ועדת החממות הטכנולוגיות, אישרה שמונה פרוייקטים חדשים בתחומי מדעי החיים, חקלאות, תקשורת ואלקטרוניקה.

להלן הפרוייקטים שאושרו:

ביוטכנולוגיה

·         פיתוח תרופה לאלרגיה.  חממת אשקלון.

הפרוייקט עוסק בפיתוח פפטיד ( חלק החלבון ) למניעה וטיפול של התפתחות של מחלת האלרגיה.

התרופה תטפל במנגנון הביוכימי הגורם לתופעות האלרגיה וימנע באופן יעיל את שחרור החומרים המזינים מתאי הפיתום ( MAST CELLS ). התרופה תינתן דרך הריריות באף .

·         שימור פוריות באמצעות תאים ממערכת הדם.  חממת יוזמות, חדרה.

שיקום פוריות של גברים ונשים, לאחר טיפולי הקרנות או כימותרפיה, באמצעות תאים ייחודים המבודדים מדם החולה. בידוד ושימוש בתאים בדם שמבטאים סמנ/ים האופייניים לתאי המין. בידוד פרקציית התאים המועשרת בתאים הרלבנטיים עשויה לשפר רבות את יכולת השיקום של השחלה ו/או האשך בהשוואה לאפליקציות המוצעות.

מכשור רפואי

• גלולת רוטטת לטיפול בעצירות.  חממת יוזמות העמק, מגדל העמק.

עצירות הינה בעיה שכיחה מאוד בקרב אוכלוסיית העולם המערבי. לטיפולים התרופתיים הקיימים נלוות תופעות לוואי כגון :שלשולים עוויתות והפרת איזון כימי בדם.

חברת הפרוייקט מפתחת גלולת רטט לשימוש חד פעמי ובמחיר נמוך לצורך טיפול בבעיית העצירות. הגלולה מכילה מנגנון  רטט מושהה המתחיל בפעילות הרטט עם הגעת הגלולה למעי הגס. הרטט גורם לעירור יעיל של פעילות שריר המעי. בגמר הפעילות הגלולה נפלטת בשלמותה.

חקלאות

• מנער חדשני לקטיף פירות.  חממת יוזמות העמק, מגדל העמק.

החקלאות בארץ בפרט ובעולם בכלל סובלת מבעיית התייקרות ידיים עובדות. הדרישה לפתרונות מכאניים במגזר זה הולכת וגוברת. יעילות נמוכה של פתרונות מיכון הקטיף בענף הזית מחייבת גיבוי ידני היקר מבחינת כוח אדם. כתוצאה מכך עלות המסיק כיום מהווה כ - 60% משווי הפרי. שיפור משמעותי של אחוזי הקטיף הממוכן יבטל את הצורך בגיבוי ידני ויהווה פריצת דרך לענף. מלבד ענף הזית, גם ענף השקדים והאגוזים ירוויח באופן ישיר משיפור הקטיף הממוכן, וענפים נוספים כגון הדרים ומשמשים לתעשייה מהווים שווקים פוטנציאליים.

לצורך מימוש הרעיון ישולבו טכנולוגיות מתקדמות הזמינות בשוק. על הפלטפורמה המכאנית תשולב מערכת הידראולית ומערכת רובוטית ממוחשבת בעלת מממשק דיגיטאלי ידידותי לתפעול. שילוב המערכות הנ"ל יאפשר למנער זה באופן בלעדי לעבוד בו זמנית עם כמה אופייני ניעור וכתוצאה מכך  לקבל שיפור משמעותי באחוזי ניתוק הפרי. כמו כן, ניתן יהיה לעדכן את תוכנת הניעור לאופטימיזציה של פעולת המנער בעתיד, על סמך נתונים מהשטח.

תקשורת

• שיפור הרזולוציה האפקטיבית והקונטראסט במצלמות דיגיטאליות. חממת עם-שב, שדה בוקר.

