תקן ישראלי ותקן ישראלי רשמי
1. תקן ישראלי
תקן הוא מסמך בו מפורטות דרישות טכניות החלות על מוצר או כללים טכניים של תהליך עבודה לרבות הגדרות טכניות באופן שיתאימו לייעודם. התקן מתאר תכונות שונות של המוצר, כגון: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו, ממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו ואריזתו.
הכנת התקנים נעשית בועדות התקינה במכון התקנים הישראלי לפי "כללי התקנים" (עיבוד תקנים ישראליים, התשנ"א - 1991), אותם מאשר שר התעשייה והמסחר.
2. תקן רשמי
תקן ישראלי שנקבע ע"י מכון התקנים הישראלי הוא תקן וולונטרי.
שר התעשייה והמסחר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראלי רשמי, אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות האלה:
- שמירה על בריאות הציבור
- שמירה על בטיחות הציבור
- הגנה על איכות הסביבה
- אספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן
- הבטחת תאימות או חליפיות של מוצרים
- מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים המשמשים בבניה, הגלויים לעין. וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.
מטרות התקינה הרשמית המפורטות לעיל אושרו ע"י הכנסת בחודש ינואר 1998 וחוק התקנים תוקן בהתאם. התיקון כולל גם הוראות מעבר, על -פיהן תקנים או חלקים מתקנים שההכרזה עליהם כתקנים רשמיים פורסמה ברשומות לפני 31 בדצמבר 1997 ושהעילה להכרזתם אינה עולה בקנה אחד עם מטרות התקינה שנקבעו בתיקון לחוק התקנים, הכרזתם כתקנים רשמיים תמשיך לעמוד בתוקפה עד יום 31 באוקטובר 1998.
על -פי הוראות המעבר בחוק, היה על הממונה על התקינה לפרסם ב- 1 בנובמבר 1998 ברשומות, את רשימת התקנים או ההוראות שבהם, אשר תוקף הכרזתם פקע, כאמור לעיל.
בילקוטי הפרסומים מס' 4692 מ- 28 באוקטובר 1998 ומס' 4694 מ- 3 בנובמבר 1998 פורסמו קרוב ל- 250 תקנים שרשמיותם פגה במלואה או בחלקה בגלל אי ההתאמה לעילות התקינה הרשמית. מאוחר יותר פורסמו תיקונים להודעות אלה (ילקוטי הפרסומים מס' 4751 מ- 12 במאי 1999 ומס' 4763 מ- 3 ביוני 1999).
3. התייעצות
ציבורית
הכרזת הרשמיות על התקן או הסרתה מהתקן הרשמי, מחויבת, עפ"י החוק, בהתייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים. הליך זהה נעשה גם באישור רוויזיות של התקנים הרשמיים (החלפות מהדורה, גליונות תיקון ודומה).
כדי להבטיח שקיפות מרבית בקביעת תקנים רשמיים, ההתייעצות מתבצעת לא רק עם נציגי היצרנים והצרכנים, אלא גם עם נציגי היבואנים, גופים ענפיים, כגון, התאחדות הקבלנים, ומשרדי הממשלה הנוגעים לנושא.
בשלב ההתייעצות מודיע הממונה על התקינה על כוונת שר התמ"ס לשנות את המעמד של התקן, או לאשר שינוי בתקן רשמי ומקציב זמן, בדר"כ 4 שבועות, למשלוח הערות או אף הסתייגויות מהפעולה הצפויה.
4. אימוץ תקינה בינלאומית
תיקון נוסף בחוק התקנים אושר בכנסת בסוף שנת 1999 לפיו, בקביעת התקן, יאמץ מכון התקנים, ככלל, תקינה בינלאומית אשר נהוגה בקרב המדינות המפותחות.
בקביעת תקן כאמור, יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם.
כאשר קיימים תקנים שונים במדינות המפותחות, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שייקבע כאמור, יתבסס במלואו על תקן קיים.
בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן, בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסויימים הקבועים בתקינה בינלאומית, תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן.
5. חובת שמירה
על תקן רשמי
מוצר שהתקן החל עליו הוכרז רשמי, אין לייצרו, למכרו, לייבאו או להשתמש בו בעבודה כלשהי, לבצע עבודה שהכללים הטכניים של התהליך שלה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם כן התאימו המוצר או תהליך העבודה לדרישות התקן הרשמי.
האחראי על מילוי הוראות תקן רשמי הוא הממונה על התקינה במשרד התעשייה והמסחר. הממונה רשאי, בכל עת מתקבלת על הדעת, לערוך בקורת על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק התקנים.
בעריכת ביקורת, רשאי כל אדם שהוסמך לכך על-ידי הממונה על התקינה, ליטול דוגמא מכל מצרך לשם בדיקה וכן לתפוס ולעכב כל דבר שיש לו יסוד להניח שנעברה בו עבירה על הוראות חוק התקנים.
המהנדסים של מינהל התקינה במשרד התעשייה והמסחר מנהלים חקירות בעקבות ביקורות יזומות או עקב תלונות, ואם מתברר כי היתה עבירה על חוק התקנים, ננקטים הליכים משפטיים נגד בעלי עסקים, יבואנים או יצרנים.
משרד התעשייה והמסחר מכין תיקון נוסף לחוק התקנים: הגדלה משמעותית בעונשים לעבריינים על חוק התקנים, כאשר הקנסות יגיעו עד ל- 300,000 ש"ח (במקום הקנס המירבי של 19,000 ש"ח כיום).
הגדלת העונשים באופן משמעותי יחד עם הגברת האכיפה בשוק המקומי, יאפשרו ליברליזציה בבדיקות היבוא ועל-ידי כך אבטחת העמידה של מדינת ישראל בדרישות ארגון הסחר העולמי (
WTO), לפיו כל מדינה החברה בארגון חייבת לנהוג בצורה זהה באכיפת
דרישות טכניות לגבי היבוא והתוצרת המקומית.
6. תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן
חוק התקנים קובע שמכון התקנים וכל מי שאושר לעניין זה בכתב ע"י הממונה על התקינה (מעבדה מאושרת) רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מוצר לתקן ולתת תעודת בדיקה על כך.
מקום שלעניין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי התקן, לא תתקבל כראיה תעודה, אלא אם כן ניתנה בידי מעבדה מאושרת.
כיום פועלות כ – 20 מעבדות מאושרות בתחומי הנדסה שונים.
גרישה דייטש
הממונה על התקינה