מעודכן לחודש אפריל, 2006

כתב: מודי אפרים, יועץ, שגרירות ישראל, ארגנטינה

 

נתוני רקע

בירה - בואנוס איירס.

 

פרובינציות חשובות - בואנוס איירס (כ-38% מכלל האוכלוסיה לא כולל את העיר בואנוס איירס), סנטה פה, קורדובה ומנדוסה.

 

ערים חשובות - בואנוס איירס, רוסריו, קורדובה, מנדוסה, מאר דה פלאטה.

 

אוכלוסיה -  38 מליון תושבים.

 

שטח -  3.761.264  קמ"ר.

 

צפיפות – 13 תושבים לקמ"ר

 

אקלים – בארגנטינה שאורכה כ-3500 ק"מ כל סוגי האקלים: טרופי ולח בצפון ועד אלפיני וארקטי בהרי  האנדים ובפטגוניה, מדבריות יבשים באיזורי הפמפה ואקלים ממוזג באיזורים הפוריים של המרכז וצפון מרכז. בעיר בואנוס איירס חם ולח בקייץ וקר ולח בחורף.

 

מדינות שכנות – אורגוואי, ברזיל, פארגוואי ובוליביה בצפון וצ'ילה במערב.

 

מטבע  - פסו ארגנטינאי.  ב-  22.3.2006  היה שער החליפין 3.09 פסוס לדולר אמריקאי.

 

שפה - השפה הרשמית היא ספרדית. רוב הגופים הרשמים והחברות הגדולות יכולות לנהל מו"מ באנגלית , אך בדרך כלל יש ציפיה שהשותף לעסקים יידע ספרדית והמגעים יתנהלו בספרדית.

 

יעדי יצוא עיקרים 2004: 

 

נפטא – 14.6%. מרקוסור – 19.6%. איחוד אירופאי – 18%. שאר העולם – 47.8%.

 

מקורות יבוא עיקרים 2004 :

 

נפטא – 15%. מרקוסור – 28.6%. איחוד אירופאי – 14.8%. שאר העולם – 41.6%.

 

תחומי יצוא 2004 :

 

חקלאות (סויה, דגנים, בשר) ודייג – 34.6%. מוצרי תעשיה- 27.6%. חומרי גלם – 19.8%. אנרגיה – 17.9%.

 

 

תחומי יבוא:

 

 

 

 

הכלכלה הארגנטינאית

 

במשך עשרות שנים התאפיינה ארגנטינה בגרעונות תקציבים גדולים ואינפלציה דוהרת. כתוצאה מכך איבדו הארגנטינאים ומשקיעי החוץ את האמון בכלכלה ובמערכת הפיננסית הארגנטינאית. תושבי ארגנטינה למדו שכדי לשמור על כספם עליהם להעבירו למדינות אחרות ועל פי ההערכות מופקדים מחוץ לארגנטינה כ-130 מיליארד דולר של ארגנטינאים, סכום שמתקרב לחוב החיצון הארגנטינאי.  כדי לנסות להחזיר את האמון בכלכלה הארגנטינאית עברה המערכת הכלכלית בארגנטינה בראשית שנות התשעים, רפורמות מיבניות דרסטיות שכללו: ייצוב מחירים, קיבוע שער הפסו על דולר אחד ללא אפשרות שינוי, הפרטות שבמהלכן, נמכרו כמעט כל החברות הממשלתיות, והסרת כל המגבלות בפני יבוא.  כתוצאה מכך נעצרה למעשה האינפלציה ובמשך כמה שנים ידעה ארגנטינה השקעות מסיביות ושגשוג. אך החגיגה לא יכלה להמשך לנצח. ההצמדה לדולר נשמרה באופן מלכותי וכתוצאה מכך, התמוטטה למעשה מערכת הייצור המקומי. חלק גדול מהכספים שהגיעו בעקבות ההפרטות נעלמו כתוצאה משחיתות . השירות הציבורי המשיך להיות בלתי יעיל וכדי לממנו ביקשה ארגנטינה וקיבלה, הלוואות נוספות ובמקביל, גדלו מאוד נתוני האבטלה וארגנטינה שעד לפני שלושים שנה הייתה מדינת מעמד בינוני משגשגת, הפכה להיות מדינה שבה נתוני העוני והאבטלה גבוהים ביותר.

