Yediot

סחר חוץ ופעילות בינלאומית


משלחת איטלקית המונה כארבעים חברות הגיעה לאירוע ביומד

משלחת איטלקית המונה נציגי כארבעים חברות הגיעה לאירוע ביומד שהתקיים בין ה-5 ל- 7 ביוני . זו המשלחת האיטלקית הגדולה ביותר בתחום זה שמגיעה לישראל.

השנה, הגיעו נציגים בכירים ביותר של חברות איטלקיות מובילות ביניהם סגן נשיא חברת בראקו (BRACCO) למו"פ ורישוי מר Maurizio Denaro שיוביל צוות של מספר נציגי החברה מתוך מטרה לאתר טכנולוגיות ומוצרים ישראליים.

החברה פעילה בתחומי ההדמיה הרפואית והתרופות האתיות ובעלת מחזור של למעלה ממיליארד דולר. החברה משקיעה מדי שנה 115 מיליון דולר במו"פ. זהו הביקור הראשון של נציג בכיר מחברה זו בישראל.

מטרת ביקור נציגי החברה לאתר חברות ישראליות לביצוע מו"פ משותף, ולבחון פיתוחים של חברות ישראליות בשלבים מוקדמים בחממות ובחברות העברות הטכנולוגיה של מוסדות המחקר המובילים.

כמו כן צפוי להגיע סגן נשיא חברת רקורדאטי (REKORDATI), מר אברהם סרטני. מטרת ביקורו לאתר מוצרים וטכנולוגיות ישראליות מתקדמים.

המשלחת האיטלקית תקיים פגישות עם חברות ישראליות, תיפגש עם חברות היישום של המוסדות האקדמאיים.

הפגישות של חברי המשלחת תואמו ע"י מתימו"פ בשיתוף פעולה עם מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת ועם הנספחות הכלכלית במילאנו.

משלחת זו הינה אחת משמונה משלחות המגיעות לאירוע הביומד כתוצאה מפעילות המינהל לסחר חוץ והנספחים המסחריים. המשלחות כוללות ארבע משלחות מארה"ב (ניו יורק, לוס אנג'לס, אילינוי ויוסטון), וכן משלחות מסין, קוריאה וצרפת.

תחום מדעי החיים היווה אחד המוקדים העיקריים לפעילות המחלקה הכלכלית בשנים האחרונות.

בשנת 2006 הגיע יצוא הציוד רפואי והפרמצבטיקה לאיטליה לסך של 40 מליון $. סך היצוא למדינה זאת עמד על למעלה ממיליארד $. ענפים בולטים אחרים היו מינרלים ומוצרים כימיים (34%), מוצרי היי טק 20% פלסטיקה וגומי (15%).

היבוא מאיטליה בשנה זו עמד על סך 1.8 מיליארד דולר. ענפים בולטים ביבוא מוצרי היי טק, מתכות ומינרלים.

פרטים נוספים ניתן לקבל מאוהד כהן – מנהל תחום אירופה

בטל' מס' 02-6662654

ובאתר האינטרנט: סחר חוץ


התקדמות לקראת חתימה על הסכם אזור סחר חופשי עם מרקוסור

סבב השיחות השביעי בין ישראל למרקוסור על הסכם אס"ח הסתיים .

הצדדים הגיעו לסיכומים רבים ומשמעותיים לקראת חתימה אפשרית בחודשים הקרובים, ואף השלימו את ניסוחי הטקסט של ההסכם. התקדמות הושגה גם לגבי דרישת ישראל להכללת מוצרים תעשייתיים חשובים בהסכם.

נקודות המחלוקת העיקריות שנותרו הן דרישת ישראל לקיצור לוח זמני הפחתות המכסים ליצוא הישראלי למרקוסור ודרישת פרגוואי ואורגוואי לקבלת הטבות נוספות בחקלאות.

מינהל סחר-חוץ במשרד התמ"ת מתעתד להמשיך את המגעים בחודשים הקרובים לקראת סיכום קרוב של הנושאים שנותרו, וחתימה על ההסכם החשוב מהר ככל שניתן.

