הועדה לחוק עידוד השקעות הון
מסקנות הועדה
ביום 19/7/2007 מינה משרד התמ"ת מר אלי ישי ועדה בראשות דן פרופר ובה חברים:
מר דן פרופר - יו"ר הועדה.
מר משה טרי
מר עמוס רבין
מר רמי גוזמן
ד"ר דפנה שוורץ
מר אורי יהודאי
מר נאור חן
להמליץ על עקרונות חדשים לחוק עידוד השקעות הון.
הועדה קיימה 6 ישיבות, קיבלה חומר ומחקרים ממקורות ממשלתיים וחוץ ממשלתיים, שמעה מומחים שונים וכן נציגים ממגזרים עסקיים שונים, ונציגי מרכז השקעות ואגף התקציבים באוצר.
הועדה דנה בכובד ראש במכלול הסוגיות החל מאטרקטיביות משיכת השקעות הון מחו"ל על רקע הפיתויים השונים המונחים בפני המשקיעים בארצות השונות, עבור דרך פעולות מרכז השקעות בעבר והשפעותיהן על הגברת התעסוקה בפריפריה וכלה בהיבט הרחב יותר של תגבור האוכלוסייה בפריפריה בכמות ובאיכות.
הועדה מצאה שחוק עידוד השקעות הון הביא במשך השנים לבניית תעשייה ומלונאות באזורי הפריפריה - ענפים שהפכו למעסיקים העיקריים באזורים אלה, ואשר למעשה מקיימים את עיקר האוכלוסייה שם.
הועדה מצאה שבנוסף לצורך לסייע בבניית מקורות תעסוקה בפריפריה יש צורך לחזק את התשתיות התחבורתיות, תקשורתיות חינוכיות וחברתיות באותם מקומות.
הועדה קוראת לממשלה להביא את משרדי הממשלה השונים להעדפה של השקעה בתשתיות הנ"ל בפריפריה תוך הקצאת משאבים נוספים בנושאים אלה.
הועדה רואה בחוק עידוד השקעות הון במסלולי המענקים והמס כלי ראשון במעלה לפיזור האוכלוסין והגדלת התעסוקה היצרנית בפריפריה.
הועדה ממליצה על שורה של שינויים בחוק הקיים ובנוסף גם שילוב מסקנות ועדה מקוב במסקנות ועדה זו, וזאת במגמה של העלאת רמת התעסוקה ואיתה רמת החיים בפריפריה.
להלן המלצות הועדה.
המלצות ומסקנות הועדה
כללי:
הועדה קובעת, שמטרות החוק לעידוד השקעות הון כדהלן נכונות גם היום:
1) פיתוח כושר הייצור של משק המדינה, ניצול יעיל של אוצרותיה ויכלתה
הכלכלית וניצול מלא של כושר ייצורם של מפעלים קיימים;
(2) שיפור מאזן התשלומים של המדינה, הקטנת היבוא והגדלת היצוא;
(3) קליטת עליה, חלוקה מתוכננת של האוכלוסיה על פני שטח המדינה
ויצירת מקורות עבודה חדשים.
א. הועדה רואה חשיבות רבה בהשקעה בתשתיות, כולל תשתיות תחבורה, חינוך והשקעות קהילתיות אחרות באזורי הפריפריה וזאת על מנת להקטין את הפער בינם לבין מרכז הארץ. במסגרת זו יש צורך בהגברת ההכשרה המקצועית לעובדים המפעליים המקבלים כתבי אישור במסגרת חוק עידוד השקעות הון.
ב. הועדה קובעת שבמשך השנים היווה חוק עידוד השקעות הון גורם עיקרי ליצירת תעסוקה באזורי הפריפריה. חברי הועדה סבורים שעל המדינה להמשיך להשתתף בסיכון היזמים בהשקעות בפריפריה .
מדינת ישראל מתמודדת מול הפיתויים העומדים בפני משקיעים זרים וישראלים במדינות העולם בהן ניתנים תמריצים חזקים למשיכת השקעות הון. יש צורך בקיום אמצעי סיוע אטרקטיביים למשיכת השקעות לישראל ועמידה בתחרות מול העולם, ובמיוחד לאזורי הפריפריה.
התעשייה והמלונאות הינם מעסיקים חשובים מאוד באזורי הפריפריה. יש צורך בכלים
ובאמצעים שימשכו השקעות לאזורים אלו ליצירת תעסוקה ברת קיימא.
ג. הועדה קובעת שיש צורך ביצירת כלים אטרקטיביים כדי להביא להעברת מפעלים ממרכז הארץ לפריפריה תוך יצירת תמריץ ייחודי להעתקת מפעלי עוגן לאזורים אלה.
ד. הועדה ממליצה כי מרכז ההשקעות יחד עם הרשות לעסקים קטנים יקבעו כללים מיוחדים לסיוע לעסקים קטנים בפריפריה וזאת מעבר לסיוע הנוכחי.
ה. הועדה ממליצה שמסלול המס ('מפעל מוטב') ימשיך במתכונתו הנוכחית, ובנוסף, לפי בקשת היזם, תוצא "החלטה מקדמית" ('פרה -רולינג' ) ע"י מרכז ההשקעות ורשויות המיסים וזאת על מנת להבטיח ליזם את זכויותיו.