 

החל מ-1998 נכנסה ארגנטינה למיתון עמוק שהיה בין הגורמים שהביאו לאי בחירתו של הנשיא מנם לתקופת כהונה שלישית. דה לה רואה שנבחר במקומו, לא הצליח לפתור את המשבר הכלכלי והמיתון העמוק  ובסופו של דבר, התמוטטה ממשלתו בסוף 2001 . ממשלת המעבר שהחליפה אותו בינואר 2001 נאלצה לנקוט בכמה צעדים דרסטים שהביאו  באופן זמני לשיתוק כמעט מלא  של הפעילות הכלכלית, שער הדולר המלאכותי 1=1 בוטל וכתוצאה מכך חל פיחות דרסטי בשער הפסו, שנסק תוך כמה חדשים לשיעורים של כמעט 1=4  במקביל הוחלט על השעיית התשלומים של החוב החיצון  הציבורי והפרטי.  המערכת הפיננסית שותקה  כמעט לחלוטין וארגנטינה נשארה ללא מקורות אשראי פנימים וחיצונים. אף על פי כן, המערכת הכלכלית לא התמוטטה ולמרות המחסור באשראי, התחילה הכלכלה להתאושש והחל מיוני 2002 הנתונים הכלכלים מעודדים ביותר.

 

מאז חילופי השלטון במאי 2003 עם השבעתו של הנשיא החדש נסטור קירשנר, התייצבה המערכת הפוליטית והכלכלית . כל אלה איפשרו בסופו של דבר חתימה על הסכם עם קרן המטבע בספטמבר 2003 ופרעון מלוא החוב לקרן המטבע בינואר 2006. השנים האחרונות התאפיינו בבלימת האינפלציה, גידול בסקטור התעשייתי, ירידת האבטלה עליה בשיעורי הגביה ותקציב ממשלתי מאוזן. גם המערכת הבנקאית חזרה לפעילות מלאה. בשנה האחרונה הכלכלה המשיכה להתאושש ושיעור הגידול בתוצר הגיע ב-2005 ל- 9% , הצפי לשנת 2006 לגידול של כ-6% בתוצר.

 

 

 

 

 

 

נתונים אופיינים של הכלכלה הארגנטינאית

 

1.       ארגנטינה היא ברוכת מזל יש לה את כל משאבי הטבע, האנרגיה והגלם וכן אדמה פורייה ואפשרויות לגידול של כל מוצרי המזון הרבה מעבר לצרכיה, האוכלוסיה היא הומגנית מאוד ובעלת רמת חינוך גבוהה. הבעיות הכלכליות של ארגנטינה נובעות בעיקר מאי יציבות פוליטית ומשחיתות.

 

2.        תקופת הצמיחה הארוכה האחרונה של הכלכלה הארגנטינאית הייתה בין השנים 1880 ל-     1930. מאז לא ידעה ארגנטינה תקופת פיתוח כלכלי רציפה, שנמשכה יותר מכמה שנים בודדות ולכן לא הצליחה להביא אל הפועל אסטרטגיית פיתוח ארוכת טווח. במשך עשרות שנים התאפיינה הכלכלה הארגנטינאית בבמחזורים של שגשוג כלכלי ומשברים. מאז שנות השבעים בערך כל שש או שבע שנים, נערכו במשק הארגנטינאי רפורמות מקיפות שהביאו למשך זמן קצר לשיפור כלכלי ניכר ולעליות מחירים אך אלה לא החזיקו מעמד למשך זמן רב ולאחריהן הגיעה המשבר שלווה בירידות מחירים תלולות של נכסים ואדמות. יזמים וספוקלנטים שלמדו להכיר את מחזוריות הכלכלה הארגנטינאית ידעו לנצל ירידות מחירים אלו ולהרוויח סכומי עתק.  המשבר האחרון היה בסוף שנת 2001 ובשנתיים האחרונות שוב חזרה הכלכלה למסלול של צמיחה. האם הפעם יהיה שינוי וארגנטינה תצליח להחלץ מהמחזוריות האופיינית של צמיחה ומשברים?

