ועדת החממות הטכנולוגיות, אישרה שישה פרוייקטים חדשים במדעי החיים, תוכנה וחקלאות ימית.

להלן הפרוייקטים שאושרו, לפיתוח בחממות:

מדעי החיים

• צנתר בעל מבנה ייחודי המאפשר טיפול באירועים מוחיים. 
• חממת ניות, יקנעם.

שבץ מוחי הינו מגורמי התמותה והנכויות העיקריים בעולם המערבי עם כ 500,000 אירועים מוחיים בשנה בארצות הברית. החברה מתעתדת לפתח צנתר בעל מבנה ייחודי המאפשר טיפול באירועים אלה.

• התקן לשיפור תפקודי כליה. 
• חממת משגב, גוש שגב.

פיתוח מכשיר, ראשון מסוגו בעולם, לטיפול ומניעת התדרדרות של אי-ספיקת כליות כרונית.

• פתרונות חדשניים לטיפול במחלות מעיים דלקתיות. 
• חממת רד ביומד, תל אביב.

כיום רוב התרופות הניתנות באופן סיסטמי הן נגזרות של סלציליטים. מתן סטרואידים במינון גבוה גורם לתופעות לוואי, ולא ניתן להשתמש בהם לאורך זמן. יתרון הטכנולוגיה שתפותח יהיה במתן של תרופות סטררואידיות בפורמולציה המכילה ליפוזומים טעונים שלילית. הטיפול החדש יאפשר מתן של סטרואידים באופן ממוקד במינון נמוך יותר ולזמן קצר.

• שיטות לא פולשניות לגילוי מהיר וזיהוי מיקרו-אורגניזמים. 
• חממת ון ליר, ירושלים.

שיטות לא פולשניות לגילוי וזיהוי מיקרו-אורגניזמים בהפרשות ונוזלי הגוף כמו שעול, רוק,דם, שתן ואחרים. השיטות מבוססות על טכנולוגיה ייחודית בצירוף אנליזה ספקטראלית שפותחו על ידי חברת הפרוייקט. הטכנולוגיה מאפשרת קבלת תשובה מיידית בזמן ביקור החולה, ללא צורך בהכנה מוקדמת של הדגימות. 

תוכנה

• מערכת לזיהוי ולתיקון מסדי נתונים. 
• חממת ון ליר, ירושלים.

מוצר תוכנה חדשני לאופטימיזציה של ביצועי מערכות מסדי נתונים. ביצועי אפליקציות וזמינות נתונים הם מהנושאים הקריטיים והכואבים ביותר בארגונים כיום. המשמעות הישירה של בעיות ביצועים היא איבוד הזדמנויות עסקיות, הגדלת עלויות הפיתוח, התחזוקה, החומרה, התוכנה, וכוח האדם. המוצר יחסוך לארגונים חלק משמעותי מעלויות אלו.

חקלאות ימית

• טכנולוגיות לעיבוד מתקדם של אצות ים. 
• חממת מופ"ת ביהודה, קריית ארבע.

טכנולוגיה לייצור מתועש של מזון עתיר חלבון (תחליף לבשר) מבוסס על מאקרו אצות ימיות. המוצר יכיל חלבון ברמה גבוהה ויכיל בנוסף לחלבון, חומרים טבעיים מאצות המקור כגון : וויטמינים , מינראלים,  פחמימות וכיו"ב.

בנוסף על פרוייקטים אלה אישרה ועדת החממות תמיכה בשנה שלישית לחברת Novotyr מחממת מיט"ב בקריית שמונה אשר מפתחת תרופות מעכבות כטיפול לסרטן.  אופר מסביר כי לשכת המדען הראשי הגדירה את תחום הביוטכנולוגיה כתחום מועדף ולכן פרוייקטי חממה ביו-טכנולוגיים שסיימו שנתיים בחממה זכאים להגיש בקשה לתמיכה גם עבור שנה שלישית בחממה.

סוג הפרוייקטים שאושרו בוועדה משקף את היקף הפעילות של התחומים הטכנולוגיים בחממות.  התחום הפעיל ביותר בחממות הוא תחום המכשור הרפואי שעומד על כ- 40%.  יחד עם זאת, הולך וגדל אחוז הפרוייקטים בנושא ביוטכנולוגיה ופארמה שלפני כ- 6 שנים עמד על 7% וכיום הוא עומד על כ- 20%.

פרטים נוספים ניתן לקבל מרינה פרידור – מנהלת החממות הטכנולוגיות

בטל' מס' 03-5103941

ובאתר האינטרנט: המדען

הממשלה אישרה את הצעתו של סגן רה"מ ושר התמ"ת אלי ישי  בדבר הפעלת מסלול חדש במסגרת לשכת המדען הראשי לעידוד הקמת מרכזי פרוייקטים במדינת ישראל של חברות רב לאומיות.

במסגרת ההצעה יקבע מנכ"ל משרד התמ"ת, רו"ח גבריאל מיימון בתיאום עם משרד האוצר לקבוע את תנאי הפעלת המסלול החדש.

מדובר בהפעלת מסלול חדש לעידוד שיתופי פעולה במחקר ופיתוח טכנולוגי-תעשייתי בין חברות אשר התאגדו לפי הדין בישראל ואשר פועלות במדינת ישראל ("חברות ישראליות") או מוסדות מחקר אקדמיים ישראלים (שניהם וכל אחד לחוד - "השותף הישראלי") ובין חברות רב לאומיות תעשייתיות מתחום התעשייה המסורתית או התעשייה המעורבת (בהתאם להגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ואשר היקף המכירות שלהן בשנה עולה על 2.5 מיליארד דולר ארה"ב ("חברה רב לאומית"), באמצעות סיוע למרכזי פרויקטים. בהחלטת ממשלה זו השותף הישראלי המבצע את הפרויקט יקרא "השותף הישראלי בפרויקט".

