך הם לא יהיו כפופים לכללים.

III. ניהול רכישת סחורות מיובאות על ידי הממשלה

ה-GPL קובע את העיקרון שרכישות של הממשלה ימשיכו להתנהל בצורה פתוחה והוגנת. הכללים מציבים כתנאי שרכישות מוצרים מיובאים של הממשלה יתבצעו בעיקר על ידי הזמנה ציבורית להשתתף במכרז. עם זאת, בנסיבות מיוחדות הממשלה יכולה לאמץ שיטות אחרות לרכישה. רשויות המוסמכות לטיפול במימון ציבורי יבדקו ויאשרו את רכישת המוצרים המיובאים של הממשלה, והם יפקחו וינהלו פעילויות כאלה באמצעות המנגנונים הבאים:

1. בדיקה ואישור

כאשר יש צורך לרכוש מוצרים מיובאים, הרוכש חייב להגיש חומרים מסוימים לרשויות המוסמכות לטיפול במימון ציבורי לצורך בדיקה ואישור.

כל רוכש ממשלתי של מוצרים מיובאים חייב למלא ולהגיש טופס בקרה לרכישת ממשלתית של מוצרים מיובאים (הבקשה), שהכללים מספקים בנספח א'. בנוסף לכך, אם הרכישה המוצעת מערבת מוצרים שהממשלה מעודדת את היבוא שלהם, הרוכש צריך לספק עותקים של החוקים, התקנות וקווי המדיניות של המדינה שמעודדים את יבוא המוצרים. מסמך חשוב שהונפק על ידי הממשל המרכזי בהקשר זה הוא הקטלוג של טכנולוגיות ומוצרים שקיים עידוד לייבא אותם (הקטלוג), שפורסם בספטמבר 2007 על ידי הוועדה לפיתוח ורפורמה לאומיים (NDRC), משרד האוצר ומשרד המסחר. הקטלוג מכיל 44 סוגים של טכנולוגיות מתקדמות ו-106 סוגים של פרטי ציוד שהממשלה הסינית מעודדת לייבא אותם.

אם המוצאים המוצעים מערבים מוצרים שהיבוא שלהם מוגבל על ידי המדינה, הרוכש חייב, בנוסף לבקשה, לספק את הדברים הבאים:

1. חוות דעת מומחה על רכישת מוצרים מיובאים שהונפקה על ידי מומחים; וכן

2. הרשאה מהרשות המוסמכת שמפקחת על התעשייה אליה משתייכות הסחורות המיובאות,  כפי שפורסם על ידי רשות תעשייתית מוסמכת ברמת המועצה המקומית או יותר.

המתכונת של מכתב זה מסופקת בנספח ב' של הכללים. עם זאת, עם הרוכש מתכוון לרכוש ציוד טכני או מדעי חיוני, או טכנולוגיה תעשייתית חיונית, הוא חייב קודם להשיג מכתב דעה מ-NDRC, או ממשרד המדע והטכנולוגיה.

החברים בחבר המומחים חייבים להוות מספר אי זוגי של חמישה אנשים או יותר, שלפחות אחד מהם צריך להיות מומחה משפטי. מומחים בתחום המוצר והטכנולוגיה חייבים להיות מארגונים שהם לא זה של הרוכש. הנציג של הרוכש לא יורשה להשתתף בפאנל.

רכישה של מוצאים מיובאים על ידי הממשלה לא תהיה כפופה לבדיקה מחדש ולאישור מחדש אם:

1. הרוכש צריך לרכוש פריטים נוספים מהפריט שנרכש במקור מהספק המקורי על מנת לשמור על עקביות במוצרים, או אם נדרשים שירותי תמיכה. עם זאת, המספר הכולל של רכישות נוספות לא יעלה על 10% מהרכישה המקורית; או

2. במהלך הביצוע של חוזה הרכישה, אם הרוכש נדרש להשיג עוד מאותם מוצרים, הוא ייכנס לחוזה נוסף עם הספק, בתנאי שכל התנאים האחרים של החוזה נשארים ללא שינוי, ושסכום הרכישה של כל החוזים הנוספים לא יעלה על 10% מסכום הרכישה בחוזה המקורי.

הכללים לא מגדירים לוח זמנים לביצוע תהליך הבדיקה והאישור. על פי גורמים בכירים במשרד האוצר, כמות הזמן שמשמשת רשות מימון מוסמכת לבצע בדיקה ואישור של בקשה עשויה להשתנות ממקרה למקרה.

אם רוכש מבצע רכישה של מוצרים מיובאים בלי להשיג את האישור של רשויות המימון הציבורי, או אם הוא מגיש חומרים כוזבים בבקשה שלו, הרוכש יקבל אזהרה ויזומן לתקן את ההפרה תוך זמן מסוים שייקבע, וייקבעו סנקציות כלפי האנשים האחראיים.

2. שיטות רכישה

השיטה העיקרית לרכישה של מוצאים מיובאים על ידי הממשלה תהיה מכרז פתוח. אם מצבים מסוימים דורשים שיטה אחרת שהיא לא מכרז פתוח, כולל מכרז סלקטיבי, משא ומתן תחרותי, או רכישה ממקור יחיד, יש לקבל אישור קודם מהרשויות המוסמכות שמפקחות על רכישות הממשלה.