עם השלמת המו"מ יהא זה הסכם הסחר החופשי הראשון של גוש המרקוסור מחוץ ליבשת אמריקה הלטינית, ועבור ישראל, יהווה נדבך חשוב בפריסת מערך הסכמי הסחר שלה . מדובר במו"מ חשוב במעלה עם גוש מדינות בו יש לתעשיה הישראלית ענין רב ביצוא וכן פוטנציאל להרחבת היצוא למדינות אלה עם חתימת ההסכם.

הסחר בין ישראל למרקוסור הסתכם ב 2006 ב 1.1 מיליארד דולר מהם כ 550 מיליון דולר יצוא ו 550 מליון דולר יבוא. ברזיל הינה שותפת הסחר המרכזית בגוש, המהווה כ 65% מסך הסחר של ישראל עם הגוש. מוצרי היצוא העיקרים של ישראל לגוש המרקוסור הינם מוצרי התעשיות הכימיות ומוצרי תקשורת ואילו מוצרי היבוא העיקרים של ישראל מגוש המרקוסור הינם מוצרי מזון וחקלאות ביניהם בשר, תבואות, פולי סויה, רכזי פירות ועוד.

פרטים נוספים ניתן לקבל ממירב גונן מנהלת המחלקה להסכמי סחר בילטרלים

בטל' מס' 02-6662685

ובאתר האינטרנט: סחר חוץ


שוק הבניה המתעורר של יפן כהזדמנות עסקית לחברות ישראליות

הכלכלה היפנית ממשיכה בתהליך ההתעוררות הממושך שלה מהקיפאון הכלכלי ארוך השנים. התעוררות זו מביאה לאחרונה לגילויי פתיחות חסרי תקדים ביפן, שנחשבת בדרך כלל לקהילה עסקית השמרנית בעולם. פתיחות זו כוללת נכונות לשיתופי פעולה גם עם חברות ישראליות. הדבר ניכר גם בתחומים פחות מובנים מאליהם, למשל בענף הבניה.

הנציגות הכלכלית של משרד התמ"ת בטוקיו בשיתוף עם ענף הבנייה במכון היצוא מתכננת משלחת של חברות ישראליות מתחומי הבניה אשר תגענה ליפן למפגשים עם חברות בנייה ותכנון מובילות כגון Kajima, Obayashi, Shimizu , Taisei, Takenaka .

שוק הבנייה ביפן הוא השני בגודלו בעולם לאחר ארה"ב, עם השקעות בהיקף של כ-500 מיליארד דולר בשנת 2006 וצפי להיקף דומה ב-2007. לדברי מר הלוי, הממשלה היפנית פרסמה בשנות התשעים "תוכנית פעולה" (Action Plan ) המבוססת על הנחיות ארגון הסחר העולמי. תוכנית פעולה זו מבטיחה תהליכים שקופים ותחרותיים לחברות זרות בעת התמודדות על פרויקטים גדולים של תשתית ואכן עודדה השתתפות חברות זרות רבות במכרזים גדולים של פרויקטי בנייה ביפן. המשלה היפנית גם מעודדת כיום פרויקטים בשיטת PFI – Private Finance Initiative.

שינוי האווירה מורגש גם בתחום התכנון: ממשלת יפן הקימה במשרד התשתיות היפני את URA –Urban Renaissance Agency גוף המעודד ומסייע לפרויקטים רחבי היקף של פיתוח מחדש ביפן. הנטייה היום בקרב מנהלי פרויקטים אלה הינה לצרף לצוות התכנוני חברות ארכיטקטים זרות. כך היה לדוגמא בשני פרויקטים ענקים בטוקיו שנבנו לאחרונה 'רופונגי הילס' ו'מיד טאון' . היקף שוק התכנון הארכיטקטוני ביפן מוערך ב-5 מיליארד דולר בשנה.

כעשרים חברות בנייה ישראליות כבר הביעו עניין בהצטרפות למשלחת של ענף הבניה ליפן ברבעון האחרון של 2007 ביניהן אבן בר, שיש ירושלים, מיל סטון, פוליסיב, שער הגולן ועוד.

