עדכון סחר- ארה"ב

תקנות מכס וביקורת גבולות

יבוא רהיטים ומוצרי עץ לארה"ב

ב- 22 במאי אישר הקונגרס את החקיקה המהדקת משמעותית את הדרישות ליבוא צמחים ומוצרי צמחים לארה"ב, כולל מוצרים עשויים עץ. הרשויות האמריקאיות צפויות להשתמש בהנחיות אלו כדי למנוע באגרסיביות יבוא בלתי חוקי של מוצרי עץ, כולל רהיטים. מומלץ לכן ליצואנים ישראלים להפעיל זהירות יתר, כדי למנוע כל בעיות פוטנציאליות של ציות להוראות החקיקה. כחלק מהצעת חוק למדיניות חקלאית רחבה,  העביר הקונגרס הוראה אשר תהווה תיקון לחוק לייסי (Lacey Act), כדי להוציא מחוץ לחוק את האפשרות לכול אדם לייבא, לייצא, להעביר, למכור, לקבל, להשיג, לקנות בין מדינות או באמצעות סחר חוץ, את הבעלות על כל צמח שנלקח ממדינה זרה (לדוגמה: נתפס, נהרג, נאסף, ניקצר, נחתך, נאגר או הוסר) וזאת על מנת למנוע כניסתם של מזיקים חדשים לארה"ב.

החקיקה מגדירה "צמח", כל זן פראי של עולם הצומח, כולל (א) שורשים, זרעים, חלקים ומוצרים הנוצרים מהם ו(ב) עצים בין אם הצומחים פרא בטבע או נשתלו בעמדות יער. יחד עם זאת, הגדרה זו אינה כוללת: (א) מעבדים רגילים (common cultivars), למעט עצים וגידולי מזון רגילים (כולל שורשים, זרעים, חלקים או מוצרים הנוצרים מהם), (ב) זנים מדעיים של צמחים המשמשים כחומר גנטי לשימוש במעבדה בלבד, או למחקרי שדה ו-  (ג) כל צמח האמור להישאר שתול, או עומד להישתל או להישתל מחדש. היוצאים מן הכלל המתוארים בנקודות (ב) ו-  (ג)  לעיל, לא חלים במידה והצמח נמצא ברשימה שהיא נספח לאמנה לסחר הבינלאומי לזנים מסוכנים של בעלי חיים וצמחים פראיים (Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora), הרשומים תחת רשימת הזנים המסוכנים שתחת חוק זנים שבסכנת הכחדה 1973, או המכוסים על ידי כל חוק פדראלי שהוא, המורה על שימור זנים טבעיים, הנמצאים בסכנת הכחדה.

יבואנים יתבקשו למלא הצהרה במועד היבוא בו יכללו (1) השם המדעי של כל צמח (כולל  הסוג (genus) והזן) הכלול ביבוא, (2) תיאור של הערך והכמות (כולל יחידת המדידה) של היבוא ו -  (3) שם המדינה ממנה נלקח הצמח. עד לאותו תאריך אשר משרד החקלאות האמריקאי יודיע על תקנות הנוגעות להצהרות מוצרי צמחים, תצהירים אלו חייבים למלא אחר דרישות מסוימות.

http://resourcescommittee.house.gov/index.php?option=com_content&task=view&id=381&Itemid=27

עליה באכיפת העיקולים והקנסות על טקסטיל

נתונים שפורסמו לאחרונה, מצביעים על כך שרשויות המכס ומשמר הגבול האמריקנים  (CBP), מגבירים את מאמציהם כדי להבטיח, שיבוא בדים (textile) ובגדים, ימלאו אחר כל התקנות הנוגעות ליבוא לארה"ב. מאמצי האכיפה של CBP, התמקדו בעיקר בארצות שיש להם הסכמי סחר חופשי עם ארה"ב או תוכניות העדפה עם ארה"ב, כולל ישראל, כמו גם אתרים המשמשים מובילים, כדי להעביר ליעד ביניים (transship), באופן בלתי חוקי מוצרי טקסטיל ובגדים שמקורם בסין לארה"ב, כדי להימנע (להתחמק) ממגבלות המכסות, ו/או תשלום מסים (מכסים). יצואני בדים וביגוד ישראלים, חייבים להיות מודעים למאמצי האכיפה האלו, כדי להבטיח שיש בידם את המנגנונים והליכים המתאימים והמיושמים כהלכה כדי לאשר את הדרישות המקוריות בכפוף להסכם הסחר החופשי שבין ארה"ב לישראל (U.S.-Israel FTA).

http://www.customs.gov/xp/cgov/trade/priority_trade/textiles/textile_apparel_stats.xml

הקונגרס  מציע ל- CBP, שלא לשנות את השיטה להערכת יבוא ולשמר את הכללים הקיימים

הקונגרס קורא לרשות המכס ומשמר הגבול האמריקנים, שלא לשנות את שיטת ההערכה, הידועה "ככלל המכירה הראשון" (First Sale Rule), אשר הפכה לחוק ב- 22 במאי כחלק מהצעת החוק הנקראת הצעת חוק החווות (Farm Bill). צעד זה קורא ל- CBP, שלא להכניס שינוי בפירושם ל"נמכר ליצוא לארצות הברית", למטרות של יישום ביצוע מתודולוגיית הערכה, לפחות עד ל- 1 בינואר, 2011. ה- CBP, ייאלצו גם להתגבר על כמה משוכות פרוצדוראליות להציע את הכנסת שינוי זה לאחר תאריך זה.  הוראת הקונגרס נועדה לשכנע את CBP, לנטוש את הצעתם לשנות את כלל המכירה הראשון (First Sale Rule), למרות שהחלטה סופית של CBP בעניין זה, אינה צפויה למשך זמן מה.

