תמונה גרפיתראשיתמונה גרפיתמפת האתרתמונה גרפיתהצעות ופניות הציבורתמונה גרפיתסקר גולשים
תמונה גרפית
חיפוש  תמונה גרפית
תמונה גרפית
תמונה גרפית
תמונה גרפית
 ראשי
חוק התקנים (תיקון מס' 7), התשס"ה-2005 (27.7.05)
חוק התקנים, התשי"ג-1953
חקיקת משנה
ראשי > חקיקה, פסקי דין, יוזמות חקיקה ומידע כללי > רשימה כוללת של חוקים בתחום תעשייה ומסחר > חוקים באחריות בלעדית של שר התעשייה המסחר והתעסוקה > חוק התקנים - כולל חקיקת משנה
חוק התקנים, התשי"ג-1953

 

1. פירושים (תיקונים: תשי"ח, תשל"א, תשנ"ח)

בחוק זה -

"מצרך" פירושו - מטלטלים וכן כל מבנה או מיתקן, אפילו הם מחוברים למקרקעים, להוציא רפואות;

"מיפרט" - תיאור תכונותיו של מצרך, ובכלל זה פרטים אלה, כולם או מקצתם: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחתה, כמותו וממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו, אריזתו ושאר תכונות של מצרך ושל חלקיו ושל חמריו שידרוש אותן המכון;

"מכירה" - לרבות גרם מכירה, החזקה לשם מכירה, חליפין או השכרה;

החזקה לשם מכירה תיחשב גם כל החזקת מצרך במקום העסק או במקום אחר, בכמות ובנסיבות שאינן שכיחות בשימוש לצורך עצמי, זולת אם יוכיח המחזיק כי אין הוא מחזיק לשם מכירה;

"חוק זה" - לרבות התקנות שהותקנו והצווים או האכרזות שניתנו לפיו;

"השר" - שר התעשיה והמסחר.

 

2. מכון התקנים תאגיד וגוף מבוקר (תיקון: תשל"א)

מכון התקנים הישראלי (בחוק זה המכון), הוא תאגיד כשר לכל זכות וחובה ופעולה משפטית ועומד לבקרתו של מבקר המדינה.

 

2א. מטרות המכון (תיקון: תשל"א, תשל"ט)

מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מיפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.

 

3. מוסדות המכון

ואלה מוסדות המכון:

(1) ראש המכון ושני סגניו;

(2) הועד הפועל;

(3) המועצה הכללית.

 

4. תקנון המכון

(א) הועד הפועל של המכון, באישור המועצה הכללית, יתקין, תוך שנה אחת מיום תחילת תקפו של חוק זה, תקנון לפעולות המכון (להלן - התקנון), שיהיה למכון היסוד היחיד לשימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, והוא רשאי באישור כאמור, להכניס

בו שינויים ותיקונים.

(ב) בתקנון ייקבעו -

(1) סמכויותיהם של מוסדות המכון;

(2) הרכבה של המועצה הכללית וסדרי כינוסה;

(3) הרכב הועד הפועל, אופן בחירתו ותקופת כהונתו, ובלבד שיהיו בין חבריו שלושה חברים שנתמנו על ידי הממשלה והודעה על מינוים פורסמה ברשומות;

(4) תנאי החברות במכון, זכויותיהם וחובותיהם של החברים לסוגיהם, סדרי קבלת חברים והדרכים להפסקת החברות;

(5) סמכויותיו של הממונה על התקינה במכון;

(6) דרכי המכון בביצוע סמכויותיו;

(7) כל ענין אחר הבא להסדיר פעולתו של המכון ששר המסחר והתעשיה הורה לקבעו בתקנון.

(ג) התקנון, וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישור של שר המסחר והתעשיה ויפורסמו ברשומות.

(ד) לא התקין הועד הפועל את התקנון תוך התקופה המפורשת בסעיף
קטן (א),
יתקינו שר המסחר והתעשיה, ודינו יהיה לכל דבר כאילו הותקן כאמור בסעיף קטן(א).

 

5. הממונה על התקינה

שר המסחר והתעשיה ימנה את הממונה על התקינה (להלן הממונה), במינוי שהודעה עליו פורסמה ברשומות.

 

6. תקן (תיקון: תשל"א)

(א) המכון, והוא בלבד, רשאי לקבוע מיפרט, או כללים טכניים של תהליך עבודה, לרבות הגדרות טכניות, כתקן ישראלי (להלן -תקן); המכון יפרסם כל תקן בדרך הנראית לו.

