(עבודה; דלית גילה; 21.9.05) - 8 עמ'
מיני-רציו:
עבודה – מעביד – חובותיו
עבודה – פיטורין – קיומם
עבודה – התפטרות - ייחוס התפטרות לעובד
אין בחילופי חברות ע'י אותו מעביד, ללא שינוי תנאי העסקה, בכדי לקטוע את רצף העבודה - לעניין הזכויות הנתבעות.
מהן זכויותיו של עובד אשר, עבד בחברה א' , ולימים, הודיע לו המנהל ובעל המניות בחברה כי הקים חברה ב' ומעתה העובד, הינו עובד חברה ב', כאשר בפועל , המשיך העובד לעבוד באותה עבודה ובאותם תנאים?
התובע, עבד כסוכן מכירות בחברה, לאחר כחצי שנה המשיך לספק את שירותי השיווק הנ'ל לחברה חדשה (להלן - הנתבעת), אותה הקים המנהל ובעל המניות של החברה המקורית. כעשרה חודשים לאחר תחילת עבודתו אצל הנתבעת, לטענת התובע, פוטר. לטענתו, מגיעים לו הפרשי שכר עבודה, דמי הבראה, פדיון חופשה וחלף הודעה מוקדמת (עב/1459/04) וכן פיצויי פיטורים והלנתם (דמ/447/04) שכן משך הזמן הכולל והרצוף, שעבד אצל מנהל ובעלי הנתבעת בשתי החברות יחד,עולה על שנה, ועל-כן, מקנה לו את הזכויות הנ'ל.
המחלוקת בין הצדדים נטושה הן באשר לאורך תקופת העבודה הרלבנטית, הן באשר לנסיבות הפסקת העבודה וכפועל יוצא מכך אף באשר להיקף הזכויות הנגזרות. שכן, לטענת הנתבעת התובע לא עבד אצלה שנה רצופה, התובע התפטר, וכן ניצל את ימי חופשותיו. משכך אינו זכאי לזכויות אותן הוא תובע.
בית המשפט קיבל את התביעה ופסק:
אשר לתקופת העבודה, אין בחילופי החברות ששילמו את שכרו של התובע כדי לקטוע את רצף העבודה - לעניין הזכויות הנתבעות - מיום קבלתו של התובע לעבודה בחברה המקורית, ועד ליום הפסקת עבודתו בנתבעת, שכן, מבחינת התובע, לא היה כל הבדל באופי עבודתו מההתחלה ועד הסוף. לא הוא יזם את חילופי הגורם המשלם את שכרו ולא נתבקשה הסכמתו לכך, אלא, הוא הועמד בפני עובדה ע'י הנתבע - המנהל ובעל המניות בשתי החברות.
בכל התקופה הרלבנטית התובע המשיך לבצע את עבודתו עם אותם כלי עזר - רכב וטלפון נייד, שהעמיד לרשותו המנהל ובעל המניות. עם הקמת הנתבעת והעברת התובע לעבוד תחת שמה לא סוכמו עם התובע תנאי עבודה חדשים ואלה נמשכו כפי שהוסכמו בחברה המקורית. יש לראות, אפוא, את הנתבעת - באמצעות מנהלה ובעליה - כמי שלקחה על עצמה את כל מחוייבויות המעביד כלפי התובע, אף בגין תקופת עבודתו בחברה המקורית.
הנתבעת הודתה כי התובע קיבל מכתב פיטורין, אם כי לטענתה, הדבר ניתן בשל רצון טוב לעזור לתובע לקבל אבטלה. בית-הדין הארצי חזר ופסק, כי מעביד אינו רשאי להוציא מכתב פיטורים רק לצורך הונאת המוסד לביטוח לאומי. מעביד המוסר בידי עובד מסמך המזכה אותו בתשלום מגורם אחר חייב להביא בחשבון את האפשרות שהמסמך יפעל נגדו אף למטרות אחרות ולא יישמע בטענה שאין אמת בתוכנו של המסמך. מכתב הפיטורים שניתן לתובע פועל נגד המעביד ומקרה כגון זה, על המעביד לשכנע את בית-הדין, בראיות מוצקות, כי יש להתעלם מהאמור במכתב הפיטורים ותוכנו אינו משקף את המציאות. כזאת לא נעשה במקרה שלפנינו. בנוסף, הלך הרוחות במהלך הדיונים, אינו משקף רוח של רצון טוב בין הצדדים, ומבהיר כי בפגישה שנערכה בין מנהל הנתבעת לתובע פוטר התובע בזעם ולא בנחת.
חובת ניהול פנקס חופשה מוטלת על המעביד ונוכח סדרי עבודתו של התובע - לא שוכנע ביהמ'ש שהתובע ניצל ימי חופשה כלשהם.
בשל התנהגות התובע בתקופה שקדמה להפסקת העבודה - אין לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנה על פיצויי הפיטורים שחוייבה לשלם בפסק-דין זה.