סך התרומה הכספית  של עסקים למעורבות בקהילה עמד בשנת 2006 על כ- 1.1 מיליארד ₪ (300 מליון $ ). הערכות המינהל למחקר וכלכלה במשרד התמ"ת הן כי בשנים הקרובות  יגדילו עסקים את תרומותיהם לקהילה בסדר גודל של 200 מיליון שח לערך מדי שנה.

 

למעלה מ- 5 .11 אלף עסקים בישראל היו מעורבים בסוף 2006 בפעילויות למען הקהילה, 7.6 אלף עסקים התנסו בעבר בפעילות בקהילה והפסיקו אותה ,  ואילו כ- 15 אלף עסקים שלא היו מעורבים  בפעילות כזו, מעוניינים להשתלב בה בעתיד.

 

למעלה מ-66% מהעסקים בישראל סבורים שמעורבות עסקים בקהילה אינה תורמות לפעילות הכלכלית .בקרב עסקים המעורבים בפעילות בקהילה, שיעור הסבורים שמעורבות בקהילה אינה תורמת לפעילות הכלכלית מעט נמוך יותר(55% ), בעוד שבקרב עסקים שדיווחו כי אינם מעוניינים לפעול בקהילה הגיע שיעורם של הסבורים שמעורבות כזו אינה תורמת מבחינה כלכלית עד ל-75% . 

 

ממצאים אלו ואחרים עולים מניתוח מקיף שהסתיים לאחרונה במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת על מעורבותם של עסקים בקהילה[1] . הניתוח מתבסס על תת- מדגם של מעקב המעסיקים הקבוע של המינהל, שבמהלכו רואיינו בסוף שנת 2006 כ-2000 עסקים בהם עבדו 2 שכירים ויותר  המייצגים כ- 125 אלף עסקים בישראל.  

 

בני פפרמן מנהל המינהל למחקר וכלכלה הבהיר כי למעלה מ-90% מסך התרומה הכספית של עסקים לקהילה בשנה ( 1.1 מיליארד ₪ ) מקורה מתאגידים גדולים במיוחד ( כ- 450

עסקים), בעוד שיתרת התרומה ( כ-105 מיליון שח) מגיעה מכל שאר העסקים (כ- 11,150 ):בהם עסקים קטנים, בינוניים וגדולים עד סדר גודל של  200 עובדים.

זאת ועוד, על פי הערכות המינהל ,צפוי כי בשנים הבאות תגדלנה התרומות הכספיות בסדר גודל של  200 מיליון שח מדי שנה, וזאת אף  אם תחול ירידת מה  שיעור הצמיחה במשק . הגידול בתרומות מוסבר  בהמשך קו המגמה ,שהחלה במלחמת לבנון, ואשר  הגדילה את מעגל התורמים והביאה רבים מהם לעלות את רף התרומות, מצב  שהשפיע אשתקד- בשנה שלאחר מלחמת לבנון, על גידול ניכר בתרומותיהם של  עסקים.  זאת ועוד, עצם התרחבות  תהליך הטמעת התפיסה הניהולית של אחריות חברתית של תאגידים והדרוג שלהם בתחום זה, המתייחס גם לנתינת תרומות כספיות ופרסומן , מעודדת את התחרות  בין העסקים על מיקומם בדרוג ומגדילה מאוד את תרומותיהם .

ראוי להדגיש שהאומדן הכספי של התרומות אינו לוקח בחשבון את תרומותיהם של עסקים בשווה כסף כגון :  העברת עודפי מזון וחלוקתו לנזקקים, וכן הוא אינו לוקח בחשבון את שכר העבודה המשולם לכ-6,000 עובדים בעסקים הפועלים במסגרת אחריותם החברתית למען הקהילה .

 

למעלה מ-12,000 עסקים דיווחו שהם מעוניינים להשתלב בפעילות ומעורבות בקהילה, מדובר בהיקף הדומה בסדרי הגודל שלו למספר העסקים שפועלים ומעורבים בקהילה כבר היום.  עם זאת ראוי לשים לב שכ-78 אלף עסקים דיווחו שהם אינם מעוניינים להשתלב בפעילות כזו. העסקים המעורבים מפעילים כ-16 אלף תוכניות במגוון רחב של תחומים. מכיון שגם תרומה כספית הוגדרה כתוכנית, המספר הכולל של תוכניות שציינו לעיל הינו אומדן חסר  הואיל ו-39.3% מהתוכניות הן תרומות, מרביתן  לארגוני המגזר השלישי שלגביהן  ידוע כי לעיתים קרובות תרומה אחת  מופנית ומפעילה מספר תוכניות בו זמנית.