הפיתוח המוצע בפרויקט, פונה לשוק הרכיבים למצלמות דיגיטאליות ויספק מענה יעיל וכלכלי לבעיית  ה- Crosstalk On-Line ועל ידי כך שיפור משמעותי ברזולוציה האפקטיבית של מצלמות. המוצר יוכל להיות ברמת ה- CIS (כאלגוריתם המבצע את החישוב כשכבה נוספת בשבב ה- CIS) או ברמת מעבד התמונה המצוי כיום כמעט בכל מצלמה דיגיטאלית. המוצר בפתוח הינו Add-On לכל CMOS Image Sensor.

• מודם דיגיטאלי לשוק ה- LTE.  חממת עם-שב, שדה בוקר.

החברה מפתחת מודם דיגיטאלי לטלפונים סלולאריים בטכנולוגיית ה- LTE (Long Term Evolution), טכנולוגיה האמורה להיות משולבת במאות מיליוני טלפונים סלולאריים ולאפשר למשתמשים קצבי גישה גבוהים בסדר גודל בהשוואה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר בהן משתמשים כיום.

• דפדפן קולי.  חממת מופ"ת ביהודה, קרית ארבע.

חברת הפרוייקט מפתחת דפדפן קולי לגלישה באינטרנט. הגלישה מתבצעת  ללא שימוש במסך ומקלדת, בעזרת קול בלבד. המערכת- הינה ניידת ומבוססת על מכשירים אלקטרוניים ניידים, כדוגמת טלפון סלולארי.

אלקטרוניקה

• מערכת דימות חדשה.  חממת מעי"ן, פארק עומר.

המוצר הוא מערכת דימות חדשה המאפשרת לבחון דגמים הנמצאים בסביבת אוויר כנהוג במיקרוסקופ אור. המיקרוסקופ מדגים רזולוציה גבוהה של 20 ננומטרים ואפשרות לאנליזת חומר של הדגם.

במחצית הראשונה של שנת 2007 אושרו ע"י וועדת החממות 39 פרוייקטים חדשים.  דר' אופר מוסיף כי כ- 56% שאושרו הם בתחומי מדעי החיים, כ- 21% בתחומי התקשורת והתוכנה, 10% בתחומי איכות הסביבה, 8% בתחום האלקטרוניקה ו- 5% בתחום של תעשייה מסורתית (מכונות וחקלאות).

הסיבה שתחום מדעי החיים מהווה כמעט 60% מסך הפרוייקטים בחממות היא בשל העובדה שהמדינה משקיעה, באמצעות התוכנית, בפרוייקטים שאינם נמצאים בשלב שהוא אטרקטיבי לכסף פרטי, קרי שלב שהינו מוקדם מדי ומסוכן מדי למשקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון. 

לפרוייקטים רפואיים קשה מאוד להשיג השקעות פרטיות בתחילת דרכם.

פיתוח מוצרים רפואיים דורש זמן רב, אורך נשימה וסבלנות אין קץ ולכן הכסף הפרטי יחבור לפרוייקט רק לאחר הוכחת היתכנות, הסרת חלק גדול מהסיכון הטכנולוגי והוכחת פוטנציאל עסקי.  כאן אנחנו נכנסים, אומרת פרידור, המדינה לוקחת על עצמה את מרבית הסיכון הטכנולוגי ובמסגרת החממה, הפרוייקט מוכיח היתכנות ומגבש אסטרטגיה עסקית.

תוכנית החממות מתניעה פרוייקטים רפואיים רבים מאוד שלולא התוכנית לא היו יוצאים אל הפועל ומראה נתונים לפיהם עולה כי מתוך 44 פרוייקטים רפואיים שיצאו מהחממות בשנת 2006, 30 פרוייקטים השיגו עד תום תקופת החממה השקעה ממשקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון, כאשר מחצית מההשקעות האלה היו בסכומים של למעלה מ- 500 אלף דולר.

פרטים נוספים ניתן לקבל מרינה  פרידור – מנהלת החממות הטכנולוגיות

בטל' מס' 03-5103941

ובאתר האינטרנט: המדען

ועדת מגנ"ט החליטה בישיבתה האחרונה לאשר הפעלת 3 מאגדים (קונסורציה) חדשים שיעסקו בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות חדשות שיהוו אבני בניין לקווי המוצרים של השנים הבאות.

