משרד התמ"ת פתח שלוחה אזורית בעיר סנט-פטרבורג שברוסיה  המהווה שלוחה של הנספחות המסחרית של משרד התמ"ת במוסקבה.

 

בועז הירש ראש מינהל סחר חוץ בתמ"ת מציין כי המשרד האזורי בסנט-פטרבורג נפתח במסגרת מדיניות "מדינות היעד ליצוא הישראלי" של המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת ומכון היצוא שהגדירו את רוסיה כמדינת יעד (מדינות היעד הנוספות הינן: סין, הודו, קוריאה, ויאטנם, תאילנד וברזיל).

 

תפקיד המשרד האזורי הוא לסייע בקידום יחסי המסחר בין ישראל והעיר הצפונית הרוסית ולקשר בין יצואנים ישראלים ואנשי עסקים רוסיים כמו גם לאתר הזדמנויות עסקיות ברוסיה עבור אנשי העסקים הישראליים.

 

בועז הירש, ראש מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת ציין כי ההחלטה על פתיחת משרד בסנט-פטרבורג הייתה תוצאה של עבודת מטה מקיפה, אשר כללה סקר שכלל מאות חברות, ומהותו הייתה להגדיר את דפוסי הפעילות של חברות ישראליות הפועלות ברוסיה. לדבריו, ההחלטה על פתיחת המשרד האזורי באה לסייע בפעילות הנספחות המסחרית של משרד התמ"ת כגון היקפי הפעילות ההולכים וגוברים והצורך להתמודד בצורה יעילה עם צרכי היצואנים הישראליים.

 

הכלכלה הרוסית הנה מבין 15 כלכלות הגדולות בעולם ונהנית מצמיחה מהירה של 6%-7% בממוצע לשנה במשך 7 השנים האחרונות. באותם שנים חל גם גידול משמעותי בהיקפי סחר בין רוסיה לישראל. לאור זאת, ניתן לומר שקיים פוטנציאל משמעותי להגדלת היצוא הישראלי לרוסיה. 

 

סנט-פטרבורג היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (מעל 4 מיליון תושבים) אחרי מוסקבה ומכונה על-ידי הרוסיים "הבירה הצפונית". חברות בינלאומיות רבות פתחו בשנים האחרונות בסנט-פטרבורג את הנציגות השנייה שלהם ברוסיה לאחר מוסקבה. חשוב לציין שהערים מוסקבה וסנט-פטרבורג זוכות לדירוג אשראי זהה לזה של כל מדינת רוסיה ע"י סוכנויות הדירוג הבינלאומיות.

 

בשנים האחרונות זוכה העיר סנט-פטרבורג והמחוז הצפוני של רוסיה כולו להתפתחות כלכלית מואצת. הכלכלה של מחוז סנט-פטרבורג מאוד מגוונת וכוללת בתוכה גם תעשיות מסורתיות כמו גם תעשיות טכנולוגיה עילית ותעשיות רכב (לדוגמא, טויוטה הקימה בעיר מפעל ליצור מכוניות שיתחיל לפעול בשנת 2008).

 

בסקר החברות המקיף שנערך על-ידי המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת השתתפו מאות חברות ממגוון הסקטורים של הכלכלה הישראלית. כל החברות ציינו את אזורי מוסקבה וסנט-פטרבורג כאזורים המועדפים עליהם לפעילות ברוסיה ושאר האזורים בפריפריה הרוסית נמצאים הרחק מאחור. החסמים העיקריים שהחברות הישראליות ציינו הינן מציאת שותף עסקי (חסם שיווקי) ומכסים גבוהים כמו כן ציינו כחסם משמעותי חסמים פנימיים כגון בירוקרטיה רוסית ועלויות כספיות פנימיות נוספות (כגון מיסוי, אגרות וכו').

 

ההיענות הרבה יחסית של החברות המשתתפות בסקר מראה את התעניינות הולכת וגוברת של החברות הישראליות בשוק הרוסי הצומח במהירות. תוצאות הסקר החברות בנושא פעילות ברוסיה עולות בקנה אחד עם מדיניות התמ"ת בדבר "רוסיה כמדינת יעד ליצוא הישראלי" וההחלטה של משרד התמ"ת לפתוח בסנט-פטרבורג שלוחה של הנספחות המסחרית במוסקבה.

 

הסחר בין ישראל לרוסיה בשנת 2005 הגיע לרמה של 1.42 מיליארד דולר, המהווים גידול של 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היצוא הישראלי בתקופה זאת עמד על 401 מיליון דולר המהווה עלייה של 27% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היבוא מרוסיה לישראל עמד על 1.025 מיליארד דולר המהווה עלייה של 16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הענפים העיקריים ביצוא הישראלי לרוסיה הם מכונות, מכשירים מכאניים וציוד חשמלי, מוצרי פלסטיק וגומי, מוצרי תעשיות כימיות ומוצרי צמחים. הענפים העיקריים ביבוא הרוסי לישראל הם יהלומים ואבנים יקרות, מתכות פשוטות ומוצרי צמחים.