עובד שמלאו לו 18 שנים, המועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו (אך לא יתר מ- 186 שעות) זכאי לקבל שכר שלא יפחת משכר המינימום הקבוע בחוק. גובה שכר המינימום לחודש הוא: 3,850.18 ש"ח; גובה שכר המינימום לשעה הוא : 20.70 ש"ח וגובה שכר המינימום היומי: (עובד המועסק במקום עבודה בו עובדים 5 ימי עבודה בשבוע)- 177.70 ש"ח אך לא פחות משכר המינימום המחושב לפי שעה כפול מספר שעות העבודה (עובד המועסק במקום עבודה בו עובדים 6 ימי עבודה בשבוע)- 154.00 ש"ח אך לא פחות משכר המינימום המחושב לפי שעה כפול מספר שעות העבודה.

המועד לתשלום שכר העבודה

מעביד חייב לשלם שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש או המשתלם על בסיס אחר (יום, שעה, שבוע, תוצרת עבודה) כשהעובד הועבד במהלך כל החודש על הבסיס האמור, בתום החודש שבעדו השכר משתלם ולא יאוחר מהיום התשיעי שלאחר מועד זה. במקרה והשכר משתלם על בסיס יומי, שעתי או על בסיס תוצרת עבודה והעובד לא הועבד במהלך כל החודש, ישולם בתום מחצית החודש ולא יאוחר מהיום התשיעי שלאתר מכן, אם לא נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

אם השכר משתלם על פי דיווח שהעובד מגיש למעבידו (דמי נסיעה, אש"ל וכיו"ב) והדיווח הוגש לא יאוחר מ- 5 ימים מתום חודש העבודה ישולם השכר בדרך כלל, לא יאוחר מהיום השישי מתום החודש האמור (או תשעה ימים לאחר מכן) ואם הדיווח הוגש לאחר חמישה ימים מתום חודש העבודה ישולם השכר בדרך כלל בתום החודש שלאחר החודש שבו הוגש הדיווח (או תשעה ימים לאחר מכן).

הוצאת נסיעות

כל עובד הזקוק לתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום עבודתו זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעות גם אם הוא חייב לנסוע באוטובוס שתיים או שלוש תחנות לפחות, כדי להגיע למקום עבודתו. תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה היא 21.14 ש"ח. הוצאות הנסיעה תקבענה לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מנוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

יצוין כי אם העובד מוסע למקום העבודה, לא יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעות. כמו כן, אם הוא מוסע לכיוון אחד בלבד, העובד יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל. עובד הנעדר מעבודתו לא יהיה זכאי להחזר נסיעות עבור אותו יום.

זמני עבודה, הזכות לגמול עבור שעות נוספות, ועבור עבודה במנוחה השבועית

תחום יום העבודה

 במקומות עבודה בהם מועסקים עובדים 6 ימים בשבוע, תחום יום עבודה לא יעלה על 8 שעות.

 במקומות עבודה בהם מועסקים עובדים 5 ימים בשבוע, תחום יום עבודה לא יעלה על 9 שעות.

 בעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בין 22.00 ל- 6.00 (עבודת לילה) תחום יום העבודה לא יעלה על 7 שעות.

 שבוע עבודה לא יעלה על 43 שעות שבועיות.

הפסקות

ביום עבודה של לפחות שש שעות, תופסק העבודה למנוחה וארוחה ל3/4 שעה לפחות (בערב חג ל- חצי שעה לפחות) במהלך הפסקה זו מותר לעובד לצאת ממקום העבודה אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרחית והמעביד דרש ממנו להישאר. זמן הפסקה זו הוא לא חלק משעות עבודה אלא אם המעביד דרש מהעובד להישאר בעבודה כאמור.

הפסקות קצרות להחלפת כוח ואוויר, מוסכמות על ידי המעביד- הן חלק משעות העבודה, והמעביד חייב לשלם עבורן שכר.

מותר לעובד להפסיק עבודתו כדי להתפלל בהתאם לדרישת דתו.

המנוחה השבועית

בדרך כלל, המנוחה השבועית של עובד הוא לפחות 36 שעות רצופות. אם העובד הוא יהודי, המנוחה השבועית תכלול את יום השבת ואם העובד אינו יהודי, את יום המקובל על העובד כיום המנוחה השבועית (יום שישי- שבת או ראשון).