היקף הפעילות שאושרה צפויה להיות כ-M150 מליון ₪ במשך 3-4 שנים.

למרות הקיצוץ התקציבי בשנה זו, הוחלט לקדם 3 נושאים חשובים לתעשייה הישראלית מתוך ראיה שאם לא נשקיע היום בתשתיות הטכנולוגיות, התעשייה לא תוכל לקצור הפירות בעוד 3-5 שנים.

להלן פרטים אודות המאגדים שאושרו:

BMP -  פוטוניקה ביורפואית - BIO MEDICAL PHOTONICS

המאגד יפעל לשילוב כוחות בין התעשיות לבין עצמן ובינן לבין קבוצות מן האקדמיה הישראלית וממרכזים רפואיים - על מנת לפתח, להתאים לשימוש בגוף האדם (in vivo) ולשלב יחדיו טכנולוגיות פוטוניקה ביו-רפואיות שונות במטרה ליצור "ביופסיה וירטואלית", דהיינו יכולת לאבחן באופן פונקציונאלי, הדיר ומהימן מצבים פתולוגיים כגון גידולים ודלקות, להבדיל בין גידולים ממאירים לשפירים ולבקר את תוצאות הטיפול בזמן אמת, ללא צורך לדגום את הרקמה באופן מכאני ולהעבירה למעבדה פתולוגית כמתבצע כיום.

המאגד אושר לפעילות בשנה א' בהיקף תקציב של 15 מליון ₪ וצפוי להתרחב בהמשך.

המאגד פועל בהובלת חברת גיוון אימג'נג וכולל את החברות: המ"מ, מדיגוס, נאנומושן, גלייקומינדס, ASI ורפאל.

וחוקרים ממוסדות המחקר: בר-אילן, טכניון, האוניברסיטה העברית ומרכז רפואי שיבא. מכון ויצמן ואוניברסיטת ת"א ע"ת הצטרפות לעמותה.

אילן פלד, מנהל מגנ"ט, ציין את החיוניות של שיתוף הפעולה בין הגופים ובין תחומים טכנולוגיים, שיתוף שהוא כורח המציאות כי כל גוף בנפרד לא יכול להתמודד עם האתגר.

מ.י.ם – (מניעת יצירת משטחים מיקרוביאליים) –

המאגד יפעל לפתח יכולות טכנולוגיות לחיזוי, בקרה ודיכוי של אילוח מיקרוביאלי ויתמקד בטיפול בבעיית יצירת  Bio foulingבמערכות מים, שהולכת והופכת לבעיה כלכלית ומקצועית בהיקפים אדירים בעולם כולו.כוחו של המאגד - בשיתוף הפעולה ההדוק בין חברות תעשייתיות הפועלות בתחום המים, בין חברות תעשייתיות שלהם הידע והיכולת לפתח  טכנולוגיות בתחום חומרים מונעי Biofouling והטמעתן במתקנים שעליהם יש להגן, לבין חוקרים באקדמיה שצברו מידע רב בתחום המיקרוביולוגיה ובתחומים רלוונטיים אחרים.

המאגד אושר לפעילות בשנה א' בהיקף תקציב של 13.4 מליון ₪ וצפוי להתרחב בהמשך.

המאגד פועל בהובלת חברת GES וכולל את החברות: ב.ג. פולימרים, נטפים, תהל, תרכובות ברום, עמיעד, אטלנטיום, BPT, ארקל וחברת מקורות.

וחוקרים ממוסדות המחקר: בר אילן, הטכניון, בן-גוריון, תל-אביב, האוניברסיטה העברית, מכון וולקני, מכון לחקר ימים ואגמים.

דר' אלי אופר, המדען הראשי, ציין שמאגד זה משתלב ביוזמה הממשלתית לקידום טכנולוגיות המים ומהווה את הפעילות הממוסדת והרחבה ביותר בתכנית זו.

