תמונה גרפית תמונה גרפית תמונה גרפית תמונה גרפית תמונה גרפית תמונה גרפית
תמונה גרפית
ראשי תמונה גרפית תמונה גרפית תמונה גרפיתהודעות לעיתונות תמונה גרפית תמונה גרפיתהצטרפות לרשימה תפוצה תמונה גרפית
 תמונה גרפית
מינהל סחר חוץ>
תמונה גרפית
תמונה גרפית
תמונה גרפית
חדשות
תמונה גרפיתארכיון
תמונה גרפיתאיטליה -דיווח למשבר הכלכלי אוקטובר-נובמבר 2008.
תמונה גרפיתאקלים ההשקעות ויתרונה היחסי של ישראל - רחל רועי
תמונה גרפיתדרום אפריקה -דיווח למשבר הכלכלי אוקטובר-נובמבר 2008.
תמונה גרפיתהמשבר הכלכלי העולמי והודו- אוקטובר 2008
תמונה גרפיתהסכם פטור ממע"מ עבור שירותים לחברות ישראליות באיטליה
תמונה גרפיתהשפעת המשבר הפיננסי על המשק האוסטרלי
תמונה גרפיתישראל חייבת להמשיך להיות יעד אטרקטיבי - רחל רועי
תמונה גרפיתללכת על המים - עודד דיסטל
תמונה גרפיתללמוד מהחוכמה הסינית - בועז הירש ורן קיויתי
תמונה גרפיתנספח מסחרי נוסף בהודו
תמונה גרפיתנציגים מארגון KETI מדרום קוריאה יבקרו בישראל ע"מ לבחון שת"פ עם תעשיית המוליכים למחצה הישראלית
תמונה גרפיתנשארים על המפה - ישראל כמוקד השקעות - רחל רועי
תמונה גרפיתספרד -דיווח למשבר הכלכלי אוקטובר-נובמבר 2008.
תמונה גרפיתסקירה כלכלית – המשבר הכלכלי והשפעותיו על בלגיה ולוקסמבורג
תמונה גרפיתצרפת -דיווח למשבר הכלכלי אוקטובר-נובמבר 2008.
תמונה גרפיתשבוע טכנולוגיות מים 26-31/10
תמונה גרפיתתורכיה –דיווח למשבר הכלכלי אוקטובר-נובמבר 2008.
 

תמונה גרפית

 

התחזית לכלכלה ההודית: "ערפל"

 

אוקטובר – נובמבר

 

בימים אלו נראה כי המשבר הכלכלי העולמי אינו משפיע בצורה קשה על השוק השני בגודלו בעולם- על הודו. למרות המשבר, הבנק הממשלתי הגדול בתת-היבשת, State bank of India מעריך כי הצמיחה תגיע לרמה של בין 7-8% השנה, ההערכות הפסימיות ביותר אינן נותנות אחוז צמיחה מתחת ל 7%. בניגוד לבנקים גדולים בארה"ב ובאירופה, אף בנק בהודו לא התמוטט, והממשלה לא נדרשה לצעדי חירום - בשלב זה.

הערכות אלו באות למרות שמורגשת האטה מסוימת בפעילות העסקית בעיקר בסקטורים של – הנדל"ן, תקשורת נתונים וקמעונאות. המדיה המקומית דווחה כל הזמן על צמצום בהוצאות האישיות של האזרחים וזאת מחשש למיתון במשק.

 

 

ההשפעה החריפה ביותר עד היום נרשמה, כצפוי, בשוק המניות. מדד ה-Sensex ירד לרמתו הנמוכה יותר זה 3 שנים. הבנק המרכזי של הודו, Reserve bank of India, ביצע מספר שינויים בריביות הניתנות לבנקים וברמות פיקדונות החובה המוטלות עליהם על מנת להגדיל את הנזילות בשווקים. 

 

 

משבר זה הביא לתחושת אי ודאות כמו גם לצניחת אשראי במשק ההודי שהביא לתוצאות שליליות על הבנקים והחברות. האפקט המידי על הכלכלה ההודית של משבר זה התבטא בבריחה של ההשקעות המוסדיות הזרות (FII) משוק המניות. משקיעים מוסדיים זרים, אשר נזקקו לצמצם בנכסים שלהם כדי לכסות הפסדים במדינות שלהם היו המוכרים הגדולים בשווקים ההודיים.

בהתחשב בחשיבות ההשקעות המוסדיות הזרות בהנעת שוק המניות ההודי, המשיכה החוצה הביאה לצניחה במחירי המניות. כתוצאה מכך, מדד ה Sensex צנח משיא של 20,873 נקודות ב 8/1/2008 לפחות מ 10,00 נקודות ב 17/10/2008.