חשוב להדגיש כי לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, המנוחה השבועית של עובדים בתחבורה ציבורית היא לפחות 25 שעות, כך גם לגבי עובדים בבתי קולנוע, בבתי דואר ראשיים בירושלים, תל אביב וחיפה ובמפעלים בהם נעשית עבודה בין שתי משמרות לשלוש משמרות.

גמול שעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית

 אסור למעביד להעביד עובדים בשעות נוספות או במנוחה השבועית אלא אם ניתן היתר לעשות כן על ידי שר התמ"ת.

אם עובד מועבד ביום עבודה רגיל שעות נוספות, המעביד חייב לשלם לו לפחות 125% משכר העבודה הרגיל עבור השעתיים הראשונות ו-150% לפחות בעד כל שעה נוספת שלאחריהן.

אם שכרו של העובד משתלם על בסיס חודשי, זכאי המעביד לתת לעובדו, במקום תשלום הגמול עבור שעות נוספות, מנוחה של שעה ורבע לפחות תמורת כל שעה מהשעתיים הנוספות הראשונות שבאותו יום ומנוחה של שעה וחצי לפחות תמורה כל שעה נוספת.

אם עובד מועסק במנוחה השבועית, חייב המעביד לשלם לו בעד שעות העבודה, לפחות 150% משכר הרגיל של העובד. אם שכרו של העובד משתלם על בסיס חודשי זכאי המעביד לתת לעובדו, במקום הגמול האמור, מנוחה של לפחות שעה וחצי עבור כל שעה משעות המנוחה השבועית שבהן הוא עבד.

אם עובד מועסק בשעות נוספות במנוחה השבועית, הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה במנוחה השבועית בצירוף הגמול עבור השעות הנוספות (זאת אומרת : 150% עבור המנוחה השבועית + 25% עבור השעה הנוספת).

הערה: המעביד אינו רשאי לקבוע שכר רגיל הכולל בתוכו את תשלום השעות הנוספות אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר בידי שר הממ"ת.

הזכות לחופשה שנתית

כל עובד זכאי לחופשה שנתית. אורך החופשה נקבע בהתאם לוותק של העובד במקום עבודתו.

בעד כל אחת מ - 4 שנים הראשונות לעבודתו זכאי העובד לחופשה בת 14 ימים קלנדריים (שבועיים) שהם 12 ימי עבודה אם המדובר בשבוע עבודה בן 6 ימים, או 10 ימי עבודה אם עובדים 5 ימים בשבוע.

בעד השנה החמישית העובד זכאי ל- 16 ימי חופשה קלנדריים ; 18 בעד השנה השישית, 21 יום בעד השנה השביעית, ויום נוסף בעד כל שנה עד למקסימום של 28 ימים קלנדריים (ארבעה שבועות).

להלן פירוט של מספר הימים להם זכאי עובד עפ"י וותק במקום עבודה.

עובד יהיה זכאי לחופשה שנתית לפי הטבלה אם היה עובד של אותו מעביד במהלך כל השנה ועבד לפחות 200 ימים. אם עבד פחות מ- 200 ימים יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים של הטבלה כיחס מספר ימי עבודה בפועל אל מספר 200. (לדוגמא אם העובד עבד בפועל 150 ימים בשנה השניה לעבודה יהיה זכאי

ל- 14*150 /200= עשרה ימים (חלק של יום לא בא במנין) : 8 ימי עבודה או 6 לפי אורכו של שבוע עבודה).

אם העובד היה עובדו של אותו מעביד בחלק משנת העבודה, יהיה זכאי לימי חופשה כמפורט בטבלה אם עבד באותו חלק של השנה לפחות 240 ימים . אם עבד פחות מ- 240 ימים אזי יהיה זכאי לחלק היחסי ממספר הימים המופיע בטבלה, כיחס ממספר ימי עבודה בפועל ל 240 (בהתאם לחישוב הנ"ל : 150*14 /240= שמונה ימים).

יש לציין שעובד שעבד עד 75 ימים  זכאי ל"תמורת חופשה" : 4% מכלל הסכומים שהשתכר.

ימי אבל

עובד שעבד לפחות שלושה חודשים במקום עבודתו ומקיים חובת אבלות על פי דת או נוהג, ואינו עובד באותם הימים, זכאי לתשלום שכרו עבור הימים שהוא נעדר ולא יותר משבעה ימים.