מרכז הפרויקטים יהיה חברה אשר התאגדה במדינת ישראל ואשר מצויה בבעלות מלאה של החברה הרב לאומית ויתפקד כנציג החברה הרב לאומית בישראל ("מרכז הפרויקטים"). תפקיד מרכז הפרויקטים יהיה  ביצוע תוכנית מחקר ופיתוח טכנולוגי-תעשייתי משותפת לחברה הרב לאומית ולשותף הישראלי בפרויקט  ("תוכנית מו"פ") אשר זוכה לליווי מימוני של מרכז הפרויקטים ("השקעת מרכז הפרויקטים"). תוכנית המו"פ האמורה אשר זוכה להשקעת מרכז הפרויקטים תוגדר כ- "פרויקט" בהתאם לפרטים וההיקף אשר יקבעו על ידי מרכז הפרויקטים והשותף הישראלי בפרויקט. כמו כן, תצהיר החברה הרב לאומית כי מרכז הפרויקטים יבצע גם את הפעולות הבאות:

§         איתור ויצירת קשר עם חברות תעשייתיות ישראליות או מוסדות מחקר אקדמיים ישראלים איתם מעוניינת החברה הרב לאומית לשתף פעולה במו"פ (לרבות פרויקטים).

§         מתן ליווי מקצועי לפרויקטים על ידי על ידי אנשי מחקר ופיתוח של החברה הרב לאומית או של מרכז הפרויקטים.

הסיוע הממשלתי בכל שנת פעילות של מרכז הפרויקטים יהיה בהיקף של עד 40% מהוצאות ההפעלה של מרכז הפרויקטים בישראל או עד 50% מסכום ההשקעות הכולל של מרכז הפרויקטים בפרויקטים המבוצעים – הנמוך מביניהם.

סגן רה"מ ושר התמ"ת אלי ישי ציין כי כחלק מהמדיניות אשר קבע השר במשרד התמ"ת להקטנת הפערים החברתיים והכלכליים בין הפריפריה ומרכז הארץ, בחישוב הפרויקטים המבוצעים ע"י מרכז הפרויקטים תתייחס לשכת המדען הראשי רק להיקף פרויקטים המייצג ליווי מימוני של מרכז הפרוייקטים בהיקף של לפחות 50% באיזורי עדיפות לאומית או בשיתוף עם חברות מהתעשייה המסורתית.

במסגרת הפרויקטים המוצגים ע"י מרכז הפרויקטים לשם קבלת סיוע, לא יכללו פרויקטים אשר קיבלו במהלך שלוש השנים האחרונות לפני הגשת בקשת הסיוע או אשר מקבלים מהמדען הראשי סיוע אחר בגין תוכנית המו"פ המבוצעת במסגרת אותו פרויקט. מובהר בזאת כי אין באמור לעיל כדי לפגוע במתן סיוע כספי נוסף מהמדען הראשי עבור פעילות שונה מזו המוגדרת במסגרת הפרויקט המבוצע במרכז הפרויקטים (כדוגמת תוכנית מו"פ נוספת, פעילות מו"פ בינלאומית וכדומה). פרויקט אשר הוגש ע"י מרכז הפרויקטים במסגרת מסלול זה לא יהיו זכאי לקבל סיוע מהמדען הראשי בשנה העוקבת לשנה בה הוגש ע"י מרכז הפרויקטים.

עידוד חברות רב לאומיות לבצע פרויקטי מחקר ופיתוח טכנולוגי-תעשייתי בשיתוף עם חברות ישראליות או מוסדות מחקר אקדמיים ישראליים בהתאם להחלטה המוצעת, יסייע לתעשייה הישראלית ולמוסדות מחקר אקדמיים ישראליים במובנים רבים:

§         הקטנת הסיכון הקשור במחקר ופיתוח טכנולוגי-תעשייתי: הפרויקט המשותף עם החברה הרב לאומית ילווה מבחינה מקצועית וטכנולוגי ע"י אנשי המקצוע של החברה הרב לאומית שהינם בעלי ניסיון רב שנים בתחומים הרלוונטיים.

§         הקטנת הסיכון העסקי/שיווקי: חברות ישראליות רבות אשר מסיימות פיתוח מוצר בהצלחה נכשלות בכל הקשור לשיווק ומכירת המוצר בחו"ל. באמצעות שיתוף פעולה נשוא החלטת ממשלה זו, יצרו לעצמן חברות ישראליות קשרים עם החברה הרב-לאומית עמה פותח המוצר ומעלה את ההיתכנות למכור בתום תקופת המחקר והפיתוח את המוצר בשווקים העולמיים.

§         אפשרות מימון הוצאות המחקר והפיתוח: חברות ישראליות וחוקרים באקדמיה הישראלית מתקשים להשיג מימון לביצוע תכנית מו"פ. מרכז הפרויקטים יחויב בהשתתפות בהוצאות הפיתוח של החברה/מוסד המחקר האקדמי הישראלי בכדי לקבל את מימון המדינה וכך יקל על חברות/מוסדות מחקר אקדמיים ישראליים לקבל מימון לפעילות המחקר והפיתוח הנדרשת.

§         ייצוג בארץ של החברה הרב לאומית: חברות ישראליות רבות מתקשות למכור את מוצריהם לחברות רב לאומיות. מרכז הפעילות של חברות רב לאומיות אינו נמצא בישראל וקיים קושי ליצור את הקשר עם הגורמים השונים המייצגים את החברה הרב  לאומית. מרכז פרויקטים יהווה שלוחה של החברה הרב לאומית בארץ מולה יוכלו החברות הישראליות לפעול ולקדם את עסקיהן ומוצריהן.

