בלגיה - סקירה כלכלית 

2007-2008

 

 

הנציגות המסחרית לבלגיה וליד מוסדות האיחוד האירופי

שגרירות ישראל בבריסל

                                                נטלי גוטמן-חן– נספחת מסחרית

טל':  3735534  322  +

פקס: 3735666  322  +

brussels@moital.gov.il

Natalie.g@israeltrade.gov.il

 

 

 

 

בלגיה - כללי:

 

מיקומה הגיאוגרפי המרכזי של בלגיה, מאפשר גישה נוחה לכל השווקים העיקריים באירופה. בלגיה מציעה תשתית מצויינת בתחומי התחבורה והתקשורת, כח אדם מיומן הדובר שפות רבות וכלכלה פתוחה.

 

כלכלת בלגיה מאוד מפותחת והיסטורית היא נשענת על מסחר בינ"ל. מעל 70% מהתל"ג הבלגי מקורו בסחר בינ"ל (יבוא/יצוא). בלגיה מייבאת מוצרים בסיסיים או מוצרי ביניים, מייצאת אותם כמוצרים מוגמרים או חצי- מוגמרים, לאחר תהליך עיבוד בעל ערך מוסף.

 

ארצות רבות רואות בבלגיה מיקום מעולה למעבר סחורות ולמרכזי הפצה בדרך לשאר השווקים באירופה, ואף כמרכז ייצור. כך למשל, יושבות בבלגיה כ- 1300 חברות אמריקאיות, מהן רבות אשר גם מייצרות כגון קטרפיל – המפעל המרכיב והמפיץ הגדול באירופה וג'ונסון אנד ג'ונסון.

 

 מעל ל- 75% מסחר החוץ הבלגי הוא עם ארצות האיחוד האירופי. עובדה זו נותנת משנה תוקף לחשיבותה של בלגיה כציר מסחרי חשוב במערב אירופה.

 

בלגיה נחשבת למיקרוקוסמוס תרבותי של אירופה - 3 קבוצות שפה (צרפתית, פלמית וגרמנית) ממדיה נוחים לפעולה ומערכת שלטון התומכת בסחר חופשי הופכים את בלגיה לשוק מבחן ונקודת שיגור למוצרים רבים. השוק הבלגי תחרותי ויש פתיחות לחידושים טכנולוגים. מאידך, הצרכן די שמרן ובררן.

 

הסביבה המסחרית הבלגית אינה תמיד קלה להבנה או לפעולה. קיימת אי בהירות לגבי חלוקת האחריות בין השלטון המקומי, האזורי או הפדראלי, שיכולה להוביל לעיכובים בירוקראטיים רבים ולחוסר עקביות. וזאת בנוסף לנטייה הבלגית לפשרות ולהימנעות מעימותים (פחות נטייה לערב עורכי דין ובתי משפט).

 

הערה: מאז 2004 ניכר שיפור מסוים ביחסים המדיניים בין בלגיה לישראל. זאת לאחר שמאז פרוץ האינתיפאדה בספט' 2000 , ובמיוחד בתקופה בה היתה אפשרות שרה"מ אריאל שרון וישראלים אחרים ישפטו בבלגיה על פשעי מלחמה -  היתה אוירה לא נוחה ביחסים ובתקשורת. הסחר בין המדינות הוסיף לגדול גם בתקופה זו, וקיימת פתיחות בבלגיה, בעיקר לטכנולוגיה ישראלית ייחודית אשר מי שמתמצאים בתחום יודעים על קיומה. עם זאת, המצב מורכב יותר בתחום מוצרי הצריכה שם ישנה, במקומות מסוימים, הסתייגות מהוספת מוצרים ישראלים על המדף.

 

יש לזכור כי בבלגיה, בעיקר בערים בריסל ואנטוורפן, קיים ריכוז מוסלמי גדול. בבלגיה גם קיימת פעילות של OXFAM רשת בינלאומית שמטרתה סיוע למדינות המתפתחות והעניות בעולם. בבריסל שתי חנויות גדולות של הרשת המטיפה לקנות רק מה שמכונה "סחר הוגן", ומוצרים ישראלים משטחי יהודה ושומרון ורמת הגולן אינם נכללים בהגדרה זו.

 

 

 

 

 

אינדיקאטורים כלכליים:

 

 

National Bank of Belgium, Note de Conjoncture, Ministre des Finances, Bureau du Plan.

 

לבלגיה כלכלת שוק מפותחת, והיא ה-20 בגודלה מבין המדינות המתועשות  של ה- OECD.

