התמ"ת מטמיע את ICDL - תקן בין-לאומי לשימוש במחשב
בעקבות החלטת האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם לאמץ את רעיון ה-ICDL ואת השימוש בו לתועלת אוכלוסיות הנוער והמבוגרים במשרד ארגנה מאה – המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי שני כנסים להצגת הנושא בפני אנשי המטה ובפני מנהלי מרכזי ההכשרה ובתי הספר התעשייתיים.
הכנסים שהתקיימו במאה (ב-27 וב-29 בנובמבר) נפתחו בדברי מבוא של מר אמיל מלול, מנהל תחום פדגוגיה אשר תיאר את התהליכים הראשוניים להתמודדות עם הפרוייקט. בחודש ינואר 2007 אימץ האגף להכשרה את הרעיון והתחיל לבדוק את דרכי היישום. לצורך זה הוקמה ועדת בדיקה שמשתתפים בה גב' רימונה חן מהתקציבים, מר יהודה ישראלי ומר יוסי שרביט מתוכניות לימודים, מר יואב עוקבי מפקח ארצי למקצועות המינהל ובראשות מר משה אמיר מפקח על מקצועות ההמחשה.
מהו, אם כן, תקן ICDL ? זהו תקן לשימוש במחשב המתווה רף מדיד ואחיד (סטנדרטי) ומעניק לכל אדם המחזיק בו הזדמנות שווה להשתלב בחברה המודרנית החל משימוש באינטרנט ובדואר האלקטרוני, דרך שימוש יום-יומי במחשב במקום העבודה ובבית וכלה בהשתלבות מוצלחת בלימודים. זאת ללא תלות ברמת הידע הקודמת, בהשכלה או בגיל. תקן ICDL מהווה כלי שימושי ונוח לכל המעוניין לרבות מעסיקים ומוסדות אקדמיים להיעזר במידע שהוא מספק ככלי להערכה ולמיון.
נקודות המפתח העומדות מאחורי אימוץ רעיון הטמעת ה-ICDL הן למעשה שתיים. הנקודה המרכזית ביותר היא התחברות למגמה העולמית של "התעדה" (certification). כלומר, הסמכות ייתנו על פי בדיקה של גוף אובייקטיבי. תקן 17024 מגדיר מהו התהליך שכל ארגון חייב לעבור כדי להעניק תעודה כלשהי. פרוייקט ICDL מתאים ליישום הרעיון וכך ייראו גם ההסמכות בשאר המקצועות. הנקודה האחרת היא "כישורי למידה עצמית". בנושא זה לא נעשה די על מנת להקנות לתלמידים כלים לעצמאות בתהליכי למידה וחשוב להטמיע זאת במערכת כדי לעזור לאנשים ללמוד להתקדם גם לאחר סיום הלימודים וההכשרה. פרוייקט ICDL יכול לתת כלים להתקדמות ברמות הסמכה שונות בלמידה עצמית.
הטמעת ה-ICDL תקבל ביטוי במערכת האגף הן במסגרות הנוער והן בהכשרות המבוגרים בתחילה בארבע מסגרות. האחת – לימודי"מבוא למחשב". תוכנית זו תחליף את הלימודים הקיימים ותאפשר קבלת תעודת הסמכה ברמה המתאימה. המסגרת השנייה היא ענף המינהל. זהו הענף הראשון שבו יהיה שימוש רב ביותר בתוכנית. אחר כך יצורפו אחרים למעט הלומדים במגמת מחשבים. המסגרת השלישית היא המכינות – התוכנית תוכנס לכל המכינות. המסגרת האחרונה היא בפרוייקטים של אוכלוסיות מיוחדות. זוהי הזדמנות להכניס להכשרתן אלמנטים שיספקו תעודה אשר תעזור לאנשים להתקבל ללימודי המשך.
מר מלול סיים בדברי תודה לכל הנרתמים לפרוייקט – אנשי הנהלת האגף שנשאו ונתנו עם חברת מרמנת, לצוות שהכין את הדוח ובראשו מר משה אמיר אשר ימשיך להוביל את הפרוייקט מטעם הפיקוח, לאנשי מאה בראשותה של ד"ר זהבה בכר, ממונה פיתוח פדגוגי טכנולוגי של האגף ולנילי פלג מנהלת ההדרכה במאה אשר הביאו לידי ביצוע את הכנסים ותוכנית ההכשרה התלת-שנתית של המורים במערכת אשר תוביל להסמכת אלפים במסגרות האגף בכל המקצועות.
