4.  החלת העקרונות בדבר הצגת מחיר כולל ובמטבע ישראלי בלבד גם על פרסום ונקיבת מחיר של נכס

     או שירות ע"י עוסק.

דוגמאות:

בעלי מקצוע למיניהם, הנותנים שירותים כגון אינסטלטור, חשמלאי וכו' חייבים לפרסם ולציין מחירים הכוללים מע"מ בלבד. אולמות אירועים חייבים לפרסם את מחיריהם בשקלים בלבד.

הוראות פטור

החוק קובע הוראות פטור לעקרונות הנ"ל.

אנו נתרכז בהוראה העיקרית הנוגעת לצרכנים, ועניינה פטור מהצגת מחירי מוצרים ושירותים במטבע ישראלי במקרים ובאופן המפורטים בחלק ב' לתוספת לחוק, ביניהם: 

·         מוצרים הנמכרים במחסני מכירה ליוצאים לחו"ל (דיוטי פרי) - מחירם בשקלים ייקבע לפי השער היציג. 

·    שירות הולכת נוסעים או הובלת מטענים מישראל או אליה (כרטיסי טיסה) וכן חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל - מחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.

דרך הצגת מחירים של סוגי מצרכים מסוימים

יש סוגי מצרכים שניתן להציג את מחירם לא על גבי המצרך או על אריזתו, ובלבד שהצגת המחיר כאמור נראית לעין, ברורה וקריאה בדרך המאפשרת לכל אדם לדעת את מחיר המוצר. מצרכים אלו ואופן הצגתם מפורטים בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הצגת מחיר של סוג מצרכים מסוימים), התשנ"א-1991, המופיע באתר האינטרנט של משרדנו   www.moital.gov.il דוגמאות: 

•      ירקות או פירות טריים בתפזורת - ניתן להציג את מחירם ע"י הצבת שלט על המצרך או מעליו, או ע"י הצמדת תווית למדף שמתחת למצרך, ועליהם מצוין המחיר ל- 1 ק"ג. 
•      מוצרים הנמכרים מאחורי דלפק מתוך המלאי ולצרכן אין גישה אליהם - אין צורך להציג מחירים על גביהם ודי בהעמדת קטלוג מחירים על הדלפק לעיון הצרכן.

סימון טובין

מטרת סימון טובין

כלי חשוב המסייע לצרכנים בקנייה נבונה ונכונה של מוצרים המיועדים לשימושם הינו סימון הטובין.

הסימון מכיל מידע רב שתפקידו לסייע לנו בתהליך קבלת ההחלטות שאותו אנו מבצעים לפני הרכישה ואחריה.

לסימון מספר מטרות:

אזהרה - בנושא בטיחות ובריאות.

הדרכה - הוראות התקנה, הפעלה, שימוש ותחזוקה.

מידע כללי - על היצרן, על היבואן וכן על המוצר, איכויותיו, כמותו, מחירו, מרכיביו וכו'.

הוראות הסימון הכלליות בחוק הגנת הצרכן חלות על כל המוצרים למעט קבוצות המוצרים הבאות: 

·      כל המוצרים שחל עליהם תקן ישראלי רשמי. במקרה זה הוראות הסימון הינן חלק מהתקן ומחייבות בהתאם. 

·      מוצרים שהוצאו במפורש מתחולת חוק הגנת הצרכן ואופן סימונם נקבע בחוקים אחרים. העיקריים שבהם: מזון, מוצרים של תעשיות הדפוס (ספרים, עיתונים וכדומה) יצירות אומנות ועתיקות. 

·         הוראות סימון בצווים מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (כגון מקררים, מכונות כביסה, מקלטי טלויזיה).

ישנן בחוק הוראות מיוחדות למספר קבוצות מוצרים.

הוראות אלה באות נוסף להוראות הכלליות. למשל: הוראות סימון לרהיטים, לכלי בית, למוצרי נייר ולהלבשה.

הסימון הוא תעודת הזהות של המוצר, ועל כולנו לדאוג כי היתרונות שאנו יכולים להפיק מסימון על פי החוקים השונים, יהיו חלק אינטגרלי מחיי המסחר ומנורמות התנהגות מקובלות, שיובילו לשיפור איכות חיינו.