ו. לאור הפחתת מס חברות בשנים האחרונות ממליצה הועדה על השינויים הבאים לצורך שמירת כלי העידוד ובידולו ממס החברות הרגיל:
1. שיעור המס המופחת יורד ל14% במקום שיעורו היום (25%).
2. המדרגות של משקיעים זרים יצומצמו למדרגה אחת –בעלות של מעל 75% , אשר
תפחית את המס למס חברות של 10%.
ז. מקובלים על הועדה הקריטריונים שקבעה מנהלת מרכז ההשקעות לבחינת הבקשות
במסלול המענקים. על כל הקריטריונים והשיקולים להיות מוצגים בשקיפות מלאה.
להלן פרוט הקריטריונים:
1. מרחק ממרכז הארץ או אזור עדיפות ג' אחר.
2. דירוג סוציו אקונומי של הנפה בו מוקם המפעל.
3. שעור התשואה הפנימי ו ה ע.נ.נ. למשק הלאומי
4. השקעה לעובד.
5. שיקול דעת מרכז ההשקעות.
ח. מסלול המענקים לאזורי עדיפות לאומית חייב להמשיך, בעיקר לאור האטרקטיביות של המסלול בארצות חוץ ואפילו במדינות אירופה כגון בריטניה, גרמניה וצ'כיה, אטליה ועוד .
הוועדה מודעת לעובדה שבפני חברות ויזמים רבים בפריפריה ובכלל קיימת האפשרות לבצע השקעות נוספות של מפעליהם במדינות זרות אלה וסוגיה זאת מחריפה אף יותר כאשר עיקר הלקוחות והשווקים שלהם ממוקמים שם. ברור כי כאשר החברות בוחנות אפשרויות הקמה ו / או הרחבה של מפעלים לעומק הן מקבלות החלטות בדירקטוריון גם על פי סל ההטבות והתמריצים הטוב ביותר שמציעה המדינה האטרקטיבית ביותר. לא ניתן להתעלם משיקול זה של המשקיעים ועל מדינת ישראל להציע מסלול מענקים משופר ותחרותי ביחס למדינות העולם.
ט. הועדה ממליצה להכליל בתכולת החוק גם מפעלים העוסקים באנרגיה חלופית ואיכות הסביבה ( קלינטק) אשר אינם כלולים כיום. הועדה סבורה כי לאור המודעות ההולכת וגוברת במדינות המערביות לשמירה על איכות הסביבה והקטנת הזיהום הרי שמדינת ישראל צריכה לאמץ תחום זה.
י. פרויקטים גדולים מאוד ,בהיקפי השקעה כפי שיוגדרו, יבחנו על בסיס תועלות אזוריות על רקע אזורים ממוקדים שיקבעו. אלו יוכרו כפרויקטים לאומיים, עליהם יערך דיון ניפרד והם יאושרו עם תקציב ייחודי שהממשלה תקצה (שלא מהתקציב הרגיל של מרכז ההשקעות).
יא. הועדה ממליצה שהארכת החוק תהיה לפרק זמן של לפחות 5 שנים וזאת על מנת לאפשר למשקיעים מקומיים וזרים ודאות ויציבות לאורך זמן.
יב. 1. מומלץ כי אזורי עדיפות לאומית יהיו לפי החלוקה הבאה : אזור ב', אזור א' ואזור א'+ . אזורי ב' ו א' יהיו בשלב זה האזורים הנוכחיים כל עוד לא שונתה מפת האזורים.
אזור א+ יהיה אזורי תעשייה מרחביים שיקבעו על פי עדיפות לאומית שתקבע . באזורים אלו יינתנו כלים משופרים, הן במענקים והן בהטבות מס מעבר לכלים הקיימים באזורי ב' ו- א'.
2. שיעורי המענק המוצעיםיהיו 10% באזור ב' , 24% באזור א' ו 32% באזור א+.
" הועדה קובעת שבדיקה של כל פרויקט תתייחס למאפייני המקום לתועלת המשק ולהתאמת כ"א מקומי למפעל."
יג. הועדה ממליצה על פיתוח כלים נוספים לעידוד השקעות ע"י יצירת של קרנות המגזר הפרטי בשיתוף הממשלה.
יד. הועדה רואה בחיוב את המשך הפעלת מסלול תעסוקה וממליצה כי ישולב במסגרת החוק. תקבע אפשרות של בחירה של מסלול משולב הון + תעסוקה.
תקציב המסלול יהיה בנוסף לתקציב מסלול המענקים.
בכל מקרה תבחן התעסוקה לטווח ארוך בלבד והיזם ייתן התחייבות בעניין זה.
טו. הועדה רואה בהמלצות ועדת מקוב כהמלצות משלימות למסקנות ועדה זו .
טז. הועדה ממליצה כי התקציב הקבוע של מרכז ההשקעות יעמוד על 500 מליון ₪ לשנה , זאת בהתאם לצרכים המשתנים.
בנוסף יש צורך בתקציב חד פעמי של 500 מליון ₪ נוספים כדי להדביק באופן חלקי את
הפער שנוצר כתוצאת מחוסר התקציב בשנים האחרונות ושיצר מלאי של 400 בקשות
בהשקעה מבוקשת של 10 מיליארד ₪ (להם נידרש תקציב מענקים בסך של יותר מ-2
מיליארד ₪)
הבקשות שיאושרו במסגרת זו תהיינה הבקשות הטובות ביותר מבחינת הקריטריונים
שיקבעו.