(ב) הודעה על קביעת תקן תפורסם ברשומות.

 

7. כללים לעיבוד תקנים (תיקון: תש"ס)

(א)  המכון לא יקבע תקן, אלא אם עובד בהתאם לכללים שנקבעו על ידי המכון באישור שר המסחר והתעשיה ופורסמו ברשומות, הכללים יכילו הוראות בדבר השתתפותם של רשויות המדינה ושל נציגי היצרנים והצרכנים, המעוניינים בתקן מסויים, בעיבוד של אותו תקן.

(ב)  (1)  בקביעת תקן, יאמץ המכון, ככלל, תקינה בין-לאומית אשר נוהגת
      בקרב המדינות המפותחות; בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי
     הסחר בין ישראל למדינות העולם;

(2)  כאשר קיימים תקנים שונים במדינות המפותחות, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שיקבע כאמור יתבסס במלואו על תקן בין-לאומי קיים;

(3)  בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין-לאומית כאמור בפסקאות (1) ו-(2), תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן.

 

7א. תקן זמני (תיקון: תשל"א)

(א) המכון רשאי לקבוע תקן שלא עובד בהתאם לסעיף 7 (להלן - תקן זמני) ובלבד שעובד לפי כללים שקבע לכך המכון, בהסכמת שר המסחר והתעשיה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת; הכללים יפורטו ברשומות.

(ב) קבע המכון תקן כאמור בסעיף קטן (א), יתחיל מיד בהליכים לעיבוד התקן בהתאם לסעיף 7.

(ג) תקן זמני יפקע ביום שצויין לכך בהודעה ברשומות על קביעתו, ולא יאוחר מתום 36 חודשים לאחר פרסום אותה הודעה; תקן שפקע כאמור לא ייקבע עוד בתקן לפי סעיף קטן (א).

(ד) משפקע תקפו של תקן זמני, תפורסם הודעה על כך ברשומות.

(ה) זולת אם נאמר אחרת בחוק זה, יחולו על תקן זמני כל הוראות החוק החלות על תקן.

 

8. תקן רשמי (תיקון: תשי"ח, תשל"ט, תשנ"ח)

(א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראל רשמי (להלן - תקן רשמי), אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת אחת המטרות האלה:

(1)  שמירה על בריאות הציבור;

(2)  שמירה על בטיחות הציבור;

(3)  הגנה על איכות הסביבה;

(4)  הספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן; תקן שיוכרז לפי פסקה זו, לרבות הוראה בו, יהיה תקן להספקת מידע בלבד;

(5)  הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים;

(6)  מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים המשמשים בבניה (להלן - חומרי בניה), הגלויים לעין, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.

(אא) תקן שיש במיפרטו תיאור כינויו או אריזתו של מצרך והוכרז כתקן רשמי, רואים את התקן הרשמי כאילו מיפרטו אינו כולל תיאורים אלה אלא אם הודיע שר המסחר והתעשיה באכרזה שהתקן הרשמי הוכרז לשם הגנת הצרכן.

(ב) בכל אכרזה לפי סעיף קטן (א) יצויינו המקום, או המקומות, להפקדת התקן שהכריזו עליו כאמור, וכל אדם יהיה זכאי ללא כל תשלום לעיין בו כאמור.

(ג) תקפה של אכרזה לפי סעיף קטן (א) הוא מתום ששים יום מיום פרסומה ברשומות או ממועד מאוחר ששר המסחר והתעשיה קבע באכרזה, בדרך כלל או לגבי כל איסור ואיסור שבסעיפים 9 ו-9א.

(ד) היה מצרך מסויים מן הסוג שמהותו, או תהליך ייצורו, מסורים בחוק לסמכותה של רשות מסויימת, לא יכריז שר המסחר והתעשיה אכרזה לפי סעיף קטן (א) לגבי אותו מצרך, אלא בהסכמת השר הממונה על ביצוע אותו חוק; אולם משהסכים אותו שר לאכרזה, יחולו הוראותיה על אף כל הוראה שניתנה על ידי אותה רשות.

(ה) הוכרז תקן כתקן רשמי, יהיו ביטול התקן, החלפתו בתקן אחר או שינויו טעונים אישור בכתב של שר התעשיה, המסחר והתיירות ופרסום אכרזה על כך ברשומות; תקן מחליף או מתוקן כאמור יהיה התקן הרשמי.