סקטור השירותים מהווה כ- 66.7%  מהתל"ג הבלגי, התעשייה 17.1% , בניין 4.3% והחקלאות כ- 0.9

%

 

מגמות בכלכלת בלגיה כיום

 

משנת 2004 ניכרת התאוששות בכלכלת בלגיה לאחר כשנתיים של ירידה בפעילות הכלכלית – בדומה למדינות המערב האחרות, אך באופן חריף פחות מארה"ב או גרמניה. לאחר שנתיים של צמיחה, צפויה האטה נוספת בכלכלה הבלגית עקב ההאטה בכלכלה העולמית. אולם, ניכר כי הפגיעה בבלגיה תהיה מתונה יותר מאשר במדינות אירופה האחרות. לראיה, משבר המשכנתאות שהחל בארה"ב השפיע על הבנקים בבלגיה אך באופן נמוך יותר מההשפעה גרמניה ובברטניה.

הבעיות המבניות של בלגיה: אי יצירת מקומות עבודה חדשים, אזורים בהם יש אבטלה מזה מספר דורות (בעיקר באזור הוולוני), מיסוי גבוה ושוק עבודה בלתי גמיש הנשלט על ידי חוקי עבודה נוקשים ורמת שכר מהגבוהות באירופה.

 

לבלגיה חוב ציבורי גדול (למעשה, הריבית על החוב). בנוסף, תעמוד בלגיה, כמו מדינות רבות אחרות, בפני בעיית הזדקנות האוכלוסייה והצורך להגדיל את תשלומי ההעברה. לאחרונה הושג "הסכם לסולידריות בין הדורות" שמשמעותו העיקרית היא העלאת גיל הפרישה לפנסיה בהדרגה החל משנת 2008 .

 

• הבורסה הבלגית 'Euronext Brussels' ספגה ירידות חדות מאז אוגוסט 2007 עקב משבר המשכנתאות. מניות החברות הבלגיות נהנו מעליות בשנים האחרונות, עד לקיץ האחרון בו החלו הירידות בדומה ליתר בורסות אירופה.

 

• האינפלציה עלתה מאוד בשנה האחרונה בשל מחירי המזון והאנרגיה העולים בכל העולם.

 

 

• האירו התחזק בשנה האחרונה מול הדולר, ביולי 2008 הגיע לשיא בשער חליפין של 1.6038 דולר לאירו.

 

תקציב הממשלה

 

 

התקציב הפדראלי של בלגיה עומד על כ- 39  מיליארד יורו. החוב הלאומי של בלגיה עמד בסוף 2007 על 285.81 מיליארד אירו.

 

בלגיה מהווה חלק מגוש היורו (הפרנק הבלגי הוחלף ביורו על פי שער בסיס של 40.3399  ),

ומנהלת מדיניות תקציב מאוזן (התקציב היה ללא גירעון בשנתיים האחרונות). חלק ניכר מההכנסות השנה הגיע מתשלומי מע"מ שעלו על הציפיות עקב גידול בצריכה מעבר למשוער. בנוסף, הופעלה (והסתיימה בהצלחה מסויימת) יוזמת שר האוצר הבלגי לעודד  החזרת כספים - ללא ענישה - אשר הוצאו מבלגיה על מנת לעקוף את המסים הגבוהים כאן.

 

יצוין כי נושא חשוב בעת דיוני התקציב היה תחום הבריאות. ממשלת בלגיה עושה מאמצים רבים לחסוך בתחום ואחת הדרכים שנקבעו לכך היא דרישה מפורשת מרופאים שכחלק גדול יותר מהמרשמים שהם רושמים יתייחס לתרופות גנריות באופן שיהיה גידול משמעותי בצריכת תרופות אלה בבלגיה.

 

הפרטה:

סקטור הבעלות הממשלתית בבלגיה הוא קטן יחסית: תעשיות הגז והחשמל כבר מזמן בידיים פרטיות. ספק התקשורת (תקשורת קווית) היחיד - בלגקום - נמצא בתהליך הפרטה החל ממרץ 2004 .

הממשלה עדיין מחזיקה ברוב המניות (53.5% פלוס מניה) , Belgacom S.A. מחזיק 1.1% מהמניות והיתר 45.4% מחזיק הציבור.

 

בנובמבר 2004 סיכמה הממשלה הפדראלית על מכירת 70% מאחזקותיה ב- BIAC – החברה המנהלת את נמל התעופה של בריסל (נמכר למשקיע אוסטרלי Macquarie).

ב 2006 מכרה הממשלה 49% מהבעלות בדואר הבלגי למפעיל הדואר הדני (חברת  Post Danmark A/S) תמורת 300 מיליון יורו. צפוי כי הדבר יביא לסגירת סניפים רבים תוך מודרניזציה של המיון והחלוקה.

הוחל גם בצעדים לקראת אפשרות של הפרטת חברת הרכבות הלאומית SNCB . הוקמה חברת אחזקות ותחתיה חברה אחת העוסקת בהפעלת הרכבות וחברה נוספת האחראית על התשתית. כיום מחזיקה המדינה ב50.1% מהמניות. 

בכל מקרי ההפרטה הורשו משקיעים זרים לקחת חלק.

מים

אספקה והפצת מים מנוהלים ע"י חברות רבות לפי אזורים. חלקם פועלים באזורים קטנים וחלקם בגדולים יותרץ לדוגמה, חברת AWW (Antwerpse WaterWerken)