השיעור הגבוה של עסקים שדיווחו כי מעורבות קהילתית אינה תורמת כלכלית לעסקים (66% ) אינה מפתיעה. נראה כי הגישה הרואה במעורבות עסקים למען הקהילה חלק מהאסטרטגיה הכלל-עסקית לא חלחלה עדיין למודעות של כלל העסקים,  שמעורבותם בקהילה נובעת  מהרגשת המחויבות שלהם לקהילה יותר מאשר מההכרה בתועלת העסקית הצפונה במעורבות כזו לעסק.

 יתכן גם כי מעסיקים, כולל אלה המעורבים בפועל בתהליכי פעילות חברתית משמעותית, מתקשים לנמק את מעורבותם בטיעוני כדאיות עסקית הואיל ואין להם מספיק כלים וניסיון להעריך את התועלת של תרומתם  . יצירת כלים והטמעתם הם תהליכים עתירי זמן שאולי טרם בשלו ולכן שעורי הערכת התרומה לעסק התורם היו נמוכים. מעבר לכך, נראה שנדרש סף מסוים של השקעה בפעילות למען הקהילה כדי שהשפעה זו תורגש  ע"י העסקים , סף אשר כל הנראה טרם הושג בישראל.

זאת ועוד, חלק ניכר מהעסקים המעורבים בקהילה "נגררו" למעורבות זו מבלי שחשיבותה הופנמה קודם ברמות הניהול הבכירות של  העסק. במקרה זה, זוהי מעורבות  שאינה נובעת מאסטרטגיה ניהולית אלא, , מהיענות ההנהלה לפנייה יזומה מצד גורמים שמחוץ לעסק, בעיקר ארגוני המגזר השלישי וקרנות פילנטרופיות שונות, שאינה משוקעת בתרבות הניהולית של העסק .

 

להלן טבלת מדדים למעורבות עסקים בקהילה.

מדדים למעורבות עסקים בקהילה[2]

 

אחוז העסקים המעורבים כיום בפעילות בקהילה  - 8.9%

מספר העובדים בעסקים המעורבים בפעילות בקהילה- 353 אלף עובדים

אחוז העסקים שהיו מעורבים בעבר אך  אינם  מעורבים יותר - 6.0% (מכלל העסקים)

אחוז העסקים שאינם  רוצים להיות מעורבים - 58.5% מכלל העסקים

אחוז העסקים שאינם מעורבים כיום אך  רוצים להיות מעורבים בקהילה - 9.7%

אחוז העסקים שהמעורבות החלה ביוזמת העסק- 50.9%

אחוז העסקים שמעורבותם החלה ביוזמת המנהל- 23.7%

אחוז העסקים שתורמים רק כסף מסך העסקים התורמים- 17.7%

אחוז עסקים שתורמים רק בשווה כסף מכלל העסקים התורמים- 60.9%

אחוז העסקים הגדולים (100 +) המעורבים  32.2%

אחוז העסקים הקטנים( עד 9 ) המעורבים- 6.4%

אחוז העסקים המעורבים בתעשייה – 14.3%

אחוז העסקים המעורבים בענף אירוח ואוכל- 16.4%

מספר השנים הממוצע שעסקים תורמים כסף- 6.8 שנים

אחוז העסקים התורמים מעל 10 שנים- 31.0%

אחוז העסקים המעורבים בפרויקט אחד- 82.0%

מספר העובדים בתוכניות במסגרת שעות העבודה ומקבלים שכר – 6,000

מספר התוכניות המופעלות על ידי עסקים מעורבים – 15,000 

מספר התוכניות שקיימת בהם מעורבות של עובדים- 1,800

אחוז העסקים שיש להם תקציב מובנה לנושא מעורבות בקהילה -26.7%

אחוז העסקים שהפסיקו את המעורבות  מסיבות כלכליות - 18.4%

אחוז העסקים שהפסיקו פעילות בקהילה  שהיתה רק פעילות מזדמנת- 37.9%

אחוז העסקים הסבורים שלמעורבות אין תרומה כלכלית -66.1%

....................................................................................................................................

 

 

מצ"ב סקירתה של רוני בר צורי , חוקרת במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, בנושא אחריות חברתית ומעורבות עסקים בקהילה.

 

---