מספר תאגידים רב לאומיים הביעו התעניינותם להפעלת מסלול מסוג זה.

פרטים נוספים ניתן לקבל מרן קויתי, מנהל קרן תמורה בטל' מס' 02-6662455

ובאתר האינטרנט: המדען

119 זוכים ישראלים, לוקחים חלק בפרויקטים שערכם הכולל מגיע למיליארד יורו, בשנת הפעילות הראשונה של תוכנית המסגרת השביעית למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי, כאשר גובה מענקי המחקר לזוכים עומד על 53 מיליון € (יורו).

הזוכים מן התעשייה:

Azimuth Technologies Ltd., Bigband Networks ltd., C.A.L Cargo Airlines Ltd., Cell Cure Neurosciences Ltd., CogniFit Ltd., Dekolink Wireless Ltd., DesignArt Networks Ltd., ECI Telecom Ltd., Elbit Systems Ltd., Ethos Networks Ltd., First Oversi Ltd., Hanita Coatings RCE Ltd., IBM Israel Ltd., Israel Aerospace Industries Ltd., Jordan Valley Semiconductors Ltd., KLA-Tencor Corporation (Israel), Mazor Surgical Technologies Ltd., Mekoroth Water Co. Ltd., Mishan Ltd., Motorola Israel Ltd., Nexense Ltd.,  NSM (Nokia Siemens Israel(, Orbotech Ltd., OrionSolar photovoltaics Ltd., Pronto Diagnostics Ltd., Rad Data Communicatios Ltd., RADVision Ltd. , Runcom Technologies Ltd., Step of Mind Ltd.,Verint Systems, Wisair Ltd., WizSoft Inc., Yamar Electronics Ltd.

האוניברסיטאות רשמו 77 זכיות בפרויקטים.

מן המגזר השלישי זכו במענקי מחקר ארגונים כדוגמת רשות הטבע והגנים, המרכז הרפואי סורוקה ומגן דוד אדום שזכה בשני פרויקטים אשר באחד מהם הוא משמש קואורדינטור.

באירוע רשמי שיתקיים מחר בחסות שגריר האיחוד האירופי בישראל, ראמירו סיבריאן אוזל, המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר ו-ISERD יוענקו אותות הערכה ל-119 הזוכים.

על ידי חיבור המומחיות הישראלית והאירופאית במחקר ופיתוח טכנולוגי, הזוכים תורמים לחיזוק התועלות החברתיות והכלכליות עבור הישראלים והאירופאים גם יחד ובכך עוזרים ליצירת שותפות הדוקה ופורייה.

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי ויו"ר וועדת ההיגוי של ISERD מציין את המחויבות של ישראל לתוכנית השביעית, התחייבות המבטאת את הדגש ששמה לשכת המדען הראשי על הפעילות הבינ"ל המאפשרת למו"פ הישראלי להתמודד עם מגבלת הגודל של המשק הישראלי ולפעול במרחבים גלובאליים. 

מרסל שטאון, מנכ"ל ISERD, הגוף המתאם את פעילות ישראל מול תוכנית המו"פ האירופית, מודע לקשיים שבהתארגנות לקראת הקולות הקוראים אולם מדגיש שההצלחה וההישגים, הן במענקים והן בנכסים איכותיים, הופכים את הפעילות בתוכנית למהלך אסטרטגי-מדעי-טכנולוגי שלא קיים באף מסגרת אחרת.

תוכנית המסגרת השביעית תתפרס על שבע שנים 2007-2013 ותקציבה הכולל המשוער יעמוד על כ-50 מיליארד €.

תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי נוסדה בשנת 1984 מתוך כוונה להגדיל את כושר התחרותיות האירופי בתחומי המחקר והפיתוח. ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאירופה שלוקחת חלק בתוכניות אלה.

פרטים נוספים ניתן לקבל בלשכת המדען הראשי בטל' מס' 02-6662485

ובאתר האינטרנט: המדען

בטקס חגיגי שנערך ב- 07 בספטמבר 2007) חתמו נציגי דוייטשה טלקום DTAG)) והמדען הראשי במשרד התמ"ת על הסכם שיתוף פעולה במו"פ תעשייתי. DTAG מצטרפת לחמש חברות גלובליות נוספות שכבר חתמו על ההסכם במסגרת תוכנית שמפעיל המדען הראשי עם תאגידים רב לאומיים.

הטקס התקיים במשרד התמ"ת במעמד סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת אלי ישי; המדען הראשי, ד"ר אלי אופר; מנכ"ל דוייטשה טלקום, רנה אוברמן ושגריר גרמניה בישראל, ד"ר הרלד קינדרמן.

על פי ההסכם, דוייטשה טלקום, שהיא חברת הטלקום הגדולה באירופה, תתמוך יחד עם המדען הראשי בחברות ישראליות נבחרות, המפתחות טכנולוגיות ויישומי ICT בתחומי ההתעניינות שלה.

דוייטשה טלקום תעניק לחברות הישראליות, אשר ייבחרו להשתתף בתוכנית ויזכו לתמיכה בחלק מהוצאות המו"פ מן המדען, מכלול הטבות הכוללות בין היתר: יעוץ, סיוע ותמיכה בתחומים טכנולוגיים הקשורים בתשתיות הנמצאות ברשותה, הקצאת משאבי שיווק, שילוב בתוכניות פיתוח עתידיות והצגה ללקוחותיה. המדען הראשי יסייע לדוייטשה טלקום באיתור טכנולוגיות מתאימות, המפותחות בישראל.

סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת, אלי ישי, ציין לחיוב את נוכחותן ופעילותן של חברות גלובליות בישראל, שיש לה השפעה ניכרת על קצב צמיחתה של תעשיית ההי-טק בארץ ועל היקפי הייצוא שלה. השר בירך את דוייטשה טלקום על הצטרפותה לתכנית והביא בטחון כי הן דוייטשה טלקום והן החברות הישראליות ייצאו נשכרות מכך.

מנכ"ל DTAG, רנה אוברמן, אמר כי חברות ICT ישראליות מצטיינות בפיתוח יישומים חדשניים ומלהיבים, הניתנים ליישום מעשיים במוצרים מסחריים. חתימת ההסכם עם המדען הראשי היא שלב חשוב נוסף בהרחבת שיתוף הפעולה של דוייטשה טלקום עם חברות ומוסדות מחקר בישראל, המתבצעים מזה זמן  בערוצים השונים. יישום ההסכם יאפשר להעמיק עוד יותר את שיתוף הפעולה המוצלח, אשר הוחל בו בשנים האחרונות.

תכנית לשת"פ במו"פ עם תאגידים רב-לאומיים בלשכתו מציעה סביבה ידידותית ותומכת לשיתופי פעולה בין חברות ישראליות לתאגידים הגלובליים. "בימינו, הכלכלה החדשה כופה על חברת סטארט-אפ' צעירה דפוסי התנהלות, המותאמים לסביבה גלובלית כבר בשלבים מוקדמים של חיי החברה", הוסיף ד"ר אופר.

חלקן יצליחו בכך בכוחות עצמן וחלקן עלולות ללכת לאיבוד בדרך. החיבור לחברה גלובלית מובילה עשוי במקרים רבים לשפר דרמטית את סיכוי ההצלחה של חברת הסטארט-אפ'. תכנית השת"פ הייחודית שפיתחנו, על מנת להקל על המפגש ביניהן, מאפשרת לחברות הסטארט-אפ' ליהנות מהעצמה והמוניטין של החברות הגלובליות בדרך אל שווקי העולם. לדוייטשה טלקום, הודות לעוצמתה ולפריסתה הרחבה באירופה ומחוצה לה, יכולת גבוהה  לסייע לחברות ישראליות בתחומי ה-ICT בהשגת מטרה זו.

פרטים נוספים באתר האינטרנט: המדען

מועצת המנהלים של קרןSIIRD , הקרן הדו-לאומית סינגפור – ישראל למחקר ופיתוח תעשייתי, אישרה השנה  מתן מענקים ל-7  פרויקטים משותפים לחברות ישראליות וסינגפוריות בסכום כולל של כ .8.4 מיליון דולר. 

הקרן הדו-לאומית סינגפור-ישראל למו"פ תעשייתי- SIIRD הוקמה בשנת 1997 ומנוהלת על ידי לשכת המדען הראשי ועל ידי EDB  (הרשות לפיתוח כלכלי של סינגפור) . הקרן מיועדת לתמיכה כספית בפרוייקטים של מו"פ משותף בין חברות סינגפוריות וישראליות.

בנוסף למתן תמיכה כספית לפרוייקטי שת"פ מו"פ של מוצר או תהליך תעשייתיים, פועלת הקרן :

·         לחזק את קשרי המדע ,הטכנולוגיה והעסקים בין חברות בסינגפור ובישראל, באמצעות עידוד שיתופי  פעולה טכנולוגיים וקשרי מסחר  בין חברות היי - טק סינגפוריות לחברות היי - טק ישראליות.

·         חיפוש ומציאת שותפים טכנולוגים ואסטרטגים בסינגפור עבור חברות מישראל, איסוף מידע על חברות פוטנציליות לשיתוף פעולה טכנולוגי, עזרה ביצירת הקשר הראשוני בין החברות, עזרה בתהליך מו"מ בין החברות כנדרש.

מועצת המנהלים אישרה את הפרוייקטים המשותפים הבאים:

חברת  Rubner Technology Consulting Ltd (RTC) הישראלית וחברת Fotegrafik Pte Ltd   הסינגפורית מפתחות טכנולוגיות ראיה ממוחשבת מתקדמות ובביצוע פרויקטים גדולים לחברות בתחומי עיבוד תמונה, הדמיה הרפואית, בטחון, בקרת איכות, ועוד.המערכת שתפותח תשתמש בטכנולוגיות עיבוד תמונה וראיה ממוחשבת ותיתן מענה הן למנהלי מאגרי התמונות באפיון וקטלוג התמונות והן למחפשי התמונות בקיצור זמן החיפוש ושיפור חוויית המשתמש.מערכת חדשנית זו מיועדת לתת מענה לבעיה הולכת וגדלה לאור השימוש המסיבי במאגרי תמונות ובכמויות התמונות הדיגיטליות בהם, וכן לבעיית הגידול הצפוי בעתיד. ד"ר יוסי רובנר, מנכ"ל RTC מסר: "אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם חברת Fotegrafik הסינגפורית ועל קבלת התמיכה מקרן SIIRD. “

חברת AIseek Ltd  הישראלית, תפתח יחד עם החברה הסינגפורית Playware Studios Asia  מאיץ חומרה להאצת AI (בינה מלאכותית) עבור משחקי מחשב רב משתתפים באינטרנט. כרטיס מחשב ובו מאיץ החומרה של AIseek ישב בחוות השרתים של משחק המחשב MAT המפותח על ידי החברה הסינגפורית ויספק את שדה הניסוי למשחק. הבינה המלאכותית המואצת מאפשרת הוספה של דמויות רבות ומתוחכמות, שימוש בעולמות גדולים ודינמיים ההופכים את המשחקים למעניינים ומלהיבים הרבה יותר מאלה הקיימים היום.

