משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, רואה חשיבות רבה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה המאפשרת למדינה לתבוע פיצוי לעובדים במסגרת הליך פלילי ורואה בכך חידוד המסר למעסיקים בדבר אי הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בזכויות עובדים

 

בעקבות תלונה שהגישה עובדת כנגד פיטוריה מחמת הריונה, נפתחה חקירה פלילית ע"י מפקחת העבודה במשרד התמ"ת יעל גלילי בגין עבירה על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988. על-פי עובדות כתב האישום הועסקה העובדת בחנות ג'וניור שבאשדוד בתפקיד מוכרת במחלקת נעלים.

בעקבות הודעתה על הריונה פוטרה לאלתר ע"י החברה המעסיקה, מנהלת החנות ומנהלת כוח אדם של החברה. כבוד השופט א. סופר מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי גרסת הנאשמים לפיה העובדת פוטרה בשל בעיות משמעת אינה מהימנה, ופסק כי פיטורי העובדת נבעו מחמת הריונה.

במסגרת הטיעונים לעונש בקשה המדינה (משרד התמ"ת), שיוצגה ע"י  עו"ד רונית בן יעקב, לפסוק בנוסף לקנס הפלילי שיושת על כל אחד מהנאשמים גם פיצויים לעובדת. בית הדין האזורי גזר קנס כספי בסך 30,000 ₪ על כל אחד מהנאשמים, אך דחה את בקשת המדינה לפסוק פיצויים לעובדת שניזוקה, מהטעם שעניין זה מקומו במישור האזרחי שנדון ונדחה.

על החלטת בית הדין האזורי הוגשו ערעורים לבית הדין הארצי. הנאשמים ערערו על עצם הרשעתם, והמדינה ערערה על ההחלטה שלא לפסוק לעובדת פיצויים. בית הדין הארצי דחה את ערעור הנאשמים וקיבל את עמדת המדינה. בית הדין הארצי קבע כי סעד של פיצוי בהליך פלילי אינו מותנה ואינו קשור להליך אזרחי אשר נוהל קודם לכן ולתוצאותיו. יתרה מכך, "עתירות המדינה  לפיצוי ניזוקים במסגרת ההליך הפלילי, יש בה לעודד נפגעים להגיש תלונות על עבירות שבוצעו כנגדם".

בעקבות פסק הדין של בית הדין הארצי,  הוחזר התיק לבית הדין האזורי בבאר שבע על מנת שיכריע בדבר גובה הפיצוי שיש לפסוק לעובדת.  משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, רואה חשיבות רבה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה המאפשרת למדינה לתבוע פיצוי לעובדים במסגרת הליך פלילי ורואה בכך חידוד המסר למעסיקים בדבר אי הכדאיות הכלכלית שבפגיעה בזכויות עובדים.