מדריך ליצרן המקומי וליבואן

 

דבר השר

משרד התעשייה והמסחר שם לו למטרה להעניק הגנה לתעשיות

הנפגעות מיבוא בהיצף, אנו מחוייבים להפעלת האמצעים

שהחוק מעמיד לרשותנו כנגד יבוא בלתי הוגן.

עניין זה חשוב בעיקר בתקופה של אבטלה ואובדן מקומות

עבודה.

משרדנו אינו חוסך מאמץ לקצר את תקופת הטיפול בתלונות

היצף, בהכירנו את מצוקתן של תעשיות החשופות ליבוא בהיצף.

אני מקווה שחוברת הדרכה זו תסייע לתעשיינים השוקלים

הגשת תלונה כנגד יבוא בהיצף ותבהיר לכל הצדדים הנוגעים

 בדבר את זכויותיהם.

 

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה

 

 

 

מבוא

היטלי היצף נמנים על תחום שהוא מן המורכבים ביותר מבחינה

כלכלית ומשפטית במכלול הסוגיות הנוגעות לסחר החופשי בין

המדינות. מדינת ישראל חתמה בעבר על הסכם ההיצף במסגרת

ארגון הסחר העולמי. המסגרת החוקית להטלת היטלי סחר

בישראל הוא חוק היטלי סחר, התשנ"א - 1991, העוסק, בין

היתר, בהטלת היטלי היצף. ביצועו של חוק היטלי סחר,

במיוחד בעניין היטלי היצף, מעורר שאלות לא קלות של

פרשנות לחוק, של יישומו ואכיפתו.

 

 

חוברת זו, המכילה שאלות ותשובות בנושא ההיצף, נושא

שאינו נהיר דיו לתעשיין וליבואן המצוי, נועדה להבהיר

סוגיות מרכזיות בנושא ההיצף. היא תקל על תעשיין הסבור

שהוא נפגע מיבוא בהיצף בשוקלו הגשת תלונה. החוברת

בוחנת סוגיות יסוד ומפרטת זכויות וחובות של מגיש

התלונה. השאלות והתשובות נועדו גם ליבואן העשוי להיפגע

מהטלת היטל היצף כדי שייטיב לדעת מהן זכויותיו ואלו

חובות מוטלות עליו אם הוגשה תלונה בגין מוצר שהוא

מייבא. ראוי להבהיר עוד כי  קוצרה במידה

ניכרת תקופת הטיפול בתלונות היצף וניתן להפעיל עתה

היטלים במידה רבה יותר של אפקטיביות מבעבר, ובלבד

שנתקיימו התנאים הקבועים בחוק ובהסכם ההיצף.

 

 

אנו מקווים שבקרוב יסתיים תיקון חוק היטלי סחר, תיקון

החוק יתאים את החוק הישראלי להסכם ההיצף הבינלאומי,

יוסיף בהירות להליך, ויבטיח טיפול קצר ככל האפשר.

 

 

הממונה על היטל היצף

והיטל משווה

 

 

הקדמה

זהו מדריך המיועד לסייע ליצרנים הישראליים המבקשים לבחון

אפשרויות פעולה נגד יבוא בהיצף הגורם נזק למפעליהם. הוא

נועד לסייע גם ליבואנים שבגין היבוא שעשו הוגשה תלונה על

יבוא בהיצף.

מדריך זה מספק מידע כללי בנוגע להיצף ובנוגע לעזרה

שיכולות לקבל תעשיות הנפגעות מיבוא במחירי היצף וכן

ליבואנים המעורבים בחקירת היצף.

המדריך מתאר את הרקע החוקי לטיפול בהיצף, כיצד מגישים

תלונה בגין היצף, כיצד מתנהלת חקירה, מהם המרכיבים המרכזיים

בה, ומהם הצעדים שננקטים בהליך הטיפול בתלונת היצף.

 במדריך זה הובאו הדברים בקיצור רב, אין הוא מהווה

 תחליף לחוק היטלי סחר, התשנ"א 1991, או למידע מפורט

יותר שניתן לקבל מעובדי יחידת היטלי סחר.

 

מהו היצף?

טובין נחשבים כמיובאים במחירי היצף כאשר מחיר הייצוא

שלהם לישראל נמוך ממחיר המכירה של היצרן בחו"ל, ברמת

מסחר דומה (בלשון החוק: המחיר המקובל).

מחיר הייצוא הינו המחיר אשר משלמים היבואנים בישראל

עבור הטובין.

המחיר המקובל הינו מחיר המכירה של הטובין במדינת הייצור.

אם מחיר הייצוא נמוך מהמחיר המקובל (לאחר התאמות שנעשות

על מנת להבטיח כי ההשוואה בין המחירים הוגנת), הרי זה

 יבוא בהיצף.

 

מה אינו היצף?

