n ישראל ומדינות אפט"א סיכמו היום על תיקון הסכם הסחר להפעלת הצבירה הפאן אירופית
n סמינר בנושא היחסים הכלכליים בין ישראל למצרים
n הצלחה בכנסים בנושא השקעות בקרנות הון סיכון ישראליות
n אולמרט סיכם עם נשיא חברת אלרוסה החברה הממשלתית הרוסית ליהלומים על יצוא יהלומי גלם לישראל
n ישראל ומדינות אפט"א סיכמו היום על תיקון הסכם הסחר להפעלת הצבירה הפאן אירופית
ישראל ומדינות אפט"א (שוויץ, נורבגיה, איסלנד וליכטנשטיין) סיכמו על תיקון הסכם סחר חופשי משנת 1992, כך שיאפשר לחברות מישראל לבצע צבירה למול שותפות תעשייתיות במדינות אפט"א במסגרת הצבירה הפאן-אירופית.
זהו מהלך נוסף במערכת נרחבת יותר של תיקוני הסכמי הסחר של ישראל למול מדינות אירופה, תיקונים אשר נועדו לאפשר השתתפות ישראל במערכת הצבירה הפאן אירופית המונה יותר מ- 30 מדינות.
עד כה תיקנה ישראל את הסכמי הסחר עם ירדן ורומניה ונמצאת במגעים מתקדמים עם טורקיה ובולגריה.
ההסכם המרכזי אותו יש לתקן הינו ההסכם בין ישראל והאיחוד האירופי. משרד התמ"ת סיים את כל העבודה הנדרשת לתיקון הסכם זה כבר לפני מספר חודשים, אך על תיקון ההסכם להתבצע באופן הדדי, וירושלים ממתינה לבריסל.
הנושא נמצא בשלביו הסופיים במוסדות האיחוד האירופי וצפוי כי אישורו יתקבל עד הקיץ הקרוב. לאחר מכן, יוכלו חברות ישראליות לצבור עם חברות במרחב האירופי המונה למעלה מ- 30 מדינות וכן עם חברות בירדן.
צבירת כללי מקור מאפשרת לייצר מוצר במספר מדינות הכלולות במערכת הצבירה, תוך שימור היכולת לייצא למדינות אחרות במערכת זו תוך שמירה על מעמד המקור של המוצר וההטבות המכסיות הנלוות למעמד זה (פטור ממכס).
להשתתפות ישראל במערכת הצבירה הפאן אירופית ים תיכונית יתרונות רבים ליצואנים ישראלים, בעיקר בתחום הטקסטיל. זאת מכיוון שהצבירה מאפשרת ליצרנים לחלק את תהליך היצור על פני מספר מדינות בהתאם ליתרון התחרותי של כל אתר יצור, ועדיין לייצא בפטור ממכס למדינות אירופה. כיום, חברות ישראליות לא יכולות לחלק את יצור המוצר על פני אתרי יצור הנמצאים במספר מדינות, ועדיין ליצא לאירופה בפטור ממכס.
מהלך זה של הרחבת הצבירה הפאן אירופית למדינות הים התיכון, הינו תוצאה של כנס שרי הסחר בו השתתף השר אולמרט בפלרמו איטליה בחודש יולי 2003, במסגרת תהליך ברצלונה, במהלכו הוחלט על הרחבת מערכת צבירת כללי המקור הפאן אירופים (הכוללת כיום 31 מדינות באירופה) למדינות הים התיכון. להלן מערכת צבירת כללי מקור הפאן אירו ים תיכונית (Pan-Euro Med cumulation)
נתוני סחר
בשנת 2004 הסחר של ישראל עם מדינות אפט"א הסתכם ב 2.69 ביליון דולר, מתוכם 1.97 ביליון דולר יבוא ו- 717 מיליון דולר יצוא. ענפי הסחר העיקרים הינם אבנים יקרות, כימיקלים, מוצרים מינרלים ומכונות.
