ניכר כי במהלך הרבעון האחרון של שנת 2006 , המשק הישראלי השיל מעליו את ההשלכות השליליות שהיו למלחמת לבנון על הירידה בביקוש לעובדים ברבעון השלישי של השנה. כך עולה מדו"ח שהשלימו לאחרונה כלכלני המינהל למחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.
הדו"ח מתבסס על ניתוח מגמות הביקוש לעובדים כפי שעולה מסקר מעסיקים העוקב אחר מדגם מייצג של 2500 עסקים במגזר העסקי בישראל מאז 1997
עוד עולה מהדו"ח כי הביקוש לעובדים במגזר העסקי עלה ברבעון הרביעי באופן ניכר לעומת הרבעון הקודם והוא נמצא ברמה הגבוהה ביותר מאז השיא שנרשמה בשנת 2000. השיפור בשוק העבודה הוא המשמעותי ובה לידי ביטוי במרבית הענפים ועל פני כל המשתנים הנמדדים בסקר: איוש משרות, פליטת עובדים, מאזן תעסוקה, משך איוש משרות וצפיות להמשך גידול בפעילות העסקית ומצבת כוח האדם ברבעון הראשון של 2007.
מספר המשרות הפנויות הכולל, ללא ענפי הבנייה והחקלאות, עמד בממוצע יומי על כ- 43.2 אלף משרות, עליה של 17.4% לעומת הרבעון הקודם, ושל 23.8% ביחס לרבעון המקביל אשתקד (ראו תרשים בהמשך).
מספר המשרות שאויישו עלה ב- 6.5% ומספר פליטות העובדים ירד בשיעור של 1.2% בהשוואה לרבעון הקודם. בשל כך השתפר מאזן התעסוקה (איושים פחות פליטות עובדים) ועמד ברבעון הרביעי של שנת 2006 על 29.8 אלף משרות בהשוואה ל- 19.5 ברבעון הקודם.
הרמה הגבוהה של המשרות הפנויות מצביעה על רמת ביקושים גבוהה בשוק העבודה. במהלך הרבעונים האחרונים חלה עליה במאזן התעסוקה והוא נמצא ברמה הגבוה ביותר בה היה במהלך שנת 2006. העובדה כי כמות האיושים גבוהה מכמות הפליטות כך שנוצרות משרות חדשות במשק עולה בקנה אחד עם הירידה שהיתה באבטלה במהלך הרבעון האחרון.
גם בתחום הציפיות חל שיפור משמעותי והציפיות לגידול בפעילות ולגידול במצבת כח-אדם עלו באופן משמעותי ברבעון הרביעי. במאזן ציפיות כח-אדם (אחוז הצופים עליה במצבת כח-האדם ברבעון הבא פחות אחוז הצופים ירידה) נרשמה עמד על 5.8% לעומת 3.2% ברבעון הקודם. מאזן ציפיות פעילות עמד על 9.4% לעומת 2.5% ברבעון הקודם. ניתן לשער כי סיום המלחמה השפיעה בצורה חיובית על הערכתם של המעסיקים ליכולתו של המשק לחזור למסלול צמיחה לאחר ההאטה שחווה בשל המלחמה ברבעון הקודם.
משך זמן בו משרה היתה פנויה עלה ברבעון השני של שנת 2006 בממוצע ל- 5.6 שבועות בהשוואה ל- 4.7 ברבעון המקביל אשתקד. אחוז המשרות הקבועות מסך המשרות שאויישו עלה לעומת הרבעון השלישי של שנת 2006 ועמד על 55.2%, שיעור פליטת העובדים ביוזמתם עלה משמעותית לרמה של 57.7%. נתונים אלה נמצאים ברמה גבוהה משמעות לעומת ממוצע השנים האחרונות ומצביעים על חוזקו של שוק העבודה.
