נתונים כלליים

שטח: 36,006 ק"מ רבוע
אוכלוסייה 22.7 מיליון
מטבע מקומי: דולר חדש טייוואני (NT$)
GDP: 305 מיליארד דולר (2004)
GDP – תחזית לשנת 2005: 331 מיליארד דולר
GDP לנפש: 13,529 דולר (2004)
GDP לנפש – תחזית לשנת 2005: 14,627 דולר
שיעור צמיחה בשנת 2004: 5.7%
שיעור צמיחה צפוי ב 2005: 3.7%
יצוא בשנת 2004: 174 מיליארד דולר
יצוא בשנת 2005: 155 מיליארד דולר (ינואר – אוקטובר)
גידול ביצוא ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2004: 8%
יבוא בשנת 2004: 167.9 מיליארד דולר
יבוא בשנת 2005: 151.6 מיליארד דולר (ינואר – אוקטובר)
גידול ביבוא ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2004: 10.7%
יתרות מטבע חוץ בשנת 2005 (נכון לאוקטובר): 252 מיליארד דולר
יתרות מטבע חוץ בשנת 2004: 241.73 מיליארד דולר
מדד המחירים לצרכן בשנת 2004: 1.62%
מדד המחירים לצרכן בשנת 2005 (ינואר – אוקטובר): 2.29%
אבטלה (ינואר – ספטמבר 2005): 4.19%

קשרים מדיניים – ישראל – טייוואן

לאור מחויבותה של ישראל ל"מדיניות סין אחת" המכירה בממשלת סין העממית כממשלה החוקית היחידה, וטייוואן חלק בלתי נפרד ממנה, אין מדינת ישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים עם טייוואן ("הרפובליקה של סין").

לאור הנ"ל, הקשרים מוגבלים בעיקר לתחומי הכלכלה והתרבות. מאז ראשית שנות ה – 90, פועלות בטייפה ובתל אביב נציגויות המוגדרות כלא רשמיות הפועלות בעיקר לקידום הקשרים בתחומים אלו (משרד הכלכלה והתרבות של ישראל בטייפה ומשרד הכלכלה והתרבות של טייפה בתל אביב).

יחסי סחר ישראל – טיוואן

הסחר של ישראל עם טייוואן נמצא בשנים האחרונות בסימן גידול משמעותי. הסחר ההדדי בשנת 2004 הסתכם בסך של 1.12 מיליארד דולר. היצוא זינק ב- 95% ל-559 מיליון דולר. עיקר הגידול ביצוא נובע מעלייה של 130% ביצוא מכשירים וציוד רפואי, המהווים 31% מהיצוא ומעלייה של 95% ביצוא מכונות ומכשירים מכאניים המהווים 50% מהיצוא. ביבוא נרשמה עלייה של 33% ל- 561 מיליון באותה התקופה. עיקר מרכיבי היבוא: מכונות ומכשירים מכאניים: 68%, כימיקלים ומוצרי פלסטיק : 10%,טקסטיל ומוצריו :5%.

בשנת 2005 נמשכת מגמת הצמיחה בסחר ההדדי, כאשר היצוא בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד על 432 מיליון דולר, גידול של 8.7% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2004. עיקר הגידול היה ביצוא מכונות ומכשירים מכאניים המהווים 54% מהיצוא וביצוא כימיקלים ומוצרי פלסטיק המהווים 12% מהיצוא. היבוא גדל ב 14.1% ביחס לתקופה המקבילה והגיע ל 471 מיליון דולר. עיקר הגידול היה ביבוא מכונות ומכשירים מכאניים, המהווים 68% מהיבוא, מתכות, המהוות 6.3% וטקסטיל, המהווה 5.7% מסך היבוא.

היקף סחר (כולל יהלומים)	2001	2002	2003	2004	2005*
יצוא	331	332	298	559	432
יבוא	430	369	386	561	471
מאזן סחר	99 -	37 -	88 -	2-	39-
סה"כ היקף סחר	761	701	684	1120	903

* ינואר –ספטמבר

ענפי היצוא העיקריים הם מכשור ומכונות, בעיקר מכונות יצור ובדיקה לענפי ההייטק (יצרני לוחות מודפסים, סמיקונדקטורס), ומוצרים כימיים. בנוסף, קיים יצוא משמעותי של ציוד תקשורת, בין אם כמוצרים ומערכות מוגמרות הנמכרים לספקי התקשורת או כרכיבים המשתלבים בציוד של יצרנים אחרים OEM)). תחום משמעותי נוסף הינו יצוא כימיקלים.

