·                 36% מהשכירים (785 אלף שכירים) דיווחו כי הם עובדים שעות נוספות שמעבר לשעות עבודתם. כמעט  30% מהם דיווחו כי לא משולמת להם על כך תוספת שכר.

·                 29% מהעובדים השכירים (632 אלפים) התבקשו לעבור קורס ו/או תקופת הכשרה כהכנה לתפקידם. מתוכם, 26% דיווחו כי לא קיבלו שכר בגין תקופה זו ועוד 5% דיווחו כי קיבלו בעבורה שכר חלקי בלבד.

·                 נשים, עובדים בגילאי 46 ומעלה, חסרי השכלה, מסורתיים ודתיים דיווחו יותר מהקבוצות המקבילות על אי קבלת שכר בגין קורס הכשרה/הכנה לתפקיד.

·                 49% מן השכירים יצאו לקורסים ו/או השתלמויות במסגרת תפקידם. ל -  24% מהם לא שולם שכר ו ל – 5% שולם שכר חלקי.

·                 רובו המכריע של הציבור (88.1%) אינו מכיר את חוק ההודעה לעובד (תנאי עבודה), הקובע כי על המעביד למסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהתחיל לעבוד אצלו, הודע הבכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד.

·                  53% מהעובדים השכירים לא קיבלו ממעסיקם הודעה בכתב  בדבר תנאי  עבודתם.

 

כך עולה מסקירה בנושא עבודה בשעות נוספות וחוק ההודעה לעובד (תנאי עבודה) [1], המבוססת על סקר מיוחד  אשר נערך לאחרונה במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

 

נושאי העבודה בשעות נוספות וחוק ההודעה לעובד (תנאי עבודה) נכללו בסקר נרחב שהתמקד בבחינת המודעות ורמת הידע של הציבור אודות מספר חוקי עבודה מרכזיים בקרב  שכירים בישראל. הסקר, אשר בוצע באמצע שנת 2006, נערך על פי בקשת וביוזמת מינהל ההסדרה והאכיפה של חוקי העבודה במשרד התמ"ת, ובדק, למעט חוק שעות עבודה ומנוחה (עבודה בשעות נוספות) וחוק ההודעה לעובד,  מודעות לחוק שכר מינימום, חוק עבודת נשים, החוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, חוק שעות עבודה ומנוחה (עבודה ביום המנוחה) ופעולות יחידת הסמך לעובדים זרים.

 

רצ"ב סקירתה של מיכל אלפסי, חוקרת במינהל מחקר וכלכלה בנושא מודעות ציבור השכירים לחוקי עבודה בישראל.