ניתוח נתוני הרבעון הרביעי של 2006 מלמד כי ההתאוששות מהמלחמה הקיפה את כלל מחוזות הארץ הן בצפון הארץ והן במרכז הארץ ודרומה. השיפור היה מהותי במיוחד בצפון הארץ בתחום האיושים ובתחום מאזן התעסוקה (איושי משרות פחות פליטות עובדים). בעוד שבצפון הארץ היה מאזן התעסוקה ברבעון הקודם שלילי ברמה של כ- 4,000 משרות, ברבעון זה הוא הפך לחיובי ברמה של כ- 8,000 משרות. גם בתחום המשרות הפנויות נרשם שיפור בצפון והוא עלה ברבעון הנוכחי ב- 10% לעומת הרבעון הקודם.
העליה בכמות המשרות הפנויות ברבעון הנוכחי לעומת הרבעון הקודם בלטה במיוחד בענפי השירותים העסקיים( 103.6%), שירותי אירוח ואוכל (83.0%) ומסחר (36.3). העליה בכמות האיושים ברבעון הנוכחי לעומת הרבעון הקודם בלטה במיוחד בענפי תחבורה, אחסנה ותקשורת(146%), תעשיה(12.2%) ומסחר (12.6%). ואילו מספר הפליטות ירד במיוחד בענפי שירותי אירוח ואוכל(22.4%-), חינוך (82.3%-) ושירותים קהילתיים (34.4%-).
מהנתונים לרבעון הרביעי של שנת 2006 עולה כי המשק התאושש במהירות מהזעזוע אותו ספג כתוצאה מהמלחמה, שהתרחשה במהלך הרבעון הקודם. ניכר כי העובדה שהמלחמה שאירעה בזמן שהמשק היה במצב טוב, הקלה עליו לחזור במהירות למסלול של צמיחה, כפי שמתבטא גם בנתוני התעסוקה.
מצ"ב הדו"ח המפורט.
| |
|
רקע כללי: ממצאים ועדויות מצביעים על חשיבות העיצוב התעשייתי כמנוע צמיחה התורם לפיתוח ושיפור מוצרים ותהליכים.
בשנתיים האחרונות פועל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת לקדם איסוף שיטתי של נתונים על מפעלים וחברות בישראל העושים שימוש בעיצוב תעשייתי במטרה לקדם בניית תוכנית אסטרטגית להרחבה והעמקה של השימוש בתחום.
לקראת יום עיון שידון בהיבטים שונים של העיצוב התעשייתי בישראל שיתקיים במסגרת תערוכת פלסטו ישפאק הנערכת אחת לשנתיים, מפרסם המינהל מבחר נתונים על העיצוב התעשייתי בישראל. הנתונים בהמשך מתבססים על שלושה סקרים, שהאחרון בהם הינו סקר מנהלים שנערך במחצית השנייה של שנת 2006 ויפורסם במלואו בקרוב. בסקר רואיין מדגם של 370 מנהלי מפעלים ועסקים בענפי התעשייה והמחשוב. קדמו לסקר זה שני סקרים שנערכו במינהל : סקר שימוש בעיצוב תעשייתי וגרפי במגזר העסקי בישראל (סקר גישוש 2005, לא פורסם), וסקר "קהילת המעצבים" התעשייתיים בישראל (הנדלס, 2006 )
כיצד הוגדר עיצוב תעשייתי בסקר המנהלים? עיצוב תעשייתי מוגדר כ"אומנות שימושית שמטרתה לשפר מוצרים במובן הרחב ביותר, הן מהבחינה הצורנית-אסטטית והן מבחינת השימושיות של המוצר". העיצוב התעשייתי כולל התמודדות עם מגוון רחב של בעיות כגון: מיקום מרכיבים, צבעים וטקסטורה, ארגומטריה או בחירת החומרים במטרה להוזיל את המוצר.
על פי ממצאי סקר הגישוש, ענפי התעשייה וחברות המחשוב הם הענפים העיקריים העושים כיום שימוש בעיצוב תעשייתי. לפיכך, נקבע כי אוכלוסיית העסקים בסקר הנוכחי תקיף עסקים בענפי התעשייה והמחשוב.