פרטים נוספים ניתן לקבל מגב' רונית קן מנהל המינהל לסחר חוץ
בטל' מס' 02-6662670
ובאתר האינטרנט: www.moital.gov.il
n סמינר בנושא היחסים הכלכליים בין ישראל למצרים
לחתימת הסכם ה-QIZ עם מצרים עשויה להיות תרומה חשובה להידוק הקשרים המדיניים והכלכליים בין ישראל ומצריים"
"לחתימת הסכם ה-QIZ עם מצרים עשויה להיות תרומה חשובה להידוק הקשרים המדיניים והכלכליים בין ישראל ומצריים ולהגדלת הביקורים ההדדיים של אזרחים משתי המדינות ולהיווצרותם של מנגנוני בקרה ממשלתיים משותפים האמורים לפקח על יישום ההסכם", לקראת סמינר שמתקיים באוניברסיטת תל אביב בנושא: "היחסים הכלכליים בין ישראל ומצרים: על סף עידן חדש?" בהשתתפות אנשי עסקים ואורחים ממצריים וישראל.
בדצמבר 2004 חתמו השר אולמרט ועמיתו המצרי רשיד מוחמד רשיד יחד ראש ה –USTR האמריקאי על הסכם לייצור משותף באזורי תעשייה מועדפים לצורך יצוא חופשי לארה"ב ה-QIZ . החתימה התקיימה בטקס רב רושם בקהיר בהשתתפות ראש הממשלה ושר החוץ של מצריים ובתמיכה גלויה של הנשיא מובארכ.
כיום עומד הסחר בין ישראל ומצרים על כ- 60 מליון דולר לשנה, כ-40% מתוכם מהווים יצוא ישראלי למצרים. ואולם, התחזית היא שההסכם יביא לגידול משמעותי ביצוא מישראל למצרים, כבר מן השלבים הראשונים לכניסת ההסכם לתוקף, זאת מכיוון שלתעשייה המצרית ישתלם לבצע רכש בישראל, על מנת ליהנות מפטור ממכס על המוצר הסופי ביצוא לארה"ב.
מאז נחתם הסכם ה –QIZ עם ירדן חלו תמורות משמעותיות ביצוא הישראלי לירדן המורכב בעיקרו מתשומות לתעשיות ה- QIZ ותמורות משמעותיות אף יותר ביצוא הירדני לארה"ב שעלה מ-15 מיליון דולר בשנת 1997 ללמעלה מ-1 מיליארד דולר בשנת 2004 .
לאחרונה סיכם עם השר לסחר חוץ של מצרים, ראשיד מוחמד ראשיד , לקיים במהלך חודש נובמבר השנה מפגש של אנשי עסקים. בראש המפגש יעמדו שני השרים ובכך יאותתו לקהילות העסקים את תמיכת ממשלות ישראל ומצרים בהמשך הידוק היחסים הכלכליים והמסחריים בין שתי המדינות.
ב 22 בפברואר 2005 התקיים בקהיר המפגש הראשון של הוועדה המשותפת של ה – QIZ וזאת אישרה לכ-400 מפעלים מצריים לייצא במסגרת ההסכם ולהערכת המינהל לסחר חוץ בתמ"ת כ-70 מפעלים נוספים יצטרפו בקרוב לרשימה.
המפעלים הללו יחלו תוך זמן קצר לייבא מישראל תשומות על פי המתחייב בהסכם שיגיעו ל לפחות 11.7% מסה"כ היצוא של המפעלים לארה"ב. על פי התחזית ועל פי תנועת אנשי העסקים , מעריכים במינהל לסחר חוץ כי כבר בשנה הראשונה ל-QIZ יגיע היצוא הישראלי לכ-50 מיליון דולר ומספר זה יגדל באופן משמעותי בשנה השנייה להסכם לאחר שהחברות המצריות תקבלנה הזמנות חדשות במסגרת הפטור ממכס בארה"ב.
ההחלטה של הרשויות האמריקאיות להטיל מיסים על יבוא מוצרי טקסטיל מסין תיתן יתרון נוסף לתעשיות ה- QIZ במצריים כמו גם לאלה הנמצאות בירדן.
על מנת לחזק את הקשר בין קהילות העסקים במצריים וישראל על הממשלות ועל הארגונים הכלכליים דוגמת התאחדויות התעשיינים ומכוני היצוא כמו גם המוסדות האקדמיים לפעול להפגיש בין הצדדים על מנת שיוכלו לאתר הזדמנויות עסקיות לטובת כל אחד מהם.
נתוני סחר:
היקף הסחר בין ישראל ומצרים עמד על כ- 58 מיליון דולר בשנת 2004. היצוא הישראלי למצריים בשנת 2004 עמד על כ- 29 מליון $ גידול של 11% לעומת שנת 2003, היבוא ממצריים בשנת 2004 עמד על כ- 29 מליון $ גידול של 32% לעומת 2003.
