פיתוח תבניות הסתברותיות להערכת חשיפה במקומות עבודה בישראל

 

הערכת חשיפה במקומות העבודה הינה אתגר מתמיד לאנשי המקצוע בתחום הבריאות התעסוקתית. קיימת ספרות רבה בנושא ובשנים האחרונות, עם צמצום רמות החשיפה לחומרים כימיים מחד ועליה בערנות הציבור לגבי חשיפות כבר ברמות נמוכות (בעיקר לגבי גורמים מסרטנים) מאידך, נדרש לפתח שיטות חדשות להערכת סיכונים בריאותיים.

ניתן לסווג את השיטות הקיימות להערכת חשיפה למזהמים לשתי קבוצות: הערכה איכותית או "חצי-כמותית" (Semi-quantitative risk assessment) והערכה כמותית. לשיטות אלה יתרונות וחסרונות בהצגת תמונה אמינה של חשיפת עובדים.

הערכה איכותית מבוססת על פרמטרים שונים, כגון: עוצמת הרעילות של החומר, משך החשיפה, סוג התהליך, אופן החשיפה וכדו'.  הערכה זאת מבוססת על סקלה אורדינלית של רמות חשיפה (חשיפה נמוכה, בינונית וגבוהה), ללא מימד כמותי שהתקבל בעזרת מכשירים ייעודיים.

בהשוואה לשיטה החצי-כמותית, השיטה הכמותית מבטיחה יותר ספציפיות ודיוק, היות שהיא מסתמכת על מדידה, שנערכת במקומות העבודה, אולם הניטור התעסוקתי מתבצע אחת לתקופה מסויימת והתוצאה תלויה בתנאים שנוצרו במקום העבודה בעת לקיחת דגימות.

גישה תקנית להערכת חשיפה לעובדים מחייבת הגדרה של קבוצות עובדים נתונים לחשיפות דומות (Similar Exposure Group - SEG)) וביצוע הערכה המייצגת חשיפות של הקבוצה. ניתן להגדיר קבוצת עובדים בעלת חשיפה דומה באמצעות מספר שיטות  וביניהן  גישות המבוססות על משימות שמבצעים עובדים (Task-Based Approach), על תיאור מקצוע/עיסוק של עובד (Job-Description-Based Approach), על גורם החשיפה הכימי (Chemical-Based Approach), גישה של שילוב תהליך, תפקיד, גורם ומשימה (Process/Job/Agent/Task-Based  ועוד.

בשנים 1993-2000 נערך בארץ פרויקט מיפוי סיכונים גיהותיים פוטנציאליים בתעשייה. לצורך ביצוע סקר סיכונים בפרויקט פותחה מתודולוגיה של הגדרת חשיפה של עובדים על בסיס תהליך טכנולוגי. פותחה רשימת תהליכים טכנולוגיים שמכילה כ – 400 תהליכים והגדרותיהם.

עם זאת, הערכת חשיפה בשיטה המבוססת על התהליך הטכנולוגי היא הרבה פחות מדויקת מהשיטה המבוססת על משימות עבודה.

לאחרונה, עם אגירת נתונים רבים לגבי החשיפות והתפתחות בטכנולוגיית המידע, בשימוש רחב נמצאת המתודולוגיה של תבניות חשיפה והיא הוכיחה עצמה כיעילה בהערכת הסיכונים בעבודה. החוקרים מנסים לשלב בתוך התבניות פרמטרים חצי כמותיים ופרמטרים כמותיים, כגון תוצאות ניטור כמותי של גורמי הסיכון, והתבניות מתפתחות לכיוון של ריבוי פרמטרים שנכללים בתוכן.

בין הענפים, שלגביהם כדאית הערכה הסתברותית של תבניות חשיפה ובעלת תרומה מרבית נבחר ענף המוסכים וטיפול ברכב. בענף זה נמצאים מספר רב של חשופים פוטנציאלים ואוכלוסייה זאת היא מהגדולות ביותר מבין ענפי התעשייה.

בזמן האחרון, עם הוצאת האסבסט משימוש בעבודה במוסכים, ירדה ההתעניינות בענף זה מצד אנשי מקצוע בתחום הגיהות ובריאות תעסוקתית. יחד עם זאת, מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על הימצאות של חשיפות משמעותיות לגורמים אחרים בענף ומגוון החשיפות הוא רחב ומספר החשופים גדול יחסית לענפים אחרים.

המחקר שבוצע מטפל בתחום ההערכה האיכותית והכמותית של חשיפה תעסוקתית במוסכים.

המחקר עסק בבחינת מעמדם של תהליך (process) ושל מטלה (task) בארגז הכלים של הגיהותן למטרת הערכת חשיפה תעסוקתית במקום עבודה.

מאגרי נתונים של סקרים וניטורים סביבתיים שנאספו במשרד התמ"ת בשנים האחרונות שימשו כבסיס למיון תהליכי עבודה במוסכים ולהערכת הסתברויות להופעת גורמי סיכון כימיים בתהליכי עבודה.

במחקר נכללו 50 מוסכים, מתוכם 35 מוסכים אזרחיים ו- 15 מוסכים צבאיים (סדנאות).

בכל מוסך התבצע מיון תהליכים ומטלות ונערך סקר לאיפיון תהליכי העבודה והמטלות ולאיפיון משתני החשיפה הרלוואנטיים.

בכל תהליך ומטלה נבדקה התפלגות מנות החשיפה של החומרים השונים והופעלה סטטיסטיקה תיאורית. נבנו קווי מגמה לתהליכים ומטלות המתארים את רמות החשיפה על נייר הסתברות כנגד האחוזונים ההסתברותיים של הופעתן.

קווי המגמה מהווים נקודת החלטה להמלצה האם עדיף להתמקד בהערכת חשיפה בתרחיש נתון על פי החשיפה על פני תהליך או על פני החשיפה על פי מטלה.

תבניות להערכה הסתברותית של החשיפה פותחו ביישום ממוחשב הנמצא בכתובת: http://empimed.com/carmatrix

 

המחקר נערך באמצעות המוסד לבטיחות ולגיהות וחב' אמפימד אינפורם ביורו בע"מ