הרשות לתכנון כח אדם מרכזת, מעבדת , מנתחת ומפיקה מידע על עובדים זרים ועובדי שטחים בישראל.

מידע זה ניזון ממקורות מינהליים, מסקרים מיוחדים וממקורות מחקריים הקיימים בתחום, ומתעדכן בהתאם לשינויים הנמסרים ע"י המקורות השונים.

 

להלן פרוט הסקרים בתחום זה:

סקרי עובדים זרים ללא היתר בשנים 1999-2002

בית דין למשמורת של שוהים שלא כדין - ניתוח פרוטוקולים של ישיבות בית הדין

 מיפוי סקרי עובדים זרים

•  פרסומים
•  יום עיון: עובדים זרים בישראל - דצמבר 1999

 

 

 סקרי עובדים זרים ללא היתר בשנים 1999-2002

           מתודולוגיה

 

האוכלוסייה:

אוכלוסיית הסקרים כוללת את העובדים הזרים ללא היתר ששהו בישראל בתקופת ביצוע הסקר.

אוכלוסייה זו כוללת עובדים לא ישראלים ולא פלשתינאים, השוהים בישראל ועובדים בה ללא היתרי עבודה כנדרש, לפי המאפיינים הבאים:

כל העובדים הזרים שדווחו שנכנסו לישראל ללא היתרי עבודה: מי שנכנס כתייר באשרה או מי שהסתנן לארץ בדרך אחרת.

כל מי שנכנס בהיתר עבודה שתוקפו פג במועד הראיון.

כל מי שנכנס בהיתר עבודה, אך אינו מקיים את תנאיו.

היקף האוכלוסייה נע, עפ"י אומדני הלמ"ס בטווח שבין 107 ל- 140  אלף עוז' ללא היתר בשנים  1998-2002.

 

המדגם:

בהיעדר  מידע  מפורט על מספרם  ומקום שהותם של  העובדים הזרים ללא היתר בישראל, לא ניתן היה לבנות מדגם מייצג של אוכלוסייה זו. אי לכך  נקבע בכל שנה היקף הראיונות  עם עוז' מתוך מדגם של צמתים שעובדים זרים שוהים בהם.

סה"כ כוללת אוכלוסיית הסקר עד סוף שנת 2002,כ- 4500 עובדים זרים שרואיינו.

 

לצורך איסוף הנתונים הוגדרו שני סוגי צמתים:

צמתים קבועים-  ריכוזים בהם שוהים עוז' ללא היתר משכי זמן ארוכים המאפשרים קבלת מידע מפורט ומקיף.

צמתים אלו היו כלא מעשיהו וניצן שבהם כלואים העוז' ללא היתר טרם גרושם מהארץ, סניף "קו לעובד" בת"א, מרפאות לעובדים זרים בדרום ת"א והתאחדות הקבלנים בת"א.

צמתים מזדמנים - ריכוזים בהם מתכנסים עוז' ללא היתר פרקי זמן קצרים יחסית . צמתים אלו מוינו לפי בסיס פונקציונלי של צרכים שממלאים צמתים אלו עבור העוז'. הכוונה לצמתי מגורים, מעבר אל מקומות עבודה, צמתי בילוי ופנאי וצמתי פעילות דתית.

המדגם היה כלל ארצי, וכלל זרים מ - 4   מחוזות: מרכז, צפון ירושלים ודרום.

מספר הראיונות נקבע בכל  שנה עפ"י שיקולי הרשות. ניתן ייצוג הולם ליבשות המוצא השונות של העוז' ללא היתר בישראל.

 

שיטת איסוף הנתונים:

הנתונים נאספו באמצעות ראיונות עם עובדים זרים בצמתים שהוגדרו. בצמתים הקבועים נאספו הנתונים באמצעות ראיונות פנים אל פנים עם העובדים הזרים, ואילו בצמתים המזדמנים חולקו שאלונים למילוי עצמי בפיקוח ובסיוע מראיינים.

 

כלי המחקר:

הנתונים נאספו כאמור באמצעות שני סוגי שאלונים:

 שאלון לראיון פנים אל פנים. שאלון זה כלל כ- 90 שאלות שהקיפו נושאים המתייחסים לחיי  העבודה ולתחומי חיים אחרים של הזרים בארץ. מרבית השאלות בשאלון הן שאלות סגורות. השאלות הפתוחות סומלו עפ"י סיווג הלמ"ס.

שאלון למילוי עצמי. שאלון קצר וממוקד שכלל כ- 30 שאלות בתחומי תעסוקה שכר ומאפייני רקע אישיים של העובד.

  שפת הראיונות:

השאלונים תורגמו לשש השפות העיקריות של העובדים הזרים לאחר שלב הפריטסט של הסקר: אנגלית, רומנית, רוסית, תורכית, צרפתית וספרדית. בשנת 2001 נוספה גרסה מתורגמת לסינית של השאלונים.

הראיונות התקיימו בשפת העובד בד"כ, אולם עובדים מאסיה ואפריקה רואיינו באנגלית, מהיותם דוברי אנגלית ברובם (הכוונה לעובדים מהפיליפינים, מתאילנד, מגאנה וכד'). השאלות הפתוחות תורגמו לעברית וסומלו כנדרש.

 

המראיינים:

הצוות כלל  כ- 10 מראיינים ורכזי שטח שעברו הכשרה והדרכה ע"י הרשות, וע"י החברה שביצעה את הראיונות.

