1. תקן ישראלי (ת"י)
תקן הוא מסמך בו מפורטות דרישות טכניות החלות על מוצר או כללים טכניים של תהליך עבודה, לרבות הגדרות טכניות, באופן שיתאימו לייעודם. התקן מתאר תכונות שונות של המוצר, כגון: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו, ממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו ואריזתו.
הכנת התקנים נעשית בועדות התקינה במכון התקנים הישראלי לפי "כללי התקנים" (עיבוד תקנים ישראליים, התשנ"א - 1991), אותם מאשר שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
תקנים ישראליים ניתן לרכוש בספריה של מכון התקנים הישראלי, בכתובת רח' חיים לבנון 42, רמת אביב 69977, או דרך אתר האינטרנט של מכון התקנים: www.sii.org.il
2. תקן רשמי (ת"ר)
תקן ישראלי שנקבע ע"י מכון התקנים הישראלי הוא תקן וולונטרי.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שמתפרסמת ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראלי רשמי, אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת לפחות אחת המטרות האלה:
· שמירה על בריאות הציבור
· שמירה על בטיחות הציבור
· הגנה על איכות הסביבה
· אספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן
· הבטחת תאימות או חליפיות של מוצרים
· מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים הגלויים לעין והמשמשים בבניה, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.
מטרות התקינה הרשמית המפורטות לעיל אושרו ע"י הכנסת בחודש ינואר 1998 וחוק התקנים תוקן בהתאם. על פי הוראות המעבר בחוק, פרסם הממונה על התקינה עד סוף נובמבר 1998 קרוב ל-250 תקנים שרשמיותם פגה במלואה או בחלקה בגלל אי ההתאמה לעילות התקינה הרשמית.
3. התייעצות ציבורית
אכרזת רשמיות על תקן או הסרתה מתקן רשמי, מחייבת, על פי החוק, התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים. הליך זהה נעשה גם באישור שינויים לתקנים רשמיים כגון החלפות מהדורה ופרסום גליונות תיקון.
כדי להבטיח שקיפות מרבית בקביעת תקנים רשמיים, ההתייעצות מתבצעת לא רק עם נציגי היצרנים והצרכנים, אלא גם עם נציגי היבואנים, גופים ענפיים, כגון התאחדות הקבלנים ומשרדי הממשלה הנוגעים לנושא.
בשלב ההתייעצות מודיע הממונה על התקינה על כוונת שר התמ"ת לשנות את מעמד התקן, או לאשר שינוי בתקן רשמי. הוא מקציב זמן, בדרך כלל 4 שבועות, למשלוח הערות או אף הסתייגויות מהפעולה הצפויה.
4. אימוץ תקינה בינלאומית
תיקון נוסף בחוק התקנים אושר בכנסת בסוף שנת 1999 לפיו, בקביעת התקן, יאמץ מכון התקנים, ככלל, תקינה בינלאומית אשר נהוגה בקרב המדינות המפותחות. בקביעת תקן כאמור, יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם. כאשר קיימים תקנים שונים במדינות המפותחות, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שייקבע כאמור, יתבסס במלואו על תקן קיים.
בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן, בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה הבינלאומית, תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן.
5. חובת שמירה על תקן רשמי
מוצר שהתקן החל עליו הוכרז רשמי, אין לייצרו, למכרו, לייבאו או להשתמש בו בעבודה כלשהי, וכן לבצע עבודה שהכללים הטכניים של התהליך שלה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם כן התאימו המוצר או תהליך העבודה לדרישות התקן הרשמי.
נקבעו בתקן רשמי הוראות תחזוקה, התקנה או הפעלה של מצרך, יבוצעו הפעולות שנקבעו כאמור על-ידי מי שחויב בכך ובהתאם לדרישות התקן הרשמי.
האחראי על מילוי הוראות תקן רשמי הוא הממונה על התקינה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הממונה רשאי, בכל עת מתקבלת על הדעת, לערוך בקורת על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק התקנים.
בעריכת ביקורת, רשאי כל אדם שהוסמך לכך על-ידי הממונה על התקינה, ליטול דוגמא מכל מצרך לשם בדיקה וכן לתפוס ולעכב כל דבר שיש לו יסוד להניח שנעברה בו עבירה על הוראות חוק התקנים.
המהנדסים של מינהל התקינה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מנהלים חקירות בעקבות ביקורות יזומות או עקב תלונות, ואם מתברר כי היתה עבירה על חוק התקנים, ננקטים הליכים משפטיים נגד בעלי עסקים, יבואנים או יצרנים.
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יזם תיקון נוסף לחוק התקנים: הגדלה משמעותית בעונשים לעבריינים על חוק התקנים, לפיה מגיעים הקנסות עד ל- 300,000 ש"ח (במקום הקנס המרבי של 19,000 ש"ח בעבר).
תיקון לחוק התקנים מעניק סמכויות מינהליות לממונה על התקינה לפיהן רשאי הוא לצוות על מי שגרם לפגיעה בבריאות הציבור, בטיחותו או באיכות הסביבה, או קיימת הסתברות גבוהה שתיגרם פגיעה כאמור, להפסיק את המעשה הגורם לפגיעה או למנוע מעשיית המעשה, הכל באופן שנקבע בצו מינהלי.
הגדלת העונשים באופן משמעותי יחד עם הגברת האכיפה בשוק המקומי, מאפשרים ליברליזציה בבדיקות היבוא ועל-ידי כך אבטחת העמידה של מדינת ישראל בדרישות ארגון הסחר העולמי (WTO), לפיהן כל מדינה החברה בארגון חייבת לנהוג באופן זהה בדרך אכיפת דרישות טכניות לגבי היבוא והתוצרת המקומית.
6. תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן
חוק התקנים קובע שמכון התקנים וכל מי שאושר לעניין זה בכתב ע"י הממונה על התקינה ("מעבדה מאושרת") רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מוצר לתקן ולתת תעודת בדיקה על כך. מקום שלעניין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי התקן, לא תתקבל תעודה כראיה, אלא אם כן ניתנה בידי מעבדה מאושרת. כיום פועלות כ - 20 מעבדות מאושרות בתחומי הנדסה שונים. רשימת המעבדות המאושרות מפורסמת באתר האינטרנט של מינהל התקינה במשרד התמ"ת, בכתובת - www.moital.gov.il
גרישה דייטש
הממונה על התקינה