http:frwebgate.access.gpo.gov/cgi-bin/getdoc.cgi?dbname=110_cong_bills&docid=f:h2419eas.txt.pdf 

מדיניות רשויות  המכס ומשמר הגבול של ארה"ב

הפקידים הרשמיים של רשויות המכס ומשמר הגבול של ארה"ב (CBP), הצביעו בפגישה שהתקיימה לאחרונה עם קהילת המסחר, על כך שהסוכנות נעה לעבר איזון רב יותר של ההקלות בסחר הרשמי, ובין המנדט המוטל עליהן להגן על הביטחון הלאומי. על אף שה-  CBP, שב והצהיר לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001, שאלו "מטרות התאומים" שלהן, ההתמקדות שלהן  בשנים האחרונות היה בשיפור בטיחות שרשרת האספקה. כיום נראה שרשויות המכס, מתכוונות להשקיע משאבים גדולים יותר בהקלות הסחר, צעד המתקבל בברכה על ידי יבואנים, יצואנים ואחרים המעורבים בסחר הגלובלי.

הקלות מסחר - הנציב, ראלף באשאם (Basham), אמר בפגישה, שלאחר כמעט שבע שנים של שימת דגש על אבטחת שרשרת האספקה, רשות המכס ומשמר הגבול האמריקאיים מודעים לכך שהם חייבים למקד יותר את מאמציהן באכיפת סחר והקלתו. תהליך זה יחל עם פיתוחה של אסטרטגיה חדשה אשר תתרכז בארבע מטרות: הקלה על הסחר החוקי וקידום ציות להוראות, אכיפת חוקי סחר, קידום בטיחות ברמה הארצית ובטיחות כלכלית, והגברת המכשור (אוטומציה), והמשך שילובו בתהליך העסקי של ה-  CBP. CBP ידאג לעשות שימוש בשיטות רבות שמשתמשים בהן היום, כדי למלא אחר משימות אלו, כולל ניהול סיכונים רב-שכבתי, פעולות קדם ופוסט הגעה הרחק מגבולות פיסיים, והשימוש במידע מקדים.

חידוש המסחר -  הפקידים הרשמיים של CBP עבדו בשיתוף עם סוכנויות פדראליות אחרות, כמו גם עם ארצות אחרות, לפיתוח תוכניות כדי להתחיל מחדש את הסחר, בעקבות אירועים כמו התקפות טרור, אסונות טבע, שביתות עובדים וכו'. הסכם בין סוכנויות של משמר החופים (Coast Guard), המתמקד במערכת ההובלה הימית,  יבחן במהלך תרגיל שיתקיים באוגוסט בנמלים של סוואנה, ג'קסונוויל וצרלסטון. ה- CBP וסוכנות שירותי הגבול הקנדיים (Canada Border Services Agency), אשר פיתחו פרוטוקולים תכנון כלליים, כמו גם תוכנית חידוש סחר מפורטת, ותוכנית תיאום, ושני הצדדים ניהלו לאחרונה הדרכה בנושא תוכנית זו, במספר נמלים בגבול הצפוני. פרוטוקולים זהים נמצאים עדיין במשא ומתן עם מקסיקו. 

בטיחות היבוא- על סמך פקידים רשמיים. מוטלות על CBP  שלוש סוגי אחריות מפתח בהתייחס לבטיחות היבוא.

§ שיתוף פעולה עם סוכנויות ממשלתיות אחרות כמו הוועדה לבטיחות מוצרי צריכה (Consumer Product Safety Commission) ומינהל המזון והתרופות (Food and  (Drug Administration, כדי ליצור תיאום בתהליכי העבודה ובהליכים הננקטים בגבול. טיפוח ועידוד פעילות משותפת על ידי השימוש במערכת נתונים בנושא הסחר הבינלאומי, תוך שיכלול מדיניות הכוונת הובלה (shipment targeting policy), ומעקב אחר סחורות על פי מזהים מיוחדים.

§ יצירת רשת אינטראקטיבית חדשה, לאיסוף מידע נוסף בנושים של בטיחות מוצר-

      100% סריקה . פקיד רשמי של ה- CBP אמר שהסוכנות בודקת עדיין את שיטת הסריקה של 100% של המשלוחים שייעדם הוא ארה"ב, בשלושה נמלים בחו"ל. CBP שלחה את הדו"ח הראשון שלה בעניין בדיקה זו לקונגרס בפברואר, והדו"ח השני עומד להישלח בקרוב.

