רשימת משתתפים מצורפת בנפרד.

 

ד"ר ראובן חורש (תמ"ס): ברך את הנוכחים ושמח על ההשתתפות הערה, נתון  המצביע על העניין הרב שמעורר הנושא. מניסיונו הקצר בשירות הציבורי למד שכינוס פיזי של גורמים שונים ומגוונים מביא לשת"פ ולהתקדמות.

 

עודי שנטל (תמ"ס): הפורום הבין-משרדי בנושא סחר אלקטרוני הוקם לפני כשנה וחצי, זוהי ישיבתו ה- 5, שתיוחד לנייר העבודה המסכם של התאחדות התעשיינים מחודש יולי בנושא: "תפקידה של הממשלה בסחר האלקטרוני". מבין משרדי הממשלה המשרד הפעיל ביותר בתחום הוא משרד המשפטים, בעיקר בכל הקשור לנושא החוק לחתימה אלקטרונית.

 

מרשה הרפז (תמ"ס): הפעילות הבינ"ל של ישראל בתחום. ישראל הגבירה פעילות בעיקר במסגרת ה- OECD, הכנסה והטמעה של סחר אלקטרוני בעסקים קטנים ובינוניים והדיאלוג הבינ"ל בשאלת הפער והחלוקה הדיגיטלית בין מדינות מפותחות למתפתחות. ב- WTO הנושאים הקשורים לתחום זה הם הויכוח לגבי המשך המורטוריום בדבר אי הטלת מכסים על סחר אלקטרוני והגדרת תחום התוכנה כמוצר או שירות, דבר שישפיע רבות על צורת מיסוי הענף. באופן כללי מינהל סחר חוץ מנסה לעקוב וללמוד על פעילויות של מדינות אחרות בתחום.

 

דוד שמעוני (מכס): המכס הישראלי מנסה להתחבר לפעילויות של  ה- 7 G, בכל הקשור לנושא הסחר האלקטרוני. היה ניסיון להתחבר לשת"פ בתחום העברת מסמכי מכס בצורה אלקטרונית בין רשויות המכס של ארה"ב ובריטניה ואולם שת"פ זה נפסק ובעקבות זאת גם ניסיון ההתחברות. המכס הישראלי פועל רבות בנושא העברת תעודות מקור אלקטרוניות מול קנדה וטפסים אלקטרונים מיוחדים בנושא טקסטיל מול מקסיקו. תעודת המקור היא רק אחת מתוך מספר מסמכים של המכס, אולם היא מהווה מקרה מבחן והצלחת השימוש בה באופן אלקטרוני תסלול את הדרך לשימוש אלקטרוני במסמכים נוספים.

 

נירה שמיר (התאחדות התעשיינים): לפני פתיחת הדיון בנוגע למסמך של התאחדות התעשיינים, חשוב לציין כי הוא נכתב לפני כ- 4 חודשים ומאז דברים רבים התרחשו והשתנו וחלק מהכתוב במסמך כבר אינו רלוונטי.

 

טנה שפניץ (משרד המשפטים): משרד המשפטים פועל לזרוז הליכי החקיקה של חוק החתימה האלקטרונית, הדבר נובע משתי סיבות, האחת היא לחץ מצד תעשיינים, בנקים וגורמים אחרים בישראל והשנייה היא העובדה שברוב המדינות המפותחות כבר חוקק חוק מסוג זה. החוק כבר עבר בקריאה ראשונה  בכנסת והוא נדון בימים אלה בועדה משותפת לועדת המדע והטכנולוגיה ולועדת החוקה ובראשה עומד ח"כ מיכאל איתן, הדיונים מתקדמים בקצב איטי הן משום מורכבות הנושא והן משום אופי ניהול הדיון שמועבר בזמן אמת באתר האינטרנט של הכנסת ופתוח להערות מן הציבור.