המסגרת החוקית

 על פי החוק בישראל ניתן לחייב עוסק לסמן טובין בפרטים אלה:

מחיר הטובין לצרכן (כולל מע"מ); תאריך ייצורם (לרכב ולמוצרים בני קיימא, שנת הייצור ולמזון יום הייצור); מועד תפוגת השימוש במוצר (לתרופות , סרטי צילום ומוצרי מזון), היותם מסוכנים לשימוש (כולל אזהרות) דרך השימוש בהם (כולל הוראות טיפול ושימוש מטעמי בטיחות) איכותם (היות המוצר פגום או מסוג נחות); סבילותם; עמידותם או תכונותיהם האחרות לרבות תכונות שיש בהן לעשותם "כשרים" בעיני הציבור כולו או מקצתו, הוראות אחסנה, הכמות (תצויין ביחידות אורך, שטח, נפח או משקל נטו או ברוטו - בשיטה המטרית);

אישור שימוש במוצר ממשרד הבריאות ומספר האישור, לאלו שימושים הוא מיועד, הרכב החומרים במוצר; (צורת האריזה; ארץ הייצור; כתובת היצרן;היבואן המשווק, צורת הסימון (הדפסה, הטבעה, גודל האותיות), שפת הסימון ועוד.

חובת הסימון חלה גם על חלק מהשירותים, לדוגמא: שלטים במכבסות ובהם סימוני הוראות הטיפול במוצרי טקסטיל והלבשה, שלטים בחנויות לתכשיטים ובהם סימוני זהב.

תחומי  האחריות של משרדי הממשלה

על אכיפת הוראות הסימון מופקדים משרדי הממשלה השונים, כל משרד בתחומו לדוגמא: משרד הבריאות נושא באחריות לסימון תרופות ומזון, משרד התחבורה לסימון חלקי חילוף לרכב, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה לסימון מרבית מוצרי הצריכה.

דרישות הסימון

בחוק נקבע כי חובתו של "עוסק" (דהיינו כל מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, לרבות יצרן) לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן, או במצורף להם, פרטים בדבר: 

·         שם המצרך וכינויו המסחרי 

·         ארץ הייצור. 

·         שם היצרן ומענו, ואם המצרך מיובא שם היבואן ומענו.

·       כמות המצרך (משקל, נפח, מספר היחידות וכדו', כאשר הפריטים יתייחסו לכמות נטו) וכן פירוט חומרי היסוד שמהם הוא מורכב.

הסימון יהיה בעברית זולת אם נקבע אחרת.

החוק אוסר מכירת מצרך לא מסומן וכן את החזקתו לשם מכירה.

אם המצרך "מוחדש" (מצרך שהיה בשימוש הצרכן הוחזר ליצרן לצורך החדשתו כדי שניתן יהיה למכור אותו מחדש לצרכנים) יסומן המצרך במילה מוחדש ותאריך החדשתו.

הוראות סימון מיוחדות

בצד הוראות הסימון הכלליות החלות על כל הטובין המיועדים למכירה לצרכן, כולל הצו תוספות ובהן הוראות מפורטות המתייחסות לסימון הטובין שלהלן:

1. כלי בית                                            5. מוצרי הלבשה;

2. רהיטים                                            6. שקיות פוליאתילן;

3. מוצרי נייר וקרטון       תיקים.  .7                               

4. צבעים;

חובת צירוף הוראות שימוש:

בתוספת השלישית לצו נקבע כי טובין שלהלן יש לצרף הוראות שימוש או אזהרה בעברית:

1. סירי לחץ;

2. סיפוני מתכת לייצור מי סודה;

3. צבעים וחומרי איטום;

4.  טמפונים (תוכן הוראות השימוש חייב באישור משרד הבריאות);

5.  חומרי ניקוי, אבקות כביסה, נוזלים לכביסה, תכשירים לניקוי כלים, תכשירים לניקוי, כימיקלים לשימוש ביתי, חומרים לפתיחת סתימות ביוב ביתיות;

6.  מכלי ארוסול לשימוש ביתי;

7.  כריות וסדינים חשמליים;

8.  שעונים דיגיטליים;

9.  מצלמות;

10. מכונות תפירה חשמליות לשימוש ביתי,

11.מערבלי מזון ביתיים;

12. סכינים חשמליים לחיתוך;

13. שואבי אבק ביתיים;

