חוקר ראשי:

דר' אשר פרדו

 

חוקרי משנה:

מר יבגני זינגר,פרופ' יוסי ריבק

 

הגוף המבצע:

המכון הארצי לבריאות תעסוקתית וסביבתית

 

נושא:

בריאות וגיהות תעסוקתית

 

שנת סיום:

2003

 

מילות מפתח:

הלחמה עדינה, קולופוני, חומר שטף (Flux), תעשייה אלקטרונית

 

  

 

 

                                   חקר חשיפה תעסוקתית לקולופוני בתהליך הלחמה ידנית

 

בתהליך הלחמה עדינה (רכה) בתעשיה האלקטרונית והאלקטרומכנית נעשה שימוש בחומר שטף (פלקס) המורכב בתוך ליבתו של חוט הלחם. מקורם של רוב חומרי השטף הוא בשרף טבעי של עצי מחט רכים והם מורכבים בעיקר מתערובות של חומצות שרף שונות ובעיקר חומצה אבייטית. חימום חוט לחם לטמפרטורת הלחמה גורם לפירוק תרמי בפלקס ולפליטת נדפים ותוצרי פירוליזה. אלו מכילים חומצות שרף שונות אשר נמצאו כגורמים לגירוי יתר נשימתי המוביל לסנסיטיזציה ולאסטמה תעסוקתית. בישראל נאמד מספר העובדים החשופים פוטנציאלית לנדפי פלקס בעבודות הלחמה בלמעלה מ- 120,000. חשיפתם של עובדים אלה לא נבדקה בעבר ובנוסף, המודעות נמוכה הן בקרב העובדים והן בקרב המעסיקים ומביאה לנקיטה באמצעים בלתי מספיקים להגנת העובד. המחקר הינו מחקר חלוץ בתחום בישראל לקראת אפשרות עתידית של איתור אוכלוסיות בסיכון שיש צורך לטפל בהן ולעקוב אחריהן. מטרת המחקר היתה לבדוק את חשיפתם התעסוקתית של מדגם אוכלוסית עובדי הלחמה לקולופוני בתהליך הלחמה ידנית ואת השפעתם של  גורמים שונים בתהליך על עוצמת החשיפה. מטרה נוספת של המחקר היתה הצבת שיטת בדיקה מעבדתית לשרף קולופוני ע"מ לאפשר מעקב סביבתי שוטף אחרי עובדים חשופים בישראל.

במהלך המחקר נאספו 124 דגימות מ- 101 עובדי הלחמה עדינה בגילאים שונים העובדים באלקטרוניקה, באחזקה ופיתוח ציוד אלקטרוני. לכל האוכלוסיה שיטות עבודה דומות שאפשרו לבצע ניתוח יותר מדויק של השפעת תנאי העבודה על עוצמת החשיפה. דגימות בשטח נאספו באמצעות דוגם אישי מאזור הנשימה של העובדים על גבי מסנן ממברנה (גודל נקבים 0.8 מיקרון קוטר 25 מ"מ) כאשר משך הדגימה ארך כ-  7- 8 שעות עפ"י משטר עבודה רגיל. לאחר הכנה מעבדתית נערכה לכל דגימה אנליזה בשיטת הכרומוטוגרפיה הגזית. בחינת קולונה קפילרית BP-1 סיפקה רזולוציה טובה של חומצה אבייטית בתנאים איזותרמליים. מקדם השונות המקובץ שהתקבל בשיטה האנליטית היה 0.082. בדיקת אחוזי ההשבה באנליזה של חומצות השרף על גבי המסנן כתלות בזמן האיחסון הראתה שיש לבצע אנליזה עד שבוע ימים מתאריך לקיחת הדגימות. נבדק ונמצא שמסנן מצלולוז אצטט בקוטר 25 מ"מ עדיף לסינון נדפי הקולופוני מהאוויר.

התפלגות המדגם לא תאמה התפלגות נורמלית והראתה נטייה להתפלגות לוג-נורמלית. השפעה משמעותית על ריכוז חומצות השרף באוויר היתה לסוג הפלקס שהיה בשימוש בבקבוקוני עזר להלחמה. התקבל הבדל מובהק (p<0.005) בין ריכוזי חומצות שרף בעת שימוש בפלקס על בסיס שרף לעומת פלקס על בסיס סינתטי. נמצאו הבדלים בין עוצמות החשיפה כתלות בתחום טמפרטורת ההלחמה (p<0.038), קבוצת עובדים ותיקה לעומת קבוצה צעירה (p<0.055) ובשוני במספר עמדות ההלחמה בחלל העבודה (p<0.045). לא נמצאה תרומה כלשהי של מערכות איוורור מקומיות שהופעלו כחלק מתהליך העבודה על ריכוזי חומצות שרף באזור הנשימה של העובדים, דבר שהצביע על כשל בתכנון ההגנה על העובד.

מאידך, תוצאות המחקר מראות שכ- 40% מהעובדים חשופים לריכוזים הגבוהים מרמת החשיפה המרבית המותרת שהיא 0.05 מ"ג/מ"ק. ממוצע הריכוזים הבלתי מוטה בקבוצת החשופים היה 0.36 מ"ג/מ"ק (גבול בטחון תחתון ועליון של 0.14 ו-0.51 מ"ג/מ"ק, בהתאמה, ברמת סמך של 95%).

המחקר מציף על פני השטח פוטנציאל סיכון בריאותי שבו נתונה אוכלוסיה רחבה. על סמך המחקר ותיקוף תנאי האנליזה שבוצעו מודגשים הצורך והיכולת לבצע פיקוח תעסוקתי על עובדי הלחמה רכה, שכיום אינו קיים.  בעוד שחשיפה לעופרת ובדיל בתהליך זה היא זניחה ובהרבה מקומות אינה נתונה יותר תחת פיקוח, לחשיפה לחומצת שרף, כפי שהוצג, השפעה אלרגנית חזקה על דרכי הנשימה, והרמה המרבית המותרת לחשיפה נמוכה.

לצד זה, אמצעי הגנה שמקובלים היום בישראל לתהליך הלחמה עדינה כדוגמת יונק מקומי, שנבדק במהלך המחקר, לא נותנים מענה מספק לסילוק גורמי חשיפה מאזור הנשימה של העובד, כאשר יעילותם עומדת על 36.5% בלבד מהספיקה שמומלצת בתקנים. יש צורך, איפוא, בתכנון מחדש של אמצעי הגנה מתאימים.