נקודות ציון
ü אומדן ההוצאה הכוללת של מפעלי תעשייה וחברות מחשוב בישראל על עיצוב תעשייתי עמד בשנת 2006 על כ- 650 מיליון ₪ (אומדן מינהל מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת).
ü 59% מכלל מפעלי התעשייה וחברות המחשוב (11,900 מפעלים) עוסקים בפיתוח של מוצרים המהווה תנאי הכרחי לשימוש בעיצוב תעשייתי. הפוטנציאל לפיתוח עתידי של מוצרים במפעלים שלא פיתחו מוצרים בעת הראיון (8,300 מפעלים), הינו מזערי בהתבסס על מנהליהם שהעריכו ש- 91% מהמפעלים והחברות לא יתחילו בעתיד הנראה לעין לפתח מוצרים.
ü 4,520 מפעלי תעשייה וחברות המחשוב, המהווים 38.3% מסך המפעלים והחברות העוסקות בפיתוח מוצרים, עושים שימוש במעצבים תעשייתיים, בין שהם מעסיקים אותם באופן ישיר ובין שהם קונים שירותי עיצוב מחברות העוסקות בתחום העיצוב .
ü מכלל המפעלים העוסקים בפיתוח של מוצרים (11,900), רק 11.1% מעסיקים באופן ישיר מעצבים תעשייתיים, ועוד 26.5% קונים שירותים מחברות עיצוב. רק 0.7% מהמפעלים והחברות משלבים גם קניית שירותים וגם העסקה ישירה של מעצבים.
ü שעור גבוה יחסית של מפעלים המשתמשים בעיצוב תעשייתי (העסקה ישירה או קניית שירותי עיצוב תעשייתי) נמצא בתעשייה אחרת הכוללת בעיקר תעשיית תכשיטים, חפצי חן וצורפות. שיעור המפעלים העושים שימוש בעיצוב הגיע בהם לכ- 55%. שיעור גבוה של שימוש נמצא גם בענפי המתכת, המכונות והחשמל 49% וכן גם בענפי האלקטרוניקה, ציוד תקשורת ובקרה 43%. פערים גדולים נמצאו בחברות מחשוב ובענפי תעשיות המתכת, המכונות והחשמל בין היקף קניית שירותי עיצוב לבין היקף ההעסקה הישירה.
העסקה ישירה של מעצבים תעשייתיים
ü בסה"כ הועסקו באופן ישיר, ב- 1,370 מפעלי תעשייה וחברות מחשוב, כ- 3,950 מעצבים תעשייתיים. בממוצע העסיק מפעל תעשייתי/חברת מחשוב כ- 3.5 מעצבים תעשייתיים. חלקם של העובדים בעיצוב תעשייתי, מתוך סה"כ העובדים במפעלים התעשייתיים וחברות המחשוב המעסיקים מעצבים, עמד על כ- 12% ויותר. במפעלים המעסיקים באופן ישיר מעצבים תעשייתיים נמצא כי ב- 63% מהם מועסקים עד 2 מעצבים, 18% מעסיקים בין 3 ל- 6 מעצבים וב - 17% מהמפעלים מעסיקים 7 מעצבים ויותר.
ü 24% מקרב המעצבים המועסקים במפעלים תעשייתיים וחברות מחשוב עובדים רק בתחום העיצוב . השאר (76%) חולקים את זמן עבודתם בין עיצוב ועיסוקים אחרים. ע"פ הערכותינו מעצב תעשייתי מקדיש רק כ- 0.6 משרה לפעילותו בתחום העיצוב התעשייתי במקום העבודה.