(ו)      תקנים או חלקים מתקנים שההכרזה עליהם כתקנים רשמיים פורסמה ברשומות לפני יום ב' בטבת התשנ"ח (31 בדצמבר 1997), ושהעילה להכרזתם אינה עולה בקנה אחד עם המטרות שנקבעו בסעיף קטן (א), הכרזתם כתקנים רשמיים תמשיך לעמוד בתוקפה עד יום י"א בחשון התשנ"ט (31 באוקטובר 1998); הממונה יפרסם ברשומות את רשימת התקנים או ההוראות שבהם, אשר תוקף הכרזתם פקע, לפי הוראות סעיף קטן זה, ביום י"ב בחשון התשנ"ט (1 בנובמבר 1998).

 

9. חובת שמירה על תקן רשמי (תיקון: תשל"ט)

(א) לא ייצר אדם מצרך, שמיפרט שלו נקבע בתקן רשמי, ולא ימכרנו, ולא ייבאו ולא ייצאו, ולא ישתמש בו בכל עבודה שהיא, ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם התאימו המצרך או תהליך העבודה לדרישות התקן הרשמי, אם נקבעה הוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן כתקן רשמי.

(ב) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), רשאי שר התעשיה, המסחר והתיירות לקבוע בצו כי לא יעשה אדם במצרך שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי את אחד המעשים המנויים בסעיף קטן (א), אלא אם ניתן לו היתר מאת המכון לסמנו בתו תקן וסימנו בהתאם לתנאי ההיתר; המכון רשאי לבטל היתר כזה לגבי מצרך שניתן עליו היתר ולא יוצר לפי דרישות התקן.

(ג) תחילתו של צו לפי סעיף קטן(ב) תהא ששים יום אחרי פרסומו ברשומות או במועד מאוחר יותר שקבע השר.

 

9א. איסור החזקת מצרכים מסויימים (תיקון: תשי"ח)

שר המסחר והתעשיה רשאי, אם ראה שהדבר דרוש למניעת סכנת נפשות או פגיעה ברכוש, לאסור בצו את החזקתו של מצרך אשר מיפרטו נקבע כתקן רשמי, או את השימוש בו למטרה כלשהי אם הוא אינו מותאם לדרישות התקן הרשמי.

 

10. הבטחת השמירה על תקן רשמי (תיקון: תשי"ח)

(א) הממונה רשאי בכל עת מתקבלת על הדעת לערוך בקורת על מנת לבדוק אם ממלאים אחרי הוראות חוק זה.

(ב) בעריכת בקורת לפי סעיף קטן (א) רשאי הממונה, וכל אדם שהוסמך לכך על ידי הממונה -

(1) להיכנס בכל עת המתקבלת על הדעת, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמייצרים בו או מחזיקים בו מצרך שמיפרטו נקבע כתקן רשמי או שמבצעים בו או ביצעו בו עבודה שהכללים הטכניים של תהליכה נקבעו כתקן רשמי, ולבדוק כל מצרך או תהליך עבודה וכל דבר הנמצא באותו מקום, וליטול דוגמה מכל מצרך לשם בדיקה, אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט מוסמך; הוראות הסעיפים 19 - 23 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים), יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פיסקה זו;

(2) להורות כי דוגמה שבחר, ולא ניטלה לבדיקה, תישמר במקום הימצאה, בדרך שקבע, לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חדשיים מיום בחירתה;

(3) לתפוס ולעכב כל דבר שיש לו יסוד להניח שנעברה בו עבירה על הוראות חוק זה ולהחזיקו עד שבית משפט מוסמך יחליט מה ייעשה בו, או להורות שהדבר יישאר במקום שבו נמצא בזמן הבקורת עד שבית משפט מוסמך יחליט מה ייעשה בו, אלא שאם הוגשה תביעה לבית המשפט תוך שני חדשים מתאריך התפיסה, העיכוב או מתן ההוראה, יוחזר הדבר או תתבטל ההוראה;

(4) המחזיק דבר שנתפס לפי פיסקה (3) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל בו כך והדבר נשמר או ניזוק ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה;

(5) להשתמש בכל הסמכויות הנתונות בסעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות) לקצין משטרה בדרגת מפקח, וסעיפים 3 ו-4 לפקודת האמורה יחולו על כל הודעה שהוא רשם תוך שימוש בסמכויות האלה.

