77% מהציבור הישראלי מעדיפים את הקניון על-פני הרחוב המסחרי או השוק לביצוע קניות שאינן מזון, דוגמת הלבשה, הנעלה, מוצרי טיפוח חן וכד', באשר הקניון מזוהה בקרב הציבור כמקום המציע חווית קניה נוחה ואיכותית. העדפה זו בולטת בקרב צעירים (עד גיל 25) המגיעים לקניון בתדירות של כ- 8 ביקורים לחודש –פי שתיים מתדירות הביקורים הממוצעת של כלל האוכלוסייה. הבחירה בקניון נעשית בעיקר מתוך שיקולי נוחות: קרבתו לסביבת המגורים (36%) ותמהיל החניות בקניון( 30%). מעבר לרכישת מוצרים, השוטטות בקניון תורמת להקניית ידע צרכני עדכני לצורך ביצוע קניות עתידיות.
כך עולה מניתוח שנערך במינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת בנושא: צרכנות קניונים. נושא זה מהווה חלק מבניית תשתיות נתונים בתחום הצרכנות שעורך מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת הכוללות, בין היתר, מעקב אחר דפוסי צרכנות מתפתחים וחדשים בישראל.
עוד עולה מהניתוח כי מרבית הציבור הולך לקניון קבוע הנמצא בקרבת מקום מגוריו, ואף כי ההגעה לקניון נעשית בעיקר לצורך ביצוע קנייה, נמצא כי חלק ניכר מהציבור מגיע לקניון גם לצורך בילוי זמן פנוי בשוטטות במרחב הקניון, מפגש חברתי, ישיבה בבתי-קפה ומסעדות או הליכה לקולנוע. רק אחוזים נמוכים מהציבור מגיעים לקניון לצורך השתתפות בהפעלות לילדים ובפעילות התרבותית או לצורך שימוש בחדר-כושר ובשירותים ציבוריים דוגמת דואר ובנקים.
ממצאים אלו ואחרים מתבססים על סקירה שהכינה שקד גלבוע, חוקרת במינהל מחקר וכלכלה. איסוף הנתונים נערך ב-2005 על מדגם מייצג של 636 משיבים מאזור מרכז הארץ.
תעשיית הקניונים בישראל מונה כ-70 קניונים (מתוך 218 מרכזים מסחריים הפועלים כיום בישראל ומכסים 2.1 מיליון מ"ר של שטחי מסחר), אשר נבנו בין השנים 1985-2005. רוויה זו בשטחי מסחר ממקמת את ישראל במקום הרביעי אחרי ארה"ב, שבדיה ונורבגיה במספר הממוצע של שטחי המסחר לתושב, עם 0.31 מ"ר שטחי מסחר לתושב. הקניונים בישראל אחראים על 41% מהפדיון הכולל של שטחי המסחר בישראל, כאשר הפדיון המוערך של תעשייה זו עומד על 20 מיליארד ₪ בשנה.
חדירת הקניונים במהלך מספר מועט של שנים והצלחתם להתבסס כתעשייה מובילה בתחום המסחר והקמעונאות, מוסברת על רקע זיהוי הקניון עם שני תפקידים מרכזיים עבור הצרכן המקומי: מוקד צרכני ומוקד חברתי-ציבורי.
אנשים מגיעים לקניון בעיקר לצורך ביצוע קניות, אבל עוסקים במהלך הביקור בפעילויות צרכניות שונות כגון: סריקת חלונות ראווה, התעדכנות במוצרים, ניסוי מוצרים, ביצוע קניות מזדמנות, ישיבה בבתי-אוכל והליכה לסרטים. מעבר לרכישת מוצרים, השוטטות בקניון תורמת לרכישת ידע צרכני עדכני לצורך ביצוע קניות עתידיות. שוטטות זו פורסת בפני המבקר בקניון אפשרות להשוואת מחירי מוצרים ולהכרת מגוון החידושים במוצרי הצריכה השונים.
בנוסף משמשת הפעילות הצרכנית בקניון כ'דבק' חברתי, כיוון שהיא נעשית ברוב המקרים יחד עם אנשים אחרים. כך חווית הביקור בקניון אינה מתמצה בביצוע הקנייה גרידא, אלא בחוויה החברתית הנלווית.
החיבור בין פעילות צרכנית לפעילות חברתית/משפחתית במרחב הקניון תורם לאטרקטיביות שלו בקרב מגוון של קהלים. כך, אנשים בגילאים שונים ובסטאטוס משפחתי שונה מוצאים מענה לצורכיהם השונים: צעירים משתמשים במקום לבילוי פנאי והעברת זמן פנוי תוך כדי עיסוק בפעילות צרכנית. מבוגרים משתמשים במקום לבילוי פנאי עם ילדים בסביבה ממוזגת.
ממצאים עיקריים:
- 77% מהאוכלוסייה מעדיפים את הקניון על פני הרחוב המסחרי (54% מהאוכלוסייה) והשוק (26% מהאוכלוסייה).
- הקניון מזוהה אצל הציבור כמקום המציע חווית קניות נוחה ואיכותית. הבחירה בקניון נעשית בעיקר לפי שיקולים של קרבה הביתה (36% מהציבור), תמהיל החנויות של הקניון (30% מהציבור), נוחות ההתמצאות בו (24% מהציבור), חנייה נוחה (19% מהציבור) ואווירה (18.5% מהציבור).