הסחר עם יפן עמד בשנת 2006 על סך של 2,3 מיליארד דולר. בתקופה זו עמד היצוא ליפן על 763 מליון דולר, עליה של 2% בהשוואה ליצוא ב- 2005. ענפי היצוא העיקריים בתקופה זו - מכונות ומכשירים אלקטרונים (27% מהיצוא, ירידה של 11% לעומת 2005) מכשירים אופטיים וציוד רפואי (30% מהיצוא ועלייה של 40% לעומת 2005) יהלומים ואבני חן (11% ירידה של 43% (!)לעומת 2005) ומוצרים כימיים (12% וגידול של 6% לעומת 2005). היבוא מיפן עמד בתקופה זו על 1,530 מיליון דולר (עליה של 13% לעומת 2005). ענפי היבוא העיקרים - כלי רכב (45% עליה של 13% לעומת 2005) , מכונות ומכשירי אלקטרוניקה (30% עליה של 22% לעומת 2005) מכשירים אופטיים וציוד רפואי (8% מסך הייבוא), ומוצרים כימיים (7% עליה של 4% בהשוואה ל- 2005).

פרטים נוספים ניתן לקבל ממוניר אלגרביה בטל' מס' 02-6662629

ובאתר האינטרנט: סחר חוץ


הועדה הכלכלית המשותפת ליוון וישראל התכנסה בירושלים

הועדה הכלכלית המשותפת ליוון וישראל התכנסה ב-6 ליוני 2007 בירושלים. בראש הוועדה מהצד הישראלי עמד סגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי ואילו סגן שר החוץ היווני, ד"ר איבריפידיס סטיליאנידיס עמד בראש הועדה מן הצד היווני. השר היווני הגיע לישראל בראשות משלחת עסקית המונה כ- 30 חברות העוסקות בתחומי מכשור רפואי, איכות סביבה ומיכון חקלאי.

הקרבה הגאוגרפית המנטלית והתרבותית של יוון לישראל יוצרת אקלים נוח והזדמנויות רבות לשיתוף פעולה עסקי, גם קרבתה של יוון למדינות הבלקן וקשריה החזקים של הקהילה העסקית היוונית עם מדינות אלו מייצרות הזדמנויות עסקיות רבות לתעשייה הישראלית.

במסגרת הועדה המעורבת יתחילו דיונים בכינונם של חמישה הסכמים לשת"פ: הסכם שת"פ במכס, הסכם בין מכוני התקנים, הסכם בנושאים של תחבורה ימית, אוירית ויבשתית.

הסכמים אלו צפויים להקל על גורמים יוונים וישראליים המעוניינים לפעול בשתי המדינות.

במהלך דיוני הועדה יבחנו הצדדים את האפשרויות ליישום הסכם המחקר והפיתוח התעשייתי אשר נחתם בין המדינות.

המשלחת העסקית אשר התלוותה לשר היווני קיימה אירוע של מפגשי שיתוף פעולה עם אנשי עסקים ישראלים בהשתתפות לשכת המסחר ישראל יוון. באירוע התקיימו בין היתר מפגשי שיתוף פעולה בין חברות ישראליות ליווניות.

הייצוא הישראלי ליוון צמח מ- 156 מיליון דולר בשנת 2002 ל 242 מיליון דולר ב- 2006 (גידול של 55%). הייצוא היווני לישראל צמח מ- 135 מיליון דולר בשנת 2002 ל- 207 מליון דולר ב- 2006 (גידולשל 53%). עיקר היצוא הישראלי הינו של כימיקלים, ציוד מכאני ומוצרי פלאסטיק בעוד שהייבוא מיוון מורכב בעיקר מציוד תחבורה, מתכות וכימיקלים.

פרטים נוספים ניתן לקבל מאוהד כהן – מנהל תחום אירופה

בטל' מס' 02-6662654

ובאתר האינטרנט: סחר חוץ


שיפורים בהסכם ה-QIZ בין ישראל לירדן