 

ליהי פלדמן (משרד המשפטים): בעולם קיימות 2 גישות עיקריות הקשורות לחוק חתימה אלקטרונית. הגישה האמריקאית דוגלת במינימום מעורבות ממשלתית ואילו הגישה האירופית גורסת שמעורבות ממשלתית דרושה במספר אספקטים הקשורים לחוק, הצעת החוק הישראלית דומה במהותה לגישה האירופית. העיקרון שמאחורי הצעת החוק הוא מתן מעמד שווה לחתימת יד ולחתימה אלקטרונית, ההגדרות בהצעת החוק הינן רחבות וקיים ניסיון מודע להימנע ככל האפשר מהזכרת אלמנטים טכנולוגים, הואיל ועל החוק להיות כולל ומקיף ככל האפשר ובנוסף החוק צריך להיות רלוונטי גם בעתיד והחשש הוא שטכנולוגיות חדשות שיפותחו יחייבו הכנסת שינויים תכופים בחוק.  החוק קובע 3 רבדים לחתימה אלקטרונית: חתימה אלקטרונית רגילה (ללא מעמד משפטי), חתימה אלקטרונית מאובטחת (בעלת מעמד ראייתי וקבילה בבית המשפט) וחתימה אלקטרונית מאובטחת ומאומתת ע"י גוף פרטי , הנמצא בפיקוח רשם. בהצעת החוק ישנו בסיס מחייב לגורם מאמת כמאשר (חייב לעמוד במספר קריטריונים ולפעול בטכנולוגיות מסוימות). לגבי הכרה בגופים מאשרים של מדינות זרות, הרי שחייבת להיות הכרה חד צדדית פאסיבית של רשם ישראלי בגוף מאשר אחר שעובד בצורה דומה.

 

טנה שפניץ (משרד המשפטים): משרד המשפטים פועל בנושאים נוספים הקשורים לסחר האלקטרוני ובעיקר בכל הקשור להגנת הפרטיות ולהגנת הצרכן.

 

עמירם שור (יו"ר איגוד תעשיות התוכנה בהתאחדות התעשיינים): חתימה אלקטרונית היא רק הזנב של תהליך ארוך. משרדי הממשלה צריכים להוביל את התהליך, לעודד את הטמעת האינטרנט וללמד את אזרחי ישראל שמבלי שיכירו וישתמשו בכלי זה לא יוכלו להתמודד ולקחת חלק בעולם המערבי. אחד התחומים שבהם על הממשלה לפעול הוא להפוך לממשלה זמינה של 24 שעות ביממה באמצעות e-government. קיים ארגון שנקרא World Information Technology Association  המאגד בתוכו כ- 40 מדינות מהמובילות בנושא האינטרנט והסחר האלקטרוני, ארגון זה נמצא בקשרים עם ה- 7 G ומעביר להן את עבודותיו ומסקנותיו בנושא, יש צורך לשמור על קשר רציף וקבוע עם הארגון.

 

מאיר שליט (משרד הביטחון): משרד הביטחון ערך לאחרונה רפורמה בכל הקשור ליצוא אמצעי הצפנה, כיום יש אישור לייצא אמצעי הצפנה לרוב מדינות העולם, ללא תלות באורך המפתח. משטר הפיקוח הפך למעשה למשטר דיווח, הרשיונות הנתנים ע"י משרד הביטחון הינם גורפים וניתנים ללא הגבלת זמן ולפיכך אין צורך בפניות חוזרות למשרד, כפי שהיה נהוג בעבר. את עקרי המדיניות הנוכחית ניתן למצוא באתר האינטרנט של המשרד. בשל סיבות ביטחוניות נדרשים המפתחים, המייבאים והמייצרים של אמצעי הצפנה, לתת את האמצעי למשרד הביטחון לצורך בדיקה או לענות על מספר שאלות בנוגע לאמצעי, הבדיקה לא אורכת יותר ממספר ימים ושת"פ הוא טוב החל בשת"פ עם חברות גדולות כמו צ'קפוינט וכלה בשת"פ עם חברות הזנק קטנות.

 

נירה שמיר (התאחדות התעשיינים): משיחות עם תעשיינים אכן עולה שביעות רצון מהרפורמה של משרד הביטחון ונראה שהבעיה הקשורה לצו צופן באה אל פתרונה.

 

גד מרקס (בנק ישראל): בשל התקדמות הבנקים בנושא האינטרנט נראה כי החוק המוצע יאמץ בסופו של דבר את המתרחש בפועל. מביע חשש ממונפוליזציה של גורמים מאשרים, ע"פ המסמך של התאחדות התעשיינים עדין רואה בעיה באישור מסמכים אלקטרוניים.