(ג) כל אדם אחראי הנוגע בדבר חייב, ככל שיידרש לכך על ידי
הממונה, למסור לו ולמי שהוסמך על ידיו ידיעות ומסמכים, שלדעת הממונה, יש בהם כדי להקל את ביצועו של חוק זה, לרבות תעודת בדיקה לפי סעיף 12, אולם לא יידרש אדם למסור ידיעות או מסמכים העלולים לגלגל עליו אשמה פלילית.

(ד) כל אדם המבצע עבודת בניה או התקנה (אינסטלציה), הטעונה קבלת היתר או אישור, בתוקף חוק או מכוח אחר, מאת מוסד ממשלתי או מוסד של רשות מקומית, או מאת בעל זכיון מטעם המדינה שאושר לצורך סעיף זה על ידי הממונה, ישיג ויציג לפניהם, ככל שיידרש על ידיהם, תעודת בדיקה כמתואר בסעיף 12, שתעיד על התאמת המצרכים, שבהם הוא משתמש או השתמש בביצוע העבודה, לדרישות תקן רשמי; אולם לא יידרש אדם להציג תעודת בדיקה לגבי מצרך שיש עליו תו תקן כאמור בסעיף 11.

בסעיף קטן זה "המבצע עבודה", לרבות אדם אשר העבודה מבוצעת על פי פקודתו.

 

11. תו תקן

(א) שר המסחר והתעשיה יקבע בצו שפורסם ברשומות, סימנים לאישור התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי; לכל סימן כזה ייקרא "תו תקן".

(ב) כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי, הכל לפי המקרה, רשאי, לפי היתר מאת המכון, לסמן את המצרך בתו תקן; המכון רשאי בכל עת לבטל היתר כזה.

(ג) לא יסמן אדם כל חומר וכל מוצר בתו תקן אלא בתוקף היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (ב), או לפי צו על פי סעיף 9(ב).

(ד) דרכי קביעתו של תו תקן והשימוש בו יוסדרו בתקנות.

 

11א. הסכמים עם מוסדות חוץ (תיקון: תשל"ט)

המכון רשאי, באישור שר התעשיה, והמסחר והתיירות, להתקשר בהסכמים עם מוסדות שמחוץ לישראל, לשם הסדרת סימונם בתו תקן של מצרכים המתאימים לדרישות התקן, המיוצרים באותה ארץ ומיובאים לישראל.

 

12. תעודת בדיקה בדבר התאמה לתקן (תיקון: תשל"א, תשל"ט)

(א) המכון וכל מי שאושר לענין זה בכתב על ידי הממונה (להלן - מעבדה מאושרת), רשאים לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן, או לתקן רשמי, ולתת תעודת בדיקה על כך.

(ב) תעודת בדיקה שניתנה כאמור בסעיף קטן (א) ונחתמה בידי מנהל מעבדה מאושרת או בידי מי שהוא הסמיך לכך, תשמש ראיה לתכנה כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ג) מקום שלענין חיקוק נדרשת ראיה כי נתמלאו תנאי תקן, לא תתקבל כראיה תעודה אלא אם ניתנה בידי מעבדה מאושרת.

 

12א. בדיקת מצרכים (תיקון: תשי"ח)

מצרכים שמיפרטים שלהם נקבעו בתקן רשמי, רשאי המכון, באישור שר המסחר והתעשיה, לקבוע הוראות בדבר חובת בדיקתם, להבטחת התאמתם של המצרכים לתקן הרשמי וכללים לבדיקתם.

 

12ב. סימן השגחה (תיקון: תשל"א, תשל"ט)

(א) מצרך שמיפרטו לא נקבע כתקן והמכון משגיח על ייצורו בהתאם למיפרט שאישר, רשאי המכון להתיר סימונו בסימן המעיד על השגחת המכון (להלן - סימן השגחה) ולקבוע תנאים לסימונו.

(ב) המכון רשאי בכל עת לבטל, בהודעה מנומקת בכתב, היתר שניתן לפי סעיף קטן (א).

(ג) לא ישתמש אדם ולא יסמן מצרך בסימן השגחה אלא על פי היתר שניתן כאמור בסעיף קטן (א) ובהתאם לתנאי ההיתר.

(ד) היתר לפי סעיף זה לא יבוטל בשל כך בלבד שמצרך שהזמין צבא ההגנה לישראל לשמושו הבלעדי אינו מתאים למפרט שאושר ואי התאמתו מתחייבת מתנאי ההזמנה, ובלבד שהמצרך יסומן בסימן שקבע שר הבטחון בתקנות.