הדוברת הבאה הייתה גב' חנה ליפשיץ, הנשיאה בפועל של חברת מרמנת הזכיינית והמפיצה הבלעדית של ICDL בארץ שהתחילה את דבריה בהערכה למשרד התמ"ת על כך שהיה המשרד הממשלתי הראשון "שהרים את הכפפה". גב' ליפשיץ הסבירה מהו תקן במחשבים ואמרה שזהו מערך מבחנים המשמשים כלי הערכה בין-לאומי מוסכם למדידת ידע ושליטה במיומנויות המחשב. התקן הוכר כבר ב-150 מדינות בעולם, תורגם ל-37 שפות כולל עברית ועד כה הוסמכו כשמונה מיליון אנשים בעולם וכל שנה נוסף עוד מיליון.
התקן פותח באירופה שבה כבר בשנת 1995 שמו לב לעובדה שאי מיומנות בשימוש במחשב גורם לנזקים כלכליים אדירים וכי שימוש במחשב הוא דבר בסיסי המהווה תנאי הכרחי להסרת חסמי ייצור ותעסוקה. המסקנה הייתה שחייבים להפוך מיומנויות מחשב ברמות שונות לידע סטנדרטי, לשפה בין-לאומית. בעקבות זאת התארגנו מספר מדינות באירופה ובנו מודל על בסיס המודל הפיני הלקוח מעולם הנהיגה – לקחו את רעיון "הטסט הבין-לאומי" והעבירו אותו לתחום המחשבים. ה-ECDL (Europe) שהנו גוף ללא מטרות רווח שמרכזו באירלנד בנה סילבוסים שהגדירו את צורכי האדם שיאפשרו לו לעבוד מול מחשב בחיי היום-יום בבית ובמקום העבודה ומערכת מבחנים שתאפשר לכל אדם שיצליח בהם לקבל תעודת הסמכה בין-לאומית.
בהמשך דיברה גב' ליפשיץ על מהות התקן שהינו מערך מבחנים אחיד ומוסכם המגדיר את המיומנויות הנדרשות מהאזרח ומגדיר גם את קצב התקדמותו. התקן מפריד בין הכשרה והסמכה, כך שההסמכה ניתנת על ידי גוף אובייקטיבי.
לסיכום דבריה ציינה את תועלות התקן – הערכים המוספים שלו בהכנסת הסטנדרטיזציה; בשליטה המייעלת תהליכים וחוסכת בהוצאות; ככלי עזר למיון מועמדים ושדרוג בעלי תפקידים; כלי לביצוע הערכה ובקרה; במישור האישי ככלי הנותן לאזרח ארגז כלים עם הסמכה ובמישור הלאומי ככלי להורדת שיעורי האבטלה.
הדובר הבא היה מר אמנון ארבל מחברת מרמנת אשר הציג את רמות ההסמכה של התקן מהסמכה ברמת יסוד שממנה אפשר להמשיך לרמות הסמכה מתקדמות. לבעלי ידע במחשבים ניתנת האפשרות להתחיל ברמת הסמכה מתקדמת. תקני היסוד כוללים מבחנים ברמת "כישורים שווים" המקנים הסמכה בסיסית ו"אזרח מקוון" הפותח לבעלי ידע מועט במחשבים צוהר לעולם האינטרנט והתקשורת.
רמת ההסמכה הבאה היא ה"ליבה" שהנה לב התקן. ההסמכה ברמה זו מעניקה מיומנויות שימוש במידע הנדרשות כיום בעולם כתנאי בסיסי לקבלה ולהשתלבות מיטבית בעולם התעסוקה והאקדמיה. הרמות הנוספות מיועדות למתקדמים ולמתמחים והן מציעות תוכנית מתקדמת לבעלי שליטה במיומנויות המחשב הרוצים להמשיך ולהתקדם בסביבה המתוקשבת של היום.