 

ברקוביץ' עוזר (מכס): הנחת העבודה של המכס היא כי החוק בדבר חתימות אלקטרוניות יכנס לתוקף בעתיד הקרוב ולפיכך המכס פועל כבר היום במלוא המרץ, בכדי שברגע שהחוק יתקבל באופן רשמי, ניתן יהיה לצאת בהכרזה, כי אפשר לבצע את כל סוגי התשלומים דרך האינטרנט, במקביל פועל המכס ליצירת סחר חוץ ללא ניירת. בתשובה להצעת גד מרקס מבנק ישראל לבטל את כל הניירת בכל הקשור לבילינג של עסקאות B2C בכדי לחסוך בניירת, ענה כי הנושא עלה לדיון במכס ואולם עדין קימות מספר בעיות, המעכבות את מתן הפטור מהניירת.

 

פרידה ישראלי (מס הכנסה): מס הכנסה פעיל מאוד במסגרת קבוצת עבודה של ה- OECD הבוחנת את כל סוגיית מיסוי הסחר האלקטרוני. קבוצת העבודה נמצאת בשלב מתקדם של דיונים בנוגע למיפוי עסקאות הנעשות באינטרנט וכפועל יוצא מכך ההתייחסות לצורת התשלום (תגמולים, רווחי עסקים) שתכתיב את צורת המיסוי. בימים אלו מתכנסת קבוצת העבודה בבומבי שבהודו, כאשר המטרה היא לסיים את מיפוי  כל סוגי העסקאות.

בעיה מרכזית בתחום המיסוי בסחר האלקטרוני היא מיקום מוסד הקבע שעל פיו נגבה המס. האם מוסד הקבע נקבע ע"פ מיקום השרת. לדעת בריטניה וישראל השרת אינו מהווה הוכחה למיקום מוסד קבע לצורך גביית מס, אם רוב הפעולות להפקת ההכנסה נעשו במקום אחר (בניגוד למשל למכונה לממכר משקאות) לארה"ב, לקנדה ולהודו עמדה הפוכה. מכיוון שחייבים להגיע להסכמה בינ"ל בנושא, נציבות מס הכנסה לא פרסמה את עמדתה החד-צדדית בנושא ומכאן גם החשיבות שהיא מייחסת לנטילת חלק פעיל בדיאלוג הבינ"ל.

נציבות מס הכנסה החלה בעבודה משותפת עם המכס בנושא חשבונאות דיגיטלית שתחליף את החשבונאות על גבי הנייר, התהליך שהחל לפני חצי שנה נתקע ונכון לעכשיו אין כל התקדמות או מגעים בנושא.

 

יצחק קמחי (תמ"ס): מקיים מגעים ושיחות עם אנשי איגוד לשכות המסחר על מנת להגיע לאמנת שירות וולנטרית, מעבר להוראות החוק, של העוסקים בסחר האלקטרוני. בנוסף פירט את הגישה האירופית הדוגלת ברגולציה ממשלתית של הנושאים הקשורים בהגנת הצרכן, אולם גם מעבר לתשתית החוקית, יש צורך ברגולציה עצמית. ציין את מוסדות של ישוב סכסוכים באינטרנט, הנמצאים בשלבי הקמה ראשוניים, שנועדו לפתור מחלוקות הקשורות לסחר אלקטרוני, בדרכי גישור, פישור ובוררות, ללא צורך להגיע לביהמ"ש.

 

עודי שנטל (תמ"ס): גם בועדת המידע, המחשוב והתקשורת (ICCP), של ה- OECD, מתבצע מיפוי של כל קודי ההתנהגות שפורסמו במדינות ה- OECD השונות, עדין אין מסקנות והמלצות מגובשות בעקבות הבחינה.

 

טנה שפניץ (משרד המשפטים): גם לסוגיית מקום עריכת המשפט ובהתאם לחוקי איזו מדינה, ידונו בסכסוכים משפטיים הנוגעים לסחר אלקטרוני, טרם נמצאו פתרונות מוסכמים ומקובלים.