 

3.       רוב היצוא הארגנטינאי הוא של מוצרי חקלאות (סויה, דגנים, בשר) ומוצרי אנרגיה (נפט וגאז). החקלאות היא בעיקרה אקסטנסיבית ויש מעט חקלאות אינטסנסיבית עתירת טכנלוגיה (שמעניינת יותר את היצואן הישראלי כיוון שבמקרים רבים היא מתבססת על טכנולוגיה ישראלית). כל עוד נמשך השגשוג במחירים העולמים של הסויה והדגנים, ברור שהמגדלים יעדיפו להמשיך בגידולים אקסטנסיבים שאינם מחייבים השקעות גדולות והרווחים מהם – בשלב זה – מיידים. העובדה שרוב היצוא הוא של מוצרים שתלויים בתנודות מחירים בשווקים העולמים, מהווה בעיה כרונית כיוון שהשגשוג הכלכלי תלוי בגורמים חיצונים. בשלב זה המציאות מחייכת ליצואן הארגנטינאי, אך מצב זה לא יוכל להמשך לנצח.

 

4.       שותפות הסחר העיקריות: הן ארה"ב ונפטא, מרקוסור (בעיקר ברזיל) וצ'ילה. ארגנטינה מנסה לגוון את יחסי הסחר שלה ומנסה לקדם הסכמים עם האיחוד האירופי, רוסיה, הודו וסין. מאז שנוסד מרקוסור לפני כחמש עשרה שנה הייתה מדיניות ארגנטינה ביחס לגוש הכלכלי בלתי ברורה כאשר היא נעה לעיתים בין עדיפות להדוק הקשרים עם מרקוסור ובין עדיפות לקשרים עם ארה"ב במגמה להקים את איחוד הסחר האמריקאי  ALCA. הממשל הנוכחי נותן עדיפות ברורה ליחסים עם ברזיל ומרקוסור.

 

5.       החוב החיצון הוא מרכיב מרכזי בהוויה הכלכלית הארגנטינאית והוא ימשיך להעיק ולהשפיע במשך עשרות שנים למרות פרעון החוב בתחילת 2006 לקרן המטבע . תשלומי החובות הם בסך מיליארדי דולרים בשנה, שהיו יכולים – אלמלא היה צורך לשלם לנושים – להיות מופנים לפיתוח ולמלחמה בעוני.

 

6.       מרכז העסקים של ארגנטינה היא העיר בואנוס איירס וערי הלווין שלה בפרובינציה של בואנוס איירס.

 

7.       הסקטור הציבורי הוא עדיין מנופח ולא יעיל. תהליך ההפרטה בשנות התשעים הביא לייעול רב בתחום השירותים הציבורים אך הרפורמות נעצרו במגזר הממשלתי. תופעה זו בולטת במיוחד בפרובינציות וכמה מהן , הן נחלות כמעט פאודליות של מושלים השולטים ביד רמה כאשר חלק גדול מכוחם הפוליטי של מושלים אלה, נובע משליטתם על מקורות התעסוקה. מצב זה מונע כל נסיונות של הממשל המרכזי לשנות את המצב.

 

 

ארגנטינה - נתונים כלכלים לשנת 2005

 

 

 

 

 

היחסים הכלכלים בין ישראל לארגנטינה

 

הסחר בין ישראל לארגנטינה

 

נתוני הסחר בין ישראל לארגנטינה מראים על עליה הדרגתית בהיקף הסחר וברמות היצוא עד ל-1997, שאז היה הסחר ההדדי כ-200 מליון דולר מהם כ-126 מיליון דולר יצוא ישראלי. מאז יש ירידה הדרגתית עד לשפל של 2002, בה ירד היצוא הישראלי ל-15 מליון דולר  והיבוא ל-43 מיליון. בשנת 2003 כתוצאה מהתאוששות הכלכלה והחידוש בצמיחה, חל שינוי במגמה. היצוא עלה ל-31 מיליון דולר והיבוא לכ-75 מיליון דולר. בשנת 2004 המשיכה מגמת העלייה בהיקפי הסחר ההדדי בין שתי המדינות ל-55.2 מיליון דולר יצוא  (עלייה של 77%) ו-135.7 מיליון דולר יבוא (עלייה של 80%).