חברת Menolinx Systems Ltd   הישראלית, תפתח יחד עם חברת  CNA Group Ltd מערכת  שליטה מרכזית לתאורת  חוץ. הפרוייקט ישלב בין מערכות השליטה המבוזרות של מנולינקס המאפשרות חסכון של עשרות אחוזים בצריכת האנרגיה ומשפרות את תחזוקת המערכות,  לבין טכנולוגיות השליטה המרכזיות של CNA.  המערכת תאפשר שליטה מלאה על מערכות תאורה,  מקסימיזציה של החיסכון באנרגיה וייעול מערך התחזוקה.

יגאל דיקובסקי מנכ"ל מנולינקס סיסטמס ציין: "אנו מודים לקרן SIIRD על תמיכתה בפרוייקט. חברת CNA , הינה חברה מובילה בתחום של מערכות מידע, בקרה ותחזוקת מבנים. לחברה פרוייקטים רבים באזור דרום מזרח אסיה הכוללים מבני ציבור, שדות תעופה,תחנות רכבת, בתי כלא ועוד. תמיכת הקרן תאפשר שילוב של טכנולוגיות מובילות ליצירת מוצר שליטה ייחודי לשוק התאורה".

חברת Traffix Systems Ltd הישראלית, תפתח יחד עם חברת Now Media Pte Ltd  הסינגפורית מערכת QUALITY OF EXPERIENCE  לשיפור איכות חווית הצפייה בטלויזיה. מדובר בשרת מרכזי אשר יתקשר עם הממירים הביתיים לצורכי עקיבה, שיפור איכות התמונה ופתרון תקלות.

חברת  HomeNet Com Ltd הישראלית וחברת Cytech Technology Pte Ltd  הסינגפורית יפתחו יחד מערכת "בית חכם", שילוב שתי המערכות של החברות יצור מערכת משוכללת לניהול ובקרת הבית באמצעות אינטרקום IP. היחידה בבית תאפשר להעביר וידאו מהסביבה של הבניין למערכת מרכז בקרה, שליטה מרחוק באזעקה וכדו'.

פרוייקט נוסף הוא של חברתMedia Layers  הישראלית המפתחת פלטפורמת פרסום בזמן אמת לתחומי הסלולר והאינטרנט, המתואמות אישית למשתמשים ולתכני המשתמשים. הפרויקט יבוצע יחד עם חברת mBit  הסינגפורית המספקת פלטפורמה לרשת חברתית ותכני משתמשים ברשתות סלולריות ובאינטרנט. הפרוייקט הינו פרויקט מסחרי ראשון מסוגו בעולם שכולל פרסום וידאו בזמן אמת ברשת חברתית המשלב בתוכו גם יכולות בטכנולוגית IMS.

ובנוסף חברת Starcom GPS Systems Ltd הישראלית וחברת GlobalTrax Pte Ltd הסינגפורית תפתחנה מערכת RFID ניטור (מעקב) אחר מכולות. הפרוייקט יכלול בטא סייט  BETA SITE  בלב ים. 

תקציבה של הקרן הוא 3 מיליון דולר בשנה והיא תומכת בפרויקטים מכל התחומים. מנהלת הקרן בישראל, עורכת דין שירלי רפואה ציינה כי המועד הבא להגשת בקשות לקרן הינו 15 לנובמבר 2007.

מנכ"ל הEDB (המרכז לפיתוחה הכלכלי של  סינגפור) ציין כי התחומים המעניינים כיום בסינגפור הינם מדיה דיגיטאלית אינטראקטיבית ואנימציה לצורכי בידור וחינוך,PRECISION ENGENIRING , כמן כן אנרגיה ומים.

פרטים נוספים ניתן לקבל בלשכת המדען הראשי בטל' מס' 02-6662485

ובאתר האינטרנט: המדען

ועדת המחקר אישרה 21 תוכניות מו"פ חדשות בתחומים שונים בהיקף השקעה כולל של 47.5 מיליון ₪, מתוכם 19.8 מיליון ₪ מענקי מו"פ מתקציבי המדען הראשי.

5 פרויקטים בתחום ביוטכנולוגיה אושרו ע"י הוועדה בהיקף השקעה של 10.7 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש בהיקף 15.9 מיליון ₪). מענקי המדען הראשי לפרויקטים הנ"ל הסתכמו ב-4.4 מיליון ₪.

4 תוכניות בתחום כימיה אושרו ע"י הוועדה בהיקף השקעה של 9.5 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 13.9 מיליון ₪),כאשר מענקי המדינה לפרויקטים הללו הסתכמו ב-4.3 מיליון ₪.

פרויקט אחד בתחום ציוד רפואי אושר בוועדה בהיקף השקעה של 2.2 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של  3.7 מיליון ₪), מתוכם מענק המדען הראשי הינו 0.9 מ' ₪.

8 פרויקטים בתחום תוכנה הוועדה אישרה בהיקף השקעה של 15.6 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 26.2 מיליון ₪), מענקי המדינה לפרויקטים בתחום הנ"ל הסתכמו בסך 5.9 מיליון ₪.

2 פרויקטים בתחום תקשורת הוועדה אושרו בהיקף השקעה של 6.5 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 8 מיליון ₪), מענקי המדינה לפרויקטים בתחום הנ"ל הסתכמו בסך 2.6 מיליון ₪.

בדיון נפרד שהתקיים במסגרת אותה ישיבת וועדת המחקר ,אושרו 4 פרויקטים במסגרת מסולל העידוד של התעשייה המסורתית. הפרויקטים בתחומים שונים שמפותחים ע"י חברות מסורתיות קיבלו אישור וועדת המחקר בהיקף תקציבי כולל של 9.1 מיליון ₪, מתוכם 4.7 מיליוני ₪ - מענקי המדען הראשי.