הסכמים כלכליים

עד כה נחתמו מספר הסכמים בין ישראל לטייוואן:

הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי שנחתם בין מתימו"פ ל ITRI (Industrial Technology Research Institute )- מדובר בהסכם לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח
הסכם שיתוף פעולה חקלאי – נחתם בשנת 2004 מזכר הבנות בין הנציגות הישראלית בטייפה והנציגות הטייוואנית בישראל. מטרת ההסכם היא שיתוף פעולה והעברת ידע בתחומים שונים של חקלאות, כאשר הכוונה היא למנף את ההסכם גם לתחומי היצוא האגרו-טכנולוגי מישראל.

הסכמים נוספים העומדים על הפרק הם הסכם מניעת כפל מס הנמצא בתהליכי אישור, הסכם לשיתוף פעולה מדעי והסכם לשיתוף פעולה בין אגפי המכס של ישראל וטייוואן.

טייוואן – התפתחות כלכלית

מאז שנות החמישים, עברה טייוואן שינוי מהותי מכלכלה לא מפותחת המתבססת בעיקר על חקלאות לכלכלה מפותחת, המובילה בעולם במספר תחומי הייטק. בשנות החמישים התבססה הכלכלה הטייוואנית בעיקר על תוצרת חקלאית, דוגמת סוכר ואורז. בשנות השישים והשבעים הפכה הכלכלה ליותר מוטת יצוא, בעיקר של מוצרים זולים תוך הישענות על כח עבודה זול. בשנות השמונים, עקב גידול בעלויות כח העבודה והתחזקות המטבע המקומי, טיוואן החלה להתמקד במוצרים עתירי השקעה וטכנולוגיה ובעיקר מוצרי אלקטרוניקה. בשנים האחרונות טיוואן התבססה כיצרנית מובילה בעולם במגוון רחב של תחומים, דוגמת מוליכים למחצה, מחשבים ניידים וציוד תקשורת.

היצור התעשייתי, ובעיקר יצור עבור מותגים פרטיים ויצור מאסיבי של מוצרים זולים, היווה את הכוח המוביל את הכלכלה הטייוואנית בחמישים השנים האחרונות. עקב השיפור ברמת החיים בטייוואן, היתרון התחרותי של טיוואן בתחום היצור ההמוני הולך ונעלם לטובת מדינות אחרות באזור. בשל מגמה זו, מתקיימת בשנים האחרונות רפורמה כלכלית בטייוואן, המכוונת את התעשייה המקומית לכיוון מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה, מוצרי high-end מבחינת איכות המו"פ והעיצוב, וכן לכיוון מיתוג המוצרים הטייוואנים ויצירת מותגים מוכרים ולא רק יצור עבור מותגים פרטיים.

הממשלה הטייוואנית אישרה לאחרונה את תוכנית הפיתוח הלאומית השניה אשר מטרתה להביא להכפלת התוצר המקומי הגולמי תוך עשר שנים. התוכנית מתחלקת לשני חלקים: תוכנית ארבע שנתית בין השנים 2005 ל 2008 וסידרה של פרוייקטים ארוכי טווח עד שנת 2015. התוכנית אמורה להגדיל את התמ"ג הטייוואני ב 4.9% בממוצע, לרמה של 17,800$ בשנת 2008. בטווח של עשר שנים, עד שנת 2015, התמ"ג מתוכנן לעשלות בקצב שנתי ממוצע של 4.6%, עד לרמה של 27,325$, הכפולה מהתמ"ג בשנת 2004.

תוכניות ממשלתיות נוספות כוללות את "Challenge 2008" המיושמת כיום. בין הנושאים הכלולים בתוכנית זו ניתן למצוא את הכפלת מספר התיירים הנכנסים לטייוואן והגדלת מספר המשתמשים באינטרנט בפס רחב ל 6 מיליון ב 2008.