 

12ג. קבלת שכר (תיקון: תשל"ט)

(א) המכון רשאי לקבל שכר בעד השירותים שהוא נותן.

(ב) השכר ישולם בהתאם למחירון שיקבע הועד הפועל באישור שר התעשיה, המסחר והתיירות, ולענין השכר שישולם בעד היתר לסמן בתו תקן לפי סעיף 9(ב) - גם באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ג) המחירון יימצא לעיון הציבור במשרדי המכון ובמשרד הממונה, והוא אינו טעון פרסום ברשומות.

 

13. איסורים (תיקון: תשל"ט)

(א) אסור לאדם -

(1) להשתמש במלים תקן, סטנדרד ונורמה, או במלים קרובות לאלה, על כל נטיותיהן (להלן - מלים מוגנות), לתיאור מיפרט, או כללים טכניים, שלא נקבעו כתקן או כתקן רשמי;

(2) להשתמש במלה מהמלים המוגנות כשם לעסקו, או לפעולות עסקו, ללא היתר מאת שר המסחר והתעשיה; הוראה זו לא תחול על אדם שהשתמש כאמור לפני תחילת תקפו של חוק זה;

(3) לתאר מצרך, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת שהיא, תיאור העלול לעורר את הרושם שניתן היתר לסמנו בתו תקן או בסימן השגחה, אלא אם נוכח שאמנם ניתן היתר כזה;

(4) לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המצרך מתאים לתקן או לתקן רשמי, פרט לסימון כחוק בתו תקן.

(5) לתאר או לסמן מצרך באופן העלול לעורר את הרושם כי המכון משגיח על ייצורו, אם אין המכון משגיח על ייצורו.

(ב) בסעיף זה "מצרך", לרבות האריזה, העטיפה, הסליל או כל דבר אחר, שבהם נמכר המצרך, וכן כל פתק, המחובר להם או למצרך.

 

14. הגבלה ברישום סימני מסחר (תיקון: תשי"ח, תשל"ט)

על אף האמור בפקודת סימני המסחר, 1938, לא יירשם לאחר שנקבע תו תקן או סימן השגחה, כל סימן מסחרי הדומה לאותו תו תקן או סימן השגחה, או העלול לעורר את הרושם שניתן לבעליו היתר להשתמש באותו תו תקן או סימן השגחה; וכן לא יירשם, אחרי תחילת תקפו של חוק זה; סימן מסחרי הכולל מלה מהמלים המוגנות אלא בהיתר מאת שר המסחר והתעשיה.

 

15. דין מצרך מתוצרת חוץ או המיועד ליצוא

מצרכים מתוצרת חוץ המתאימים לתקנים של ארץ מוצאם, ומצרכים מתוצרת הארץ המיועדים ליצוא והמתאימים לתקנים של הארץ שאליה הם מיועדים, מותר לציין את התאמתם כאמור בסימן מיוחד על המצרך, בתנאי שיצויין על המצרך גם שמו, או סימנו המסחרי הרשום של היצרן.

 

16. פטור

(א) שר המסחר והתעשיה רשאי, בצו שפורסם ברשומות, בקשתו לפטור ממילוי אחרי דרישות תקן רשמי -

(1) בדרך כלל ולתקופה מוגבלת; או

(2) לצרכי ביצוע עבודה מסויימת על ידי מוסד ציבורי או למען מוסד ציבורי, לפי בקשתו.

(ב) שר המסחר והתעשיה רשאי, בצו שפורסם ברשומות, להתיר את ייצורו לשם יצוא ואת יצואו של מצרך שאינו מתאים לדרישות תקן רשמי.

 

17. עונשים (תיקון: תשי"ח, תשל"ט)

(א) אדם שעה אחת מאלה:

(1) לא מילא אחרי דרישת תקן רשמי;

(2) מנע את הממונה או את האדם שהוסמך על ידיו מלבצע סמכויותיו לפי חוק זה, או הפריע לו בכך;

(3) מכר מצרך מסומן בתו תקן או בסימן השגחה בידיעה שהסימון נעשה ללא היתר מאת המכון, או שהיה יסוד להניח שהסימון נעשה ללא היתר כזה דינו-מאסר שנה או קנס 100,000 לירות;

(4) עבר באופן אחר על הוראה מהוראותיו של חוק זה, דינו - מאסר עד שנה או קנס עד עשרת אלפים לירות או שני העונשים כאחד.

