כל החיים הן היו צמודות, רק שלוש דקות מפרידות ביניהן ("אני הגדולה מבין שתינו", מסבירה כרמית כלבו), אבל כעת, אחרי שסיימו יחדיו בהצטיינות ("באופן מפתיע היה לשתינו ציון 98") את לימודי מגמת אלקטרוניקה בבית הספר להנדסאים "שנקר" והתגייסו לצה"ל, התאומות הזהות כרמית ודלית כלבו (22) מראשון-לציון הופרדו. הן משרתות הרחק זו מזו – אחת בדרום הארץ, והשנייה – בצפונה.

"דווקא בתיכון המדעי-טכנולוגי שבו למדנו היינו במגמות שונות", מסבירה התאומה כרמית. "אני למדתי במגמת ביולוגיה ואילו דלית – ברובוטיקה. דלית הייתה הראשונה ששמעה על פרויקט 'רקיע' – במהלכו לומדות בנות לפני גיוס שמתאימות לכך, על חשבון צה"ל, במסגרת העתודה, מקצוע טכנולוגי. היא עניינה אותי בפרויקט והחלטנו ללכת על זה ביחד. אחרי ששתינו התקבלנו, בחרנו ללכת לאותה מגמת לימוד בבית הספר להנדסאים 'שנקר' – מגמת אלקטרוניקה. ברור שהיה לנו נחמד וקל יותר כי תמיד היינו ביחד ותמיד עזרנו זו לזו בהכנת עבודות משותפות ובהכנה למבחנים. הלימודים היו בעינינו תקופה כייפית, למרות שבדיוק כשכל החברות שלנו מבית הספר השתחררו, אנחנו התגייסנו".

-          כשרואים אתכן, מתבלבלים?

"מי שמכיר אותנו לא מתבלבל, במיוחד כשאנחנו נמצאות ביחד, אבל כשרואים כל אחת בנפרד, יש לפעמים מקום לבלבול. אנחנו מתייחסות לזה בחיוך".  

-          תמיד הייתן מצטיינות?

"בואי נגיד שתמיד השקענו בלימודים, אבל הלימודים בבית הספר להנדסאים היו מבחינתנו השיא. הלימודים בבית הספר להנדסאים העניקו לנו תחום חשיבה חדש לחלוטין – התמקדות במתמטיקה ובאלקטרוניקה. אני אישית מאוד ממליצה לבנות שאוהבת את התחום ללכת לתוכנית 'רקיע', ובמיוחד לבית הספר להנדסאים 'שנקר'", אומרת כרמית.

-          ומה התוכניות לעתיד?

"במאי אנחנו נכנסות לשירות הקבע", מספרת כרמית, "ואחר-כך אני אלך לכיוון של לימודי הנדסה המשלבים בין טכנולוגיה וביולוגיה – הנדסה רפואית, ודלית תמשיך בכיוון של הנדסת אלקטרוניקה. אגב, יש לנו גם אח צעיר, בן 19, שלמד אלקטרוניקה והוא יתגייס לצבא כאיש מקצוע ואבא שלנו שירת בצבא כאלקטרונאי. אצלנו באמת הכול נשאר במשפחה".