14. מייבשי כביסה ביתיים;

15. מגהצים;

16. מייבשי שיער;

17. מכונות גילוח;

18. מסחטות חשמליות;

19.מפזרי חום;

20. מצננים;

21. מערכת סטריאו;

22. מכשירי וידאו;

23. מכשירי גז ביתיים לשימוש בגז פחממני מעובה(הוראות בטיחותיות);

24. תנורי מיקרו-גל;

25. תנורי נפט;

26. מחשבים אישיים כולל מדפסת;

27. חלקים של טובין להרכבה עצמית;

28. מדיח כלים ביתי;

29.תנורי בישול ואפיה;

30. מקדחות חשמליות;

31. מכשירי שולחן חשמליים;

32. מלחמים.

33. דבק נוזלי באריזות הקטנות מ- 1 ק"ג;

34. מכונות סריגה ביתיות;

35. חומר המיועד לניקוי עדשות ראיה ולעדשות משקפיים;

36. משחקים אלקטרוניים;

37. מצלמות וידאו;

38. מכשירי רדיו טייפ;

39. מערכות קומפקט דיסק;

40. אמבטיות ז'קוזי;

41. מקרני שקופיות ומטולי תמונות,;

42. ממיסי חלודה ומדללים לשימוש ביתי;

43. טפטים;

44. חומצת מלח לשימוש ביתי;

45. מכסחות דשא;'

46. סורק;

47.מודם;

48. מערכות קולנוע ביתי,

49. מערכות שמע וסאונד;

50. מכשירי ; DVD

51. מחשבי כף היד;

52. מברגות חשמליות;

53.מכשירים ותכשירים רפואיים המיועדים לשימוש עצמי.

גודל האותיות בחוזה אחיד:2 מ"מ לפחות

ברוב עסקאות המכר הנערכות בין צרכן לעוסק נעשה שימוש בחוזה אחיד שהוכן ע"י העוסק בעוד שלצרכן, ברוב המקרים, אין הצעה לחוזה בעת ביצוע העסקה.

המחוקק ראה צורך להגן על הצרכן בבואו לחתום על חוזה אחיד.

חוזה אחיד כהגדרתו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, הוא נוסח של חוזה שתנאיו כולם או מקצתם נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים רבים.

רוב החוזים האחידים בענייני צרכנות מוכתבים למעשה על ידי העוסק באופן חד-צדדי.

בנוסף לכך, מודפסים חוזים אלה, לא פעם באותיות זעירות, דבר המקשה על הצרכן לעיין בהם וללמוד על מהות העסקה ותנאיה.

הואיל ומצב דברים זה יוצר הכבדה,המגיעה לעתים כדי חוסר גילוי נאות,כלפי הצרכן , קבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בתקנות, כי גודלן המזערי של האותיות בחוזה אחיד, יהיה 2 מילימטרים לפחות, וכן תנאים נוספים הקשורים בהדפסתם של חוזים אלה.

עסקה ברוכלות

עסקה ברוכלות מוגדרת כהצעת עסקה לצרכן מאת עוסק שבא למקום מגוריו, עבודתו או לימודיו של הצרכן או לקרבתם, שלא לפי הזמנה או שהגיע למקומות אלה בעקבות פניה יזומה של העוסק לצרכן לקשור עסקה. מדובר במקום שאינו בית עסק של העוסק.

מה צריר הרוכל לגלות?

בעסקת רוכלות באשראי, כשמחיר העסקה המוצעת (כולל ריבית והוצאות שונות) עולה על 50 ש"ח - חייב הרוכל לערוך הסכם בכתב עם הצרכן ולציין בו פרטים אלה:

1. המחיר במזומן;

2.  המחיר באשראי;

3.  מהותה וסכומה של כל תוספת אחרת למחיר. כגון דמי הובלה, מסירה, אריזה, ביטוח, התקנה, הדרכה, או שירותים אחרים,

4.  שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבמחיר האשראי;

5.  האם המחיר צמוד לשער מטבע חוץ או למדד המחירים לצרכן או לעלית מחירו של כל דבר אחר ודרך חישוב ההצמדה;

6.  שיעורי התשלום;

7.  מועד מסירת הנכס או מתן השירות, אם אין הנכס או מתן השירות ניתנים בזמן כריתת ההסכם;

8.  שם העוסק;

9.  מען העוסק;

10.מספר עוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1976;

בעסקת רוכלות במזומן, כשמחיר העסקה המוצעת (כולל הוצאות) עולה על 25 ש"ח חייב הרוכל למסור לצרכן פרטים אלה:

1. שם העוסק,

2. מען העוסק;

3. מספר עוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף,

מתי ניתן לבטל עסקה ברוכלות?