הדובר הבא ששבר במעט את הטון הרציני של הדברים היה מר עמנואל בורנשטיין שהציג את תלאותיו של פרוייקטור בתוכנית מחולל שינוי בארגון, המנסה כוחו בהטמעת המחשב במשרד ואת הפחד האישי שלו מהמילה "מבחנים".
ההרצאה הבאה בכנס נישאה בפי ד"ר זהבה בכר, מנהלת מאה שהציגה את העקרונות המנחים של פרוייקט ICDL ופריסתו בבתי הספר לנוער ולמבוגרים. העקרונות המנחים שעליהם הצביעה הם אלה: הפרוייקט תואם את מטרות האגף להקניית כלי תקשוב הן לסגלי ההוראה והן לתלמידים; בנוסף לידע והקניית מיומנות מחשוב שאפיינה את העשור הקודם, ישלב המהלך בחינה אובייקטיבית והסמכות בין-לאומיות; הפרוייקט בנוי בשיטה מודולרית והדרגתית, כך שכל אחד יכול להיבחן בשלב המתאים לו ולהתקדם לאחר מכן; הגישה הפדגוגית של הפרוייקט תתבסס על שילוב הוראה, תרגול מונחה, למידה עצמית, תרגול עצמי, בחינה עצמית ובחינה חיצונית להסמכה; יש לשאוף להשתתפות כספית כלשהי של הנבחן כדי להעצים את מחויבותו לעניין; במבחני כניסה לקורסים השונים, לרבות קורסים למחשבים, תשולב ככל שניתן תעודת הסמכה של ICDL; הפרוייקט יימשך בשלב נסיוני כשלוש שנים וילווה בהערכה חיצונית.
אחרון הדוברים היה מר משה אמיר אשר שציין שמהלך הטמעת ה-ICDL יבוצע בשפות הנדרשות עברית, ערבית ורוסית תוך שמירה על עדכניות ורלוונטיות הסילבוסים והמבחנים. מתן האפשרות לתלמיד לקבל תעודת הסמכה עוד בזמן לימודיו תהווה, בחלק מהמגמות, יתרון בזמן השיבוץ בעבודה. ההנפקה המידית של התעודות הבין-לאומיות תיתן בידי הזכאים תעודות נוספות על התעודות המקצועיות, דבר שיהווה גורם מגביר מוטיבציה ויתרום לשיפור הדימוי העצמי. תעודה זו גם תהווה יתרון בזמן השיבוץ בצבא.
כל תלמיד (נוער ומבוגרים) במסלול הכשרת יום יהיה חייב לעמוד באחת או יותר מהסמכות ICDL. ככלל, ההכשרה תתבצע בניצול השעות המוקצות כשעות מבוא למחשב וכל שלב לימודי יסתיים במבחן הסמכה. רמות ההכשרה וההסמכה והשינויים שיידרשו ייקבעו בכל מגמה ומסלול בשיתוף היחידה לתוכניות לימודים והפיקוח המקצועי פדגוגי.
המורים שילמדו את נושאי ICDL יחויבו להיות מוסמכי הדרכה מטעם ICDL. השימוש בתקן זה כתקן מחייב יסדיר את הכשרת המורים לתחומים אלה, יאפשר הערכת מורים באופן שוויוני הן במהלך עבודתם השוטפת והן לגבי מורים חדשים בשלבי הקליטה לעבודה.
בהמשך דבריו ציין מר אמיר שהתשתיות וציוד הנדרשים הנם בסיסיים ורוב מוסדות ההכשרה הפועלים בפיקוח האגף אמורים להיות מצוידים בהתאם. בתי ספר הנמצאים בחסר בתוכנות יוכלו להתארגן להשלמתן ולעדכונן.
הלומדים יוכלו לרכז את ההסמכות שיעברו ב"כרטיס צבירה" שתקפותו מוגבלת לשלוש שנים ותיבדק אפשרות הארכת הזמן עבור תלמידי תיכון.
לסיום ציין מר אמיר שהמחיר להסמכות של ICDL יהיה סביר בהשוואה לעלות הסמכות בין-לאומיות אחרות וכי בכל מקרה ישא כל משתתף בעלות ולו סמלית בלבד.
בדיון המסכם של הכנס ענו הדוברים בכנס לשאלות המשתתפים.