להלן רשימה חלקית של הפסדים שנגרמו לחברות הגדולות לתקופה שבין 8/1 ו 24/10

 

החברה              ערך ב 8/1          ערך ב 24/10       (הפסד)              אחוז

רליאנס (מוקיש)     57.58                14.37                43.21                75

רליאנס (אניל)       48.42                8.35                  40.07                83        

DLF                  44.9                  6.16                  38.74                86

קב" טאטא           38.22                12.77                25.45                67

יוניטק                 16.19                0.73                  15.64                95

בהארטי              21.34                9.23                  12.11                57

ויפרו                  14.44                5.50                  8.94                  62

 

עם זאת בפעילות העסקית של החברות הגדולות אין שינוי והן ממשיכות לדווח על רווחים וצמיחה בפעילות שלהן. הסקטור היחידי שדווח על צמיחה שלילית היה סקטור הרכב.

 

בסקטור הבנקאות קיימות שתי נקודות עיקריות:

האחת אי העלאת ריביות לעסקים קטנים ובינוניים ואי פגיעה באשראי הניתן להם בגלל בעיות נזילות. והשנייה לחץ של הבנקים להקטין את כמות המזומנים שהם חייבים להחזיק כדי להזרים מזומנים לשוק.

 

 

ראש הממשלה, שר האוצר, נגיד הבנק המרכזי ועוד אישים בולטים פירסמו הצהרות מרגיעות לשווקים המקומיים והבטיחו כי הפיקדונות של אזרחי הודו מוגנים. שר האוצר אף שיבח את ראייתה "ארוכת הטווח" של אינדירה גנדי שהלאימה את הבנקים הגדולים, ובזכות צעד זה "ממשלת הודו אינה עסוקה היום בלהציל את הבנקים שלה כמו ממשלת ארה"ב". שר האוצר קרא לבנקים לא לחשוש ולהלוות כספים בצורה "אגרסיבית".

 

 

 

אולם, בכירי הממשל מזהירים כי אם המיתון העולמי ימשך, לא יהיה מנוס מפגיעה גם בכלכלת הודו ומגדירים את המצב הנוכחי כ"מעורפל". בצאתו מפגישת בכירים בבייג'ינג אמר רוה"מ, מנמוהן סינג, כי ממשלת הודו "אינה שולטת שליטה מלאה על כל האספקטים של השוק" ועל כל מה שמתרחש בכלכלת המדינה, וכי כלכלת הודו תסבול מהמיתון העולמי - "במוקדם או במאוחר". סינג ציין כי הדבר תלוי בקצב השבת האמון במוסדות הפיננסיים העולמים, והמשבר, שאינו תוצאה של פעולות של ממשלת הודו, עלול לפגוע בכלכלת המדינה, שאינה מנותקת מהכלכלה הגלובלית.

 

חששות רבות עלו בקרב הסוחרים בנוגע לקניות לקראת חג הדיוואלי שחל בשבוע שעבר בהודו. מצב הרוח הכללי אינו גרוע כבמדינות אחרות, אולם הרוחות המנשבות בבורסה המקומית ובעיתונות גרמו לחששות לירידה בקניית המתנות לקראת חג האורות המקומי. היקף הקניות יתברר לקראת אמצע בנובמבר.

 

ההשקעות הזרות בהודו (FDI) וכן השקעות של קרנות מוסדיות פחתו בתקופה האחרונה, במקביל למשבר העולמי. הממשלה צפתה השקעות זרות ישירות בסך של כ-35B$ לשנת הכספים הקרובה 2009, אולם הערכות מחודשות מדברות על סך של כ-26B$ בלבד.   

 

בעקבות המשבר העולמי וירידה בערך המטבע המקומי (רופי) תחזית האינפלציה הרשמית השנתית ירדה לכ-11%. הבנק המרכזי של הודו מוכר מטבע זר (בעיקר USD) על מנת למנוע את ההמשך בהידרדרות ערך המטבע המקומי (שהגיע תוך מספר חודשים מ-42 רופי לדולר עד לכמעט 50) ובעקבות זאת יתרות המט"ח של הודו הצטמצמו בכ-125M$ בחודש האחרון.

 

להלן תמצית ההשפעה על הענפים הנפגעים ביותר ממשבר זה:

ענף הנדל"ן: האינפלציה והיחלשות הרופי לעומת הדולר הביאו לעלית מחירים גדולה אשר מתחילה להתרסן עם ההערכות למיתון. הדבר בולט המיוחד בענף הנדל"ן אשר נכון לעכשיו המחירים בו נעצרו וההערכות מדברות על ירידה במחירים בעתיד הקרוב, כבר עכשיו חברות הנדל"ן יוצאות במבצעים כדי לפתות את הצרכנים להמשיך ולקנות דירות. לדוגמא אחד המבצעים לדירות היוקרה מדבר על מכונית מרצדס כמתנה עם קנית הדירה.