במכר - מיום עשיית ההסכם עד תום 14 ימים מיום מסירת המוצר או המצרך.

בשירות - אם טרם הוחל בנתינתו - תוך 14 ימים מיום כריתת ההסכם,

כיצד להודיע על הביטול?

רצוי להודיע לרוכל בכתב על ביטול העסקה (מומלץ בדואר רשום, כדי להקל על ההוכחה). יש לשלוח את ההודעה למענו של הרוכל.

דע - ההוראות לא חלות על עסקה בטובין פסידים דהינו טובין המתכלים במהרה.

חובות הצדדים במקרה של ביטול

משבוטל ההסכם (כאמור רצוי לתת הודעה במכתב רשום של הצרכן לרוכל) יחזיר הרוכל לצרכן את מה שקיבל לפי ההסכם והצרכן יחזיר לרוכל את הטובין.

עסקת מכר מרחוק

בס' 14 גי לחוק הגנת הצרכן נקבעו הוראות הנוגעות "לעסקאות מכר מרחוק" הכוללות עסקאות של מכר נכס או מתן שירות בעקבות שיווק מרחוק ללא נוכחות משותפת של הצדדים. "שיווק מרחוק" מוגדר כפנייה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלווויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסמיליה, פרסום קטלוגים או מודעות וכיוצ"ב, כדי להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים אלא באמצעים האמורים.

מה צריר המוכר לגלות?

בהתאם לחוק חלות על המוכר חובות גילוי פרטים בנוגע לשמו וכתובתו, התכונות העיקריות של הנכס או השירות, שם היצרן וארץ היצור, מחיר המוצר הכולל גם את הוצאות ההובלה, תנאי תשלום, מועדי אספקה, התקופה בה תהיה ההצעה בתוקף, האחריות לנכס, פרטים בדבר הזכות לבטל את העסקה ותנאים נוספים החלים על העסקה.

מתי ניתן לבטל?

הצרכן רשאי לבטל עסקה בנכס - בתוך 14 יום מיום קבלת הנכס או ממועד קבלת הפרטים הנדרשים בחוק לפי המאוחר. בעסקה למתן שירות - בתוך 14 יום מביצוע העסקה ובלבד שהביטול נמסר יומיים לפחות לפני המועד בו צריך השירות להינתן.

כיצד להודיע על ביטול?

על הביטול להיעשות במסמך בכתב לעוסק (מומלץ בדואר רשום, כדי להקל על ההוכחה) לצורך זה הודעה בפקסימליה או בתקשורת אלקטרונית נחשבת הודעה בכתב.

מהן חובות הצדדים במקרה של ביטול

·      במקרה של ביטול עקב פגם או אי התאמה בין הנכס או השירות לפרטים שנימסרו לצרכן, יחזיר העוסק לצרכן את כספו בתוך 14 יום מיום קבלת הודעת הביטול והצרכן יעמיד את הנכס לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס. 

·      במקרה שהביטול אינו מסיבות אלה, אלא הצרכן פשוט החליט כי -ברצונו לבטל את העסקה, רשאי העוסק לקבל דמי ביטול בסך 5% מערך העסקה או 100 ש"ח לפי הנמוך מביניהם בלבד. מעבר לסכומים אלה לא רשאי העוסק לגבות דמי ביטול נוספים. 

·         הצרכן יחזיר את המוצר במקרה זה למקום עסקו של העוסק. 

·         בכל מקרה של ביטול על פי החוק, על העוסק לבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה.

מהם סוגי המוצרים והשירותים עליהם לא חלות הוראות הביטול בחוק

ההוראות הנוגעות לביטול מכר מרחוק לא חלות על מוצרים פסידים (מוצרים מתכלים, בעלי חיי מדף קצרים), מוצרים שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן, מוצרים הניתנים לשיעתוק או הקלטה או שכפול שאריזתם המקורית נפתחה, למשל תקליטורים וכן על שירותי הארחה, נסיעה, חופשה או בילוי שמועד קיומם חל בסמוך לעשיית ההסכם כמפורט בחוק.

עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש

לאנשים רבים חלום על דירת נופש בבעלותם במקומות אקזוטיים ברחבי העולם. לא פעם מתגלה פער בין החלום שהוגשם עת ניקנתה דירת הנופש לבין המציאות.

כדי להגן על צרכנים הרוכשים דירות נופש ניקבעו הוראות מיוחדות בחוק הגנת הצרכן.

לא ניתן לעשות עיסקה בדירת נופש אלא אם:

א. נחתם חוזה בין עוסק לצרכן.

ב.  נמסר טופס גילוי לצרכן והטופס נחתם על ידו ובו פרטים שלהלן הנוגעים לעסקה:

1.  פרטי העוסק: שמו המלא, מספר הזהות שלו ומענו המלא בארץ ובחוץ לארץ, היה העוסק תאגיד - גם את סוג התאגיד, מספרו ומקום רישומו;

2.  אם העוסק אינו הבעלים של הזכויות באתר יחידות הנופש - פרטי בעל הזכויות המנויים בפסקה (1), הגדרת מעמד העוסק ביחס לאתר יחידות הנופש והקשר המשפטי בינו לבין הבעלים של הזכויות באתר;

3.  תיאור מפורט של אתר יחידות הנופש ומיקומו, וכן של יחידת הנופש הנמכרת;

4.  מהות הזכות הנמכרת בעסקה ותקופת תוקפה;

5.  אם בניית אתר יחידות הנופש טרם הושלמה - שלב הבניה שבו מצוי האתר, המועד המשוער לסיום הבניה והמועד שבו מתחייב העוסק, שניתן יהיה לממש לראשונה את הזכויות באתר יחידות הנופש;

6. התחייב העוסק ליתן לצרכן בטוחות להבטחת תשלומיו או זכויותיו על פי החוזה - פרטי הבטוחות;

7.  פירוט השירותים הכלולים בזכויות ביחידות הנופש;

8.  פירוט השטחים המשותפים באתר יחידות הנופש, שבהם תהיה לצרכן זכות שימוש, ותנאי השימוש בהם;

9.  מחיר יחידת הנופש, לרבות כל תשלום נוסף שהצרכן יידרש לשלם כדי לרכוש את הזכויות בעסקה;

10.הסכומים שהצרכן יידרש לשלם כחלקו בניהול ובתחזוקת יחידת הנופש ובאתר יחידות הנופש, לרבות שיטת חישוב הסכומים ומועדי תשלומם;

11.זכותו של הצרכן לשימוש בזכויות דומות באתרי יחידות נופש אחרים, אם קיימות, התשלומים הנדרשים בשל כך, דרכי קביעתם ומועדי תשלומם;

12. הגבלות בזכותו של הצרכן להשתמש, להעביר או לסחור בזכויותיו על פי החוזה, אם קיימות;

13. פרטים בדבר זכותו של הצרכן לבטל את העסקה, בהתאם להוראות החוק;

14. פרטים בדבר סמכות בית משפט בישראל או מחוץ לישראל, בהתאם להוראות החוק.

מתי ניתן לבטל?

בעסקה של רכישת יחידת נופש ניתן לבטל את החוזה בתוך 14 יום מיום חתימת החוזה ע"י שני הצדדים או מהיום בו אישר הצרכן את קבלת טופס הגלוי לפי המאוחר.

כיצד לבטל?

הביטול חייב להינתן בכתב (מכתב, פקסמיליה, דואר אלקטרוני. מומלץ בדואר רשום, כדי להקל על ההוכחה), ויש להודיע בו לעוסק על הביטול.

מי ששילם בכרטיס אשראי עבור עסקה בדירת נופש רשאי להודיע למנפיק הכרטיס (הבנק או חברת האשראי) בתוך 30 יום כי ביטל את העסקה והוא לא יחוייב ע"י המנפיק בתשלום עבור העסקה.

חובות הצדדים במקרה של ביטול

·       במקרה של ביטול עקב פגם או אי התאמה בין הנכס או השירות לפרטים שנימסרו לצרכן, יחזיר העוסק לצרכן את כספו בתוך 14 יום מיום קבלת הודעת הביטול והצרכן יעמיד את הנכס לרשות העוסק. 

·      במקרה שהביטול אינו מסיבות אלה, אלא הצרכן פשוט החליט כי ברצונו לבטל את העסקה, רשאי העוסק לקבל דמי ביטול בסך 5% מערך העסקה או 100 ש"ח לפי הנמוך מביניהם בלבד. מעבר לסכומים אלה לא רשאי העוסק לגבות דמי ביטול נוספים.

פרסומות המכוונות לקטינים

הפרסומות הרבות להן אנו נחשפים מדי יום ביומו בעיתונות הכתובה או האלקטרונית דורשות מאיתנו, הצרכנים, תשומת לב מיוחדת, במיוחד כאשר חלק ניכר מהפרסומות מיועד לקהל הילדים המושפעים בקלות רבה יותר מהפרסומות.

פרסומת בלתי מבוקרת המיועדת לקטינים, שמטרתה העיקרית קידום מכירת מצרך או מתן שירות, עלולה לגרום לקטינים נזק, כאשר אנו יודעים שאין קטינים מבחינים, בדרך כלל, בין מידע ובין פרסומת.

אלה העקרונות והכללים המתייחסים  לפרסומות המכוונות  לקטינים:

1. כל מידע בפרסומת יובא בלשון המובנת לקטינים בהתאמה לגילם, רמת הידע שלהם והבנתם.

2.  הפרסומת תימסר באופן מדוייק ואמיתי כדי להימנע ממצב העלול להטעות קטינים.

3.  הפרסומת תעשה מתוך הכרה שקטינים עלולים כתוצאה ממנה לעשות מעשים שיש בהם כדי להשפיע לרעה על בריאותם או על שלומם - כגון איסור על פרסומות שיש בהן עידוד לשחק בכביש, ליטול בעצמם תרופות או חומרים מסוכנים, או להשתמש באביזרים מסוכנים.

4.  אסורה פרסומת המכוונת לקטינים, שיש בה תיאור אלימות, שימוש בעירום או עידוד קטינים לשכנע הוריהם לרכוש עבורם מצרך או שרות, וכל פרסומת שיש בה משום ניצול תמימותם של קטינים וחוסר נסיונם.

5.  אסורה פרסומת המעודדת קטינים לצריכת משקאות משכרים, עישון והשתתפות בהימורים.

6.  אסורה פרסומת במוסדות חינוך ללא אישור המנהל הכללי של משרד החינוך,התרבות והספורט.

7.  בפרסומת שבה מובא המחיר של המוצר או השירות, יצויין המחיר הכולל באופן ברור ומדוייק: למחיר לא תיווסף הערכה ממעטת כגון "בלבד" או "רק", אלא אם כן מדובר בהנחה משמעותית. בפרסומת יצויין במפורש אם לשימוש במצרך דרושים פריטים נוספים אשר אינם כלולים במחיר.

הצגת סימני אימות זהב

קיים תקן ישראלי לסימון מוצרי זהב. התקן קובע שעל כל מוצר הנמכר לצרכן חייבים להופיע 3 סימנים:

1.   סימן היצרן או היבואן - בדרך כלל אלו ראשי תיבות של שמו.

2.   סימן טוהר הזהב - בקרטים או באלפיות.

3.   סימן האימות, שמוכיח שאכן סימון טוהר הזהב נכון.

מוצרי זהב שאינם מסומנים בשלושת הסימנים אסורים לשיווק!

שני הסימנים הראשונים מוטבעים על התכשיט על ידי היצרן /יבואן, ואילו סימן האימות מוטבע על התכשיט על ידי מכון התקנים לאחר שנבדק. לא תמיד ימצאו שלושת הסימנים על התכשיט, שכן התקן קובע שמוצר ששוקל פחות מ- 2 גרם אינו חייב בסימון. עם זאת חלה על היצרן החובה להביא את התכשיט לבדיקת אימות במכון התקנים.

                           להלן סימני האימות:

דרגת טוהר            דרגת טוהר               דרגת טוהר          דרגת טוהר            דרגת טוהר

אלפיות 999.9         אלפיות 875              אלפיות 750         אלפיות 585            אלפיות 375

(קרט 24ו- 22)        (קרט 21)                 (קרט 18)            (קרט 14)              (קרט 9)

מה עושים?