מחוקקים הצהירו לאחרונה שיש להם עניין לשמוע על ממצאי הדו"ח, במיוחד לאור ההצהרה שמסר לאחרונה סגן הנציב, ג'יי אהרן, שיש להגביל סריקה של 100% למסלולי סחר בסיכון גבוה. חוק שנחקק בשנה שעברה קובע שעד לשנת 2012, כי המכולות המגיעות דרך הים, חייבות לעבור סריקה לפני שאלו מובלים לארה"ב, אך על פי דיווחים בעיתונות, לפחות כמה מחברי הקונגרס, שוקלים מחדש הוראה זו. אחד הגורמים הנשקלים הוא נושא עלות הסריקה, אשר הוערכה ב- 20$ למיכל, זאת  על פי אחד העוזרים של חברי הבית (staffer), אך מחקר של הוועד האירופי קבע שהעלות היא 500 $ למכולה.

http://www/customs.gov/xp/cgov/newsroom/highlights/coac.xml

סדר היום של המשרדים המפקחים עשוי לפגוע בסחר הבינלאומי

המשרד לביטחון פנים הודיע כי הוא יפרסם את החוק הנקרא " 10+2" עד ספטמבר. על פי חוק זה, יצואנים וחברות הובלה ימיות ידרשו לספק מידע נוסף לביקורת הגבולות והמכס לפני שהמטען יוכל להיכנס לארה"ב. בנוסף המינהל לבטיחות התחבורה מתכוון לפרסם הסדר סופי באוגוסט המבסס תוכנית לשיקוף מטענים מורשים שתדרוש ממובילים, יצרנים וישויות אחרות לערוך שיקוף על מטענים אוויריים המיועדים להובלה במטוסי נוסעים. תכנית זאת היא המכשיר העיקרי של המשרד כדי לעמוד בדרישות החוקתיות של שיקוף מאה אחוז ממטעני אוויר עד 2010.

משרדי בקורת גבולות ומכס ומשרד האוצר פרסמו דרישות חדשות ליבוא ויצוא של יהלום גולמי       

לאחרונה תיקנו ביקורת גבולות ומכס והמשרד לפיקוח על נכסים זרים (OFAC) במשרד האוצר תקנות המשפיעות על יבוא וייצוא יהלומים גולמיים אל ומארה"ב. היהלום הגולמי מוגדר ככל יהלום לא מעובד או בניסור פשוט, מבוקע או גס המוגדר בכותרות משנה 7102.10, 7102.21 ו-7102.31 של ספר המכס. תחילה הודיעה ביקורת הגבולות והמכס כי בהתאם לתקנה החדשה שנכנסה תוקף ב-13 למאי המשלוח של יהלומים גולמיים המיובאים והמיוצאים אל ומארה"ב חייב לכלול אישור מקורי של תהליך קימברלי והאישור המקורי חייב להיות מוצג לפי דרישה לפקידי בקורת גבולות ומכס. פקיד בקורת גבולות ומכס חייב אז לאשר את האישור המקורי המוצג ולאמת את  תכולת המשלוח מול החשבונית ו/או רשימת האריזה. בנוסף, משלוחים של יהלומים גולמיים מיובאים או מיוצאים אל ומארה"ב חייבים להיות אטומים במכולה חסינה מנגיעה. מכולה חסינה מנגיעה מוגדרת כאריזה שיש לה סימן או סייג ברישום אשר צפוי באופן סביר לספק ראיה גלויה לטיפול שנעשה. יחד עם זה משלוח בדואר או משגור מהיר בלבד אינם נחשבים חסינים מנגיעה.

לחץ כאן here  למידע נוסף.

על מנת לקבל נתונים סטטיסטיים נוספים בקשר ליבוא וליצור של יהלומי גולמיים משרד האוצר דורש שתי דרישות נוספות ליבוא ולייצוא יהלום גולמי שנכנסו לתוקף ב-21 למאי. ראשית  OFACדורש כי מכל היבואנים  והיצואנים של יהלומים גולמיים להגיש דו"ח שנתי למשרד הממשלתי שחייב לכלול את המידע על הקשר של היבואנים או היצואנים האמריקאיים, הפעילות הכוללת של יבוא ו/או יצוא כולל סיכום מספרי הקרט והמשלוחים ומידע על כל יהלום גולמי לא מכור בתום תקופת הדיווח. שנית OFAC הוסיף הערה להגדרה של  "מבוקר על פי תהליך קימברלי לאישור" המסבירה כי בקורת גבולות ומכס לא תשחרר את המשלוח  של יהלומים גולמיים ממשמורת אלא אם הוא תואם את הדרישות הרשמיות של בקורת גבולות ומכס לכניסת מוצרי צריכה.

לחץ כאן here למידע נוסף.

סוגיות בפיקוח על היצוא

הצעת חוק שהוגשה לאחרונה לבית הנבחרים תעניק עדיפות לסיוע לישראל ברכישות של מוצרים ע"י משרד הביטחון או הצבא הישראלי. טיוטת ההצעה משנה בחלקה את חוק הפיקוח על יצוא נשק כדי להבטיח שבעלי ברית קרובים כמו ישראל ודרום קוריאה יקבלו יחס השווה לזה שמקבלת ברית הצפון אטלנטית (NATO) כמו גם יפן, אוסטרליה וניו זילנד. לפי הצעת החוק המוצעת זמן בדיקת עסקת נשק הקשורה לישראל על ידי הקונגרס יקוצר מ-30 ימים  ל-15 ימים. עסקת נשק לה נדרשת תקופת המתנה של 15 יום היא עסקה בסדר גודל העולה על 25 מיליון דולר ליצוא. בנוסף ישראל תוכל לקבל סחורות להגנתה עד לסכום של 75 מיליון דולר ללא תקופת המתנה.

הצעת החוק יוצרת רשות רישוי לארה"ב - עודפי ייצור וחלקי חילוף הקשורים לפריטי מגן שיוצאו באופן חוקי לבעלות ברית קרובות. בנוסף היא מורה למשרד החוץ לבחון את שיטת הפיקוח על היצוא בתוך 18 חודשים ולהכין המלצות לחיזוק הפיקוח, שיפור היעילות וצמצום כפילויות.

