--  שלושה חודשים להפעלת תכנית מהל"ב

 

  כ-1980 משתתפים, המהווים כ- 11 אחוז מכלל משתתפי התכנית, הושמו בעבודה -מלאה וחלקית .

 

כ- 920 משתתפים ,המהווים כ- 5 אחוז , ממשתתפי התכנית השתלבו במסגרות שירות בקהילה

 

נתוני הרבעון הראשון להפעלת התכנית מוכיחים  כי טיפול פרטני במקבלי הבטחת הכנסה מוכיח את עצמו מעל המשוער".

 

 

בתום שלושה חודשים  להפעלת תכנית מהל"ב,  מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה, חזרו למעגל העבודה כ-  1980  איש המהווים כ -11%   מכלל משתתפי התכנית.

 

 כ - 920 ממשתתפי התכנית שובצו בשירות לקהילה – הם מהווים כ-5% מכלל המשתתפים.

 

כ – 18,000  ממשתתפי התכנית נהנו משירותים תומכי עבודה.בהם משתתפים שהושמו בעבודה, יצאו מהתוכנית, וממשיכים לקבל שרותים תומכי עבודה במהלך חודשי עבודתם הראשונים. ..

 

כ – 2200 מהמוזמנים ברבעון לא התייצבו במרכזים.  אלה לא יקבלו גמלה

 

כ - 1060 מהמשתתפים הגיעו למרכזי התעסוקה אולם לא מילאו אחר התוכנית האישית שתוכננה עבורם.

 

 עוד נתונים על התכנית

משתתפים:

 

בתכנית משתתפים, בכל ארבעת אזורי ההתנסות כ- 15,000 משקי בית המונים כ - 18,000 אנשים – המייצגים את מגוון מקבלי הבטחת הכנסה בישראל: נשים וגברים, ותיקים ועולים, יהודים ושאינם יהודים. כ – 75% מהמשתתפים הינם מתחת לגיל 54 .

 ממוצע השנים שלא עבדו, עד בואם למרכזים  הוא כשלש שנים ויותר.

 

 חזרה לחיי תעסוקה:

 

בתום שלושה חודשים  להפעלת תכנית מהל"ב,  מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה, חזרו למעגל העבודה  כ - 1980  איש, המהווים כ-11%  מכלל משתתפי התכנית.

אלה השתלבו במגוון סוגי עבודה: מעבודות מזכירות ועד עבודות בחברות שמירה, ניקיון, שירותי קייטרינג ומלונאות. מרביתם בשכר מינימום.

 

הנתונים לגבי השמה בעבודה הינם מצטברים לשלושת חודשי הפעילות של המרכזים והם מתייחסים להשמה בעבודה במשרה מלאה ובמשרה חלקית.  במשרה במלאה בכל ארבעת המרכזים הושמו 782 משתתפים, במשרה חלקית הושמו כ - 1200 משתתפים.

 

 

שרות בקהילה:

 

920   משתתפים, המהווים כ-5%   מכלל המשתתפים לוקחים חלק בפעילות קהילתית. השירות בקהילה, הינו חלק מהתוכנית האישית,  שנועדה להכין את המשתתף לחיי עבודה ותעסוקה. השרות  בקהילה כולל  צביעת בתי ספר ומוסדות ציבור , תמיכה בקשישים, פעילות בספרייה העירונית וכו'. במסגרת השרות בקהילה מתרגל המשתתף מיומנויות עבודה כמו עמידה בלוח זמנים, יציאה קבועה מהבית, תפקוד בצוות ובמסגרת סמכותית, ולעיתים רוכש מיומנויות מקצועיות ספציפיות.

 

מערכת תמיכה למשתתפים:

 

במטרה לסייע למשתתפים למצוא את מקומם בחיי התעסוקה עומד לרשות המרכזים סל פעילויות תומכות עבודה. הסל כולל סיוע בתחבורה, סיוע בשמירה על ילדים קטנים, הכנה לראיונות עבודה, הקניית מיומנויות וכישורי עבודה וכדומה.

 

כ – 18,500 ממשתתפי התכנית נהנו משירותים תומכי עבודה.

כ – 7,550    מהמשתתפים, הסתייעו בתקצוב הנסיעות.

כ – 8,300 מהמשתתפים נהנו מקורסים מגוונים שמטרתם קידום סיכוייהם להשתלב בעבודה.

כ – 2,700 נהנו מטיפול בילדים, מטיפול רפואי וכד'

 

 

מספר הלא מתייצבים ברבעון:

 

במהלך הרבעון הראשון כ – 2200 איש שהוזמנו להתייצב במרכזי מהל"ב לא התייצבו. אלה לא קבלו גמלה.

 

שלילת גמלה:

 

בחודש אוקטובר  תישלל הגמלה מכ- 1,060   משתתפים, המהווים כ-6%  מכלל משתתפי התוכנית

הסיבות לשלילת הגמלה הן סירובים לעבוד, אי שיתוף פעולה מוצהר, היעדרויות לא מוצדקות או פרישה מרצון, וסירוב להתייצב לבדיקה רפואית.

 

ערר על החלטות המרכז:

 

כל משתתף שמרגיש נפגע מהחלטת המרכז, כולל החלטות שמשמעותן שלילת הגמלה,  רשאי לפנות לועדת הערר בעיר בה נמצא מרכז התעסוקה אליו הוא שייך. ועדות הערר הן עצמאיות ובלתי תלויות בהחלטותיהן ומונחות מקצועית ע"י היועץ המשפטי של התמ"ת.

 

הוקמו  ארבע ועדות ערר, אחת בכל אחד מאזורי הניסוי.  הוועדות מורכבות משלושה חברים: יו"ר מומחה בתחום התעסוקה, חבר שהוא איש משק וכלכלה וחבר שהוא נציג ציבור ועובד סוציאלי.

 

את הערר יש להגיש לא יאוחר מ-10 ימים מיום קבלת ההחלטה עליה רוצים להגיש את הערר. החלטת הוועדה צריכה להינתן תוך לא יאוחר מ-21 ימים מיום הגשת הערר, פרט למקרים חריגים במיוחד. אם ההחלטה ניתנה לאחר 21 ימים ומדובר בערר על שלילת גמלה, הגמלה תושב לעורר עד לקבלת החלטה של ועדת הערר.

 

על החלטות ועדת הערר ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה ולשם הגשת הערעור ניתן להסתייע בלשכות לסיוע משפטי.

 

ברבעון הראשון הוגשו סה"כ  - 56 ערערים. ב- 18 ערערים טרם נתנה החלטה, 8 ערערים התקבלו, ו -  30 ערערים נדחו.

 

בין העררים שנדחו ניתן לציין עררים שבהם ביקש העורר לפטור אותו לחלוטין מהתכנית וכיו"ב. הסיבה לדחייה היא שלוועדת הערר אין סמכות לפטור מהשתתפות בתכנית או להפחית את השעות. הסכמות לקבוע כי משתתף כלשהו פטור מהתכנית היא של המוסד לביטוח לאומי בלבד וזאת כאשר נקבע כי הוא מקיים את התנאים של עילה אחרת, כגון: נכות, התמכרות וכיו"ב.

 

בעררים שנתקבלו ניתן לציין עררים שבהם נמצא כי התכנית האישית שנקבעה לעורר אינה תואמת את מצבו הרפואי, כפי שנקבע על ידי רופא המרכז ו/או על ידי רופא הוועדה.

  

v       

 

כזכור, תוכנית מהל"ב  באה להתמודד עם המגמה המתמשכת בגידול במספר משקי הבית, המתקשים להשתלב בשוק העבודה ולמצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהם, ולפיכך הם תלויים בגמלאות הבטחת הכנסה המשתלמות להם  מקופת הציבור.

 

במסגרת התוכנית הוקמו מרכזי התעסוקה בארבעה אזורים מוגדרים שקבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה באישור שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה. באזורים אלה כ-15,000  משקי בית, המתקיימים מגמלאות הבטחת הכנסה ומחויבים כיום בהתייצבות בלשכות שירות התעסוקה כתנאי לקבלת הגמלה.

האזורים שנבחרו הם: נצרת ונצרת עילית, חדרה וסביבותיה, ירושלים, אשקלון ושדרות.  אם תעלה התכנית יפה, תבחן האפשרות ליישם אותה בעתיד כתכנית של קבע בכל רחבי  הארץ, תוך יישום הניסיון שייצבר בעת הפעלת תכנית ההתנסות.

 

 

 

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט:  www.moital.gov.il/mehalev