קניית שירותי עיצוב
ü כאמור 26.5% המפעלים המפתחים מוצרים קונים שירותי עיצוב תעשייתי מגורמים חיצוניים, זאת לעומת 11.1% המעסיקים ישירות מעצבים תעשייתיים. מקרב המפעלים והחברות הקונים שרותי עיצוב מגורמי חוץ, 17% עושים זאת על בסיס קבוע, 20% לעיתים קרובות, 54% לפעמים ו- 9% לעיתים רחוקות.
ü חלק ניכר מהשימוש בשירותי עיצוב חיצוניים התפתח בשנים האחרונות. ע"פ דיווח המפעלים הם החלו לקנות שירותי עיצוב תעשייתי לפני כ- 6.5 שנים בממוצע.
כמחצית מהמפעלים הקונים שירותי עיצוב תעשייתיים התחילו לעשות זאת במהלך 4 השנים האחרונות ורק כרבע עושים זאת כבר 10 שנים ויותר. ממוצע השנים של תחילת קניית שירותי עיצוב תעשייתי נמוך בהרבה מממוצע תחילת ההעסקה הישירה של מעצבים תעשייתיים (17 שנים).
ü סך ההוצאה השנתית למפעל/חברה לקניית שירותי עיצוב תעשייתי עמד בין המחצית השנייה של 2005 למחצית הראשונה של 2006 על 65.5 אלף ₪.
30.9% מהמנהלים דיווחו שהמפעל קנה שירותי עיצוב תעשייתי בשנה האחרונה בהיקף קטן של עד 19 אלף ₪. 20.3% נוספים קנו שירותים בסכומים שנעו בין 20 אלף ₪ ל- 74 אלף ₪ ו- 34% קנו שירותים בסכומים שנעו בין 75 אלף ₪ ועד 99 אלף ₪. רק 15% מהמפעלים קנו שירותי עיצוב חיצוניים ביותר מ- 100 אלף ₪.
התפתחות השימוש בעיצוב תעשייתי
ü מספרם של המעצבים התעשייתיים בענפי התעשייה וחברות המחשוב עמד במחצית השנייה של שנת 2006 על כ- 3,950 בהשוואה לכ- 3,000 חמש שנים קודם לכן, גידול מצטבר של 31.7% (5.7% בממוצע לשנה). במקביל לסך הגידול בהעסקת מעצבים תעשייתיים בחמש השנים האחרונות, גדל גם המספר הממוצע של מעצבים למפעל תעשייתי/חברת מחשוב באותם מפעלים מממוצע של 2.6 מעצבים תעשייתיים לפני חמש שנים לכ- 3.5 מעצבים תעשייתיים בעת הראיון, גידול מצטבר של 74% במהלך אותה תקופה.
ü בקניית שרותי עיצוב מסתמן גידול ב- 5 השנים האחרונות. מתוך דיווח המפעלים וחברות מחשוב עולה כי 39% מהמנהלים הגדילו את השימוש בקניית שירותי עיצוב מכפי שהיה לפני 5 שנים, בעוד שרק 13% דיווחו שהמפעל קונה כיום פחות שירותי עיצוב תעשייתי מכפי שנהג לעשות בעבר. כ- 48% לא שינו את סך קניית שירותי העיצוב.
תרומת העיצוב התעשייתי להצלחה הכלכלית
ü 37.9% מהמנהלים מעריכים שהשימוש בעיצוב תעשייתי תרם למפעל מבחינה כלכלית במידה רבה מאד או במידה רבה. 40% העריכו את התרומה כבינונית ו- 22.1% העריכו שהעיצוב התעשייתי לא תורם למפעל או שתרומתו נמוכה. ההערכה לתרומתו של העיצוב התעשייתי הייתה גבוהה בהרבה במפעלים המעסיקים מעצבים תעשייתיים מאשר במפעלים הקונים שירותי עיצוב.
פרטים נוספים ניתן לקבל מראש מינהל תכנון וכלכלה בני פפרמן
בטל' מס' 02-5600301
ובאתר האינטרנט: מינהל תכנון, מחקר וכלכלה | |