המראיינים כולם בוגרי תיכון לפחות וחלקם- בעלי השכלה אקדמית, דוברי שפה זרה  ברמת שפת אם (מתוך אחת משפות הסקר), ובנוסף- דוברי עברית ברמה טובה.

 

משך הראיונות:

ראיון פנים אל פנים בשאלון הארוך נמשך כ- 40 דקות. משך הראיון בשאלן הקצר היה כ- 10 דקות.

 

הנכונות להתראיין:

נרשמה נכונות גבוהה להשיב לשאלונים בתחילת עבודת השדה, בשנת 1998. לקראת סוף שנת 2001 נרשמה ירידה בנכונות להתראיין בשני סוגי השאלונים. שיעור הסירובים בסוף התקופה עמד על כ 33%.

 

שינויים בפריסת הצמתים ובכלי המחקר:

במהלך שנות ביצוע הסקר נתקבלו החלטות על מתן הדגשים לצמתים מסוימים לעומת אחרים, על פי שיקולי מתכנני הסקר.

בשנת 2002 נקבע שהנתונים יאספו רק באמצעות השאלונים הארוכים, לצורך הרחבת הידע על פעילות העוז' בארץ בתחומי חיים שונים. במהלך התקופה  הוכנסו שינויים בשאלונים. השינויים הונהגו בעיקר כדי להרחיב נושאים שמתכנני הסקר רצו להדגיש, להוסיף נושאים שהיו חסרים בגרסה קודמת או לגרוע נושאים מיותרים. וכן כדי לשפר את נוסח הצגת השאלות כדי להקל על הנחקרים.

השינויים אמנם מקשים על בניית הקובץ ועיבוד הנתונים, אך תורמים לתוספת ידע ולטיוב איכותו, והם התבצעו תוך שמירה על ליבה קבועה של שאלות.

 

בית דין לביקורת  משמורת של שוהים שלא כדין - ניתוח פרוטוקולים של ישיבות בית הדין

נושא הסקר: תאור, ניתוח ובחינה של המסגרת החוקית, סמכויותיו, היקף הפעילות ודפוסי קבלת החלטות של בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ,בכל הקשור לתהליך ההרחקה מישראל של אוכלוסיית העובדים הזרים ללא היתר שנעצרו והובאו לפני בית הדין טרם גורשו מישראל.

מתודולוגיה:  בוצע ניתוח תוכן של פרוטוקולים של מדגם דיוני בי"ד לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין במהלך השנה הראשונה לפעילותו(2002).

  שאלון הסקר

סקירה- בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין - מסמך הכולל מתודולוגיה מפורטת

 

מיפוי סקרי עובדים זרים

 מיפוי העבודות השונות על עובדים זרים שנערכו בישראל בתקופה 2000-2003.

העבודה נמצאת בשלב איסוף הנתונים כשתאריך הסגירה הוא 31.12.2003 .

לאחר סיום איסוף הנתונים ייערך מיפוי וניתוח הנתונים.

 מטרות העבודה:

• מיון וסיווג המידע הקיים לפי הקריטריונים המפורטים בהמשך.
• הפצה ופרסום של הפעילות המחקרית המתבצעת בישראל בתחום זה.

 

מתודולוגיה

היווצרותה של תופעה חדשה בשוק העבודה המקומי: כניסת עובדים זרים (שאינם עובדי שטחים), הינה תופעה רב-מימדית המצדיקה התייחסות מחקרית.

תשומה מחקרית עשויה לתרום לעיצוב מדיניות נבונה בדרכי ההתמודדות עם העסקת עובדים זרים והבעייתיות הכרוכה בהעסקה זו.

הפצת הידע הקיים בתחום מגבירה הסיכוי שמקבלי ההחלטות יתייחסו אל מורכבות הנושא, ואל ניסיונות הקהילה המחקרית להציע דרכים למדיניות היעילה בתחום.

השאלות העיקריות שעבודה זו מנסה להשיב עליהן:

1.      האם מתבצעות עבודות בנושא עובדים זרים? כמה עבודות מתבצעות כיום?

2.       איזה סוגי עבודות נערכו ? מהו חלקו של מחקר בסיסי בחקר התופעה ? מהו היקף המחקר הסטטיסטי בהשוואה לכתבי עמדה וחוות דעת.

3.      באיזה תחומים ונושאים עיקריים מרוכזות העבודות?

4.      האם כל התחומים הרלבנטיים לנושא מכוסים במחקר? האם ישנם תחומים שלא נבדקו או שהבדיקה בהם הינה חלקית בלבד?

5.      האם התעניינות קהילת המחקר מתחזקת ככל שהתופעה מתקבעת יותר? האם לאורך זמן חל גידול בכמות המחקרים בתחום ?

6.      מיהם הגופים העיקריים העוסקים בחקר התופעה ?

7.      מיהם החוקרים בתחום ? חוקרים מהקהילה המקומית או מחוץ לה ? איזה דיספלינות מייצגים החוקרים ?   

8.      מהו היקף המחקרים והעבודות ? האם הם עומדים כפרסומים עצמאיים או כחלק מעבודות מקיפות בתחום .

9.      האם המידע על העבודות הוא עדכני וזמין למתעניינים ולמשתמשים הפוטנציאליים קרי: למקבלי החלטות, לקהילות החוקרים ולציבור הרחב? האם העבודות שהתבצעו זכו לפרסום ?

10.  האם חקר התופעה ממוקם בקונטקס מחקרי גם מחוץ לגבולות הארץ ? האם הנושא מעניין ונמצא ראוי לפרסום בקהילת המחקר העולמית ?

 

·            שאלון סקר מיפוי  - טופס למילוי עצמי