עצם קיומו של מחיר יבוא נמוך אינו יכול לשמש עילה להגשת

תלונת היצף. יבוא זול שמחירו נמוך ממחירי השוק המקומי

או ממחירי יבוא המגיע ממקורות אחרים, אך אינו נמוך

מהמחיר המקובל, לא ייחשב כיבוא בהיצף.

אם שיעור ההיצף הנגזר מהתלונה נמוך מ- 2%, לא ייחשב

 היבוא ליבוא בהיצף.

 

האם ההיצף חוקי?

המכירה במחירי היצף, כשלעצמה, אינה אסורה על פי חוק

ואף לא על פי ההסכמים הבין לאומיים. אם נגרם או עלול

להיגרם נזק כתוצאה מן היבוא בהיצף, רואים בכך פגיעה

בכללי הסחר ההוגן, המאפשרת למדינה הנפגעת להתגונן מפני

היבוא בהיצף בדרך של הטלת היטל על היבוא. החוק המסדיר

 הטלת היטל היצף הוא חוק היטלי סחר, התשנ"א- 1991

 (להלן, החוק), אשר נכנס לתוקף ב- 1.1.1991 החוק

ביטל את החוק למניעת היצף שנחקק ב- 1978.

החקיקה הישראלית נסמכת, ברוב הוראותיה, על עקרונות

המקובלים לגבי נושאים אלו בהסכמי הסחר הבינלאומיים ודומה

לחקיקות הלאומיות של מרבית שותפי הסחר של ישראל ובכלל

זה של המרכזיות שבהן, האיחוד האירופי וארה"ב.

בצד ההכרה בחשיבות הסחר החופשי קיימת הסכמה רחבה בעולם

כי על הסחר החופשי להיות הוגן. על יסוד הכרה זו הסכימו

130 המדינות המאוגדות בארגון הסחר הבינלאומי, לנקוט

באמצעים נגד היצף. תוכנית הליברליציה בייבוא והחשיפה,

עליהם הוחלט בישראל, האיצו את קבלת חוק היטלי סחר, בשנת

 1991.

 

מי רשאי להגיש תלונה על יבוא בהיצף?

יצרנית מקומית רשאית להגיש תלונה ובלבד שנתונה לה תמיכה

של מרבית הענף התעשייתי אליו היא שייכת ושהמוצרים

המיובאים שבגינם הוגשה התלונה זהים או דומים למוצרים

המקומיים. התלונה חייבת להיות מבוססת, עליה להכיל

ראיות לקיומם, לכאורה, של התנאים אשר יצדיקו הטלת היטל.

 

מיהם הצדדים הנוגעים לתלונה?

ההליך של טיפול בתלונות היצף הוא מעין שיפוטי ושקוף ולכן

כבר משלב פתיחת החקירה מעורבים בו הצדדים. השיקולים

וההליכים חייבים לעמוד במבחן בית משפט ובמבחן הסכם ההיצף

במסגרת ארגון הסחר העולמי, ה- WTO. בחוק נקבעו כללים

לעניין פרסום התלונה ברבים, הפצת חומר התלונה והחקירה,

שמיעת הצדדים המעורבים, מתן האפשרות להתגונן וזכות

לבקרה שיפוטית על החלטות המערכת המנהלית (כדי ללמוד על

הדרישות להגשת תלונה, ראה שאלון למתלונן ו הבהרות לשאלון

למתלונן, המופיעים באתר האינטרנט של היחידה).

כן שותפים להליך ברור התלונה היצרנים בחו"ל והיבואנים,

הם רשאים להביע עמדתם ולהציג נתונים התומכים בעמדתם.

הפנייה אליהם נעשית עם פתיחת החקירה, הם מתבקשים

לענות על שאלונים תוך צרוף כל מסמך או חשבונית

היכולים לבסס את טענותיהם. שאלונים אלה ניתן למצוא

גם באתר האינטרנט של יחידת היטלי סחר.

הימנעות המתלוננת משיתוף פעולה מלא עם הממונה יכולה

לגרום להפסקת החקירה ולדחיית התלונה. הימנעות הצדדים

האחרים משיתוף פעולה מאפשרת לממונה להחליט על פי המידע

הזמין שבידיו ועל פי מיטב שיקול דעתו. במקרה זה עשויים

 להיפגע אינטרסים של יצרנים בחו"ל או של יבואנים.

 

מה תכיל תלונה בגין יבוא בהיצף?:

על התלונה לכלול את המידע והראיות הבאים

 

 

מהם שלבי הטיפול בתלונה?

 

 

הגשת תלונה

החלטת הממונה על יסוד לכאורה

החלטת הממונה בעניין ערובה זמנית

השלמת איסוף ראיות  ע"י הממונה

הגשת ממצאי הבדיקה לועדה המייעצת

המלצות הועדה המייעצת

החלטת שר התעשיה והמסחר

החלטת שר האוצר וועדת הכספים לכנסת

פרסום הצו