המשבר משפיע על הזמינות של מזומנים בענף זה. חברות בענף זה נשענות בעיקר על קרנות זרות בצורה של FDI או קרנות פרטיות, אשר משקיעות בפרויקטים גדולים, בתקופה זו נסגות מהשקעות כאלה. בו בזמן המשבר השפיע על הביקוש לשטחי נדל"ן בהודו.

 

ענף התעופה: במקביל למשבר העולמי, ענף התעופה המקומי סובל ממשבר קשה בימים אלו, בעקבות ירידת כמות הנוסעים וכן השפעת עליית מחירי הדלקים- שלעת עתה ירדו חזרה. הממשלה ההודית העניקה אשראי נרחב לחברות התעופה על תשלומי הדלק, והסכימה לעדכן את מחירי הדלקים אחת ל-15 ימים ולא 30, זאת בימים שמחירי הדלקים יורדים, מהלך שיחסוך לחברות התעופה ממון רב. שתי חברות התעופה המקומיות הגדולות – Jet Airways ו-KingFisher חתמו על הסכם לשת"פ במספר שירותי קרקע- אולם הממונה על ההגבלים העסקיים החל בבחינת ההסכם העשוי להיות קרטל ( שתי החברות מחזיקות בכ-65% משוק הטיסות הפנימיות במדינה). בנוסף חברות אלו נאלצות לקיצוצים משמעותיים בהוצאות שלהן.

 

ענף ה IT: השוק האמריקני תורם 60% מההכנסות של ענף ה IT בהודו ולכן צפוי שהענף ידע אי יציבות בגלל המשבר. ההערכה כי הענף יצמח בשיעור של 22-23% לעומת 29% צמיחה בשנה האחרונה.

 

שוק העבודה: על פי ההערכות לא יהיו פיטורים המוניים והתעסוקה לא תיפגע, עם זאת ההערכות מדברות על כך שאם הרווחיות של החברות תיפגע בצורה גדולה לא יהיה מנוס מצמצום הוצאות ובהחלט יכול להיות שחלק מקיצוצים אלו יהיה פיטורי עובדים.

 

 

 

 

 

 

נראה כי המשבר העולמי אינו משפיע על התוכניות הרבות של ממשלת הודו להשקיע בתשתיות נרחבות במדינה. מדובר בעיקר על תשתיות אנרגיה (הקמת סכרים ותחנות כח פרטיות) וכן על הקמת עשרות כורי כוח גרעיניים בעקבות החתימה על ההסכם הגרעיני (N-deal) עם ארה"ב והמדינות המספקות טכנולוגיות גרעין.

בנוסף הממשלה מתכננת בניית "מסדרון" תחבורה בין דלהי למומבאי שבו תעבורנה סחורות רבות בדרכם מ- ואל נמל הים במומבאי.

 

 

נכון לעכשיו לא נראה שתהיה השפעה של המצב הנוכחי על התוכניות של המחלקות הכלכליות בשגרירות בניו דלהי ובקונסוליה בבומביי. ענפי המיקוד ימשיכו להיות הענפים של – תקשורת ותוכנה, חקלאות, מדעי החיים ודגש מיוחד יינתן לענף הבטיחות והאבטחה וזאת בגלל בעיות ביטחון הפנים שהודו ניצבת בפניהן בתקופה האחרונה (שרשרת הפיצוצים בערים שונות ברחבי הודו).

 

כדי לתת מענה למחסור במזומנים בשוק הבנק הרזרבות ההודי Reserve Bank of Indiaבצע את המהלכים הבאים:

א.       הבנק המרכזי הקטין את ה CRR ,שהוא אחוז המזומנים שהבנקים נדרשים להפקיד, מ 5.5% ל 3% בלבד.

ב.       הבנק גם הוריד את הריבית ב 1.5% לרמה של 7.5%

 

בנוסף הבנק הזרים 50 מיליארד דולר למערכת הפיננסית.

 

 

 

 

כתבו: אלעד גוז ומוניר אגבאריה

מקורות: עיתונות מקומית ובינ"ל

‏יום ראשון 02 נובמבר 2008

 

  I   תנאי שימוש   I  אודות האתר  I  צור קשר  I   הצעות ופניות הציבור  I   שאלות נפוצות  I   קישורים שימושיים
תמונה גרפית
© כל הזכויות שמורות 2009 . מדינת ישראל.
© Copyright 2009 . State of Israel. All rights reserved.