פרוייקט "Two-Trillion, Two-Star" עוסק בהפיכתן של שתי התעשייות המובילות בטייוואן – סמיקונדקטורס ומסכים שטוחים (TFT-LCD) לתעשייות של טריליון דולר טייוואני (31.25$ מיליארד) לשנה, וכן פיתוח שני תחומים חדשים בעלי פוטנציאל גידול רב – תוכן דיגיטאלי וביוטכנולוגיה.

כיום ממוקמים בטייוואן יצרני הסמיקונדקטורס (Foundries) מס' 1 ו מס' 2 בעולם – Taiwan Semiconductors Manufacturing Co. (TSMC) ו United Microelectronics Corp. (UMC), וכן יצרן הפאנלים (TFT-LCD) השלישי בגודלו בעולם, AU Optronics.

הממשלה הטייוואנית מעוניינת להפוך גם את תחום הטלקומוניקציה לתעשיית טריליון דולר טייוואני שלישית ולקדם את התפתחות התקשורת הסלולארית בטייוואן. פרוייקט M-Taiwan מיועד לאפשר למשתמשי מכשירים ניידים גישה גם לרשתות GSM וגם לרשתות Wi-Fi.

הכלכלה הטייוואנית נשענת רבות על סחר בינלאומי, אשר מהווה היום כשליש מהתוצר המקומי הגולמי. סך היצוא הטייוואני בשנת 2004 הגיע ל 174$ מיליארד, גידול של 20.7% לעומת 2003. סך היבוא לטייוואן הסתכם ב 2004 ב 167.9$ מיליארד, גידול של 31.9% לעומת 2003. העודף המסחרי של טייוואן ב 2004 הסתכם ב 6.14$ מיליארד.

בשמונת החודשים הראשונים של 2005 הגיע היקף הסחר הבינלאומי של טייוואן ל.240.73 מיליארד דולר, גידול של 8.9% לעומת התקופה המקבילה ב 2004. היצוא הגיע ל 120.95 מיליארד דולר, גידול של 6.7% והיבוא גדל ב 11.2% והגיע ל 119.78 מיליארד דולר. העודף המסחרי בתקופה זו הגיע ל 1.17 מיליארד דולר בלבד, ירידה של 79.1% לעומת התקופה המקבילה ב 2004. המגמה המסתמנת ברבעון האחרון היא של גידול ביצוא כאשר הצפי לשנת 2005 הוא לעודף מסחרי של קרוב לשלושה מיליארד דולר.

בעוד בעבר הדגש בכלכלה המקומית היה על יצור תעשייתי ותעשיית פחם, הרי שבשנים האחרונות ישנו דגש הולך וגובר על תחום השרותים – שרותים פיננסיים, תחבורה, לוגיסטיקה והפצה וקמעונאות. לדוגמא, טייוואן היא השלישית בעולם במספר חנויות7 - Eleven , והראשונה במספר החנויות לנפש. ענף השירותים מהווה כיום כ 70% לערך מהתמ"ג בטייוואן.

בסקר שערכה יחידת המחקר של האקונומיסט, טיוואן דורגה במקום השלישי באסיה-פסיפיק מבחינת הסביבה העסקית, אחרי סינגפור והונג קונג ולפני דרום קוריאה, יפן, מאלזיה, תאילנד וסין. הדירוג של טייוואן הועלה במסגרת המחקר מ"טוב" ל"טוב מאד" לגבי 2008 – 2004. טייוואן גם דורגה במקום השלישי בעולם (עליה של 8 שלבים) מבחינת הסביבה המקרו-כלכלית, מקום תשיעי מבחינת בקרה על סחר חוץ ומטבע חוץ, מקום תשיעי מבחינת שוק העבודה, מקום 17 מבחינת תשתיות, מקום 18 במחינת מדיניות בנוגעת לעסקים פרטיים ותחרותיות, מקום 20 בנוגע למדיניות השקעות זרות, מקום 20 מבחינת מימון ו מקום 22 מבחינת סביבה פוליטית.