לחץ כאן here למידע נוסף.

בשנה האחרונה חתמה ארה"ב על  הסכמי שיתוף פעולה לסחר צבאי עם בריטניה ואוסטרליה. ההסכמים מקלים על ההגבלות הקשורות לסחר בינלאומי בנשק שבפיקוח על ידי יצירת מסגרת כוללת בה ניתן להמשיך בסחר ברובו בלי אישור ממשלתי מוקדם. ההתחייבויות הכלולות בהסכמים הן הדדיות. ההסכמים אינם פוטרים את כל המוצרים מדרישת רישוי ליצוא. שני ההסכמים מחייבים רק משרדים ממשלתיים ותעשייה פרטית רלבנטית עם סיווג בטחוני מתאים. ההסכמים מעניקים הגנה נגד יצוא חוזר של מוצרים כאלו. לבסוף, ההסכמים דורשים מכל הצדדים לחקור חשדות להפרות ההסכמים וכל צד חייב להודיע לצד השני על החקירות והתוצאות שלהן.

משרד התעשייה והבטיחות מבקש תגובות להצעה לשינוי מדיניות ההערכה שלו על הפיקוח על היצוא המבוססת על ההמלצות של הועדה המייעצת להערכת  יצוא שניתנו בדו"ח שלהם מדצמבר 2007. הערכת יצוא היא מערכת לשחרור מוצרים לשימוש טכנולוגי כפול (Dual Use) לתוך ארה"ב. המשרד מבקש תגובות לשאלה אם רשימת הטכנולוגיות הנתונות להערכת יצוא לצורך רישוי צריכות להיות מצומצמות יותר ואם כן איזה טכנולוגיות צריכות להיות כפופות לדרישות אלה ומה הם הקריטריונים בהם יש להשתמש כדי להגיע להחלטה.

לחץ כאן here למידע נוסף.

תקנות של משרד החקלאות האמריקאי ישפיעו על יבוא תוצרת טרייה

משרד החקלאות האמריקאי פרסם שתי תקנות חדשות המשפיעות על יבוא תוצרת טרייה.

בתקנה הראשונה, משרד החקלאות שינה הוראות של החוק לסחורות חקלאיות מתכלות. החל מ-30 יוני יכנסו לתוקף התקנות שפורסמו על ידי משרד החקלאות המעלות את האגרות להגשה וטיפול בתלונות לפי החוק לסחורות חקלאיות מתכלות. החוק מסדיר סחר הוגן בשיווק ירקות ופירות טריים וקפואים.  בהתאם לתקנות החדשות חברות יכולות לקנות ולמכור פירות וירקות על מנת ליישב סכסוכים במקום לפנות לבית המשפט. בנוסף, התקנות העלות את האגרה להגשת תלונות מ-60$ ל-100$ והעלתה את האגרה לטיפול בתלונה רשמית מ-300$ -500$.

לחץ כאן  here למידע נוסף.

משרד החקלאות אימץ את התקנה שנכנסה לתוקף ב-13 למאי, המסדירה את דרישות הבשלות לאבוקדו מיובא הנשלח לשווקים טריים. בהתאם לתקנה החדשה אבוקדו שאינו עומד בדרישות הבשלות ומעובד ומוצג מחדש לבדיקה חייב לעמוד בדרישות הבשלות המתאימות למועד הבדיקה המקורי.

לחץ כאן here  למידע נוסף.

ייבוא יין לארה"ב

המשרד למיסוי ומסחר באלכוהול וטבק במשרד האוצר האמריקאי אימץ ללא שינוי את התקנות הזמניות שפורסמו באוגוסט 2005, כסופיות, ליישום את דרישות האישור ליבוא יין טבעי שבתוקף חוק הסחר  המעורב  והתיקונים הטכניים 2004. בשנת 2007 יִצְאה ישראל יין לארה"ב בסכום העולה על 9 מיליון דולר. החוק מורה למשרד האוצר האמריקני לקבל את הנהלים והתהליכים הנהוגים בארצות אחרות לייצור יין, אם במועד יבוא היין, אחד מהתנאים שלהלן מוּלא:

§ למשרד האוצר יש רישום או שקיבל אישור מהממשלה של מדינת הייצור, המלווה בבדיקה מעבדתית מאושרת, שהנהלים והתהליכים לייצור היין המטופלים בטיפול מרתף (cellar treatment) ראוי בכפוף לתקנות משרד האוצר האמריקני.

§ יש בידי משרד האוצר רישום או אישור כנדרש בתוקף הסכם בינלאומי או אמנה בינלאומית המכסה את נושא טיפול מרתף ראוי או שנושא היין מכוסה על ידי הסכם בינלאומי לעניין טיפול מרתף ראוי שאינו מצרי אישור, או-

§ במקרה של יבואן שבבעלותו או תחת פיקוחו יקב, או שיש לו יקב מסונף, אשר הוא הבעלים או המפקח על יקב הפועל תחת אישור בסיסי המונפק על ידי משרד האוצר, והיבואן מאשר שהנהלים והליכי ייצור היין מהווים טיפול מרתף ראוי בכפוף לתקנות משרד האוצר.

http://edocket access.gpo.gov/2008/p.df/E8-9173.pdf

איכות הסביבה

הסוכנות להגנת הסביבה פרסמה תקנות בנוגע לממירי כבלים (set-top Box) 

הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (The Environmental Protection Agency), הודיעה ב- 24 באפריל על מפרט חדש הנוגע להצבת ממירים (Set Top Box), המובילים תכולות של טלוויזיה ומכשירי וידאו. החוק אשר ייכנס לתוקפו ב- 1 בינואר 2009, מתייחס לממירים (top boxes) לכבלים חדשים (new cable), לצלחות לוויין וטלקום, שמוטבע עליהם תווית ה-  ENERGY STAR, אשר יהיו יעילים יותר מבחינת צריכת האנרגיה ב-30% מאשר הדגמים הנוכחיים. לטענת הסוכנות, אם המפרט החדש ימולא על ידי כל ה- 148 מיליון המחזיקים בממירים אלו כבר בארה"ב, וכן גם ע"י ה- 23 מיליון שצפויים להגיע ב-  2008, צפוי חסכון של 2 מיליארד דולר לשנה, וההקטנה של פליטת גזים באפקט החממה, ישווה להורדה מהכביש של 2.5 מיליון כלי רכב.

ENERGY STAR היא תוכנית תיוג וולונטארית שנועדה לזהות ולקדם מוצרים חוסכי אנרגיה, כדי לצמצם את פליטת גז החממה. תג ה-  ENERGY STAR נמצא כיום על למעלה מ- 50 סוגי מוצרים שונים, כולל מכונות כביסה, מכשירים לייבוש לחות ( De-humidifiers), שוטפי כלים, מקררים ומקפיאים, מזגנים לחדרים, מכשירי טיגון מסחריים, מחשבים וציוד משרדי אחר, תאורה ומוצרי אלקטרוניקה לבית.

http:Yosemite.epa.gov/opa/admpress.nsf/dc57b08b5acd42bc852573c90044a9c4/9b/75a87767c282a085257435004bbbf2!OpenDocument        

תקנות הסוכנות להגנת הסביבה המשפיעות על מדבירי מזיקים

הסוכנות להגנת הסביבה פרסם במשך חודש מאי כללים רבים הנוגעים למדבירי מזיקים שיכולים להשפיע על היצרנים, יצרני מזון ויצרני מדבירי המזיקים. המשרד לאיכות הסביבה פרסם שלושה כללים שבתוקף מ-7 למאי אשר משפיעים על מדבירי מזיקים מסוימים.

הסוכנות קבעה הקלות למשקע Chlorantraniliprole בתוך או על תפוח עץ, ירקות טריים, פירות ומוצרי בשר. בנוסף, התקנות גם מסירות את ההקלות להגבלות זמן למשקע  chlorantraniliprole בתוך או על תפוחי עץ, סלרי, חסה, אגס, פלפל ועגבניות בין השאר.

בנוסף, הסוכנות פטרה מדרישה להקלה בבידוד משקע של בצילוס (Bacillus) 1582 של בצילוס 1582-I על כל מצרכי המזון כשהם מוגשים מלוכלכים בעפר בזרעים בטיפול.

הסוכנות קבעה גם הקלה למשקע פרידלאמין על ירקות עם עלים למעט ברסיקה.

לחץ  כאן here כאן here וכאן here למידע נוסף.

בנוסף הוציא המשרד לאיכות הסביבה שתי תקנות שבתוקף מ-28 למאי המשפיעות על מדבירי מזיקים מסוימים. ראשית, הוא קבע הקלה למשקעי Fluopicolide בתוך או על ירקות, שורשים למעט סוכר וגזר, ירקות, עלים של שורשים, פקעות וברסיקה, גבעולים וכותרות, תת קבוצה A5. שנית, קבע המשרד הקלה למשקעים משולבים של Hexythiazox בתוך או על תירס דגן, שדה; תירס גבעולי תירס, שדה, ומספוא תירס שדה.

לחץ כאן here וכאן here למידע נוסף.

הסוכנות להגנת הסביבה מציעה להסיר כימיקלים מסוימים מרשימת מבדקים עדיפים

ב-12 למאי הועדה הבודקת הפנימית לפי חוק הפיקוח על חומר רעיל, פרסמה הודעה במרשם הפדרלי המבקשת הערות לתיקון סעיף 4(e): רשימת מבדקים עדיפים ע"י הסרת ארבע תרכובות של טונגסטן וארבעה קרזולים מהרשימה. המשמעות של הסרת התרכובות מרשימת המבדקים העדיפים היא כי המשתמשים לא יצרכו עוד לעמוד בכללי הדיווח על הערכה ראשונית(PAIR)  או בדיווח על נתוני מידע ובטיחות (HaSDR).

בהתאם ל- PAIR היצרנים נדרשים להגיש לסוכנות להגנת הסביבה מידע על יצור וחשיפה של כימיקלים רשומים שנעשה בהם שימוש התהליך הייצור.

בהתאם ל- HaSDR,  עבור תוצרת בעבר, בהווה ומוצעת של כימיקלים רשומים יש להגיש למשרד העתקים ורשימה של מחקרים שלא פורסמו על בריאות ובטיחות

לחץ כאן here למידע נוסף.

הסוכנות להגנת הסביבה מבקשת תגובות לתקן לציפוי אדריכלי לפליטה

הסוכנות להגנת הסביבה מבקשת תגובות להצעה לחידוש תוכנית לאיסוף מידע הנוגע לסטנדרטיים הלאומיים לציפוי אדריכלי בתרכובת אורגנית מתנדפת. הצדדים המעוניינים כוללים יצרנים, מפיצים ויבואנים של ציפוי אדריכלי ותעשייתי למכירה או להפצה בארה"ב. לפי תוכנית איסוף המידע מבקשת הסוכנות להגנת הסביבה דוחות ראשוניים ודיווחים תקופתיים  הדרושים לה כדי להבטיח עמידה בסטנדרטים הפדרליים.