(א1) העובר על תקנה לפי חוק זה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 25,000 לירות.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) על ידי חבר בני אדם, אשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה חבר הנהלה, מנהל, שותף או פקיד אחראי באותו חבר, אלא אם יוכיח שהוא נקט בכל האמצעים המתקבלים על הדעת להבטחת שמירתו של חוק זה.

(ג) בצאת אדם חייב בדין בעבירה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש אחר, לצוות על השמדתו או על החרמתו של כל מצרך שנעברה בו עבירה כאמור; ציווה בית המשפט על החרמת המצרך, ינהגו בו כפי שיורה שר המסחר והתעשיה.

 

18. הוראות חוק אחר

האמור בחוק זה אינו בא לגרוע מכל חוק אחר.

 

19. דין המדינה

לגבי הוראות חוק זה דין המדינה ומוסדותיה כדין כל אדם אחר.

 

20. דין המכון כדין המדינה (תיקון: תשל"ט)

לענין תשלום מסים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית, דין המכון כדין המדינה.

 

21. דין עובדי המכון (תיקון: תשל"ט)

דין עובדי המכון כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:

(1) פקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1971;

(2) פקודת הנזיקין (נוסח חדש).

 

22. מצרכים המיועדים לצבא (תיקון: תשל"ט)

הוראות סעיף 9 לא יחולו על כל ציוד צבאי המיועד לצבא-הגנה לישראל, אם שר הבטחון שיחרר אותו, בתעודה בחתימת ידו, מהוראות הסעיף האמור, והודיע על כך בכתב לשר המסחר והתעשיה

 

23. העברת סמכויות (תיקון: תשל"ט)

שר המסחר והתעשיה רשאי, בכתב העברה שהודעה עליה פורסמה ברשומות, להעביר לממונה סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות להתקין תקנות, לאשר את תקנון המכון והסמכות למנות את הממונה.

 

24. הוראות מעבר (תיקון: תשל"ט)

(א) בסעיף זה -

"החברה הקיימת" פירושו - החברה המוגבלת בערבות הרשומה בשם "מכון התקנים הישראלי";

"זכויות של חברה" פירושו - כל הנכסים שבבעלותה או בהחזקתה, מקרקעים ומטלטלים, כל זכות ראויה או מוחזקת, וכל טובת הנאה שיש לה בכל נכס וכל החובות שחייבים לה וכל ההתחייבויות הקיימות כלפיה;

"והתחייבויות של חברה" פירושו - החובות שהיא חייבת בהם וההתחייבויות שהיא קיבלה על עצמה כחוק;

"תקנות ההתאגדות" - לרבות תזכיר ההתאגדות.

(ב) ביום תחילת תקפו של חוק זה יעברו למכון כל הזכויות וההתחייבויות של החברה הקיימת.

(ג) עד שייקבע התקנון -

(1) ישמשו תקנות ההתאגדות של החברה הקיימת תקנון כמשמעותו בחוק זה, בשינויים הנובעים מהוראות חוק זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין;

(2) ישמשו המועצה הכללית והועד הפועל של החברה הקיימת כמועצה הכללית וכועד הפועל של המכון, אלא שיצורפו לועד הפועל, מיום תחילת תקפו של חוק זה, שלושה חברים שנתמנו על ידי הממשלה.

(ד) כל מי שהיה חבר בחברה הקיימת ערב תחילת תקפו של חוק זה, יהיה לחבר המכון ודינו יהיה לכל דבר כאילו נהיה לחבר במכון בהתאם לתקנון.

(ה) מיפרטים וכללים טכניים של תהליכי עבודה, אשר לפני תחילת תקפו של חוק זה פורסמו, על ידי החברה הקיימת, בשם תקנים ישראליים ואשר היו קיימים כתקנים ישראליים ערב תחילת תקפו של חוק זה, יראו אותם כאילו נקבעו כתקנים כאמור בסעיפים 6 ו-7.

 

25. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"ט)

שר המסחר והתעשיה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות אגרות לצורך חוק זה.

 

_________________________________

1 ס"ח תשי"ג, 30; תשי"ח, 2; תשכ"ו, 47; תשל"א, 22, תשל"ט, 34; תשנ"ח, 52; תש"ס, 99.

 

 

תמונה גרפית
© כל הזכויות שמורות 2014 . מדינת ישראל. © Copyright 2014 . State of Israel. All rights reserved.