צרכן המעוניין לרכוש מוצר זהב, יוודא שהוא מסומן כדין.

לעיתים, מפאת גודלם של הסימנים הללו קשה להבחין בהם על התכשיט. לשם כך יש להיעזר בזכוכית מגדלת בעלת הגדלה גבוהה (X10). זכוכית מגדלת כזו נמצאת בדרך כלל בחנויות התכשיטים.

כל חנות חייבת להציג את לוח סימני האימות במקום בולט.

בכל מקרה יש להימנע מרכישת תכשיטים, שאינם מאומתים כדין.

בנוסף לסימון כדין, יש לדרוש ממוכר התכשיט חשבונית, שבה יפורט סוג התכשיט, משקלו ודרגת הטוהר שלו.

פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים

חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים נועד להגן על הצרכן מפני עליות מחירים לא סבירות של מצרכים ושירותים המיוצרים או מיובאים על ידי מונופולים או קרטלים.

לגופים אלה כוח שוק ובאפשרותם לקבוע רמות מחירים והעלאות מחירים שאינם מוצדקים כלכלית.

פיקוח המחירים מיועד למנוע העלאות מחירים שרירותיות. במקרים בהם המפעל המפוקח צבר רווחים בלתי סבירים מוריד המשרד את מחיר המוצר או  השירות.

במסגרת אמות המידה של פיקוח מחירים מאושרים לגופים המפוקחים העלאות מחירים במקרים הבאים:

·        יש התייקרות באחד או יותר ממרכיבי העלות.

·         למפעל רווחיות נמוכה מהמינימום שנקבע על ידי המשרד.

אם המפעל נמצא ברווחיות הגבוהה מהמקסימום שנקבע על ידינו או במצב של ירידה במחירי תשומות (בעיקר בקומודיטיס), יוזם המשרד הורדת מחירים של המוצר המפוקח.

בהתאם לחוק, בכל משרד יש מפקח על המחירים,המפקח על המצרכים והשירותים הנמצאים בתחום טיפול משרדו.

כיום נמצאים בפיקוח כ- 100 מוצרים ושירותים המסופקים ע"י מונופולים או קרטלים או שהם מוצרים חיוניים, מתוכם כ- 40 מוצרים ושירותים נמצאים בטיפול משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.

להלן מוצרי הצריכה העיקריים שהאכיפה בהם היא בסמכות המשרד:

לחם, מרגרינה ומיונז מתוצרת יוניליבר ישראל, מלח, שמרים, ביצים, חמאה, חלב, אשל, גיל, שמנת מתוקה וחמוצה, גבינת קוטג, גבינה קשה מסוגי עמק, טל העמק, גלבוע, גוש חלב.

רשימת המחירים המרביים של המוצרים המפוקחים מופיעה באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה.

תקנים למען הגנת הצרכן

תקן רשמי

תקן ישראלי שנקבע ע"י מכון התקנים הישראלי הוא תקן וולנטרי.

שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסויים, כולו או חלקו כעל תקן ישראלי רשמי, אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות האלה: 

·         שמירה על בריאות הציבור 

·         שמירה על בטיחות הציבור 

·         הגנה על איכות הסביבה 

·         הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן 

·         הבטחת תאימות או חליפיות של מוצרים 

·         מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.

חובת שמירה על תקן  רשמי

מוצר שהתקן החל עליו הוכרז רשמי, אין לייצרו, למכרו, לייבאו או להשתמש בו בעבודה כלשהי, לבצע עבודה שהכללים הטכניים של התהליך שלה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם כן התאימו המוצר או תהליך העבודה לדרישות התקן הרשמי.

האחראי על מילוי הוראות תקן רשמי הוא הממונה על התקינה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. הממונה רשאי לערוך ביקורת במטרה לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק התקנים.

תעודת  בדיקה בדבר התאמה לתקן

חוק התקנים קובע שמכון התקנים וכל מי שאושר לעניין זה בכתב ע"י הממונה על התקינה (מעבדה מאושרת) רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מוצר לתקן ולתת תעודת בדיקה על כך.

כאשר מצביעים ממצאי הבדיקות על אי התאמה של המוצרים לדרישות התקנים הרשמיים, מגיש משרד התעשייה המסחר והתעסוקה תביעות לבתי המשפט נגד העבריינים על חוק התקנים.