ב.      משימות השירות

פירוק חברה ופירוק אגודה שיתופית

הליך הפירוק הוא ההליך בו היטיב המחוקק ליישם את ההבחנה הקיימת בין חברה ובין אגודה שיתופית. פירוק חברות נתון לסמכותו של בית המשפט המחוזי וכל ענייני הפירוק מתנהלים בפניו. לעומת זאת, הסמכות לצוות על פירוק אגודה שיתופית הוקנתה לרשם האגודות השיתופיות. כלומר, סמכותו של הרשם הינה סמכות בלעדית.

יתרה מכך, שיקול הדעת שנמסר לרשם בעת פירוק אגודה שיתופית רחב מזה הנתון לבית המשפט המחוזי בעת פירוק חברה. בעוד בית המשפט המחוזי רשאי לפרק חברות, הרי שלרשם נמסר שיקול דעת רחב ביותר, כחלק בלתי נפרד מהתפיסה הכוללת המנחה את המחוקק בראיית תפקיד הרשם בתוך העולם הייחודי של האגודות השיתופיות.
מעיון בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד - 1984, עולה כי רשם האגודות מפעיל סמכויות כשופט בית המשפט המחוזי, בכל הכרוך בניהול ובפיקוח על פירוקה של האגודה השיתופית. ממש כפי שבענייני ניהול ורישום פועל רשם האגודות כרשם החברות. כאמור, בענייני הפירוק, כלשון סעיף 48 לפקודה, פירוק העסקים מתנהל תחת פיקוחו היחיד של רשם האגודות.

הסמכויות שמעניקה הפקודה לרשם, בפירוק או בחיסול האגודה, הן:

·        לצוות על האגודה להתפרק אם ירד מספר חבריה אל מתחת למינימום החוקי או לפטור אותה מהוראה זו לתקופה שתקבע על ידו.

·        לצוות על האגודה להתפרק, לאחר עריכת חקירה או בדיקה, בהתאם להוראות הפקודה.

·        לצוות על האגודה להתפרק, אם הוחלט על כך באסיפה הכללית ואם הוגשה לרשם בקשה חתומה על ידי שלושה רבעים מחברי האגודה.

·        לפקח על הפירוק כשם שבית משפט מחוזי מפקח על פירוק חברות.

·        לבטל את רישום האגודה לאחר גמר ההליכים לפירוקה.

·        להחזיר את האגודה שבוטלה לפנקס הרישום, לאחר קבלת צו מבית המשפט.