לחץ כאן here למידע נוסף.

הצעת חוק מציעה לאסור מכירה של תכשירי ניקוי למדיחי כלים המכילים רמה גבוהה של זרחן

הצעת חוק הוגשה לועדת הסנאט לאיכות הסביבה ועבודות ציבוריות לשינוי חוק הפיקוח על זיהום המים. הצעה החוק מציעה לאסור על מכירה של תכשירי ניקוי למדיחי כלים בארה"ב אם תכשירי הניקוי מכילים זרחן בשיעור העולה על 0.5 אחוזים מהמשקל שהוגדר כזרחן יסודי. אם תתקבל תכנס ההצעה לתוקף ביולי 2010.

לחץ כאן here למידע נוסף.

בטיחות הצרכן

נושאי הדיון באסטרטגיה לגבי בטיחות היבוא של הנציבות לבטיחות מוצרי צריכה  (Consumer Product Safety Commission – CPSC)

הנציבות לבטיחות מוצרי צריכה (להלן: CPSC) פרסמה לאחרונה טיוטת מסמך הקובעת את הקווים המנחים של ארבע אסטרטגיות המפתח של הסוכנות, כדי לתת מענה לנושאי הבטיחות הנגרמים על ידי מוצרי צריכה, כולל יבוא , כמו גם הפעילויות המיוחדות של הסוכנות, שהסוכנות נטלה על עצמה, או תוכניות שיש ליישם בהתייחס לכול אחת מהאסטרטגיות. CPSC קובעת שאסטרטגיות אלו מקדמות את המטרות וההמלצות של יושב ראש קבוצת העבודה הבין משרדית של הסוכנויות לבטיחות היבוא (Interagency Working Group), אשר פרסמה בשנה שעברה תוכנית עבודה המדגישה את עקרונות המניעה, ההתערבות והתגובה. בהרחבה, אסטרטגיות היבוא אסטרטגיות היבוא מהוות חלק ממאמץ כולל של הממשלה האמריקנית להגביר את הבטיחות של מוצרי צריכה מיובאים, אשר עשוי ליצור משוכות נוספות לסחורות מיובאות ובסופו של דבר יהפוך בעבור יצואנים ישראליים מסובך ויקר יותר להוביל את סחורותיהם לארה"ב.

ארבעת האסטרטגיות אשר נקבעו על ידי ה- CPSC  הן:

§ לחייב את הסקטור הפרטי וממשלות זרות לעודד ציות (compliance) לתקנונים (סטנדרטים) של בטיחות ואימוץ טכניקות יעילות יותר לזיהוי סכנות פוטנציאליות במוצרים.

§ לבנות אבטחות בטיחות כבר בתהליכי הייצור, על ידי קידום השימוש בתקנוני בטיחות על ידי היצרנים ובדיקה של המילוי אחר תקנים אלו, בידי צד שליש הבודק ומפקח במקום שהדבר נדרש.

§ למנוע כניסתם של מוצרים לא בטיחותיים,  על ידי פריסה מחודשת של משאבי ה- CPSC על סמך עקרונות של ניתוח וניהול סיכונים כדי לכוון את הפיקוח והבדיקה של שרשרת ההפצה.

§ לזהות ולהסיר במהרה סיכוני מוצרים הנמצאים בשוק, ולספק תקשורת (מידע) בזמן אמת לצרכנים, לממשלות ולמגזר הפרטי.  חלק מהפעולות שה- CPSU נקט בהן או תוכניות שהוא מתכוון לנקוט בהן במסגרת כל אחת מהאסטרטגיות כוללות את המובא להלן:

§ ל- CPSC הגיעה לידי מזכר הבנות עם סוכנויות במספר ארצות, כולל ישראל. היא מתכננת לבחון מחדש חלק מאותם מזכרי הבנות וליישם חדשים, כמושם בהם הדגש על שיתוף מוגבר של מידע, ועידוד יכולות האכיפה.

§ במקומות בהן סוכנויות זרות לבקרת איכות הן בעלי סמכות לבצע בקרות קדם הובלה של מוצרים המיועדים ליצוא, כדי לאשר את מילוי הוראות  הבטיחות ותקניהם של שוק היעד, ה-  CPSC תעבוד עם אותן סוכנויות כדי לבקש מהן שימת לב מיוחדת לאזורים שהם מעוררים חשש מיוחד בעניין זה. ה- CPSC מצהירה שהיא לעולם לא תהיה תלויה לחלוטין בסוכנויות אלו, כדי לאכוף את חוקי ארה"ב, אך שיתוף פעולה עמן, יכול לצמצם את הסיכויים לכך שמוצר שאינו בטיחותי יישלח לארה"ב.

§ צוות העובדים של CPSC עובד יחד עם פקידים רשמיים של סוכנויות פדראליות אחרות, לעריכת טיוטת מסמך הנחיה בעניין נהלי יבוא נאותים, אשר מתוכנן להתפרסם בקרוב לצורך פרשנות ראשונה עליו. מסמך זה יספק המלצות כלליות ליבואנים לגבי הנהלים וההליכים שהם יכולים למלא אחריהם, כדי להגביר את הסבירות שהמוצרים אותם הם מייבאים ממלאים אחרי הדרישות שבתוקף בארה"ב.

