חיזוק כושר התחרות דרך היתרון היחסי
שרגא ברוש
סימן שאלה גדול נישא כיום מעל המנהיגים הכלכליים בכל העולם לנוכח המשבר הכלכלי הגלובלי. צעדי מדיניות עוצמתיים ויצירתיים ננקטים במטרה לייצב את השווקים. למרות יציבותו היחסית של המשק הישראלי, הפגיעה הקשה בכושר התחרות של היצרן הישראלי בשנים האחרונות לנוכח השינויים בשערי המטבע וההאטה העולמית המתפשטת מהווים איום על המשק הישראלי.
לנוכח הקשיים המובנים של המשק הישראלי, ריחוק משווקי היעד וחומרי הגלם, מערך לוגיסטיקה יקר ולא יעיל, משקולות בירוקרטיות וחוסר יציבות שלטונית ורגולטורית הפתרון הברור והפשוט ביותר הוא חיזוק היתרון היחסי של היצרן הישראלי באמצעות עידוד החדשנות.
התעשיות המובילות בישראל הנן אלו שהשכילו להטמיע תהליכים של מחקר ופיתוח בשגרה העסקית. תעשיות אלו תופסות נתח הולך וגדל בתעשייה הישראלית מוכוונת היצוא והן שהצעידו את הצמיחה המשקית בשנים האחרונות והביאו איתן עתיד כלכלי טוב יותר לעשרות אלפי משפחות של עובדים שנקלטו בתעשיות אלו. בולטת במיוחד הצלחתן של התעשיות הקלאסיות אשר מנהליהם ניחנו במעוף וביכולת לפתח תהליכים ומוצרים חדשניים.
בשנים הקרובות התחרות העסקית הגלובלית הולכת להיות קשה מתמיד. בשנים אלו חשיבות החדשנות לחיזוק כושר התחרות הולכת וגדלה.
אל מול הקיצוצים החדים בתקציב הממשלתי למחקר ופיתוח, קיצוצים שהביאו את ישראל למקום אחד לפני אחרון מתוך 31 מדינות במשקל התקציב הממשלתי למו"פ האזרחי בתמ"ג עולה וצפה המלצת מדיניות כלכלית אחת לממשלה, המלצה שהיא מעבר לכל מחלוקת כלכלית- הגדילו באופן מיידי את תקציבי המדען הראשי והחריגו אותם מקיצוצי הרוחב העיוורים. השקעה ממשלתית במחקר ופיתוח מבדלת את התעשייה הישראלית ממתחרותיה בעולם וזורעת את יכולתה של ישראל לצמוח ולקלוט עובדים איכותיים נוספים גם בעידן של חוסר ודאות כלכלית עולמית.
התאחדות התעשיינים תמשיך בפעילותה הנמרצת לחשוף בפני חבריה את נחיצותה הקריטית של החדשנות הנמשכת, בעיקר בתעשיות הקלאסיות, במטרה לחזק את היתרון היחסי הבולט של המגזר היצרני בישראל.