ב 2005 הסחר ההדדי הגיע לכ-300 מליון דולר, היצוא הישראלי לארגנטינה הגיע ל-  68.6 מיליון דולר, עלייה של 25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היבוא לעומת זאת גדל ב 5% ל- 232.7 מיליון דולר.

 

רוב היבוא הארגנטינאי לישראל הוא של בשר קפוא וכן שמני סויה ומוצרי מזון.

 

רוב היצוא הישראלי הוא של טכנולוגיה חקלאית, השקיה, חממות, כימיקלים, תרופות, מוצרי פלסטיק, מתכת, מוצרי אבטחה ודשנים.

 

 

 

היצוא מישראל לארגנטינה (במיליוני דולר)

 

 

 

 

 

 

היבוא לישראל מארגנטינה

 

 

 

 

 

 

פעילות של חברות ישראליות בארגנטינה

 

מספר החברות הישראליות הפועלות בארגנטינה קטן יחסית. כמה חברות (בעיקר בתחום החקלאי) פועלות באמצעות סניפים מקומים ואף העבירו קוי ייצור לארגנטינה. עד למשבר בשנות התשעים גם פעלו בארגנטינה כמה חברות בתחומי התשתית (החשובה שבהן – תה"ל). יתכן שעם חידוש הצמיחה, יחזרו חברות אלו ואחרות לפעול בארגנטינה. רוב החברות הישראליות פועלות באמצעות מפיצים מקומים. ישנן יותר מ- 100 חברות המייצאות לארגנטינה בעיקר בתחום האבטחה ומוצרי הטכנולוגיה החקלאית. חברות ישראליות רבות מנצלות קשרים עם חברי הקהילה היהודית הגדולה (כ-200 אלף) ורבים מנציגי החברות או האחראים למכירות הפועלים בארגנטינה הם ארגנטינאים לשעבר החיים בארץ (כ-60 אלף ארגנטינאים חיים בישראל). עובדה זו מקלה מאוד על הקשרים ההדדים כיוון שפערי התרבות, התקשורת והשפה כמעט ואינם קיימים.

 

הסירבול הבירוקראטי מקשה מאוד על  קידום עסקאות. הממשל הנוכחי – בהשוואה לממשלים הקודמים – נקי יחסית משחיתות אך העובדה שמבחינות רבות הכלכלה הארגנטינאית נמצאת בתהליך של שינוי מיבני והמימשל חדש יחסית, גורמת לכך שעדיין אין כללי משחק ברורים ולכן במקרים רבים עיסקאות נתקעות במבוכים הבירוקראטים שלא פשוט להיחלץ מהם כיוון שעדיין לא התגבשו "מסלולים אלטרנטיביים"  לפתרון. בנוסף לכך – במיוחד בכל הקשור להשקעות בהיקף רחב – אנשי עסקים רבים מעדיפים עדיין לשבת על הגדר ולהמתין עד אשר המצב הכלכלי יתבהר ובמיוחד, עד אשר תפתר בעיית החוב החיצון לנושים הפרטים, שתאפשר חידוש פתיחת מקורות האשראי הבינלאומי ולתחושה שיש בארגנטינה "בטחון חוזי". כל עוד המצב ללא שינוי, יש אי בהירות רבה וגם החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ (בסס"ח) אינה מוכנה לבטח עסקאות בארגנטינה.