בהתאם ל-GPL, מכרז סלקטיבי יכול להיות בשימוש בנסיבות הבאות:

1. המוצרים הם מיוחדים מטבעם וניתן לרכוש אותם ממספר מוגבל של ספקים; או

2. אחוז ההוצאות ביחס לערך הכולל של רכישות הממשלה הוא גדול מדי אם רוכשים את המוצרים באמצעות מכרז פתוח.

כאש משתמשים במכרז סלקטיבי, הרוכש יבחר באופן סלקטיבי יותר משלושה ספקים מבין כל הספקים המוסמכים ויזמין אותם להגיש הצעה במכרז.

בהתאם ל-GPL, רוכש יכול להשתמש במשא ומתן תחרותי בכל אחד מהמצבים הבאים:

1. לאחר מכרז פתוח, אם אין שום מגיש הצעה או מגיש הצעה מוסמך, או שאין כל אפשרות להגשת הצעה נוספת במכרז;

2. תיאורים או דרישות מסוימים לא יכולים להיקבע עקב המורכבות של טכנולוגיית המוצר או בגלל שהמוצא הוא מיוחד מטבעו;

3. מגבלת הזמן לא יכולה לעמוד בדרישה של המשתמשים אם נעשה שימוש במכרז פתוח; או

4. המחיר הכולל של הסחורות או השירותים לא יכול להיקבע מראש.

ניתן לרכוש מוצרים מיובאים רק על ידי רכישה ממקור יחיד, אם:

1. ניתן לרכוש את המוצר רק מספק יחיד;

2. רכישה מספקים אחרים היא בלתי אפשרית עקב מצב לא צפוי וקריטי; או

3. יש צורך לבצע רכישה נוספת מהספקים המקוריים לצורך עקביות במוצרים או בשירותים, הסכום הכולל של הרכישה הנוספת לא עולה על 10% מסכום הרכישה של הרכישה המקורית.

כאשר משתמשים בספק יחיד, חובה להשלים את הרכישה על פי העיקרון של הבטחת איכות של המוצרים, והמחירים חייבים להיות סבירים.

רוכש יכול להשתמש בשיטה של סקר שוק כאשר המוצרים שאותם יש לרכוש הם סטנדרטיים, קיימת אספקה שלהם בשוק בשפע ויש להם תנודות קטנות במחירים.

IV. המעורבות של סין בהסכם הרכישות הממשלתיות של ארגון הסחר העולמי

ב-28 בדצמבר 2007, יום לאחר שפורסמו הכללים, סין הגישה הצעה ראשונית בנוגע להצטרפותה להסכם הרכישות הממשלתיות (GPA) של ארגון הסחר העולמי, והחלה באופן רשמי במשא ומתן להצטרפות להסכם. התזמון של פרסום הכללים מוכיח שבעוד סין עשויה להסכים להצטרף ל-GPA בעתיד, היא עדיין תשתמש ברכישה ממשלתית ככלי להגן על תעשיות מקומיות. עם זאת, מאחר שה-GPA בדרך כלל דורש טיפול לאומי ולא מפלה ברכישת סחורות, שירותים ועבודות ציבוריות על ידי הממשלה, ברגע שסין חותמת על ה-GPA, ההוראות והתקנות של GPL שדורשות שגופים ממשלתיים ייתנו עדיפות למוצרים מקומיים יעברו שינויים.

המשא ומתן של סין להצטרפות ל-GPA מערב שלושה תחומים: סחורות, שירותים ועבודות ציבוריות. בגלל שהעיקרון הכללי של GPA הוא שהשוק חייב להיות פתוח בפני המדינות החברות, הדבר היחיד שסין יכולה לקיים לגביו משא ומתן הוא אילו סחורות יהיו יוצאות מן הכלל. סין גם צפויה לקיים משא ומתן אינטנסיבי על הרשימה הסופית של הגופים הממשלתיים שכפופים ל-GPA.

בין 1998 ל-2006, עלה הממוצע השנתי של הרכישות הממשלתיות בסין ב- 68.1%, לסך שנתי כולל של 400 מיליון RMB בשנת 2007. עקב הגודל העצום של השוק, גורמים פנימיים בתעשייה, ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים, וכן הציבור הסיני, עוקבים מקרוב אחר קווי המדיניות לגבי רכש של הממשלה הסינית.

הוכן ע"י Hogan & Hartson להלן.

ג'ון ווי
jwei@hhlaw.com
96.10.6598.8600
בייג'ין

רוי ג. זו
rgzou@hhlaw.com
86.10.6598.8600
בייג'ין

קווין באי
kybai@hhlaw.com
86.10.6598.8600
בייג'ין

עדכון זה נועד למטרות מידע בלבד והוא אינו מיועד להוות בסיס להחלטות במצבים מסוימים. מידע זה אינו מיועד ליצור יחסי פרקליט-לקוח, ועצם קבלתו אינה מהווה זאת. זכויות יוצרים © 2008 Hogan & Hartson LLP. כל הזכויות שמורות. Hogan & Hartson LLP היא שותפות בעירבון מוגבל במחוז קולומביה, עם משרדים ברחבי ארצות הברית וברחבי העולם. כמה מהמשרדים שמחוץ לארצות הברית מופעלים על ידי חברויות מסונפות, שיש להתייחס אליהן באופן קולקטיבי בתור Hogan & Hartson או החברה. www.hhlaw.com