פרטים נוספים ניתן לקבל מגב' רונית קן מנהל המינהל לסחר חוץ
בטל' מס' 02-6662670
ובאתר האינטרנט: www.moital.gov.il
n הצלחה בכנסים בנושא השקעות בקרנות הון סיכון ישראליות
זוהי חשיפה ישראלית משמעותית ראשונה למשקיעים קנדיים
בהון סיכון ישראלי וכנסים ראשונים שנערכו מעולם בתחום זה בקנדה"
הנספח הכלכלי של משרד התמ"ת בקנדה, אפרים שוהם, קיים בטורונטו ובמונטריאול, כנסים בנושא השקעות בקרנות הון סיכון ישראליות.
בכנסים נכחו שר התמ"ס של אונטריו ג'ו קורדיאנו, ראש ממשלת קוויבק לשעבר פייר מארק ג'ונסון, נשיא רויאל בנק אוף קנדה צ'ארלס ווינוגרד, נשיא קרן ה-מו"פ המשותפת ישראל-קנדה ד"ר הנרי רוטשילד והקונסול הכללי במונטריאול מארק אטאלי. כמו כן, השתתפו בכנסים למעלה ממאתיים מנהלי חברות השקעה קנדיות, בנקים, קרנות פנסיה הסתדרותיות, קרנות מעסיקים, קרנות עובדי מדינה, קרנות מורים ועצמאים, משקיעים פרטיים ויועצים פיננסיים.
תשע מנהלי חברות וקרנות הון סיכון ישראליות הגיעו מהארץ וביניהם יורם אורון יו"ר ארגון קרנות הון הסיכון בישראל ומנהל קרן ורטקס ועימו מנכ"ל הארגון אסף הראל, ד"ר ארנה ברי, מנהלת קרן ג'מיני, לשעבר המדענית הראשית של משרד ה-תמ"ת וכן מנהלים בכירים בקרנות קונקורד, תמיר-פישמן, ג'רוזלם ונצ'ר פרטנרס, ג'נסיס, אקסלרייטד טקנולוג'יס, סטאר וחב' קי. פי. אם. ג'י.
במסגרת הכנסים קיימו נציגי הקרנות הישראליות כמאה פגישות אישיות יזומות עם משקיעים קנדיים פוטנציאליים ואומר כי לאור התגובות הראשוניות מהגורמים הקנדיים והישראליים שהשתתפו בכנסים, ייתכנו בתוך שנה השקעות קנדיות בקרנות הון סיכון ישראליות בהיקף של חמישים עד מאה מיליון דולר. "זוהי חשיפה ישראלית משמעותית ראשונה למשקיעים קנדיים בהון סיכון ישראלי וכנסים ראשונים שנערכו מעולם בתחום זה בקנדה", הוסיף שוהם.
הנהלת ארגון קרנות הון הסיכון והנספחות הכלכלית בקנדה שוקלות, לאור הצלחת הכנסים בטורונטו ובמונטריאול, ליזום ולקיים כנס דומה בוונקובר בחודש נובמבר השנה, עם משקיעים מאזורי מערב ומרכז קנדה.
כמו כן, תשקול הנספחות הכלכלית הבאת משלחת משקיעים קנדיים לביקור בארץ לאותה מטרה בשנה הקרובה.
פרטים נוספים ניתן לקבל מגב' רונית קן מנהל המינהל לסחר חוץ
בטל' מס' 02-6662670
ובאתר האינטרנט: www.moital.gov.il
n נחתמה הצהרת כוונות משותפת לגוש המרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי) ולישראל לכניסה למו"מ להסכם סחר
הסכם זה ירחיב את האפשרויות העומדות בפני חברות ישראליות המעוניינות לייצא לדרום אמריקה
ב-27 ליוני נחתמה באסונסיון, פרגוואי הצהרת כוונות משותפת לגוש המרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי) ולישראל לכניסה למו"מ להסכם סחר. ההצהרה נחתמה במסגרת ישיבת פסגה של ראשי מדינות המרקוסור, מהצד הישראלי חתם על הצהרת הכוונות שגריר ישראל בארגנטינה, רפאל אלדד .
