ועדת השרים לחקיקה ואכיפת החוק אישרה בשבוע האחרון  טיוטת חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן שהוגשה על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מר אלי ישי.

 

השר ישי משוכנע כי אישור הטיוטה בועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק ולאחר מכן אישורה על ידי הכנסת תביא לקידום מעמדו של הצרכן בישראל שכן הטיוטה מהווה פיתרון חקיקתי לבעיות מעשיות שהתעוררו תוך כדי אכיפת חוק הגנת הצרכן וכן לחסרים משמעותיים שהתגלו בו. התיקון לחוק הוא פרי עבודה משותף של הממונה על הגנת הצרכן ושל הלשכה המשפטית במשרד התמ"ת.

 

להלן מס' תיקונים חשובים המעוגנים בטיוטה האמורה –

בחוק הגנת הצרכן בנוסחו היום ישנו סעיף המסמיך את שר התמ"ת לקבוע הוראות באשר לגודל אותיות ואופן כתיבתן בחוזה אחיד, תקנות מכוח סעיף זה, הקובעות הוראות מדויקות באשר לגודל האותיות ואופן כתיבתן, הותקנו לפני מס' שנים. תוך כדי אכיפת החוק וכן מתוך תלונות שהתקבלו במשרד התמ"ת, הוברר כי פרסומות רבות, הן בשלטי חוצות והן בטלוויזיה מכילות סייגים, אולם הללו כתובים באותיות זעירות עד כדי כך שלעיתים בלתי אפשרי להבין את משמעותן. על מנת למנוע הסתרת פרטים מהותיים לעסקה מפני הצרכן, מבקש התיקון לחוק להרחיב את הסמכת השר, כך שניתן יהיה לקבוע הוראות באשר לגודל אותיות ואופן הכתיבה, של אותם סייגים המופיעים בפרסומות ובכל מידע המיועד לצרכן.

 

זאת ועוד, חוק הגנת הצרכן מעניק לצרכן זכות לבטל עסקה לרכישת נכס ואשר לגביה נעשתה הטעיה או ניצול מצוקה. אולם החוק כנוסחו היום, אינו מאפשר לצרכן לבטל עסקה מאותו טעם, בה רכש שירות. חסר זה אינו מוצדק כלל ועיקר ועל כן בטיוטת חוק זו, מוענקת לצרכן זכות הביטול, הן כשמדובר בעסקת בה נרכש נכס והן בעסקה בה נרכש שירות. תיקון מהותי נוסף לאותו סעיף הוא מתן אפשרות לצרכן לבטל את אותה עסקה תוך זמן סביר מהיום שבו נודע לצרכן על ההטעיה או ניצול המצוקה וזאת במקום נוסח החוק הקיים, המעניק זכות ביטול רק בתוך שבועיים בלבד וכן מיום עשיית העסקה. הנוסח הקיים אינו מטיב עם הצרכן מאחר ובפועל ההטעיה או ניצול המצוקה מתגלים בשלב מאוחר יותר ובאופן שאינו תלוי במועד עשיית העסקה ועל כן תוקן הסעיף כך שניתן יהיה לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד בו התגלתה ההטעיה או ניצול המצוקה.

 

בנוסף, מבקש התיקון לחוק לתקן עיוות הקיים בחוק לפיו, כאשר נקשרת עסקה למתן שירות במכר מרחוק (קרי, באמצעות האינטרנט, טלפון, טלוויזיה וכו'), צרכנים אינם יכולים לבטל את אותה עסקה, כאשר כבר הוחל בנתינת אותו שירות, למרות שהעוסק עצמו לא עמד בחובתו לספק להם מסמך גילוי בטרם הספקת השירות. לפיכך קובע התיקון לחוק באופן חד משמעי כי כל עוד העוסק לא מסר לצרכן טופס גילוי, הצרכן יהיה זכאי לבטל את העסקה וזאת אף אם העוסק כבר החל לספק לו את השירות. תיקון זה בא למנוע את ניצולם לרעה של הצרכנים ולהטמיע בקרב העוסקים את חובתם לגלות את פרטי העסקה בטרם מתן השירות לצרכן.

 

תיקון מהותי נוסף הוא הקביעה, כי גם ביטול עסקת מכר מרחוק ועסקה לרכישת יחידות נופש, שעילתו אי אספקת הנכס או השירות במועד שנקבע בחוזה, אינו מחייב את הצרכן בתשלום דמי ביטול וזאת מאחר ואין כל הצדקה לחייב את הצרכן לשלם לעוסק דמי ביטול כאשר העוסק הוא זה אשר הפר באופן יסודי את התחייבותו. תיקון זה הינו הוספת עילה לעילות הקיימות היום בחוק – פגם או אי התאמה, אשר מעניקות לצרכן פטור מתשלום דמי ביטול.

 

שר התמ"ת אלי ישי מקווה כי הטיוטה תאושר במהרה ותשולב בחוק הגנת הצרכן.