 

זיוה פתיר (מכון התקנים): עמדה על מספר סוגיות חשובות בסחר האלקטרוני בהקשר של מכון התקנים: יש צורך במסמך שיפרט את כל רשימת התקנים הארוכה בתחום (שכל התקנים והקודים שבה יהיו בעברית), החקיקה הטכנית תהפך בעייתית ברגע שרוב הסחר יהפך ליבוא אישי באמצעות קניה ישירה דרך האינטרנט ולפיכך יהיה צורך בשינוי שיטת האכיפה ולבסוף יתעורר צורך בתקנים לטפסים מוגנים.

 

ברקוביץ' עוזר (מכס): מעלה סוגיה שלדעתו עלולה להפוך למכשלה. ההשקעה הרבה בנושא אבטחת מידע אומנם גורמת לביטחון טוב יותר בקרב המשתמשים באינטרנט ואולם מצד שני יוצרת קשיים טכניים וגורמת לתקלות במערכת.

 

עמירם שור (יו"ר איגוד תעשיות התוכנה בהתאחדות התעשיינים): אין הגנה טוטלית למשתמשים באינטרנט, אולם שיטות ההגנה משתכללות, לא זאת הבעיה שצריכה לעכב את הגברת השימוש באינטרנט בקרב הממשלה והאזרחים, יש צורך בתשתית אבטחת מידע טובה ועליה יווספו עם הזמן שידרוגים ושכלולים, שלא יעלו למשדרג כסף רב אם התשתית הראשונית תהיה טובה.

 

דוד תדמור (הממונה על ההגבלים העסקיים): שני תחומים עיקריים בסחר האלקטרוני B2C ו- B2B (B2C אינו רלוונטי לגבי הרשות להגבלים עסקיים). מבחינת דיני התחרות, הממונה על ההגבלים העסקים משתמש בהתמודדות בנושא ה- B2C בכלים הרגילים הקיימים לרשותו, שכן מבחינתו חשובה רק האספקה לשוק של מוצר מסוים ואין זה מעניין הממונה מהו מיקום המוצר, צורת הבאתו לשוק  וכדומה.

הנושא החשוב יותר הוא B2B, הואיל והוא יהווה את האחוז המכריע של נפח הסחר האלקטרוני בעתיד וחבל שהדבר לא השתקף בדיון הנוכחי. לאחרונה אנו עדים לתופעה של בורסות אלקטרוניות ייעודיות, יש לשים לב שהרגולציה הישראלית לא תיצור מכשלה לחברות ישראליות להצטרף, יש להבטיח זכות גישה שווה לחברות אלו על מנת לשמור על תנאי תחרות הוגנים.  אם יקומו בורסות ישראליות, הן יבחנו ע"י הרשות להגבלים עסקיים עפ"י אותן אמות מידה שנבחנות בהן בורסות בחו",ל ע"י הרשות להגבלים עסקיים המקומית.

 

רפי הוידה (משרד התקשורת): סקר בתמציתיות את מצב התשתית הפיסית לאינטרנט וציין כי לכשיושלמו כל הצעדים לקראת פתיחת השוק לתחרות, התשתית הפיסית לא תהווה מכשלה בנושא הסחר האלקטרוני. לדעתו יש לכנס את הפורום הנוכחי לעתים תכופות יותר ולהפכו לפורום בעל סמכות לקבלת החלטות, תוך כדי הצבת יעדים ומטרות, הוסיף כי כיום המגזר הפרטי מתקדם בטיפולו בנושא במידה רבה יותר מהממשלה. מציע שטיוטת הצעתו בדבר הפיכת הפורום לגוף בעל שיניים תצורף לפרוטוקול הדיון ובמידה ולא תהינה התנגדויות עקרוניות, משרד התמ"ס יעביר את הצעתו להחלטת הממשלה.

 

ד"ר ראובן חורש (תמ"ס): לפני שמעבירים את ההצעה להחלטת הממשלה יש צורך להעבירו לחוות דעת של משרד המשפטים, בכל מקרה גם אם אין לפורום הנוכחי סמכויות ביצועיות עדין יש לו חשיבות רבה כבמה להשמעת דעות ולהחלפת אינפורמציה ורעיונות בין המשתתפים השונים. הוסיף כי לישיבה הבאה של הפורום יש להזמין גם נציגים מהמשטרה, מהרשות לני"ע וממשרד החינוך.