מדובר בפריצת דרך משמעותית משום שחתימה על ההסכם תרחיב מאוד את האפשרויות העומדות בפני חברות ישראליות המעוניינות לייצא לדרום אמריקה, וצפויה להביא לגידול ניכר ביצוא לגוש זה.
הצהרת הכוונות של מדינות גוש המרקוסור הינה תוצאה של מאמצים דיפלומטיים שנעשו בתקופה האחרונה על ידי שגרירותינו במדינות אלו וכן בעקבות ביקורו של השר אולמרט בברזיל ובארגנטינה במרץ 2005 שהתמקד בקידום הנושא מול נשיאי המדינות והשרים עימם נפגש במהלך הביקור.
בנוסף להתקדמות בערוץ זה, מתנהלים מגעים בין ישראל לארגנטינה ובין ישראל לברזיל לחתימה על הסכמים להקמת קרנות מו"פ דו לאומיות. ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, צפוי לבקר במדינות אלו עד סוף שנת 2005 לקידום נושא זה.
נתוני סחר
הסחר בין ישראל למדינות גוש המרקוסור הסתכם בשנת 2004 בכ- 940 מיליון דולר.
היצוא למדינות אלו הסתכם ב 554 מיליון דולר (488 מיליון דולר לברזיל, 55 מיליון דולר לארגנטינה, 7 מיליון דולר לאורוגוואי ו 3 מיליון דולר לפרגוואי) בשנת 2004. עיקר היצוא הוא של כימיקלים (בעיקר דשנים לחקלאות), מכונות ומכשירים מכניים (בעיקר ציוד תקשורת), ומוצרי פלסטיק.
היבוא ממדינות אלו הסתכם ב 386 מיליון דולר (207 מיליון דולר מברזיל, 136 מיליון דולר מארגנטינה, 30 מיליון דולר מאורוגוואי ו 13 מיליון דולר מפרגוואי). עיקר היבוא הוא של מוצרי צמחים (בעיקר סויה) ושל מוצרים מבע"ח (בשר בקר).
רקע
גוש המרקוסור הינו גוש הסחר השלישי בגודלו בעולם (לאחר NAFTA – הסכם אזור סחר חופשי של צפון אמריקה, והאיחוד האירופי) ועימו או עם המדינות החברות בו אין לישראל הסכם סחר. יצויין כי כבר היום, מהווה ברזיל את שותפת הסחר השנייה של ישראל באמריקה אחרי ארה"ב ולפני קנדה. יצויין כי רמת המכסים הממוצעת במרקוסור הינה גבוהה יחסית ומגיעה ל 11% בממוצע. יצויין כי על חלק מהמוצרים המיוצאים על ידי חברות ישראליות לשם מגיעה רמת המכסים לעשרות אחוזים.
פרטים נוספים ניתן לקבל מגב' רונית קן מנהל המינהל לסחר חוץ
בטל' מס' 02-6662670
ובאתר האינטרנט: www.moital.gov.il
מדובר בסיכום שמהווה בשורה ליהלומנים הישראליים
השר אולמרט נפגש עם נשיא חברת אלרוסה, החברה הממשלתית הרוסית לאספקת יהלומים מר נצ'יפרוק.
רוסיה תייצא יהלומי גלם לישראל. עד היום רוסיה לא היתה מוכנה ליצא יהלומי גלם לישראל. הצדדים הביעו עניין להסיר את המגבלות לאספקת יהלומי גלם לתעשייה הישראלית, נשיא חברת אלרוסה ציין כי החברה מעוניינת כי יותר חברות ישראליות יקנו יהלומי גלם ברוסיה.
סיכום זה יופיע היום בפרוטוקול הרשמי שייחתם היום במסגרת הועדה המעורבת ישראל רוסיה, מדובר בבשורה חשובה ליהלומנים הישראלים.
הסכם ההבנות בנושא יצוא יהלומי גלם מרוסיה לישראל יסייע מאוד לתעשייה הישראלית וליצוא הישראלי והוא למעשה עונה על הצורך הגדול של התעשייה הישראלית בתחום היהלומים.
יבוא היהלומים מרוסיה בשנת 2004 עמד על כ- 440 מיליוני דולר והיווה כמחצית מסך היבוא מרוסיה לישראל.
פרטים נוספים ניתן לקבל מגב' רונית קן מנהל המינהל לסחר חוץ
בטל' מס' 02-6662670
ובאתר האינטרנט: www.moital.gov.il