ישראל – ארה"ב   2006

סקירה כלכלית

 

שטח- 9,631,419 קמ"ר

אוכלוסייה -  300,000,000 (30.7 אנשים לקמ"ר)

תמ"ג - $13.049 טריליון

תמ"ג לנפש - $43,555

 

הסחר ישראל-ארה"ב

 

ארצות הברית היא המעצמה הכלכלית החזקה ביותר בעולם. לא זו בלבד שהיא עשירה באוצרות טבע, אלא גם רוב שטחיה פוריים, מלבד זאת – יש בשיטה של כלכלת השוק החופשית משום דחף לחתור לעשיית רווחים בקרב הרבה מנהלים בכירים ואנשי מקצוע. לפיכך,  ארה"ב היא גם שוק היצוא החשוב ביותר של ישראל.

 

הסחר עם ארה"ב בשנת 2006 היוה  38% מהיצוא ו-12% מהיבוא של ישראל. על פי הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסחר עם ארה"ב בשנת 2006  (לא כולל יהלומים) עמד על כ – 14.7 מליארד דולר. מתוכם כ – 9.5 מליארד דולר יצוא לארה"ב וכ – 5.2 מליארד דולר יבוא. אם נכלול את היהלומים, מסתמנת ב - 2006 ירידה של כ – 2 אחוז ביבוא ועליה של כ – 15 אחוז ביצוא.

 

פריט היצוא החשוב ביותר לארה"ב היה ונותר יהלומים. לבד מזאת, הסחר מתרכז בציוד חשמלי, מפיקי תמונה וקול וחלקיהם, מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהם,מכשירים וכלים אופטיים פוטוגרפיים ורפואיים.

 

בשנת 2005 ציינו בסימן 20 שנה להסכם הסחר הראשון של ישראל וארה"ב. הסכם הסחר החופשי שנכנס לתוקפו בראשון בספטמבר 1985 כלל הורדה של מכסי המגן בשלבים. המכסים על כל המוצרים הלא חקלאיים התבטלו באחד לינואר שנת 1995. ההסכם סילק מחסומים מסחריים ומנהליים רבים בין ישראל לארה"ב. ההסכם מנוהל על ידי ועדה מעורבת המתכנסת מידי שנה (הוועדה משמשת מסגרת חשובה לדיון גם בנושאי סחר שאינם חלק מפורש של ההסכם). 

 

 

סוגיות מרכזיות ביחסי הסחר בין ישראל וארה"ב:

 

בשנים האחרונות הגיעו לפתרונם נושאים שהיו במחלוקת ושופרו תנאי הסחר. לדוגמא, הושג ביטול אגרות במכס האמריקאי (customs user's fee) והרחבת האפשרות להתחרות במכרזים בשוק התקשורת בארה"ב. עם זאת קיימים גם נושאים המצויים במחלוקת ותחומים בהם ישראל מופלית לרעה. בחלק מהמקרים (דוגמת נושא ה"צבירה של כללי מקור") נדרשת חקיקה בארה"ב על מנת לתקן את המצב.

 

ארה"ב נוהגת להתלונן על  היקף היבוא הקטן, יחסית, ממנה (לעומת היבוא הגדול יותר מהאיחוד האירופי – בערך כפול מהיבוא מארה"ב).  כדאי להזכיר בהקשר זה שחברות אמריקאיות רבות מתייחסות לישראל מבחינה שיווקית כחלק מאירופה ולכן סחורות אמריקאיות רבות מיובאות משם ונרשמות בסטטיסטיקת הסחר כמוצרים שמקורם באירופה. כדאי גם לציין שישראל מייבאת סחורות מארה"ב בהיקף גדול יותר מאשר מדינות כמו צ'ילה, ספרד, רוסיה, הודו וערב הסעודית.

 

הקניין הרוחני הוא סוגיה נוספת העולה ביחסים עם ארה"ב. ארה"ב שבה ומבקשת מישראל לשנות את החקיקה בנושא הקניין הרוחני על מנת להרחיב את ההגנה על פטנטים וזכויות יוצרים. 

 

קרנות מו"פ דו לאומיות

 

לישראל קרנות מו"פ דו לאומיות עם קנדה וארה"ב. קרן BIRD (עם ארה"ב) היא הגדולה בקרנות הדו לאומיות שיש לישראל. לקרן זו השפעה גדולה גם על הסחר בין המדינות מפני שהיא מקשרת בין חברות ישראליות לחברות ענק אמריקאיות. החברות הישראליות משיגות מהקרנות הרבה יותר ממימון המו"פ, החברות זוכות לשותפים עסקיים שיכולים בעתיד להפוך לשותפים אסטרטגים וכן לשותפים עם ערוצי שיווק גדולים עשרות מונים משיש לחברות הישראליות. לחברות האמריקניות הקרן מהווה אחד הערוצים הבודדים לקבלת מימון ממשלתי למו"פ. 

השקעות אמריקאיות בישראל

 

יחסי הסחר בין ישראל לארה"ב הם רק חלק מהיחסים הכלכליים בין שתי המדינות. השקעות אמריקניות תורמות רבות לכלכלה הישראלית וגם ליצוא הישראלי למדינות שלישיות. השקעות אלו נעשות בכל הרמות. אינטל ומוטורולה הן הדוגמאות המוכרות ביותר והגדולות ביותר להשקעות אמריקניות בישראל הכוללות: מרכזי מו"פ, יצור, הקמה ורכישה של חברות סטארט-אפ. יש עוד עשרות דוגמאות להשקעות של חברות ענק אמריקניות חלקן ע"י פתיחת חברת בת בישראל ואחרות ע"י רכישת חברות ישראליות והפיכתן לחברות בת. (נורטל שרכשה את טלרד היא דוגמא קנדית לרכישה כזו).

 

למעלה ממאה חברות ישראליות נסחרות בנסד"ק. למעלה ממחצית הסכום הוא השקעה של קרנות הון סיכון אמריקניות. גם רוב הכסף המושקע ע"י קרנות הון סיכון ישראליות, מקורו בארה"ב.

 

על פי נתוני איגוד קרנות ההון סיכון הישראליות, מהווה ארה"ב את המקור הגדול ביותר של השקעות זרות בישראל. מבין החברות האמריקאיות הגדולות אשר השקיעו בישראל ניתן להזכיר את:  וורן באפט,מיקרוסופט, אינטל, IBM, בואינג, סיסקו, GE, 3COM, HP, מוטורולה, Sun Microsysems, Pratt & Whitney, AOL Time Warner, ועוד.