מניתוח נתוני סקר מיוחד בנושא מודעות השכירים לחוק שעות עבודה ומנוחה שנערך לאחרונה במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת עולה כי:
· 15% מקרב השכירים בישראל (327 אלף שכירים ב 2006) עובדים ביום המנוחה שלהם. כ – 75% הינם יהודים (245 אלף שכירים) ו – 25% הינם ערבים (81 אלף שכירים).
· כ – 82% מן השכירים אשר עובדים ביום מנוחתם עושים זאת בתדירות של פעם בחודש לפחות. כ – 10% בתדירות של פעם בחצי שנה.
· כמעט כ 60% מבין העובדים ביום מנוחתם ציינו כי אינם מקבלים בתמורה לכך יום חופש חלופי, כפי שמחייב החוק. כ 9% טענו כי קיבלו יום חופש חלופי, אולם הדבר לא נעשה באופן קבוע, אלא לעיתים.
· ישנו ייצוג יתר של גברים (19.4% לעומת 12.6% נשים) ושל שכירים ערבים (25% לעומת 13.1% יהודים) בעבודה ביום המנוחה.
נושא שעות עבודה ומנוחה נכלל כחלק מסקר נרחב שהתמקד בבחינת המודעות ורמת הידע של מספר חוקי עבודה מרכזיים בקרב שכירים בישראל. הסקר, אשר בוצע באמצע שנת 2006, נערך על פי בקשת וביוזמת מינהל ההסדרה והאכיפה של חוקי העבודה במשרד התמ"ת, ובדק מודעות לחוק שכר מינימום, חוק הודעה לעובד, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק עבודת נשים ופעולות יחידת הסמך לעובדים זרים.
עוד עולה מן הממצאים כי ישנו ייצוג יתר של עבודה במנוחה השבועית בקרב בעלי תעודה על תיכונית לא אקדמית (18.9%), וכן כי שיעור העובדים בשבת בקרב האזרחים הותיקים (15.3%) הינו גבוה יותר מאשר שיעור העולים החדשים אשר עובדים במנוחתם השבועית (8.6%).
בהתייחס לתכונות התעסוקתיות של השכירים העובדים במנוחתם השבועית, נמצא כי מקרב העובדים במגזר העסקי, כ – 20% עובדים במנוחתם השבועית, לעומת כ – 14% בלבד מקרב השכירים העובדים במגזר הציבורי. בהתיחס למשלח היד נמצא ייצוג יתר של סוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים העובדים במנוחתם השבועית (כ – 20%) וכן של עובדים מקצועיים בתעשיה ועובדים בלתי מקצועיים (כ – 19% ו – 18% בהתאמה). לבסוף, נמצא כי שיעור המשתכרים שכר עבודה הנמוך משכר מינימום או כגובהו (17.4%) הינו גבוה יותר משיעור המשתכרים למעלה משכר מינימום (כ – 15%) אשר עובדים במוחתם השבועית, וכן כי ישנו ייצוג יתר למקבלי שכר שעתי (כ – 18%) בקרב העובדים במנוחתם השבועית, לעומת המשתכרים שכר חודשי (כ – 13%).
רצ"ב סקירתה של מיכל אלפסי , חוקרת במינהל מחקר וכלכלה בנושא מודעות ציבור השכירים לחוקי עבודה בישראל,