דמי חגים

עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה בסמוך ליום החג (יום אחד לפני ויום אחד אחרי) אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא עבור תשעה ימי חג. עובד המשתכר על בסיס חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור היעדרות בימי חג.

דמי הבראה

עובד זכאי לדמי הבראה אם עבד באותו מקום עבודה שנה אחת לפחות.

גובה דמי הבראה ליום הוא  331 ש"ח (החל מ 01/07/08) (לצו ההרחבה)

מספר ימי ההבראה המגיעים לעובד בהתאם לוותקו בעבודה הם 5 ימים בעד השנה הראשונה ; 6 ימים בעד השנה השנייה והשנה השלישית (בעד כל אחת מהן) ; 7 ימים בעד השנה הרביעית עד העשירית. (הרשימה נמשכת).

דמי מחלה

עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידו עבור היום השני והשלישי של ההיעדרות כאמור 37.5% (50% מדמי המחלה שעומדים על 75% מהשכר הרגיל) משכר העבודה שהיה זכאי לו אילו המשיך לעבוד. בעבור היום הרביעי ואילך העובד יהיה זכאי ל 75% משכר העבודה לו היה זכאי אילו עבד.

תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה שבו עבד העובד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ולא יותר מ- 90 ימים בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה.

תקופת מחלתו של העובד :

לגבי עובד במשכורת- תקופת המחלה כוללת כל ימי המחלה, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים.

לגבי עובד בשכר יומי, שבועי או שעתי שעבד עבודה מלאה במקום העבודה או אצל אותו מעביד, תקופת המחלה תכלול כל ימי מחלתו למעט ימי המנוחה השבועית וחגים אלא אם כן נהג לעבוד בהם.

לגבי עובד בשכר יומי, שבועי או שעתי שלא עבד עבודה מלאה תקופת המחלה תכלול את כל ימי מחלתו ללא ימי המנוחה השבועית, אלא אם כן נהג לעבוד בהם, כפול היחס שבין הימים שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר בשנים עשר החודשים שקדמו למחלה לבין ימי העבודה באותו רבע שנה.

לגבי עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה והוא מועסק אצל אותו מעסיק ובאותו מקום עבודה שלושה חודשים, תקופת המחלה תכלול כל ימי המחלה למעט ימי המנוחה השבועית אלא אם כן נהג לעבוד בהם, כפול היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתו בתקופה שקדמה למחלה לבין 6.

לגבי עובד בשכר כאמור לעיל שעבד פחות משלושה חודשים, תקופת המחלה תכלול כל ימי מחלתו למעט ימי המנוחה השבועית, אלא אם כן נהג לעבוד בהם, כפול היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתו בתקופת עבודתו שקדמה למחלה לבין שש.

דמי מחלה עקב מחלת בן זוג: עובד זכאי לזקוף עד 6 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת בן זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.

דמי מחלה עקב מחלת הורה: עובד שלו או לבן זוגו הורה שמלאו לו 65 שנים, זכאי לזקוף עד ששה ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ובלבד שבן זוגו הוא עובד ושלא נעדר מעבודתו בשל מחלת אותו הורה.

דמי מחלה עקב מחלת ילד: עובד זכאי לזקוף, בשל מחלת ילדו, ימי היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה לו אם : 1. בן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שבן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד - עד 8 ימים בשנה. או 2. הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד - עד 12 ימים בשנה.

עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד, זכאי לזקוף עד 30 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה יחיד, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 60 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו.

היעדרות עקב הריון או לידה של בת הזוג: עובד זכאי לזקוף עד שבעה ימים בשנה של היעדרות, בהתאם לכללים שקבע שר העבודה והרווחה, בשל טיפולים או בדיקות הקשורים להריון בת זוגו, או בשל לידה של בת זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.

הודעה מוקדמת לפיטורים או להתפטרות

העובד זכאי להודעה מוקדמת אם המעביד מחליט לפטר אותו ומעביד זכאי להודעה מוקדמת אם העובד מחליט להתפטר.

עובד המשתכר על בסיס חודשי זכאי להודעה מוקדמת באופן הבא :

·                                במהלך 6 חודשי העבודה הראשונים- הודעה של יום אחד בשל כל חודש עבודה.

·                                החל מהחודש השביעי ועד תום שנת עבודתו הראשונה- של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה.