אילן פלד, מנהל מגנ"ט, הוסיף שבמאגד זה משולבות טכנולוגיות מתחומים שונים כמו: כימיה, מקרו-ביולוגיה, רפואה ותחומי הנדסה שונים שתואם את מדיניות קידום טכנולוגיות משולבות למיצוי הערך המוסף שניתן לקבל מהחיבור ביניהם.

אלפא–ALPHA -   Advanced Low Power High end Applications

המאגד מתמודד עם צורך חדש של תעשיית המיקרואלקטרוניקה להקטנת צריכת ההספק וזליגתו. צורך זה מתעצם עם המזעור המתמשך של גודל הרכיבים המשפיע לרעה על הזליגה. אוסף הפתרונות שמציע המאגד מקיף את שלב תכנון הרכיבים, יצורם ובדיקתם. המאגד יפעל בשלוש רמות של שתופי פעולה: תכנון, הקטנת השונות ביצור, והתקנים עתידיים.

המאגד אושר לפעילות בשנה א' בהיקף תקציב של 11.45 מליון ₪ וצפוי להתרחב מהמשך.

המאגד פועל בהובלת חברת אפלייד מטריאלס וכולל את החברות: טאוור, צורן וסאנדיסק וחוקרים ממוסדות המחקר: בן-גוריון והטכניון.

סה"כ תקציב מגנ"ט בשנת 2007 מאפשר פעילות בהיקף 250 מליון ₪ (נתח הממשלה כ-2/3 מהסכום), ויופעלו השנה 13 מאגדים ועוד כ-50 פרוייקטי מחקר לעידוד קשרי הגומלין אקדמיה-תעשייה.

פרטים נוספים ניתן לקבל מאילן פלד – מנכ"ל מגנ"ט בטל' מס' 03-5118110

ובאתר האינטרנט: המדען

וועדת המחקר אישרה נוהל חדש לעידוד העסקת קבלני משנה לפיתוח הממוקמים באזורי פיתוח. בהתאם לנוהל, תכנית מחקר ופיתוח אשר מאושרת ע"י וועדת המחקר בלשכת המדען הראשי מקבלת בהתאם מענק מו"פ בשיעור של בין 20 ל 50 אחוז (בהתאם לקריטריונים של וועדת המחקר). עפ"י הנוהל החדש מי שיעסיק קבלן משנה לביצוע מחקר ופיתוח בפריפריה, יהיה זכאי לתוספת הקבועה בחוק בעבור תכניות מחקר המבוצעות בפריפריה - 25% תוספת מענק לקבלן משנה אשר נמצא באזור קו עימות ו 10% תוספת מענק לקבלן משנה הנמצא באזור פיתוח א' - בעבור הוצאות קבלן המשנה.

צעד זה הינו חלק ממדיניות של משרד התמ"ת בראשותו של סגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי, שמטרתה להקטין את הפער בין מרכז הארץ והפריפריה ככלל ובכל הקשור במחקר ופיתוח בפרט. לדעת לשכת המדען הראשי, אישור נוהל זה מגדיל באופן ניכר את האטרקטיביות של ביצוע מחקר ופיתוח באזורי פיתוח ובצירוף עם כלים נוספים אחרים יביא להקמת מרכזים המתמחים בביצוע עבודות מחקר ופיתוח בפריפריה.

לדוגמא, חברה קיבלה אישור מלשכת המדען הראשי לתכנית מחקר ופיתוח בהיקף תקציבי של 5 מליון ₪ בהיקף מענק של 50% ובמסגרת תכנית הפיתוח החברה מעסיקה קבלן משנה הממוקם באזור קו עימות בהיקף של 1 מיליון ₪. בעבור פעילות קבלן המשנה החברה שקיבלה את האישור תקבל מענק בהיקף של 75% (במקום 50% לפני אישור הנוהל). כלומר, עלות הפיתוח בסעיף זה תרד ב 50% מ 500 אלף ₪ ל 250 אלף ₪ מה שיגדיל באופן ניכר את הכדאיות בביצוע עבודה זו באמצעות קבלן המשנה הממוקם בפריפריה.