המשק הישראלי אופיין בהתפתחות מהירה של סקטור ההיי-טק אל מול דריכה במקום ואף נסיגה של הסקטורים המסורתיים. בישראל מהווה התעשייה המסורתית כ-2/3 מכלל העובדים בתעשייה כולה וסיכויי ההישרדות לאורך זמן, מוטלת בספק באם לא יתחולל בה מהפך אסטרטגי בתחום החדשנות הטכנולוגית ליצירת יתרונות תחרותיים ומיצוב בשוק העולמי.

פרטים נוספים באתר האינטרנט: המדען

הוועדה לבחינת האמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית הגישה לסגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי את דו"ח המלצותיה.

הוועדה לבחינת האמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית מונתה ע"י השר אלי ישי במאי 2007, לשם בדיקה מחודשת של סדרי עדיפויות בתחום מענקי המחקר והפיתוח תוך שימת דגש על מתן עדיפות לצמצום הפערים והעצמת התעשייה בפריפריה תוך מיקוד מרבי על חדשנות טכנולוגית בתעשייה המסורתית, וזאת במסגרת פעילות לשכת המדען הראשי והכלים העומדים לרשות משרד התמ"ת.

בראש הוועדה עמד ישראל מקוב והיא כללה את הנציגים: יועץ הועדה - עו"ד אבי פלדמן, סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד התמ"ת; מרכז הועדה - אופיר גור, מינהל סחר חוץ, משרד התמ"ת, ד"ר דפנה שוורץ, אוניברסיטת בן גוריון; יעקב ברקאי - רכז באגף תקציבים, מ. אוצר; ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים; לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי מ. התמ"ת; רועי מדעי, מתאם פעילות סחר חוץ, מו"פ והשקעות, לשכת שר התמ"ת; רמזי גבאי, מנכ"ל אופיס טקסטיל; פרופ' צבי אקשטיין, משנה לנגיד בנק ישראל.

במעמד מסירת הדו"ח אמר ישראל מקוב:

" מצבם של התושבים באזורי הפריפריה ושל המועסקים בענפי התעשייה המסורתית אינו גזרת גורל מחד אך לא ייפתר מאליו מאידך. חברי הועדה סבורים ככלל שמעורבות מינימלית של הממשלה בפעילות הכלכלית במשק היא המדיניות הרצויה. עם זאת, ברור כי נושאים אלו מחייבים מעורבות ממשלתית ממוקדת לצורך תיקונם. בצעדים המעשיים עליהם המלצנו בדו"ח ניתן להניע תהליך מואץ של שינוי במצב תוך תקופה של שנים בודדות. כולי תקווה, שהממשלה תמצא את המשאבים הנחוצים כדי לבצע שינוי זה."

וכן:

" התוכנית המפורטת בדו"ח הועדה תפעל להגברת החדשנות והמו"פ בענפים המסורתיים, תגביר את קצב הצמיחה שלהם, תצמצם את הפער התחרותי בינם לבין הענפים המקבילים בחו"ל ותצמצם את הקוטביות בינם לבין התעשייה המתוחכמת בארץ. במקביל, אנו פונים לממשלת ישראל ובפרט למשרד התמ"ת, לאמץ מדיניות קוהרנטית ואחידה לעידוד והעצמת הפעילות הכלכלית והחברתית בפריפריה הנשענת על העקרונות שפורטו לעיל באופן שיאפשר פיתוח בר קיימא של אזורים נרחבים בישראל שכרגע מפגרים אחרי מרכז הארץ ברמת החיים, התעסוקה, חיי הקהילה ומערכות התחבורה."

להלן עיקרי המלצות הוועדה:

§         המלצות הועדה ביחס להעצמת ענפי התעשייה המסורתית:

קביעת יעד כמותי מרכזי להעצמה של התעשייה המסורתית הוא הגדלת התוצר לעובד בענפי התעשייה המסורתית ביחס לארה"ב מרמה של כ-56% בממוצע לשנים 1995-2003 ל- 70% בשנת 2015 ולרמה של 80% בטווח הארוך (2025).

• הסרת חסמים לחדשנות, מו"פ ואימוץ טכנולוגיות היא תנאי הכרחי להעצמת התעשייה המסורתית.  לצורך הסרת החסמים ממליצה הועדה:

1.       הגברת המודעות, תמיכה בכלי ניהול, מידע ונגישות לחדשנות:

2.       יישום גישה פרואקטיבית לייעוץ אסטרטגי בנושא חדשנות למנהלי הפירמות וייעוץ מומחים בנושא אימוץ טכנולוגיות קיימות והטמעתן, בייחוד עבור עסקים קטנים ובינוניים במטרה ליצור שינוי בתרבות הארגונית.

3.       סדנאות לשיפור כושר הזכייה של התעשייה בישראל בתוכניות תמיכה בינ"ל, לרבות תוכנית המסגרת השביעית.

4.       תמיכה בכתיבת הצעות ובקשות תמיכה בתוכניות בינ"ל.

5.       השקעות בהון אנושי ותהליכי עבודה:

6.       הכשרת עובדים ואומנים בתעשיות מסורתיות.

7.       שדרוג ענף קבלני משנה בישראל.

• מצד שני, הועדה ממליצה על תמיכה בהעמקת החדשנות, המו"פ ואימוץ הטכנולוגיות. בהקשר זה המלצות הועדה הן:

1.       הקצאת מקורות ייעודיים לתעשייה המסורתית לצרכי חדשנות ומו"פ אשר ישפרו את מעמדה התחרותי.