§ במועד מוקדם יותר השנה, CPSC הקימה מחלקת פיקוח על היבוא במסגרת משרדה לפעולות מילוי אחר הוראות הוועדה ופעולות שדה, שהמחלקה אמורה להגביר משמעותית את מספר דוגמיות היבוא הנאספות ועוברות הערכה.

§ ה-  CPSC החלה להדגיש את הצורך של  קמעונאים למלא אחר כל ההנחיות הנוגעות לסקירת מלאי המוצרים הנכנסים שלהם. בנוסף, הקמעונאים, מצופים להכיר את כל החברות ברשתות האספקה וההפצה  של מוצריהם, כך שגם נושא החברה וה- CPSC ניתנים לזיהוי טוב יותר, ובכך להיענות לענייני הבטיחות ולקדם את יעילות הביטולים.

§ ה-  CPSC מתכננת לשדרג את מתקני המעבדה שלה, כדי לשפר את יעילותם ויכולתם לבדוק מוצרים ולבצע מחקר כתמיכה לפיתוח של תקנים מחייבים ותקנים שיש לגביהם הסכמה כוללת. לצורך פרויקט זה הוקצעו עד כה עשרה מיליון דולר.

§ ה- CPSC יישם פיילוט של מערכת התראה מוקדמת, כדי לבחון מחדש באופן שיטתי ויסודי את כל המקרים הרציניים הנוגעים למוצרים במסגרת קטגוריות מסוימות למוצרים צעירים עמידים.

http://www.cpsc.gov/businfo/intl/importsafetystrategy.pdf

מנהל המזון והתרופות האמריקנית דוחה את יישום רישום מזון מדווח  

       מינהל המזון והתרופות הודיע שהוא דוחה את יישום את רישום המזון המדווח, שבתוקף התיקונים לחוק מנהל המזון והתרופות לשנת 2007. מטרת רישום זה הוא לספק מכניזם אמין כדי לעקוב תבניות של מהילה (דילול) במזון, כדי לתמוך במאמצי מינהל המזון והתרופות כדי להתמודד עם צמצום משאבי הבדיקה. מינהל המזון והתרופות מתכוון לבנות את הרישום הזה, על ידי השימוש במערכת תוכנית עסקית שהוא מפתח בהווה, אך מערך זה, אינו צפוי להיות אופרטיבי עד לאביב 2009, שהוא לאחר תאריך היעד האחרון שנקבע ל-  27 בספטמבר, 2008, ליצירת רישום זה.

 תחת ה- FDA, צד אחראי נדרש להגיש דו"ח באמצעות הרישום המהיר ביותר שניתן לביצוע, אך לא למעלה מ- 24 שנים לאחר שזה קבע שפריט מזון ראוי להיות מדווח. אי-מילוי דרישה זו, עלול להיות נתון לתביעה משפטית. ברגע שמוגש דו"ח, מינהל המזון והתרופות נדרש לבדוק לאלתר ולהעריך את המידע הזה ובמידה, והוא יעריך שנחוץ להגן על בריאות הציבור להוציא אזהרה או אתראה בהתייחס לאותו מזון.

רישום המזון המדווח הוא מרכיב של אסטרטגיה רחבה יותר של רשויות ארה"ב לקידום הבטיחות של רשת האספקה האמריקאית. חקיקה שמטרתה לקבוע דרישות נוספות למזון ותרופות מיובאים שניתן לקדם אותן בבית (House) ובסנאט, ושניתן יהיה לאשר אותם בקונגרס השנה, קרוב לוודאי לפני הבחירות בנובמבר.

http://edocket.access,gpo,gov/2008/pdf/E8-11517.pdf

מרשמי תרופות נוספים בפיקוח ממשלתי

בעקבות האיסורים שהוטלו באחרונה על הכנסתם של מוצרים וההתרבות המהירה של תרופות מזויפות, מינהל המזון והתרופות והקונגרס ממשיכים לפקח על מרשמי תרופות כדי להגן טוב יותר על הציבור.

ראשית, מינהל המזון והתרופות מבקש תגובות לתוכנית בטיחות תרופות המכונה בשם "חוק אגרה למשתמש במרשם תרופה - תוכנית חומש לבטיחות תרופות". התוכנית מיועדת לקדם את האסטרטגיה של מינהל המזון והתרופות כדי לעמוד ביעדים של מודרניזציה של תוכנית בטיחות התרופות וקידום בטיחות החולה. כדי לקדם את בטיחות החולה מתכנן מינהל המזון והתרופות לנצל את אגרת המשתמש כדי לנקוט באמצעים להפחתת טעויות תרופתיות הקשורות לשמות קנייניים דומים או הנשמעים דומים וגורמים כמו תווית לא ברורה עקב היותה מקוצרת, בראשי תיבות, הגדרת מנה וטעויות עקב תווית ועיצוב  אריזה עלובים.

למידע נוסף לחץ כאן here.