 

 

 

תחומים והזדמנויות לפעילות כלכלית וליצוא ישראלי

 

1. הממשל החדש הגדיר כמה נושאים כבעלי עדיפות בהקצאת משאבים: חינוך, רווחה חברתית ועבודות ציבוריות של תשתיות בעיקר בתחום התחבורה. חברות המעונינות לפעול בתחומים אלו (למשל טכנולוגיה חינוכית) יוכלו למצוא כר נרחב ליצוא ולפעילות עסקית. בתחום התשתיות יהיו בשנים הקרובה מכרזים של כבישי אגרה, פרוייקטים של השקייה, מפעלי מים, סכרים ותיעול, מפעלי אנרגיה, בתי סוהר  ומסילות ברזל.

 

2. מימשל קירשנר מעוניין לשקם את התעשייה הארגנטינאית. מדיניות שער החליפין והעלות הנמוכה של כח עבודה מיומן בארגנטינה, מעודדת מחדש את התעשייה הארגנטניאית ומצמצמת את היבוא. מפעלים שהיו סגורים חוזרים לפעילות. בשלב זה, בעיקר בתחומי הצריכה  ( טקסטיל, הנעלה, צעצועים, תרופות, מוצרי מתכת, כימיקלים) חברות המעונינות להשקיע בתחומי פעילות אלו יוכלו לפעול בהצלחה רבה. מיזמים משותפים והעברות טכנולוגיה יתקבלו בברכה.

 

4. הזינוק במחירי הסויה העולמים הפך את הסויה למוצר היצוא החקלאי הריווחי ביותר. עם הגידול באיזורי גידול הסויה ובעקבות הביקוש העולמי הגובר לסויה ולמוצרי חלבון, גוברות ההשקעות במפעלי שמן סויה וחלבון סויה. לישראל טכנולוגיות מובילות בתחום ייצור חלבון הסויה ויש מקום לקדם העברות טכנלוגיה והשקעות בנושא.

 

5. השגשוג המואץ באיזורים החקלאים הביא לכך שאיזורים אלו ממש רוויים בכספים. לאחר שהמגדלים גמרו לשלם את חובותיהם ולאחר שהשקיעו בהרחבת תשתיות ובחידוש הציוד, הם מפנים עתה את רווחיהם להשקעות בתחום הנדל"ן . יש לצפות שבעתיד הקרוב יהיה באיזורים אלו "בום" נדל"ני. במקביל גם בבואנוס איירס יש תנופה מרשימה של בנייה למגורים ועלייה מתמדת של מחירים. חברות בניה ישראליות שמעונינות להרחיב פעילותן לדרום אמריקה יוכלו למצוא בארגנטינה הזדמנויות עיסקיות מענינות ביותר.

 

6. גם התיירות לארגטינה זוכה לתנופה חסרת תקדים. הפיחות המואץ הפך את ארגנטינה למדינה זולה לתיירים אך השנים הרבות בהן ארגנטינה הייתה יקרה ביותר הביאו לכך, שעתה יש בארגנטינה מחסור חמור בתשתיות תיירות ובעיקר באיזורים הפועלים עם תיירות נכנסת בינלאומית בפאטגוניה ובארץ האש. הדרישה להשקעות בתחומי המלונאות רבה ביותר.

 

7. בארגנטינה כוח אדם מיומן ביותר בתחום התכנה אך עלות המשכורות נמוכה ביותר ומתחרה  בעלויות של כוח האדם בהודו. בניגוד להודו, ארגנטינה נמצאת על אותו ציר הזמן של ארה"ב ועובדה זו מקלה מאוד על תיאום פעילויות. חברות הפועלות בצפון אמריקה יוכלו על כן, לנצל את כח האדם הארגנטינאי למיזמים משותפים. החפיפה בשעות הפעילות עם ארה"ב והמשכורות הנמוכות גם מהווה יתרון משמעותי ביותר לחברות הפועלות בתחום השיווק הטלפוני (טלמרקטינג) בתחום זה היה בשנתיים האחרונות גידול נרחב וחברות רבות באירופה ובארה"ב מתבססות עתה על כח אדם ארגנטינאי.