2.       תמיכה המשרד בחדשנות תעשה על פי הגדרה רחבה ביחס להגדרת החדשנות בחוק המו"פ ותקבל תוקף במסגרת הוראות מנכ"ל.

3.       יש לבחון מסלול לקבלת מימון מופחת מקרן המו"פ ללא תמלוגים - לעידוד חדשנות בתהליכי ייצור שתשלומי התמלוגים בגינם גורפים ואינם ממוקדים.

4.       עידוד תוכניות לעיצוב המוצר.

5.       עידוד ויצירת שיתוף פעולה מחקרי בין חברות תעשייה מסורתית ואקדמיה (במתכונת פעילות קרן מגנט תוך יישום ידע יחודי שנצבר בקרן בהקשר זה).

6.       תמרוץ שת"פ בינלאומי במו"פ ורכישת טכנולוגיות – (רשת IRC ומו"פ במסגרת תוכניות בינ"ל).

7.       תמיכה בשדרוג יכולתם של מכוני מחקר בענפים שונים, לרבות ענף המזון, לשרת את צרכי התעשייה.

הועעדה סבורה כי נקודות המוצא לדיון בנושא התעשיה המסורתית בישראל הן:

• עידוד התחרות הישירה במוצרים עתירי עבודה מול מדינות בהן עלות כוח העבודה נמוכה משמעותית מזו הנהוגה כיום בישראל אינו מהווה פתרון ארוך טווח לתעשיות המסורתיות, ליכולתן לספק תעסוקה ולתפוס מקום מרכזי במערך הייצור והיצוא של המשק הישראלי ולפיכך אינו מומלץ.

• צמיחת ענפי התעשייה המסורתית צריכה להתמקד בתחומים (קיימים וחדשים) בהם אפשר לפתח יתרון תחרותי בזירה הגלובלית (כולל ישראל).

• פיתוח מוצרים חדשים, שיפור מוצרים קיימים, פיתוח חומרים והשבחת תהליכי העבודה הם המנועים החשובים בפיתוח היתרון היחסי של התעשייה המסורתית בזירה הגלובלית.

• בין ענפי התעשייה המסורתית ובתוכם קיימת שונות רבה של צרכים וחסמים להתפתחות כאמור. לכן, יש לבסס סל רחב של כלי תמיכה  כאשר היקף יישומם בפועל תלוי בצרכים הפרטניים של כל חברה.

• המלצות הועדה ביחס להעצמת הפריפריה:

המלצות הועדה לממשלה כוללות שלושה תנאים הכרחיים להעצמת הפריפריה:

• פיתוח מערכת תחבורה מהירה ונגישה.
• פיתוח קהילתי, חברתי ותרבותי מספק בפריפריה ומערכת חינוך הולמת המספקת שוויון הזדמנויות.
• יישום מדיניות התיישבות של ריכוז-מבוזר באופן המאפשר ליישובים למצות יתרונות כלכליים לגודל.

יישומם של תנאים אלו באופן מלא ייתר את הצורך בתמרוץ והעדפת הפריפריה.

הצורך ביישוב והעצמת הפריפריה הוא תוצאה של מדיניות ממשלתית מכוונת לפיזור האוכלוסייה. לכן, הועדה סבורה שעל הממשלה ליצור תנאים כאלו שהחסרונות היחסיים של הפריפריה לעומת המרכז יפחת. כאשר המבחן הסופי הוא מבחן איכות החיים של הקהילה ורמת ההכנסה. המטרה היא להביא את  הקהילה בפריפריה לחיות בתנאים דומים ככל שניתן לקהילה במרכז הארץ. לדעת הועדה קיימים שלושה תנאים הכרחיים להעצמת הפריפריה: פיתוח מערכת תחבורה מהירה ונגישה; פיתוח קהילתי, חברתי ותרבותי מספק בפריפריה ומערכת חינוך הולמת המספקת שוויון הזדמנויות ויישום מדיניות התיישבות של ריכוז-מבוזר באופן המאפשר ליישובים למצות יתרונות כלכליים לגודל. יישומם של תנאים אלו באופן מלא ייתר את הצורך בתמרוץ והעדפת הפריפריה.

עד להשגת יעדים אלה, מציגה הועדה המלצות נקודתיות להעצמת הפריפריה. אלו מבוססות על העקרון המנחה כי בתנאים הנוכחיים העצמת הפריפריה צריכה להעשות על ידי עידוד אוכלוסיה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה להתיישב בה ומניעת הגירה שלילית של אוכלוסיה כאמור שכבר נמצאת בפריפריה. בהקשר זה מוצאת הועדה כי התמקדות בפעילות מו"פ וחדשנות בתחומים שונים יכולה להוות כלי יעיל להקמה וחיזוק גרעינים של אוכלוסייה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה בפריפריה.

העצמת הפריפריה – המלצות לעידוד כוח אדם איכותי:

• הועדה ממליצה כי הטבת המס הנוכחית בדרך של זיכוי מס לעובדי מפעלים הזוכים להטבות מהמדינה ומתגוררים בישובים הנמנים כישובים המוטבים, תינתן בשיעור גבוה (עד לסך של 20% במקום 13.3%), לתקופה של עד 10 שנים,  וזאת עד לתקרה של 25 אלף ₪ במקום 10 אלפי ₪ כמקובל כיום.

• עדכון ושינוי המפה הנוכחית של ישובים שהמתגוררים בהם זוכים להטבות מס, באופן שמשקלל את מעמדם הסוציו – כלכלי של היישובים  הנתמכים, כך שיושג מיקוד של התמיכה באזורים הזקוקים לה ביותר.