פרטים נוספים ניתן לקבל בלשכת המדען הראשי בטל' מס' 02-6662486

ובאתר האינטרנט: המדען

ועדת המחקר אישרה 34 תוכניות מו"פ חדשות בתחומים אלקטרו-אופטיקה, ציוד רפואי ותוכנה ל-20 חברות בהיקף השקעה כולל של 124.3 מיליון ₪, מתוכם 100.6 מיליון ₪ מענקי מו"פ מתקציבי המדען הראשי.

14 פרויקטים בתחום תוכנה הוועדה אישרה בהיקף השקעה של 79.7 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 139.4 מיליון ₪), מענקי המדינה לפרויקטים הללו הסתכמו ב-34.1 מיליון ₪.

12 תוכניות בתחום אלקטרו-אופטיקה אושרו ע"י הוועדה בהיקף השקעה של 97.1 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 174.2 מיליון ₪),כאשר מענקי המדינה הסתכמו ב-38.9 מיליון ₪.

6 תוכניות בתחום ציוד רפואי אושרו ע"י הוועדה בהיקף השקעה של 41.2 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 66 מיליון ₪), מענקי המדינה לפרויקטים הללו הסתכמו ב-16.6 מיליון ₪.

פרויקט אחד בתחום תקשורת אושר בוועדה בהיקף השקעה של 10.2 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 14.3 מיליון ₪), מתוכם  מענק המדען הראשי הינו ב-4 מיליון ₪.

פרויקט אחד אושר במסגרת התמיכה בתעשייה מסורתית בהיקף השקעה של 13.9 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 27.9 מיליון ₪), מענק המדינה בהיקף 6.9 מיליון ₪. 

להלן מספר דוגמאות לחברות שבקשות המו"פ שלהן אושר בישיבת וועדה זו:

הפרויקט של חברת אפלייד מטריאלס אושר במסגרת תוכנית "תמיר": תמיכה במו"פ המועבר מחברות עתירות השקעה במו"פ מחו"ל לחברות בארץ הפועלת בכפוף להוראת מנכ"ל.

התוכנית הוקמה בשנת 2003 במטרה למשוך ידע רב לאומי, ליצור מסלול נוסף לתמיכה במחקר ופיתוח של חברות רב לאומיות, וזאת על-מנת לתמרץ ולחזק את פעילות המו"פ של אותן חברות במדינת ישראל תוך התבססות על ידע ופעילות חדשים שיועברו מחו"ל לישראל ושבעקבותיהם יוקם בישראל מרכז מו"פ וייצור חדש.

חברות הבאות זכאיות לקבל תמיכת המדען הראשי במסגרת תוכנית זאת:

חברה הרשומה במדינת ישראל ונמצאת בבעלות ובשליטה של החברה הרב-לאומית, בעלת יכולת מוכחת לקלוט את הטכנולוגיה ולבצע את פעילות המו"פ והייצור החדשים ומקיימת אחד מהכללים הבאים:

1)   החברה קיימת למעלה מ- 3 שנים ובעלת מחזור מכירות של יותר מ - 100 מיליון דולר בשנתיים האחרונות.

2)   חברה חדשה שהוקמה בבעלות התאגיד הרב לאומי והוצגה התחייבות של התאגיד הרב לאומי להפקדת סכומים מתאימים להון המניות של החברה בכדי לשמור על יציבותה, ומימון הוצאות המו"פ לאורך כל תקופת הפיתוח של המוצר החדש כולל ביצוע הייצור והשיווק של המוצר החדש. התאגיד יזרים להון העצמי של החברה סכום של 5 מיליון דולר לאחר אישור התכנית.

מאז הפעלת התוכנית בשנת 2003 (כולל שנת 2007), הפרויקט יבוא ידע של חברת אפלייד מטריאלס זכה לתקציב מאושר מצטבר בהיקף של 143.2 מיליון ₪, כאשר מענק המדינה הכולל הסתכם ב-53.4 מיליון ₪.

פרטים נוספים ניתן לקבל בלשכת המדען הראשי בטל' מס' 02-6662486

ובאתר האינטרנט: המדען