בסקר ה "Economic Freedom" שעורך עיתון ה Wall Street Journal בשיתוף עם ה Heritage Foundation, דורגה טייוואן במקום ה 27, שיפור של מספר שלבים לעומת 34 בשנת , 2003 ישראל, לצורך השוואה, דורגה במקום ה 33.

קשרי טייוואן – סין

ככל שעלויות היצור בטייוואן עלו והיכולת להתחרות בכח העבודה הזול בסין פחתה, החלו רבות מהחברות הטייוואניות להעביר את היצור שלהן למדינות שונות בדרום מזרח אסיה. לאחר שהממשלה הטייוואנית הקלה על קשרי המסחר מול סין בתחילת שנות ה – 90, הפכה סין ליעד השקעות מועדף על החברות והיצרנים הטייוואנים. ההערכות הן שעד כה השקיעו חברות טייוואניות בסין סכומים הנעים בין 70 ל – 100 מיליארד דולר ושקרוב ל 60,000 חברות טיוואניות הקימו פעילויות בסין. בין חצי מיליון למיליון טייוואנים חיים כיום בסין.

ההשקעות בסין היוו 67% מסך כל ההשקעות הטייוואניות המאושרות בחו"ל ב 2004. סך ההשקעות המאושרות (על ידי ה national investment commission במשרד הכלכלה הטייוואני) בסין עמד על 6.94 מיליארד דולר בשנת 2004, גידול של 51% לעומת 2003. ההשקעות הן בעיקר בתחומי ה IT והייצור בתחום האלקטרוניקה, כאשר אזורי ההשקעה המועדפים הם Jiangsu, Guangdong, Zhejiang, Fujian ו Hebei, והאזורים ה"חמים" ביותר הם iangsu ו Shanghai.

בתקופה של ינואר – אוקטובר 2005, מספר ההשקעות המאושרות בסין הגיע ל 1,059, עם היקף ההשקעות מאושרות בסך 4.72 מיליארד דולר, ירידה של 13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

יש לציין שהממשלה הטייוואנית מודאגת מהתלות הגבוהה של החברות הטייוואניות בסין וקוראת להן לגוון את השקעותיהן ולהשקיע באזורים אחרים דוגמת מזרח אירופה ואמריקה הלטינית. באופן כללי, הממשלה הטייוואנית מודעת למגבלות ולבעייתיות בכושר התחרות של היצור המקומי בזה של מדינות אחרות באזור, ואף מסייעת לחברות טייוואניות להשקיע מחוץ לטייוואן, תוך נסיון לשמור ולפתח את התחומים בהם יש עדיין לטייוואן יתרון תחרותי, דהיינו מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה.

גם הסחר עם סין גדל בהתמדה, וסין, כולל הונג קונג, הינה כיום שותפת הסחר הגדולה ביותר של טייוואן, עם 24.6% מסך כל הסחר הבינלאומי, 37.2% מסך היצוא ו 11.8% מסך היבוא בשמונת החודשים הראשונים של 2005. היקף הסחר לחודשים ינואר – אוגוסט היה 59.14 מיליארד דולר, גידול של 10.2% לעומת התקופה המקבילה. היצוא בתקופה זו גדל ב 7.4% לסך של 45.03 מיליארד דולר והיבוא גדל ב 20.4% לסך של 14.11 מיליארד דולר. העודף המסחרי לתקופה זו גדל ב 2.3% לסך של 30.92 מיליארד דולר.

היקף הסחר ההדדי בשנת 2004 עמד על 82.62 מיליארד דולר, גידול של 32.3% לעומת 2003. היצוא בתקופה זו גדל ב 28.3% לסך של 63.85 מיליארד דולר והיבוא גדל ב 48% לסך של 18.77 מיליארד דולר. העודף המסחרי מול סין עמד על 45.07 מיליארד דולר, גידול של 21.5% לעומת 2003.

תחומי היצוא העיקריים של טייוואן לסין (כולל הונג קונג) כוללים ציוד חשמלי הנדסי וחלפים, מתכת, כימיקאלים ובדים (man made fabrics). עיקר היבוא הוא של מלט, אלומיניום, כימיקאלים, ציוד הנדסי ומכונות.