- 87% מהציבור מבצעים קניות של בגדי רשתות ('מותגים') בקניון, כאשר חלק מהאוכלוסייה הפך את הקניון למקום לקניית בגדים זולים, ולא רק בגדי רשתות.
- 83% מהציבור פוקדים קניון קבוע, הממוקם בקרבת מקום מגוריהם.
- מספר הביקורים הממוצע לקניון הוא 4 פעמים בחודש.
- 40.5% מהאוכלוסייה נמצאת בקניון בין שעה לשעתיים, ואילו 30% שוהים בקניון מעל שעתיים.
- הסיבה העיקרית לביקור בקניון היא ביצוע קנייה (72% מהציבור) והביקור בקניון נחווה כקשור בפעילות זו. אולם כמחצית מהאוכלוסייה מגיעים לקניון גם לצורך מפגש חברתי, שוטטות, ישיבה בבתי-קפה/מסעדות או הליכה לקולנוע. קבוצה זאת חווה את הביקור בקניון כבילוי חברתי, בילוי פנאי ואמצעי למילוי זמן פנוי.
- חלק ניכר מהפעילויות הצרכניות בקניון שאינו כרוך בהוצאת כספים, מלמד כי הקניון נתפס על-ידי הציבור כמקום ציבורי פתוח, אשר ניתן להגיע אליו לצורך שוטטות, להעברת זמן פנוי ולהתעדכנות באופנות צרכניות חדשות:
א. 58.9% נוהגים לסרוק את חלונות הראווה.
ב. 51.1% נוהגים לנסות מוצרים ללא קנייה (לדוגמא, מדידת בגדים, שימוש בטסטרים בחנויות קוסמטיקה).
ג. 48.3% מהמשיבים דיווחו על התעדכנות במוצרים חדשים.
ד. 40.4% נוהגים לערוך סיבוב קבוע בקניון.
- קיימת היענות נמוכה לפעילות היזומה של הנהלות הקניונים: 20% מגיעים כדי להשתתף בהפעלות לילדים ו-14% מגיעים לפעילות התרבותית. כמו-כן, רק אחוזים בודדים משתמשים בשירותי הקניון: 7.5% מגיעים לחדר כושר בקניון ו-10% מגיעים לקבל שירות ציבורי (דוגמת סניף בנק או סניף דואר).
- צעירים (בני 25 ומטה) מגיעים לקניון בתדירות גבוהה (יותר מ-8 ביקורים חודשיים) מלווים בחברים.
- צעירות (25 ומטה) שוהות בקניון משך זמן ארוך יותר מקבוצות אוכלוסייה אחרות: 87.7% שוהות בקניון מעל שעה, והן עסוקות בעיקר בפעילות צרכנית דוגמת ביצוע קנייה מזדמנת, סקירת חלונות ראווה, ניסוי מוצרים וישיבה בבתי-קפה/מסעדות.
- צעירים (25 ומטה) פוקדים את בתי הקולנוע בתדירות גבוהה.
- 84.8% מהמבוגרים (בני 25 ומעלה) מגיעים לקניון מלווים בבני-משפחה (ילדים) או בגפם.
- אבות לילדים משתתפים במידה הרבה ביותר בפעילות היזומה על-ידי הנהלות הקניונים.
- בעלי השכלה אקדמית שוהים פחות זמן בקניון בהשוואה לבעלי השכלה תיכונית והם גם משתתפים במידה פחותה בפעילות היזומה. 47.4% מקרב בעלי השכלה מעל לתואר ראשון שוהים בקניון מעל שעה בהשוואה ל-64.8% מקרב בעלי השכלה תיכונית.
- דתיים ומסורתיים חווים את הביקור בקניון כבילוי משפחתי. לעומתם- חילוניים חווים את הביקור כאמצעי לבילוי עם חברים.
מצ"ב הדוח המלא: 'צרכנות קניונים בישראל' לעיונכם.
פרטים נוספים ניתן לקבל מבני פפרמן – ראש מינהל תיכנון וכלכלה בטל' מס' 02-5600301
ובאתר האינטרנט: מינהל תכנון, מחקר וכלכלה
קניונים הן סביבות מסחריות סגורות וממוזגות המרכזות תחת גג אחד מגוון של סחורות ושירותים. האטרקטיביות של הקניון מצויה בעובדה שהמקום מציע חוויית קניות נוחה, ממוזגת ובטוחה. בשונה מהרחוב המסחרי והשוק, אשר נמצאים בבעלות ציבורית, כאשר כל סוחר הוא הבעלים של חנות/דוכן בודדים, הרי שהקניון נמצא כולו בבעלות פרטית ומנוהל על-ידי הנהלה אחת. הנהלת הקניון משכירה שטחי מסחר בתוך הקניון לסוחרים, וכן אחראית על הניהול השוטף של המקום מבחינת אבטחה, תחזוקה, ניקיון, פרסום וייזום פעילויות המיועדות לקהל המבקרים.
הסקירה נערכה על בסיס תשתית נתונים שנאספו לצורך עבודה לתואר שלישי בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב.
| |