• המלצות להעצמת הפריפריה באמצעות עידוד הקמת מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות:

• עידוד הקמתם של מרכזי מו"פ בפריפריה המבוססים על מאגדים ושיתופי פעולה בין גורמי תעשייה, מחקר והוראה באזור במטרה ליצור "הון חברתי אזורי" שהוא מוטיב מרכזי בתוכניות פיתוח אזורי חדשניות בעולם.

• עידוד הקמה של מרכזי מו"פ high cost של חברות רב לאומיות בפריפריה במטרה ליצור גרעין ממנו ניתן יהיה לפתח בעתיד מערכי מו"פ נוספים בפריפריה.

• עידוד מרכזי מו"פ הנמצאים במרכז הארץ לקיים קשרים עסקיים עם הפריפריה בין אם במיזם משותף או במסגרת קבלנות משנה; ועידודם להעתיק חלק מפעילותם לפריפריה.

• עידוד הקמת מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות בתחומי תעשייה מסורתית גם במרכז הארץ במטרה לשדרג את רמת המו"פ בתעשייה זו.

תוכנית סיוע למרכזי מו"פ של חברות רב-לאומית בפריפריה:

• מסלול של החזרי מס בשיעור 20% מהוצאות השכר של מרכז המו"פ עד לתקרה של 360,000 ש"ח לשנה לעובד (מנגנון דומה קבוע כיום בחוק אזור סחר חפשי באילת). בהשוואה ל-5%-20%  כיום עד תקרה של 120,000 ש"ח.
• תשולם על בסיס חודשי כהחזר כספי מס ההכנסה המשולמים בגין העובדים במרכז.
• מנגנון פשוט בו אין צורך להשתמש ברווחים, שאין למרכז מו"פ, כבסיס להחזר.

• השתתפות בהוצאות ההקמה של מרכז מו"פ שמוקם בפריפריה לחצי שנה ראשונה:
• עלויות נוספות הקשורות בגיוס העובדים, הדרכות לעובדים, סבסוד עלויות עבודה.
• סיוע בדיור לעובדים שיעברו מהמרכז לאזורי הפריפריה במהלך תקופת ההקמה.
• זכאות של מרכז המו"פ בעלויות פיתוח הקרקע כמו כל מפעל יצרני אחר.

• תמיכה זו תינתן גם להקמת מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות בתחומי תעשייה מסורתית במרכז הארץ במטרה לשדרג את רמת המו"פ בתעשייה זו.

תוכנית לעידוד מאגדים אזוריים:

• עידוד וסיוע להקמת מאגדים באזורי פריפריה לחדשנות (כולל שיווק/ייצוא) ו/או מו"פ בהתאם לכללים המקובלים במשרד התמ"ת.

הטבות למאגד:

• סיוע בהכשרה מקצועית לעובדים  במאגד.
• עסקים שקשורים למאגד יזכו להטבות במסגרת שיפור אטרקטיביות קבלני משנה והתעשייה.

תוכנית לשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר במו"פ וחדשנות:

• תוכנית מיוחדת לשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר והוראה בפריפריה. לרבות שיתוף סטודנטים בפעילות מחקר במהלך הלימודים.
• עידוד הקמה של מעבדות מתקדמות במוסדות המחקר וההוראה על ידי חברות רב לאומיות בצורה של מענקים מצד התמ"ת (על בסיס Matching).
• שילובן של החברות הרב-לאומית בתוכנית שיפור אטרקטיביות קבלני משנה.

המלצות נוספות לתמיכה בפריפריה לצורך צמצום פערים כלכליים באמצעות מו"פ וחדשנות, יצירת מסה קריטית של הון אנושי איכותי ושיפור הקהילה:

• תמיכה בקיום כנסים אזוריים לעידוד שיתופי פעולה אזוריים.
• עידוד קיום תערוכות בינלאומיות בפריפריה.
• לקדם תחומים שעשויים להיות בעלי חשיבות לאומית גם בפריפריה:
• מוצע לקדם את תחום הקלינטק, המים, והביוטכנולוגיה בפריפריה.
• יש לפעול לשלב את בתי החולים כמרכזי מחקר ציבוריים במסגרת התוכניות לעיל.

• חבילת ניסיונית של הטבות ל-3,000 עובדי מו"פ חדשים בתעשייה בפריפריה כהעצמה לגרעין ההון האנושי בפריפריה:
• סבסוד ערך הקרקע ברכישת בית או דירת מגורים.
• סבסוד שהות ילדים במעונות יום.
• מתן העדפה להכשרת כוח אדם בדגש על מקצועות טכנולוגים בפריפריה.
• העדפה להדרכה וייעוץ של עסקים בפריפריה בנוגע למגוון הכלים שמשרד התמ"ת מעמיד לרשותם.
• על משרד התמ"ת לכוון/לייצר כתובת אחת לטיפול בחברות רב לאומיות להציג להן את מכלול הכלים הקיימים ולסייע באיתור הפניות מהפריפריה.
• טיוב המידע על עסקים באזורי הפריפריה: מוצע לפעול להקמת מרכז שיספק מידע מעודכן על עסקים הפועלים בפריפריה. מוצע להקים אתר אינטרנט מרכזי במסגרתו יוצג המידע לכל דורש כאשר כל אחד ממרכזי טיפוח היזמות יהיה אחראי לאיסוף המידע ברדיוס הפעילות שלו.

סגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי הודה ליו"ר הצוות ולחברי הועדה והטיל על מנכ"ל המשרד רו"ח גבריאל מימון להכין תוכנית פעולה אופרטיבית שתאפשר יישום המסקנות שיאומצו בעתיד על ידי שר התמ"ת.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לישראל מקוב יו"ר הוועדה : 03-9267328 באמצעות עדינה מזכירתו.

ובאתר האינטרנט: