ועדת הכלכלה של הכנסת  אישרה את תיקון צו הגנת הצרכן (סימון טובין) על פיו משחקי המחשב הנמכרים לצרכנים ישאו סימולים כפי שקבע הארגון האירופאי PEGI .

הסימולים נותנים מידע לגבי תכנים בעיתים העלולים להימצא במשחקים למשל משחקים המכילים תיאורים או התייחסות לשימוש בסמים, משחק העלול להפחיד ילדים, תכנים העלולים לעודד אפליה, שפה גסה, משחק המתאר ערום או התנהגות מינית, מכיל אלימות או מעודד הימורים. בנוסף יופיע סימול של הגיל לו מותאם המשחק.

כדי להשריש את משמעות הסמלים בקרב הציבור יופיע, בשנה הקרובה, על כל משחק מקרא המתאר את הסמל ומשמעותו בעברית.

הסימון החדש ייתן מידע חשוב ויסייע לצרכנים לבחור במשחקים לילדיהם עם פחות חשש לגבי התכנים, הבלתי ידועים המצויים בו.

להלן טבלת סימול המשחקים ומשמעותם

פרטים נוספים ניתן לקבל מעו"ד יצחק קמחי – הממונה על הגנת הצרכן

בטל' מס' 02-6662589

ובאתר  האינטרנט: הממונה על הגנת הצרכן

מבקרי משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, בשיתוף עם משטרת ישראל, פשטו על 3 חנויות בטייבה ובזמר וחיפשו בהם צעצועים מסוכנים האסורים בשיווק וזאת לקראת סוף חג הרמאדן.

במסגרת בדיקה זו נתפסו ב- 3 חנויות עשרות אקדחים ורובים הדומים בצורתם לאמיתיים והיורים כדורים עלולים לפגוע בבני אדם.

כמו כן נתפסו כדורים, נפצים ורקטות.

לבעלי העסקים שנמצאו ברשותם צעצועים מסוכנים נרשמו דוחות והם יובאו לדין.

פרטים נוספים ניתן לקבל מיעקב מלול – מנהל מחוז ת"א בטל' מס' 03-5154222

ובאתר האינטרנט: הממונה על הגנת הצרכן

שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה, דבורה עטר הטילה על רשת הרבוע הכחול קנס בסך 140,000 ₪ בגין הטעיית צרכנים בכך שגבו מהצרכנים בסניפים מחירים גבוהים מאלו שסומנו על המוצרים במדפים.

בעקבות תלונות של צרכנים אשר בדקו את החשבונות ואת הקנייה ובעקבות  ביקורות של מבקרי התמ"ת הגישה עו"ד טלי קינן תובעת  מחוז ת"א והמרכז במשרד  התמ"ת תשעה כתבי אישום בגין עבירות שנעברו בסניפים וביקשה להרשיע גם את מנהלי הסניפים אשר חייבים לפקח ולוודא כי המחירים על המוצרים שבמדפים  יהיו תואמים למחיריהם בקופה ולא יוצרו הפרשים לרעת הקונה. 

בית המשפט הטיל קנס של 5.000 ₪ על 5 מנהלי סניפים בהם נמצאו חריגות משמעותיות במחירים (1.000 ₪ לכל מנהל סניף מעבר לקנס שהוטל על החברה).

להלן מספר דוגמאות: 

בסניף "סופר סנטר בקניון גבעתיים" תמורת ג'ל גילוח  נגבה סך של 35.99 ₪ במקום מחיר 32.49 ₪ הרשום על גבי המוצר, ועבור מזון לכלבים נגבה סך 35.99 ₪ במקום מחיר 33.99 ₪ הרשום על גבי המוצר. 

בסניף "מגה נתניה" תמורת ג'ל גילוח נגבה סך של  27.99 ₪ במקום מחיר 21.99 ₪ הרשום על גבי המוצר. פסטלים במילוי תפוחי במחיר של 13.99 ₪ במקום במחיר של 10.99 ₪ .

בסניף "מגה אור יהודה" תמורת צבע לשיער נגבה סך של  31.99 ₪ במקום מחיר 21.99 ₪ הרשום על גבי המוצר, עבור דאודורנט נגבה סך 20.49 ש"ל במקום מחיר 14.99 ₪ הרשום על גבי המוצר, עבור דאודורנט מסוג שני נגבה 25.99 ₪ במקום מחיר 12.99 ₪ הרשום על המוצר, ועבור תה נגבה 17.49 ₪ במקום מחיר 12.99 ₪ הרשום על המוצר.

בסניף "סופר סנטר נווה אביבים"  תמורת חומוס נגבה סך של  14.89 ₪ במקום מחיר 8.89 ₪ הרשום על גבי המוצר.

החידוש היחסי בתיק זה הינו בהטלת אחריות על מנהלי הסניפים כדי למנוע הישנות  עבירות מסוג  זה,  וכן בגובה הקנס שהוטל על הרשת בגין עבירות מסוג זה.

על הרשת לשכלל את מנגנון הבקרה בסניפים כדי לפתור את הבעיה הפוגעת קשות בצרכנים בחיי היום יום, ולהקפיד ביתר שאת על הדיוק במחירי  המוצרים לצרכן  והדיוק  בחשבון הסופי בקופה.

הסניפים בהם נמצאו חריגות במחירים הם: קניון גבעתיים, תחנה מרכזית החדשה בתל אביב, אזור  תעשייה חדש נתניה, אבן גבירול 30 תל אביב, צבי פרנק 39 ראשון לציון, אזור תעשיה ישן אור יהודה, ז'בוטינסקי 65 ראשון לציון , נווה אביבים תל אביב, קניון איילון רמת גן.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט: הממונה על הגנת הצרכן

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב , הרשיע, במסגרת הסדרי טיעון את חברת אופיס דיפו ואת צומת ספרים שותפות מוגבלת, בעבירות על העסקת עובדים במנוחה השבועית בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א-1951.

בביקורות שנערכו בבתי העסק אופיס דיפו וצומת ספרים ע"י מפקחי משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, נמצא  כי בתי העסק העסיקו במהלך ימי המנוחה עובדים בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. 

בעקבות הממצאים הוגשו כתבי אישום בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב כנגד החברות. במסגרת הסדרי טיעון עם הנאשמות נגזרו על הנאשמת צומת ספרים שותפות מוגבלת קנס כספי בסך 100,000 ₪ ועל הנאשמת חברת אופיס דיפו קנס כספי בסך 210,000 ₪. כמו כן, התחייבו הנאשמות במסגרת הסדרי הטיעון, להימנע מעבירות עתידיות במשך שלוש שנים וזאת בגובה מלוא הקנס הפלילי הקבוע בחוק.

הסדרי הטיעון התאפשרו במסגרת מדיניות משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שאומצה בשנה החולפת, לפיה לא תבקש המדינה להטיל על בעלי דין את מלוא הקנס הפלילי הקבוע בחוק, בתמורה לפעולות והתחייבות כנה של מעסיקים להימנע מעבירות עתידיות על חוק שעות עבודה ומנוחה.

לכל אחת מהנאשמות ניתן פרק זמן מוגבל בן מספר חודשים לביצוע רה-ארגון בסניפיה.

המדינה, באמצעות עו"ד רונית בן יעקב, הבהירה כי מדיניות משרד התמ"ת היא בראש ובראשונה לשמור על זכויות העובדים בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה. ההסדר שהתגבש הינו אמצעי ראוי ומידתי בהיותו בה בעת צופה פני עתיד, המעביר מסר ברור למעסיקים לאי כדאיות פגיעה בזכויות עובדים בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה.

משרד התמ"ת  רואה חשיבות רבה בשינוי דפוסי העסקה להם מתחייבים מעסיקים כתוצאה מהעמדה לדין פלילי, ובשינויים בדפוסי העסקה בכלל אשר ייתרו העמדה לדין פלילי.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט: הממונה על הגנת הצרכן

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הודעה על העלאת מחירים) שהגיש ח"כ שמואל הלפרט.

הצעת החוק קובעת כי אם הופחת שיעורם של מס אגרה או כל תשלום חובה אחר שחל על מכירה של טובין או שירותים, אולם העוסק לא הפחית את כל מחירי הטובין או השירותים במלוא שיעור ההפחתה, תחול עליו החובה לפרסם בבית עסקו, במשך 28 ימים מיום ההפחתה, כי מחירי הטובין או השירותים לא הוזלו במלוא שיעור ההפחתה.

הממשלה תמכה בהצעת החוק בדיון שהתקיים בועדת שרים לענייני חקיקה.

סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת אלי ישי מסר כי מה שקורה בפועל במקרה בו מופחת שיעור מס החל על מכירת טובין או שירותים הוא שמחיר הטובין והשירותים לא מוזלים בשיעור הפחתת המס, כאשר הטענה הנטענת על ידי העוסקים היא שהמס אמנם הופחת, אולם מחיר הטובין והשירותים התייקר. כאשר מופחת שיעור מס כאמור אמנם לא ניתן לחייב עוסקים להפחית את מחיר הטובין או השירותים בשיעור ההפחתה, אולם אם העוסקים לא הפחיתו את המחיר כפי שמתבקש לעשות, ניתן לחייבם להודיע לצרכן כי מחיר הטובין והשירותים לא הוזלו במלוא שיעור ההפחתה.

מטרתה של חובת ההודעה היא קודם כל למנוע את הטעיית הצרכן, אשר סבור כי ברגע שמופחת מס החל על טובין ושירותים המשמעות היא הפחתת מחיר הטובין והשירותים וכמו כן לגרום לכך שההטבה לצרכן המגולמת בהפחתת שיעור המס, אכן תגיע בסופו של דבר לצרכן ולא לכיסם של העוסקים, מאחר והוזלת מחיר הטובין והשירותים בעצם תפטור את העוסקים מהצבת השלט כאמור.

פרטים נוספים ניתן לקבל מעו"ד יצחק קמחי – הממונה על הגנת הצרכן

בטל' מס' 02-6662589

ובאתר  האינטרנט: הממונה על הגנת הצרכן

חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 21), התשס"ז – 2007 בעניין פיצוי לדוגמא אשר יזם סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, אלי ישי אושר בכנסת, בקריאה שנייה ושלישית.

מטרתו של התיקון לחוק הינה עידוד הצרכן לגשת לערכאות משפטיות ולעמוד על זכויותיו וזאת באמצעות מתן זכות לצרכן לתבוע פיצוי לדוגמה. נקודת המוצא שעמדה בבסיס התיקון לחוק היא חולשת הצרכן לעומת העוסק, חולשה אשר פרט לפערי מידע בין הצדדים, מתבטאת גם בהעדר מוטיבציה של הצרכן לגשת לערכאות משפטיות ולממש את זכויותיו מול העוסק. חוסר המוטיבציה לגשת לערכות משפטיות נובע בעיקר (אך לא רק) משיקולי עלויות ההליך המשפטי לעומת התועלת הכלכלית שתצמח מכך, קרי הפיצוי הכספי. חוסר המוטיבציה של הצרכן כאמור, גורם לכך שהפרות על הוראות חוק הגנת הצרכן הופכות להיות כדאיות לעוסק ועל כן, בא התיקון לחוק למנוע את כדאיות ביצוע ההפרה על ידי עוסק, באמצעות הענקת זכות לצרכן להגיש נגד עוסק תביעה לפיצוי לדוגמה.

מטרתו של הפיצוי לדוגמה היא להעניש, לחנך ולהרתיע מפני הפרות ועל כן הוא אינו משקף את הנזק שנגרם לניזוק. לעומת זאת, מטרתו של הפיצוי הרגיל - הנזיקי היא להשיב את מצב הניזוק למצבו הקודם, ועל כן גובה הפיצוי הרגיל תמיד ישקף הערכה כספית של הנזק שנגרם. הפיצוי הנזיקי על הפרות חוק הגנת הצרכן הינו נמוך בד"כ - העלות הכספית של מוצרים רבים אינה גבוהה ולפיכך גם הנזק הנגרם להם אינו גבוה. הזכות לתבוע פיצוי לדוגמה בגין הפרות על חוק הגנת הצרכן, אשר כלל אינו אמור לשקף את גובה הנזק, משפר בהכרח את הכדאיות הכלכלית של הצרכן למצות את זכויותיו מול העוסק המפר.

התיקון לחוק קובע כי לבית המשפט סמכות לפסוק לצרכן פיצוי לדוגמה בסכום של עד 10,000 ₪ (ובמקרה בו ההפרה היא הפרה נמשכת, חוזרת או שנעשתה בנסיבות מחמירות – בסכום של עד 50,000 ש"ח), וזאת בהתאם לשיקול דעת בית המשפט. התיקון לחוק קובע שבמסגרת שיקול דעתו כאמור, בית המשפט יתחשב, בין היתר, בשיקולי אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, עידוד הצרכן למצוי זכויותיו מול העוסק, חומרת ההפרה והיקפה הכספי, גובה הקנס הקבוע לאותה הפרה ועוד,

אולם נקבע במפורש בתיקון לחוק כי בית המשפט כאמור, לא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לצרכן כתוצאה מביצוע ההפרה.

משרד התמ"ת מפנה את תשומת לב הצרכנים כי הזכות להגיש תביעה לבתי משפט לפיצוי לדוגמה, אינה חלה לגבי כל הפרות חוק הגנת הצרכן, אלא רק לגבי הפרות המנויות בתיקון לחוק וכן בתנאים האמורים בו.

ההפרות הן :

1. כאשר הצרכן מבקש לקבל מהעוסק את התמורה ששילם מהעוסק, לאחר שהעוסק לא פעל בהתאם למדיניות החזרת הטובין שלו או לאחר שהעוסק לא שם שלט המפרט את המדיניות שלו כאמור – והעוסק סרב להחזיר לו את התמורה כפי שהוא מחויב מכוח החוק.
2. כאשר הצרכן מבקש לבטל תוך 14 יום, עסקת מכר מרחוק, עסקת רוכלות ועסקה לרכישת יחידות נופש - העוסק מסרב להשיב לצרכן את כספו, כפי שהוא מחויב לעשות מכוח החוק.
3. כאשר הצרכן מבקש כי יחויב רק לפי המחיר שעל המוצר, על אף שמחירם בקופה גבוה יותר – והעוסק לא פעל לפי בקשת הצרכן כפי שהוא מחויב לעשות.
4. כאשר צרכן מבקש מיצרן טובין שימסור לו תעודת אחריות, או מבקש מעוסק שמכר לו את הטובין שימסור לו תעודת אחריות – והיצרן והעוסק לא עשו כן, בניגוד לחובתם בחוק.
5. כאשר הצרכן מבקש מיצרן המוצר לתקן כל קלקול שנתגלה במוצר בתוך תקופת האחריות ובמועדים שנקבעו לכך בחוק – והיצרן לא עשה כן, בניגוד לחובתו בחוק. יוער, שבמקרים מסוימים כאשר לא ניתן לאתר את היצרן ועלות המוצר עולה על 400 ₪, חלה חובה זו על העוסק.

תנאי להגשת תביעה לפיצוי לדוגמה הוא, מסירה או שליחה של בקשת הצרכן כאמור, בכתב, ולעניין זה יצטרך הצרכן להוכיח כי שלח או מסר את הבקשה ולא יצטרך להוכיח את קבלתה על ידי העוסק.

משרד התמ"ת קורא לציבור הצרכנים לגשת לבתי משפט ולהשתמש בכלי הפיצוי לדוגמה, במקום בו נפגעות זכויותיהם.

התיקון לחוק יכנס לתוקף ביום פרסומו ברשומות אשר צפוי להיות בעוד כחודש ימים.

פרטים נוספים ניתן לקבל מעו"ד יצחק קמחי – הממונה על הגנת הצרכן

בטל' מס' 02-6662589

ובאתר  האינטרנט: הממונה על הגנת הצרכן