75% מקהילת המעצבים התעשייתיים סבורים שהחסם העיקרי כיום לפיתוח עיצוב תעשייתי וחדשנות בישראל הוא מודעות נמוכה של מנהלים לתחום זה וחוסר הכרה בפוטנציאל הכלכלי הגלום בו. כך דיווח בני פפרמן מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בעקבות ניתוח ממצאי סקירה על קהילת המעצבים בישראל.

 

סקר קהילת המעצבים התעשייתיים בישראל, אגודה פרופסיונאלית שחברים בה על בסיס וולונטארי חלק מכלל המעצבים התעשייתיים הפועלים בישראל, הוא השני מתוך ארבעה סקרים שיושלמו עד סוף שנת 2007. הסקר לעיל, כמו גם סקרים אחרים, לרבות סקר השקעות בתחום העיצוב התעשייתי ושיעורי התשואה להשקעות הללו, יהוו תשתית מידע לבניית תוכנית אב לפיתוח התחום שממנה יגזרו תוכניות העבודה לשנים הבאות.

 

עוד עולה מממצאי הסקר שכ-65% מקהילת המעצבים התעשייתיים בישראל סבורים שתקציבים ציבוריים ותקציבים לקידום פרויקטים במפעלים אינם מהווים כיום מחסום לפיתוח התחום.

 

הממצאים המפורטים בהמשך וממצאים נוספים כלולים בסקירתו של ד"ר יהושע הנדלס המצ"ב. הסקירה כוללת הצגת דיוקן המעצבים בישראל, תאור מאפייני מקום העבודה של המעצבים, לרבות שכרם, וניתוח החסמים בפיתוח התחום והצעות לקידום תחום העיצוב והחדשנות התעשייתית.

 

להלן עיקר הממצאים לפי נושאים :

 

(1) דיוקן קהילת המעצבים התעשייתיים

Ö         כ- 48% מקרב המעצבים הינם עצמאים, ועוד 26% מתוכם משלבים בין עבודה כעצמאיים לבין עבודה כשכירים.

Ö         80% מהמעצבים הרשומים בקהילת המעצבים הינם גברים.

Ö         קהילת המעצבים התעשייתיים בישראל צעירה יחסית. גילם של למעלה מ- 40% מתוכה הוא עד גיל 35. ממוצע הגיל של כל קהילת המעצבים עומד על כ- 40.

Ö         הרוב הגדול של המעצבים הם ילידי ישראל, רק 13% מהם נולדו בחו"ל, ורק 3% עלו לישראל לאחר שנת 1990.

Ö         70% מחברי קהילת המעצבים הינם בעלי תואר ראשון בעיצוב, כ- 20% נוספים המשיכו את לימודיהם לתארים מתקדמים (תואר מ.א. ודוקטורט), ו- 10% בלבד הינם בעלי תואר הנדסאי או תעודת גמר שאינה אקדמית. 

Ö         שיעור גבוה של חברי קהילת המעצבים, קרוב ל- 90% רכשו את השכלתם בישראל. 44% למדו בבצלאל, 13% במרכז הטכנולוגי בחולון, 13% בשנקר, והשאר באורט, הדסה בטכניון ובאסכולה. יש להדגיש עם זאת כי חלקם של בצלאל והטכניון בקרב הסטודנטים הלומדים עיצוב תעשייתי כיום קטן בהרבה בהשוואה לממצאי הסקר. ההערכה היא כי בבצלאל לומדים כיום רק כרבע מכלל הסטודנטים הלומדים עיצוב תעשייתי בישראל.

Ö         כל חברי קהילת המעצבים עובדים במקצוע, למעט 3% שלא עבדו במקצוע בעת הראיון. יחד עם זאת, כ- 48% עוסקים גם בעבודות אחרות כגון עיצוב גרפי, עיצוב תערוכות, עיצוב פנים, אדריכלות, עיצוב סביבתי, הוראה בתחום העיצוב התעשייתי ובאמנות.

Ö         חלק גדול מהמעצבים עובדים ביותר ממקום עבודה אחד וביותר מעיסוק אחד ומכאן נגזרות שעות העבודה הרבות שאוכלוסיה זו עובדת, כ- 52 שעות שבועיות בממוצע, כאשר כ- 64% עובדים מעל ל- 46 שעות שבועיות.

Ö         שכרם של המעצבים גבוה יחסית ועמד בעת הראיון על כ- 13,350 אלף ₪ ברוטו לחודש. רק כ- 17% דיווחו על שכר חודשי נמוך מהשכר הממוצע במשק ו- 63% דיווחו על שכר הגבוה מ- 10 אלפים ₪ בחודש, כאשר 19% משתכרים 20 אלף ₪ בחודש ויותר.   

 

(2) חסמים מרכזיים לפיתוח התחום – בעיני קהילת המעצבים

 

Ö         מבין המעצבים התעשייתיים, כ- 36% גורסים שהחסם הראשון במעלה המעכב את התפתחות התחום היא גישה 'לא תומכת' של מנהלי מפעלים. הסיבה השנייה בחשיבותה הייתה חוסר מודעות וידע של גורמים ממשלתיים (27%).

 

Ö         קרוב ל- 13% ציינו כי מחסור בתקציבים במקומות העבודה הינו החסם לפיתוח תחום עיצוב תעשייתי וחדשנות.

 

(3) הצעות לפיתוח תחום העיצוב התעשייתי בעתיד

 

קהילת המעצבים התעשייתיים התבקשה להציע דרכים ואמצעים לקידום התחום בשנים הבאות.

 

Ö         שיפור המודעות של מעסיקים נתפס כגורם החשוב ביותר היכול לתרום לפיתוח העיצוב התעשייתי בישראל. 23% מסה"כ התשובות התייחסו לנושא זה.

Ö         שיעור גבוה מההתייחסויות היה קשור לנושאים תקציביים. 19% מהתשובות התייחסו להגדלת תקציבים ציבוריים לעידוד וטיפוח הנושא ו- 11% נוספים מהתשובות התייחסו לפיתוח תוכניות לסבסוד העסקת מעצבים על ידי הממשלה.

Ö         המעצבים נטו גם להדגיש נושאים שיווקיים ותקשורתיים הקשורים לתערוכות בארץ ובחו"ל (9%), לתחרויות עיצוב (6%), לימי עיון (6%) ולעזרה בפיתוח קשרים עם גורמים רלוונטיים בחו"ל (6%). בסה"כ, 24% מכלל ההצעות התרכזו בנושאים אלה.

 

מצ"ב הסקירה