·                                לאחר שנת עבודתו הראשונה - של חודש ימים.

עובד המשתכר על בסיס יומי או שעתי זכאי להודעה מוקדמת באופן הבא :

·                                במהלך שנת עבודתו הראשונה - של יום אחד בשל כל חודש עבודה.

·                                במהלך שנת עבודתו השניה - של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה ,

·                                במהלך שנת עבודתו השלישית - של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה.

·                                לאחר שנת עבודתו השלישית - של חודש ימים.

המעביד יכול לוותר על נוכחותו של העובד בעבודה במהלך תקופת ההודעה אם משלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שוויתר על עבודתו.

אישור על תקופת העבודה

המעביד חייב לתת לעובדו בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד ומעביד.

פיצויי פיטורים

עובד שעבד אצל מעביד אחד או באותו מקום עבודה 12 חודשים זכאי לקבל מהמעביד שפיטרו פיצויי פיטורים. אם עובד עבד באותו מקום עבודה והתחלפו המעבידים הוא זכאי לקבל מהמעביד הקודם פיצויי פיטורים בעד תקופת העבודה אצלו אלא אם כן קיבל על עצמו המעביד החדש לשלם את הפיצויים עבור אותה תקופה.

אם לא הוכח אחרת, פיטורים בסמוך לסוף שנת העבודה הראשונה ייראו כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מלשלם פיצויי פיטורים, והעובד זכאי לפיצויים.

במקרים מיוחדים העובד המתפטר גם הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

חישוב פיצויי הפיטורים :

ככלל, שיעור פיצויי פיטורים הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. השכר שישמש בסיס לפיצויים הוא השכר האחרון של העובד. אם חל שינוי זמני בשכר האחרון של העובד, יחושבו הפיצויים לפי שכר העובד כאילו לא חל שינוי כאמור. כמן כן, אם חלה הפחתה בשכרו של העובד, יראו כשכר אחרון לגבי התקופה שלפני ההפחתה, את שכרו של העובד לפני ההפחתה.

אם עובד משתכר על בסיס שעתי ושעות עבודתו משתנות מחודש לחודש, יש לחשב את שכרו לצורך פיצויי פיטורים לפי שכרו הממוצע ב- 12 החודשים שקדמו לפיטורים.

אם עובד עבר מעבודה חלקית לעבודה מלאה או מעבודה מלאה לעבודה חלקית, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו.

הגנות על העובד המתלונן

עובד זכאי שלא יפגעו בו בשל הגשת תלונה בתום לב כנגד מעביד בגין הפרת הוראות חוק, כולל הוראות חוקי העבודה. במקרה כזה יכול בית הדין לעבודה לפסוק לטובת העובד פיצויים ואף להחזירו לעבודה אם העובד פוטר לרגל התלונה.

במיוחד אסור למעביד לפגוע בתנאי עבודתו של עובד אשר התלונן על אי תשלום שכר מינימום או על פגיעה בתנאי עבודתו על רקע של הפליה או שהגיש תביעה לתשלום שכר מולן.

שוויון ההזדמנויות בעבודה

עובד זכאי שלא יפלו אותו על רקע מין, נטייה מינית, המעמד האישי, הורות, הריון, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה, שיוך למפלגה, משך תקופת המילואים או מחמת מוגבלות בקבלתו לעבודה, תנאי עבודתו, קידום בעבודה, הכשרה מקצועית, פיצויי פיטורים והטבות אחרות.

כמו כן אסור למעביד לפגוע בעובדו כשמקור הפגיעה הוא הטרדה מינית.

זכויות עובדות בגיל הפוריות

חופשת לידה

עובדת שקרובה ללדת זכאית לחופשת לידה. משך חופשת הלידה הוא 12 שבועות מהם 6 שבועות או פחות מהן- לפי רצונה של העובדת- לפני הלידה והשאר לאחריה. עובדת שיצאה לחופשת לידה זכאית לדמי לידה, בתנאים שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי.

אם עובדת הנמצאת בחופשת לידה חלתה ואושפזה, רשאית לבחור בין להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות- ככל שחופשת הלידה לא תעלה על 16 שבועות. לבין לפצל את חופשת הלידה כך שלפחות 3 שבועות יהיו תכוף אחרי הלידה והיתרה תחל במהלך תקופת האשפוז או לאחריה.