 

 

ענפי יעד לייצוא הישראלי

  

טכנולוגיה חקלאית - למרות השגשוג באזורי הגידול של החקלאות האקסטנסיבית, יש גם פיתוח של מיזמים של חקלאות אינטסיבית ובמיוחד דרישה לציוד השקיה וטפטפות, זרעים, חממות ופלסטיקה ציוד למפעלי מים, צינורות ובארות.

 

בטחון ואבטחה - הרפורמות הכלכליות בעשור האחרון הביאו לגידול מואץ בפערים החברתים, לאבטלה והרחבה ניכרת של מעגל העוני. התוצאה - גידול מבהיל בפשע וירידה בבטחון האישי. בעקבות זאת יש דרישה גוברת לציוד אבטחה, ביטחון, חברות שמירה, תכניות הדרכה, ציוד למניעת גניבות רכב, מערכות פיקוח וכו'. בעקבות פיגועי ה-11 לספטמבר יכנסו לתוקף – החל מיולי 2004 תקני בטחון חדשים לכניסת סחורות במטענים ימים ואוירים לארה"ב. תקנים אלו יחייבו את נמלי הים והאויר בארגנטינה לשפר את ציוד הבדיקה ואמצעי הבטחון וחברות ישראליות שיש להן טכנולוגיות בתחום יוכלו לנצל דרישות אלו ולפעול בארגנטינה.

 

טלקומוניקציה - חברות הטלקומניקציה שהופרטו בשנות התשעים מיעטו להשקיע בשנים האחרונות בפיתוח תשתיות. בלחץ הממשלה - המאיימת ליטול מהן את הזכיונות - ובעקבות הצמיחה המואצת, הן יהיו חייבות לחזור ולבצע רכישות. חברות הטלקומוניקציה הגדולות נשלטות על ידי חברות תקשורת בצרפת איטליה וספרד. חברות האם יעדיפו על כן ,להשקיע ברכישת ציוד המיוצר במדינות אלו והחברות הישראליות, יתקשו להתחרות במוצרים אלו אלא אם כן מדובר בפריטי ציוד בהן הצליחו לחדור למדינות אלו או בעסקאות של קבלני משנה עם החברות האירופיות.

 

תרופות, מיכשור רפואי וטראומה – שירותי הבריאות בארגנטינה הם ברמה גבוהה ביותר, אם כי המשברים הכלכלים והתמוטטות שירותי הרווחה הביאו ליצירת שתי מערכות: רפואה ציבורית דלה וענייה ורפואה פרטית ברמה בינלאומית. ממשל קירשנר הכריז על הפניית משאבים לשיפור הרפואה הציבורית אך גם הרפואה הפרטית, היקרה יותר, ממשיכה להתפתח. יש לצפות גם לרכישות גוברות של תרופות גנריות ובנוסף לכך יש דרישה גוברת לשירותי הכשרה בתחום הארגון הרפואי, במיוחד בשירותי הטראומה.

 

טכנולוגיה בתחום החינוך – הממשל הנוכחי הכריז על החינוך כאחד משלושת הנושאים העיקרים לקבלת משאבים. ישראל מובילה בתחום הטכנולוגיה החינוכית ועל כן יש מקום לחתור להגביר את השיתוף הפעולה בנושא.

 

כימיקלים ודשנים – בעקבות המשבר בסוף 2001 והפיחות הגדול פחת מאוד היבוא לארגנטינה. ירידה זו השפיעה מאוד על רכישת תשומות לחקלאות והיצוא של דשנים מישראל לארגנטינה, שבעבר היה הענף המוביל ביצוא, ירד מאוד. עם התאוששות המגזר החקלאי חוזר המגזר להיות משופע בכספים והמגמה התהפכה שוב. המחירים הגבוהים בשווקים הבינלאומים של סויה ודגנים הביאו להתפשטות איזורי הגידול לאיזורים שבעבר נחשבו לבלתי פוריים. באיזורים אלו מטבע הדברים יש דרישה גבוהה עוד יותר לדשנים וכל עוד נמשך השגשוג ימשיך היצוא הישראלי של דשנים לגדול.