מינהל המזון והתרופות מבקש תגובות לשינוי מוצע לתקנה הנוגעת לתבנית ולתוכן של "הריון", "לידה" ו"אם מניקה", סעיף קטן מתוך סעיף "שימוש באוכלוסיה ספציפית" למרשמים ומוצרים ביולוגיים. בכוונת ההצעה ליצור תבנית קבועה המספקת מידע חיוני על ההשפעה של התרופות על הריון והנקה. מינהל המזון והתרופות מציע כי התוויות יכללו בדרך כלל מידע שיכול להיות מידע חיוני באשר לסיכונים משימוש בתרופות מסוימות בתקופת ההיריון וההנקה ובכך לאפשר לנשים ולספקי שירותי הבריאות לקבל החלטה במודע על השימוש בתרופה המסוימת.

למידע נוסף לחץ כאן here.

בנוסף ליוזמת מינהל המזון והתרופות הוצגה לאחרונה הצעת חוק לבית הנבחרים אשר תדרוש כי מינהל המזון והתרופות יפקח ויבקר על שרשרת האספקה של מרשמי תרופות מהיצרן עד לחנויות עצמן. בהתאם להצעת החוק המוצעת מינהל המזון והתרופות יציע רשימה של תרופות בסיכון גבוה (אלה שבסיכון גבוה של זיוף או הסחה) הדורש מיצרני אותן תרופות לעמוד בהמלצות מינהל המזון והתרופות בתוך 18 חודשים מיום כינון התוכנית. הצעת החוק המוצעת תאפשר גם למינהל המזון והתרופות להשמיד תרופות שהן מזויפות, עם סמל מסחרי מזויף או מטופלות או מוסטות בשלב מסוים בשרשרת האספקה על סף כניסתן. בנוסף לכך הצעת החוק מקנה למינהל המזון והתרופות את הסמכות לקבוע  תקן חדש לרישוי מפיץ הדורש סידרת מספרים ייחודית לכל מרשמי התרופות. במקרה של הפרה מכילה הצעת החוק  הוראות בדבר צווי מניעה וקנסות אזרחיים עד לסכום של 500,000$.

לחץ כאן here לקבלת הנוסח של ההצעה.

נשמר הפיקוח על יצרנים זרים של מוצרים לא בטוחים לצרכן

מספר גופים בממשל הפדרלי ממשיכים לפקח על יצרנים זרים של מוצרים לא בטוחים. לאחרונה, הוגשה הצעת חוק שתקל על אנשים שנפגעו בארה"ב להגיש תביעות נגד יצרנים זרים של מוצרים פגומים שאינם נמצאים בארה"ב על ידי שינוי החוק הקיים על תחום השיפוט. לפי הצעת החוק אזרחי ארה"ב שנפגעו זכאים להמציא הזמנה לדין נגד יצרנים זרים בכל מקום בו הם גרים, נתגלו, אצל נציגם (לרבות יבואנים, מפיצים וסיטונאים) או מנהל עסקים שלהם בכל הקשור לתביעה שהוגשה בבתי המשפט הפדרליים או המדיניים של ארה"ב. להצעת החוק המוצעת יש חשיבות מתריעה. על מנת שלבית המשפט תהיה סמכות שיפוטית על היצרן הזר לדעת באופן סביר כי הפריט עומד להיות מיובא לצורך מכירה או שימוש בארה"ב וחייב היה להיות לו קשר עם ארה"ב.

לחץ כאן here לטקסט של הצעת החוק.

שנית, הצעת החוק לרפורמה בבטיחות המוצר ליצרן נמצאת בשלב הסופי לפני הפיכתה לחוק. בקצרה, אם היא תהפוך לחוק בניסוחה הנוכחי ההצעה יקבע כי:

1.         ייוצר מסד נתונים לתלונת צרכן אשר יכלול את כל תלונות הצרכנים;

2.         יקבעו סטנדרטים מיוחדים למוצר ;

3.         ייאסר על שימוש בחומרים המכילים אלכוהול במוצרי ילדים;

4.         תינתן הרשאה לצד שלישי לבדיקת מוצרי ילדים מסוימים;

5.         ייאסר על יבוא של צעצועים מתעשיות בעלות דפוס קבוע של יצור צעצועים בעלי סיכון מהותי.

כדי לצפות בהצעת החוק לחץ כאן here.

לבסוף, בנציבות לבטיחות המוצר לצרכן מבקשת תגובות עד 30 למאי ל"טיוטת תקציר מנהלים: תכנון יבוא בטוח". מסמך זה שהוצג בדף הרשת שלהם מתאר ארבעה תכנונים עיקריים של הועדה לתגובה לסוגיות בטיחות המוצר לצרכן לרבות יבוא, כמו כן דיון בפעילות ספציפית של המשרדים שתינקט או מתוכננת לכך לכל תכנון. ארבעה התכנונים הם כלהלן:  ראשית, שיתוף המגזר הפרטי והממשלות הזרות לקידום עמידה בסטנדרטים הרלבנטיים לבטיחות ואימוץ טכניקות יעילות לזיהוי מוצרים מסוכנים אפשריים.  שנית, בניית מערכת אבטחה בתהליך הייצור על ידי קידום השימוש בסטנדרטים של בטיחות על ידי היצרן ווידוא התאמה על ידי בדיקה ובחינה של צד שלישי כאשר נדרש. שלישית, מניעת מוצר לא בטוח על ידי פריסה אסטרטגית של מקורות הועדה בהתאם לעקרונות סקר סיכונים וניהול סיכונים במטרה לפקח ולהשגיח על שרשרת ההפצה. רביעית, זיהוי והסרת מהירה של מוצרים מסוכנים בשווקים ויצירת קשר בזמן אמת עם צרכנים , ממשלות זרות והמגזר הפרטי.

לחץ כאן here לדו"ח המלא.