אם ילדה של העובדת חלה ואושפז לפחות שבועיים, העובדת תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה או לפצלה באותם התנאים שהיא זכאית לעשות כן כשהיא זאת שחלתה ואושפזה.

בנוסף, אם הילד אושפז לתקופה העולה על שישה שבועות, העובדת תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבוע אחד אם אכן אושפז 6 שבועות לפחות, בשבועיים, אם אושפז 8 שבועות לפחות, ב 3 שבועות, אם אושפז 10 שבועות לפחות וב- 4 שבועות אם אושפז הילד 2 שביעות לפחות. הזכאות להאריך מכוח עילה זו היא בנוסף לזכאות להאריך בגין עילות אחרות, ובלבד שתקופות הארכה שניתנת אם האם מאושפזת או הילד מאושפז לפחות שבועיים לא עולות ביחד על 4 שבועות.

אם העובדת ילדה יותר מילד אחד, היא זכאית להאריך את החופשה בשבועיים נוספים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה. הוראה זו, אף היא מוסיפה לזכאות להאריך את חופשת הלידה אם האם או הילד מאושפזים ובלבד ששתי תקופות הארכה האמורות לא עולות ביחד על 4 שבועות.

עובד זכאי לחופשת לידה חלקית, בתקופה חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר הלידה אם אשתו זכאית לחופשת לידה והסכימה בכתב לוותר על חלק מחופשת הלידה המגיעה לה והיא עבדה בתקופת הוויתור.

חל איסור מוחלט לפטר עובדת במהלך חופשת הלידה או 60 ימים שלאחר חופשת הלידה. כמו כן, אסור לתת למעביד הודעה מוקדמת החל מתקופת חופשת הלידה או ה60 ימים שלאחריה, וימי ההודעה המוקדמת לא יבואו במנין בתקופות האמורות.

עובדת בהריון :

עובדת זכאית להיעדר מהעבודה בחדשי ההריון אם אישר רופא כי מצבה הרפואי מחייב. במקרים אחדים העובדת זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלה עבור שמירת הריון.

עובדת זכאית להיעדר מהעבודה לבדיקות שגרתיות הקשורות בהריון ללא ניכוי משכר עבודתה.

במידה והעובדת הודיעה בחודש החמישי להריונה כי היא בהריון אסור למעביד להעבידה ללא הסכמתה בשעות נוספות או בעבודת לילה (עבודה שלפחות שעתיים ממנה הן בין השעות 22.00 ו- השעה 6.00).

אסור למעביד לפגוע בהיקף משרתה של עובדת בהריון ללא היתר של שר התמיית.

אסור למעביד לפטר עובדת בהריון שעובדת אצלו או באותו מקום עבודה לפחות שישה חודשים ללא היתר של שר התמ"ת.

חופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה : עובדת שעבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות 24 חודשים לפני חופשת הלידה, זכאית לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה לתקופה של 1/4 מספר החודשים שבהם עבדה אך לא יותר מ- 12 חודשים. במקרים אחדים זכות זו ניתנת גם לעובדים. אסור למעביד לפטר עובדת או עובד השוהים בחופשה ללא תשלום או במהלך תקופה של 60 ימים לאחר מכן ללא היתר של שר התמ"ת.

זכות להיעדר לאחר חופשת הלידה: מתום חופשת הלידה ועד שישה חודשים מאותו יום עובדת זכאית להיעדר מהעבודה אם מצבה הרפואי מחייב זאת וההיעדרות נזקפת מימי המחלה. כמו כן עובדת זכאית להיעדר מתום חופשת הלידה ועד תום ארבעה חודשים מאותו יום, שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה. במקרה האחרון אין לנכות משכרה של העובדת.

זכות היעדרות מסיבות אחרות : עובדת או עובד זכאים לפי ענין, בתנאים שנקבעו בחוק עבודת נשים, להיעדר מהעבודה אם היא עוברת טיפולי פוריות או טיפולי הפריה חוץ גופני ואסור למעביד לפטרם במהלך ימי ההיעדרות או במהלך תקופה של 150 ימים לאחר מכן אם לא קיבל היתר. כמו כן, זכותה של עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות להיעדר מהעבודה בתנאים הקבועים בחוק ואסור למעבידה לפטרה ללא היתר במהלך תקופת ההיעדרות או 60 ימים לאחר מכן.